Tag Archives: אלקאעדה

התנערות אלקאעדה מארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם – תמונת מצב וניתוח המשמעויות


מתוך נוסח ההודעה של אלט'ואהרי, בדבר התנערות אלקאעדה מארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם. ההודעה פורסמה בפורומים אסלאמיים המזוהים עם אלקאעדה   ( www.muslm.org)
מתוך נוסח ההודעה של אלט'ואהרי, בדבר התנערות אלקאעדה מארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם. ההודעה פורסמה בפורומים אסלאמיים המזוהים עם אלקאעדה   ( www.muslm.org)

כללי

1.    ב-3 בפברואר 2014 פורסמה בפורומים אסלאמיים הודעה מטעם המפקדה הכללית של ארגון אלקאעדה בראשות שיח' אימן אלט'ואהרי. ההודעה, החתומה ל-22 בינואר, מתנערת מכל קשר עם ארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם[1] בראשות אבו-בכר אלבע'דאדי (להלן: המדינה האסלאמית), (hanein.info; muslm.org). הודעת אלט'ואהרי מהווה הכרעה חד משמעית לטובת ארגון ג'בהת אלנצרה, במאבקי הכוח שהתנהלו בין ארגון זה לבין ארגון המדינה האסלאמית בראשותו של אבו-בכר אלבע'דאדי בשנה האחרונה. הודעתו עשויה להערכתנו לחזק את מעמדה של ג'בהת אלנצרה מול המדינה האסלאמית תוך החרפת הקרע ביניהם, כשג'בהת אלנצרה עשויה להמשיך ולחבור לארגוני מורדים אחרים נגד יריבתה. עם זאת, למרות מאבקי הכוח הפנימיים, ימשיכו להערכתנו הארגונים המזוהים עם אלקאעדה והג'האד העולמי להנות מעמדת השפעה מרכזית בקרב ארגוני המורדים בסוריה.

2.    בהתנהלותה מול מאבקי הכוח בסוריה ובעיראק הוכיחה הנהגת אלקאעדה, בראשות אלט'ואהרי, חולשה והעדר שליטה אפקטיבית על שלוחותיה במזרח התיכון בעידן, שלאחר מות אסאמה בן לאדן. מנגד, הפך המזרח התיכון, וסוריה במרכזו, למוקד הכוח העולמי החדש עבור אלקאעדה והג'האד העולמי תוך ניצול הכאוס, שנוצר בעקבות מלחמת האזרחים הסורית, השסע הסוני – שיעי המעמיק והחלשות המשילות במדינות מפתח במזרח התיכון עקב אירועי הטלטלה האזורית. מוקד כוח זה עלול לאיים על העולם הערבימוסלמי ועל ישראל והמערב.

3.        בסוריה, המוקד העולמי החדש של הג'האד, נוצרה עתה מערכת דו–קוטבית של ארגונים יריבים, אשר שניהם מזדהים עם האידיאולוגיה של אלקאעדה: בקוטב האחד של המערכת מצוי ארגון ג'בהת אלנצרה, השלוחה הפורמאלית של אלקאעדה, הנהנה מיכולות צבאיות ולוגיסטיות עדיפות על פני יריבתו, ושמעמדה בקרב המורדים ובקרב האוכלוסייה איתן יותר. בקוטב השני של המערכת מצוי ארגון המדינה האסלאמית, שאינו נשמע להנחיות הנהגת אלקאעדה, ומתבסס על תשתיתהשלוחה של הארגון בעיראק, "החצר האחורית" של סוריה. בין שני הקטבים המתחרים הללו מצויים ארגוני מורדים ג'האדיסטים, המונים עשרות אלפי פעילים, המאמצים את האידיאולוגיה של הג'האד העולמי, ואשר, מוכנים מעת לעת לשתף פעולה עם ג'בהת אלנצרה ולפעמים גם עם המדינה האסלאמית, אך מסרבים להיות מזוהים באופן פורמאלי עם ארגון אלקאעדה.

4.        לקרע הפנימי בקרב הארגונים המזדהים עם האידיאולוגיה של אלקאעדה עלולה להיות השפעה על מוקדים נוספים של הג'האד העולמי ברחבי המזרח התיכון. בשלב זה מועצת השורא של לוחמי הג'האד בקצוות ירושלים, ארגון הטרור הבולט ברצועת עזה המזוהה עם הג'האד העולמי, כבר נקטעמדה בסכסוך, לטובת המדינה האסלאמית (תוך שהוא משלם מס שפתיים לאימן אלט'ואהרי). יתכן שארגונים נוספים במדינות השונות במזרח התיכון צפויים גם הם להצטרף לצד זה או אחר בעוד שאחרים עשויים להעדיף "לשבת על הגדר". אפשר איפא שאנו עדים לתחילתו של תהליך שבמסגרתו הולכת ומתגבשת מערכת אזורית חדשה של ארגון אלקאעדה והג'האד העולמי, בעלת מאפיינים מבוזרים ומורכבים הרבה יותר מאשר זו, שאפיינה את אלקאעדה באפגניסטאן/ פקיסטאן, בעידן אסאמה בן לאדן.

הודעת אלקאעדה בדבר ההתנערות  מהמדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם

5.    בהודעה, שפורסמה מטעם ההנהגה הכללית [אלקיאדה אלעאמה] של ארגון אלקאעדה, נאמר בין השאר: "קבוצת קאעדת אלג'האד [קרי, ארגון אלקאעדה] מודיעה שאין לה [שום] קשר למדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם. היא לא הודיעה על הקמתה, היא אינה עומדת בראשה, אינה מייעצת לה, אין פועלת לספק את רצונה ואף הורתה להפסיק את פעילותה. לפיכך, היא [המדינה האסלאמית] אינה שלוחה של ארגון אלקאעדה, ואין לה שום קשר ארגוני עימה. כמו כן, אין היא [המפקדה הכללית של אלקאעדה] אחראית על התנהלותה [של המדינה האסלאמית]". בהמשך צוין, כי הנהגת אלקאעדה דבקה בעקרון אחדות האומה האסלאמית על פי תפישת אסאמה בן לאדן ובהימנעות מחילוקי דעות מזיקים. ההודעה גם מציינת, שאין להנהגת אלקאעדה חלק במאבקים בין הפלגים השונים של לוחמי הג'האד בסוריה, היא קוראת להפסיקם, ומביעה עניין לשמור על קשרים טובים עם כל לוחמי הג'האד.

תגובות (ראשונות) להודעה של אלט'ואהרי

6.    ארגון ג'בהת אלנצרה, שלוחת אלקאעדה בסוריה, בחר שלא להגיב עד כה על ההודעה. ארגון המדינה האסלאמית, מאידך, הגיב בחריפות הן כלפי אלקאעדה והן כלפי ג'בהת אלנצרה וקבוצות מורדים נוספות: ב-4 בפברואר 2014 הועלתה הודעת תגובה לפורום של ארגון המדינה האסלאמית. בה נאמר, כי אף אחד אינו עומד מעל המדינה האסלאמית, "ושהאחים בארגון אלקאעדה יעשו מה שהם רוצים." ההודעה תוקפת בחריפות את מנהיג ג'בהת אלנצרה: "לצערנו, המצאות [אבו מחמד] אלג'ולאני, החייל, העריק והבן הסורר של מנהיגו אלבע'דאדי [מנהיג המדינה האסלאמית], תהיה אחת הסיבות להתמוטטות ארגון אלקאעדה, חס ושלום…". ההודעה ממשיכה וקובעת, כי "המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם תתרחב, תפעיל מוסדות, ותיישם את חוקי אללה".

הודעה של המדינה האסלאמית התוקפת את אלקאעדה ואת ג'בהת אלנצרה ((alplatformmedia.com
הודעה של המדינה האסלאמית התוקפת את אלקאעדה ואת ג'בהת אלנצרה (
(alplatformmedia.com

7.    מועצת השורא של לוחמי הג'האד בקצווי ירושלים (להלן: מועצת השורא), ארגון הג'האד העולמי הבולט ביותר ברצועת עזה, נקט עמדה לטובת ארגון המדינה האסלאמית, תוך שהוא משלם מס שפתיים לאימן אלט'ואהרי ולקריאתו (מהעבר) לאחדות בין הארגונים הג'האדיסטים.


8.    ב-2 בפברואר 2014 פרסמה מועצת השורא הודעה מפורטת, רוויה במוטיבים אסלאמיים דתיים והיסטוריים.ההודעה פותחת בגינוי מלחמת האחים המתנהלת בסוריה בין לוחמי הג'האד אשר, שורשיה הינם "התנהגות בלתי צודקת כלפי המדינה האסלאמית והעומד בראשה, אמיר המאמינים, אבו-בכר אלבע'דאדי". המוסלמים, על פי ההודעה, מחויבים לסייע לאנשי המדינה האסלאמית ולבסס את יסודותיה אולם במקום זאת "אנשים שונים" שקעו במלחמת אחים וניערו חוצנם מלוחמי הג'האד.

9.    בהמשך מביעה ההודעה תמיכה בקריאתו של "השיח' שלנו, החכם באומתנו, השיח' אימן אלט'ואהרי, ישמרהו אללה, באשר לצורך שלוחמי הג'האד בסוריה יחברו זה לזה במסגרת מדינה אסלאמית, שלגביה תהיה ביניהם הסכמה, שכן הג'האד זקוק למנהיג…"אולם ההודעה אינה מתייחסת להודעתו האחרונה של אלט'ואהרי בה הוא מתנער מארגון המדינה האסלאמית ואינה מאזכרת את ג'בהת אלנצרה. בהמשך שבה ההודעה ומביעה תמיכה במדינה האסלאמית: "יש… להביא לתשומת לב, שהמערכה בעיראק ובאלשאם (סוריה) היא אחת; ושהעומדים בראש המדינה האסלאמית בעיראק כבר הוכיחו את צדקת דרכם ואת יכולתם לנהל את מערכות האומה.." ההודעה שבה וקוראת ללוחמי הג'האד להגיע לידי הסכמה לגבי שליט אחד שינהיג אותם על פי ההלכה האסלאמית, שישליט את האסלאם, "ושבעזרתו אללה ימוטט את הכופרים הנבזים" bentaymia.tumblr.com)).

מתוך הודעת מועצת השורא של לוחמי הג'האד בקצווי ירושלים התומכת במדינה האסלאמית bentaymia.tumblr.com))

מתוך הודעת מועצת השורא של לוחמי הג'האד בקצווי ירושלים התומכת במדינה האסלאמיתbentaymia.tumblr.com))

הרקע להודעת אלט'ואהרי

10.    הודעת אימן אלט'ואהרי מהווה הכרעה חד משמעית לטובת ג'בהת אלנצרה במאבקי הכוח העזים המתנהלים בשנה האחרונה בין שלוחות אלקאעדה בעיראק ובסוריה. למאבקי הכוח הללו נגררה מפקדת אלקאעדה, בראשות אימן אלט'ואהרי, אולם ניסיונותיה להביא לפתרון הסכסוך או לפחות להרגעת המצב רק גרמו להחרפתו. להלן כמה אבני דרך במאבקים הללו:

א.       ארגון ג'בהת אלנצרה הוקם בסוריה בינואר 2012 ע"י שלוחת אלקאעדה בעיראק ונוהל על ידה בראשית הדרך. בתחילת הדרך קיבל "האמיר" הסורי אבו מחמד אלג'ולאני את הוראותיו מ"אמיר" אלקאעדה בסוריה אבו בכר אלבע'דאדי, אשר שלט על שתי שלוחות אלקאעדה, בעיראק ובסוריה. כדי לתת גוון פורמאלי לבכירותו ולשליטתו הודיע אבו בכר אלבע'דאדי ב-9 באפריל 2013 על מיזוג הארגונים בעיראק ובסוריה תחת השם "המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם".

ב.       אבו מחמד אלג'ולאני, מנהיג ג'בהת אלנצרה, סרב להכפיף את ארגונו למנהיג המדינה האסלאמית. יום לאחר הודעת אלבע'דאדי (10 באפריל 2013) הוא הזדרז להישבע אמונים לאימן אלט'ואהרי מנהיג אלקאעדה. אלט'ואהרי, שנגרר למאבקי הכוח בין שני הארגונים, נקט צד כאשר הודיע ב-10 ביוני 2013 על ביטול המיזוג בין ג'בהת אלנצרה לבין שלוחת אלקאעדה בעיראק. באיגרת ששיגר לפעילי ג'בהת אלנצרה הוא הודיע כי אלבע'דאדי טעה כאשר הכריז על האיחוד ללא אישורה של הנהגת אלקאעדה אך קרא לשתי השלוחות לשתף פעולה ביניהן.

ג.       נקיטת הצד של אלט'ואהרי במחלוקת לא יישבה את הסכסוך בין שני הארגונים אלא להפך, בראייה לאחור היא גרמה להחרפתו. בחצי השנה, שחלפה מאז הודעת אלט'ואהרי, גברה היריבות בין שני הארגונים ואף גלשה מעת לעת לעימותים אלימים ביניהם. בפועל התגבשו איפוא בסוריה שני ארגונים מתחרים המזוהים עם האידיאולוגיה של אלקאעדה, שכל אחד מהם אימץ דפוסי פעולה המבדילים אותו מהארגון המתחרה. בעוד ג'בהת אלנצרה התנהל באופן פרגמאטי, הן ביחסו לאוכלוסיה והן בשיתוף הפעולה שלו עם ארגוני מורדים אחרים, אימץ לעצמו ארגון המדינה האסלאמית דפוסי פעולה דוקטרינריים נוקשים, שגרמו למתחים קשים בינו לבין האוכלוסייה הסורית ובינו לבין ארגוני המורדים האחרים, שפתחו בעימותים אלימים נגדו.

ד.       ניסיון נוסף לאחות את הקרעים נעשה ע"י אימן אלט'ואהרי ב-11 באוקטובר 2013. בפנייה, שהופצה באתרים אסלאמיים הוא קרא לכוחות האסלאמיים הפועלים בסוריה להתאחד על מנת להקים בה מדינה "לוחמת ג'האד", שתסלול את הדרך להחזרת הח'ליפות האסלאמית ול"שחרור ירושלים". גם פנייתו זאת נפלה על אוזניים ערלות: הקרע בין שני הארגונים התרחב, המתיחות ביניהם, שלוותה בעימותים אלימים, גברה, ואלט'ואהרי נאלץ לנקוט עמדה חד- צדדית, תוך שימוש ברטוריקה תקיפה ונוקשה יותר כלפי ארגון המדינה האסלאמית.

[1] בערבית: אלדולה אלאסלאמיה פי עיראק ואלשאם (או בראשי תיבות: דאעש).

הפעלת מחבלים מתאבדים: דפוס פעולה מוביל במאבק של ג’בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם נגד המשטר הסורי ונגד חזבאללה בלבנון*.

מחבל מתאבד מאוסטרליה המכונה אבו אסמאא' האוסטרלי (או אבו אסמאאי אלמהאג'ר), מקריא את צוואתו מעל גבי משאית תופת, שבאמצעותה ביצע פיגוע התאבדות.

מחבל מתאבד מאוסטרליה המכונה אבו אסמאא' האוסטרלי (או אבו אסמאאי אלמהאג'ר), מקריא את צוואתו מעל גבי משאית תופת, שבאמצעותה ביצע פיגוע התאבדות.

זירת פיגוע ההתאבדות נגד מוסדות חזבאללה בבירות, עליו קיבל אחריות ארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם (2 בינואר 2014)

זירת פיגוע ההתאבדות נגד מוסדות חזבאללה בבירות, עליו קיבל אחריות ארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם (2 בינואר 2014)

זירת פיגוע ההתאבדות נגד מוסדות חזבאללה בבירות, עליו קיבל אחריות ארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם (2 בינואר 2014)

זירת פיגוע ההתאבדות נגד מוסדות חזבאללה בבירות, עליו קיבל אחריות ארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם (2 בינואר 2014)

תחנת הדלק בהרמל, שלידה בוצע הפיגוע (aleqt.com)

תחנת הדלק בהרמל, שלידה בוצע הפיגוע (aleqt.com)

חנות ממוגנת בשקי חול בפרבר הדרומי של בירות

חנות ממוגנת בשקי חול בפרבר הדרומי של בירות


הפעלת מחבלים מתאבדים סוריה ובלבנון

1.    הפעלת מחבלים מתאבדים נגד המשטר הסורי ונגד חזבאללה הינו דפוס פעולה השאול מפיגועי אלקאעדה בעיראק ומזירות עימות אסלאמיות נוספות. דפוס פעולה זה הפך במהלך מלחמת האזרחים בסוריה לסימן היכר של פיגועים המזוהים עם ארגון ג'בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם, המזוהים עם אלקאעדה ועם הג'האד העולמי. פיגוע ההתאבדות שבוצעו על ידם בהיקף נרחב בשנים 2013-2012 היסבו אבידות ונזקים למשטר הסורי, פגעו בסממני משילותו וריבונותו והעלו את יוקרתם של הארגונים המבצעים. פגועי ההתאבדות הועתקו על ידם בתחילת 2014 ללבנון והפכו לדפוס הפעולה המוביל במאבקם נגד חזבאללה והעדה השיעית בלבנון.

2.    ג'בהת אלנצרה, שלוחת אלקאעדה בסוריה, הינו ארגון המורדים, שביצע את המספר הגדול ביותר של פיגועי ההתאבדות בסוריה מאז פרוץ מלחמת האזרחים. מאז ההכרזה על הקמתו (ינואר 2012) ועד סוף דצמבר 2012, קיבל הארגון אחריות על 43 מתוך 50 פיגועי התאבדות, שבוצעו נגד משטרו של אסד (LongwarJourmal.org). במהלך 2013 ביצע ארגון ג'בהת אלנצרה 34פגועי התאבדות. תשעה פגועי התאבדות נוספים בוצעו ע"י ארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם, השלוחה הסורית של אלקאעדה בעיראק, שהחלה לפעול בסוף מאי 2013. סה"כ בוצעו בשנת 2013 ע"י שני הארגונים 43 פיגועי התאבדות (בדומה להיקף הפיגועים, שביצע ג'בהת אלנצרה בשנת 2012). בפיגועים השתתפו כ-53 מחבלים מתאבדים. נפח זה של פיגועי התאבדות מהווה כ-15% מכלל פיגועי ההתאבדות שבוצעו ברחבי העולם בשנת 2013[1]. דפוס זה של פיגועים "זלג" ללבנון: בלבנון בוצעו 5 פגועי התאבדות מאז תחילת 2014, ארבעה מהם ע"י ג'בהת אלנצרה ואחד ע"י המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם.

3.    בפיגועי ההתאבדות, שבוצעו בסוריה, פוצצו עצמם המחבלים המתאבדים בקרבת יעדים המזוהים עם המשטר הסורי באמצעות חגורות נפץ. בחלק המקרים הם הפעילו מכוניות ומשאיות עמוסים בכמויות גדולות של חומרי נפץ על מנת לגרום לנפגעים רבים יותר ולהגביר את אפקט ההרס. חלק מפיגועי ההתאבדות כללו מתווה משולב של פיצוץ שתיים ואף שלוש מכוניות תופת (במקביל או במדורג). בכמה מפיגועי ההתאבדות ניתן, להערכתנו לזהות רמה גבוהה של תחכום ומקצועיות: שישה פיגועי התאבדות בוצעו בו זמנית בשתי זירות פיגוע שונות הסמוכות זו לזו. בכמה פיגועים הופעלו מספר מחבלים מתאבדים נגד יעד "איכותי" אחד. מרבית המחבלים המתאבדים היו מתנדבים זרים, בעיקר מהעולם הערבי (בקרבם בלטו מחבלים מתאבדים ממוצא סעודי).

4.    "התמחות" הארגונים, המזוהים עם אלקאעדה והג'האד העולמי, בפיגועי ההתאבדות טומנת להערכתנו סיכונים, שמשמעותם חורגת מעבר לזירה הסורית. ביטוי עדכני לכך ניתן למצוא ב"זליגת" פיגועי ההתאבדות מסוריה לזירה הלבנונית הפוגעת בחזבאללה ומערערת את היציבות הפנימית בלבנון. להערכתנו ככל שתימשך מלחמת האזרחים עלולים פיגועי ההתאבדות "לזלוג" למדינות נוספות. שכן פעילים ג'האדיסטים זרים הלוחמים בסוריה, לכשישובו למדינות האם שלהם, עלולים ליזום או אף לקחת חלק בפיגועי התאבדות, תוך ניצול הניסיון המבצעי הרב, שנרכש בסוריה והקשרים שרקמו עם פעילי אלקאעדה והג'האד העולמי. זאת ועוד, להערכתנו הארגונים בסוריה המזוהים עם אלקאעדה והג'האד העולמי עלולים לשגר ביוזמתם מחבלים מתאבדים למשימות טרור נגד מדינות המערב, מדינת ישראל ואף מדינות ערביות מוסלמיות (הגם שכיום העדיפות שלהם עדיין נתונה להפלת משטר אסד).

הערות מתודולוגיות

5.    במסגרת עבודה זאת נותחו 43 פגועי התאבדות בסוריה אותם ביצעו במהלך 2013 ארגון ג'בהת אלנצרה (34 פגועים) וארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם (תשעה פגועים). הניתוח מתבסס בעיקר על הודעות קבלת האחריות, שפורסמו ע"י הארגונים על הפיגועים הללו. אלה תואמות להערכתנו, פחות או יותר את מספר פיגועי ההתאבדות, שבוצעו בפועל. לפיגועים אלו ניתן להוסיף פיגועי התאבדות, שסוכלו או השתבשו, ואשר עליהם אין בידינו מידע. עבודה זאת אינה כוללת את פיגועי התאבדות, שבוצעו ע"י ארגוני מורדים אסלאמים וג'האדיסטים אחרים, אך אלה מהווים חלק קטן מכלל פגועי ההתאבדות. בנוסף לכך נותחו חמישה פגועי התאבדות בלבנון, שבוצעו ע"י ג'בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם מאז תחילת ינואר ועד לתחילת פברואר 2014.

6.    פגועי התאבדות בסוריה,  שנבחנו בעבודה זאת, כוללים גם שש פעולות משולבות במסגרתן בוצעו שני פיגועי התאבדות במקביל נגד שני יעדים באותו אזור. כל אחת מהפעולות הללו נספרת על ידינו כשני פגועי התאבדות. לעומת זאת פיגוע התאבדות מורכב נגד יעד אחד, בו השתתפו כמה מחבלים מתאבדים, נספר על- ידינו כפיגוע התאבדות אחד.  

7.    המקורות עליהם התבסס ניתוח הפיגועים הינם בעיקר אתרי האינטרנט של הארגונים הג'האדיסטים, בדגש על הודעות קבלת אחריות וסרטוני וידיאו, שפורסמו מטעמם של ג'בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם. הודעות אלו הוצלבו עם מידע נוסף, שמקורו בתקשורת הערבית והמערבית, אודות מלחמת האזרחים בסוריה ואודות האירועים בלבנון.

ממצאי ניתוח פיגועי ההתאבדות בסוריה בשנת 2013

8.    להלן עיקרי ממצאי ניתוח פיגועי ההתאבדות בסוריה בשנת 2013:

א.       יעדי פיגועי ההתאבדות: פגועי ההתאבדות כוונו ברובם נגד מתקנים, בסיסים ואנשים המשתייכים לכוחות הביטחון הסוריים ולממשל הסורי. בלטו במסגרת זאת פגועי התאבדות שכוונו נגד מחסומים, מפקדות, בסיסים ומחנות של הצבא הסורי ושל גופי הביטחון והמודיעין המזוהים עם המשטר. כמו כן הותקפו מוסדות שלטון (תחנת משטרה, בית כלא, מפעל נשק) ומקומות מגורים של כוחות הביטחון הסוריים. על אף שפיגועי ההתאבדות כוונו נגד יעדים ממשליים וביטחוניים, לא פעם נגרמו במהלכם אבידות כבדות לאזרחים, ששהו בקרבת היעדים שהותקפו. כמו כן הותקפו לעיתים יעדים אזרחיים, שבהם שהו אנשי כוחות הביטחון הסוריים. הפגיעה באזרחים יצרה בעיה תדמיתית, בעיקר עבור ארגון ג'בהת אלנצרה, העושה מאמץ לרכוש את תמיכת האוכלוסייה הסורית (המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם רגיש הרבה פחות לשיקול זה).

ב.      שיטת הפיגועים (מודוס אופרנדי): מרבית פיגועי ההתאבדות בוצעו ע"י מחבל מתאבד בודד, שפוצץ עצמו באמצעות חגורת נפץ, או שפוצץ מכונית תופת בה נהג. בכמה מקרים בוצעו פיגועים מורכבים באמצעות שלושה, ארבעה או אף חמישה מחבלים מתאבדים, בזירת פיגוע אחת או בכמה זירות סמוכות בו זמנית. הפיגועים המורכבים יותר בוצעו ע"י ג'בהת אלנצרה בעלת היכולות המבצעיות הגבוהות יותר.

ג.       מטרת הפיגוע: בפיגועי ההתאבדות ניתן להבחין בשני מתווים עיקריים:פיגוע התאבדות מקדים, המהווה שלב ראשון לפני תקיפת המוצב / מחסום / מחנה או מתקן כלשהו, המזוהים עם המשטר הסורי; פיגוע הרג,  פיגוע התאבדות, שנועד לגרום למירב הנפגעים וההרס, ללא השתלטות על יעד הפיגוע.

ד.       האזורים בהם בוצעו הפיגועים: כשליש מפיגועי ההתאבדות בוצעו בדמשק ובמרחב הכפרי שבסביבה (ה"ע'וטה"), זאת להערכתנו על מנת "להכאיב" למשטר, לחשוף את פגיעות מרכזי השלטון שלו ולזכות במירב התהודה התקשורתית. כשני שליש מכלל פגועי ההתאבדות  בוצעו במוקדי הלחימה השונים של ג'בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם בצפון סוריה ובמזרחה: חלב, חסכה, אדלב, חמאה, חמץ ודיר אלזור. פגוע התאבדות בודד בוצע ברמת הגולן ופיגוע התאבדות נוסף באזור דרעא. מיעוט פעילות ההתאבדות ברמת הגולן ובאזור דרעא ממחיש להערכתנו את חולשתם היחסית של הארגונים המזוהים עם אלקאעדה והג'האד העולמי באזורים הללו (לפחות בשלב זה), הגם שהפיגועים שבוצעו היו מורכבים ו"הכאיבו" למשטר.

ה.      תכיפות הפיגועים: ג'בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם הצליחו לשמור על רצף של פיגועי התאבדות בכל חודשי שנת 2013. במרבית החודשים בוצעו פיגועים בודדים (כשני פיגועים מידי חודש). בחודשים ינואר, יוני, אוגוסט וספטמבר בוצעו 5-4 פיגועי התאבדות מידי חודש. בחודש פברואר 2013, חודש השיא, בוצעו 10 פיגועים. להערכתנו,  קיומו  של רצף פיגועים שכזה, שכלל גם פגועים מורכבים ומשולבים, מצביע על יכולות מבצעיות גבוהות של הארגונים המבצעים ועל מאתר גדול של פעילים מלאי מוטיבציה, המוכנים להקריב עצמם במסגרת הג'האד בסוריה.

ו.        שיתוף פעולה עם ארגונים אחרים –מרבית הפגועים בוצעו ע"י ג'בהת אלנצרה או המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם ללא תאום עם ארגוני מורדים אחרים. כמה מהפיגועים בוצעו  בתאום בינם לבין מסגרות צבאיות אחרות של ארגוני המורדים, רובן או כולן ארגונים בעלי אופי אסלאמי/ג'האדיסטי. רק במקרה בודד נתקלנו בתאום שנעשה בין ג'בהת אלנצרה לבין המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם.

ז.       תוכן הצוואות, שפורסמו לאחר פגועי ההתאבדות: בחלק מקרים הופצו סרטוני וידאו ובהם צוואת המחבלים המתאבדים. ניתוח המסרים, שנכללו בצוואות, מעיד על רצונם של ג'בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם להדגיש את האופי העדתי של המאבק בין הסונים לבין העלוים. בצוואות מושם דגש על המשך דרך הג'האד נגד "הכופרים" כחובה אישית (פרצ' עין) של כל מוסלמי (ברוח תורתו של עבדאללה עזאם, המורה הרוחני של אסאמה בן לאדן). הצוואות הללו מופצות בעולם הערבי/מוסלמי ובמדינות המערב בעיקר באמצעות אתרי האינטרנט והפורומים הג'האדיסטים. בנוסף לכך המסרים הג'האדיסטים המופיעים בצוואות מועברים לארצות האם  על-ידי המתנדבים הזרים השבים מהלחימה בסוריה.

מקומם של המתנדבים הזרים בפיגועי ההתאבדות

9.    בפגועי ההתאבדות בסוריה, שבוצעו ע"י ג'בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם, נספרו על ידינו 53 מחבלים מתאבדים. במרבית הפיגועים השתתף מחבל מתאבד בודד אולם היו מספר פיגועים, שבהם השתתפו 3, 4 ואף 5 מחבלים מתאבדים.

10.         מקרב 53 המחבלים המתאבדים אותרו על ידינו שמותיהם של  שלושים, מתוכם 23 זרים  ושבעה סוריים (זהותם של שאר המחבלים המתאבדים אינה ידועה לנו). זיהוי מדינת האם של המחבלים המתאבדים נעשה בעיקר על בסיס כינוייהם, המעידים בדרך כלל, אך לא בהכרח, על מוצאם. את הכינויים הללו הצלבנו עם מידע נוסף אודות המחבלים המתאבדים, אשר במרבית המקרים סייע באימות מדינת מוצאם.

11.         מקרב 23 המחבלים המתאבדים הזרים בולטים 13 סעודים (למעלה ממחצית). 11 מהם זוהו  בוודאות כסעודים בעוד ששניים זוהו על סמך כינוייהם המקשרים אותם לסעודיה. כמו כן ארבעה מחבלים מתאבדים ירדנים (זוהו בוודאות), שלושה עיראקים (שניים מהם כורדים, זוהו על סמך כינוייהם), תוניסי אחד (זוהה על פי כינויו), אוסטרלי אחד (זוהה על פי כינויו) ומחבל זר, שארץ מוצאו אינה ידועה. כמו כן השתתף באחד מפיגועי ההתאבדות. מחבל ממוצא קנדי אולם אין ודאות לגבי זהותו והאופן בו מצא מותו.

12.         המספר הרב יחסית של המתנדבים הזרים בקרב המחבלים המתאבדים הינו בראש ובראשונה פועל יוצא ממספרם הרב בשורות ג'בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם. הוא גם עשוי להצביע להערכתנו על רמה גבוהה של מוטיבציה ג'האדיסטית בקרבם, המנוצלת היטב ע"י ארגונים המזוהים עם אלקאעדה והג'האד העולמי. מוטיבציה זאת, שהינה פועל יוצא של האידיאולוגיה הג'האדיסטית שהובילה לצאתם לסוריה, מטופחת במהלך שהותם בסוריה באמצעות אינדוקטרינציה דתית, המסייעת להעמיק את הלהט האידיאולוגי שלהם ולהכשיר מספר רב של מחבלים מתאבדים. עם זאת ניתן להניח, כי חלק מהזרים, שהוצע להם לבצע פיגועי התאבדות, סרבו לעשות זאת, למרות שהארגונים נמנעים מלפרסם מידע בנושא זה (ידוע לנו למשל, כי לערבי ישראלי, שהצטרף לשורות המורדים, הוצע לבצע פיגוע התאבדות אך הוא סרב. להערכתנו אין המדובר במקרה בודד).

מספרם הרב של מחבלים מתאבדים ממוצא סעודי

13.  יותר ממחצית המחבלים המתאבדים, אשר אותרו על ידינו, היוממוצא סעודי (13 מתוך 23). כמו כן בולט מספרם הרב של המתנדבים הזרים מסעודיה המצטרפים לשורות ג'בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית (וכפועל יוצא מכך בולט גם מספרם הרב של הסעודים שנהרגו בסוריה). מספרם הגדול של הסעודים בקרב המתנדבים הזרים ובקרב מבצעי פיגועי ההתאבדות אינו מפתיע.שכן סעודיה, התומכת המרכזית במרידה נגד משטר אסד, מזוהה היסטורית כ"חממה" הראשית לצמיחת אלקאעדה והג'האד העולמי. זאת, למרות מאמצי המשטר הסעודי להתנער מכך (מרבית המחבלים, שהשתתפו  באירועי  ה-11 בספטמבר 2001, היו ממוצא סעודי).

14.  מנגד, קיימת בסעודיה ביקורת אוטנטית על הצטרפות צעירים סעודים לשורות הארגונים המזוהים עם אלקאעדה והג'האד העולמי, הגם שהיא אינה מתורגמת עדיין לצעדים אפקטיביים לבלימת התופעה. ביטוי לכך זאת, ניתן למצוא במאמר שפורסם ביומון הסעודי אלוטן (27 בינואר 2014) כמענה להאשמות שהוטחו במטיפים סעודים בתקשורת הערבית על שהם מעודדים צעירים סעודים לצאת ולהלחם בסוריה:

"אין ספק שיש שוחרי דעת ומטיפים, המוכרים היטב למדינה ולאנשי הזרמים האסלאמיים, המורים, על פי ההלכה,לצעירינו ללכת לסוריה ואף מאיצים בהם להצטייד בחומרי נפץ ולהקריב את חייהם לשווא… למרבה הצער, צעירינו משמשים דלק למלחמת האחים המתחוללת בשטח אלשאם (סוריה). הם יצאו על מנת לקיים מצווה, אבל חסרים לצעירים האלה ידע, ניסיון ומודעות פוליטית. רגשותיהם נוצלו לרעה ע"י שוחרי דעת תמימים, שלא ידעו כי צעירינו ישמשו רק כלי שרת בידי גורמים אינטרסנטיים ואפילו בידי מנגנוני המודיעין העולמיים והאזוריים…"

"חזבאללה על הכוונת": "זליגת" פיגועי ההתאבדות מסוריה ללבנון
כללי

15.     מאז תחילת 2014 החלו להתפרסם הודעות קבלת אחריות מטעם המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם ומטעם ג'בהת אלנצרה על פיגועי התאבדות, שבוצעו בלבנון. הפיגועים הללו בוצעו ע"י מחבלים מתאבדים, שהפעילו מכוניות תופת, דפוס פעולה מוכר היטב בזירה הסורית. מאז ה-2 בינואר ועד ה-4 בפברואר 2014, בוצעו בלבנון חמישה פיגועי התאבדות: ג'בהת אלנצרה נטלה אחריות על ארבעה פיגועי התאבדות והמדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם נטלה אחריות על פיגוע אחד. מוקדי הפיגועים הללו היו הפרבר הדרומי השיעי של בירות והעיירה השיעית הרמל, שבצפון בקעת הלבנון. מרבית פגועים הללו בוצעו ע"י מחבל מתאבד בודד, שהפעיל מכונית תופת.

תאור פיגועי ההתאבדות

16.     ב-2 בינואר 2014 הופעלה מכונית התופת בפרבר הדרומי של בירות נגד חזבאללה ע"י מחבל מתאבד. המכונית הופעלה בסמוך לכמה מוסדות מרכזיים של חזבאללה.ארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם קיבל את האחריות לפיגוע (הודעה על קבלת האחריות התפרסמה בחשבון הטוויטר של הארגון, שבינתיים נסגר). בפיגוע נהרגו ארבעה בני אדם ונפצעו יותר מ-66. על פי התקשורת הערבית המחבל המתאבד היה קתיבה מחמד אלצאטם, סטודנט בן 20, יליד העיירה ואדי ח'אלד, שבגבול סוריה-לבנון. נמסר כי הוא נטל בעבר חלק בלחימה בסוריה בשורות ג'בהת אלנצרה (אלקדס אלערבי, 4 בינואר 2014).

זירת פיגוע ההתאבדות נגד מוסדות חזבאללה בבירות, עליו קיבל אחריות ארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם (2 בינואר 2014)
זירת פיגוע ההתאבדות נגד מוסדות חזבאללה בבירות, עליו קיבל אחריות ארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם (2 בינואר 2014)

קטע מנוסח  הודעת קבלת האחריות ע"י המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם על הפיגוע ב-2 בינואר 2014.
קטע מנוסח  הודעת קבלת האחריות ע"י המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם על הפיגוע ב-2 בינואר 2014. בהודעה מצוין, כי הארגון פגע ב"מפלגת השטן" על מפתן ביתה,  בפרבר הדרומי של בירות. בהמשך צוין כי "זהו מחיר קטן ראשון מתוך חשבון כבד שממתין ל[תשלום מצד] הכופרים הפושעים הללו" ((daawla.tumblr.com

17.     פיגוע התאבדות נוסף התבצע ב-16 בינואר 2014 בעיירה השיעית הרמל, שבצפון בקעת הלבנון. על פי התקשורת הלבנונית נגרם הפיצוץ ע"י מחבל נושא חגורת נפץ, שהיה במכונית תופת. בפיגוע נהרגו כארבעה בני אדם וכ-38 נפצעו. על פי התקשורת הלבנונית התפוצצה המכונית סמוך למשרדי הממשלה באזור הרמל במרכז מסחרי הומה אדם  (על פי סוכנות הידיעות הצרפתית   ב- 16 בינואר 2014 התרחש הפיצוץ ליד אחד ממעוזי חזבאללה בהרמל). ארגון ג'בהת אלנצרה בלבנון קיבל את האחריות על הפיגוע. בהודעת קבלת האחריות נאמר, כי הפיגוע כוון נגד מעוז "מפלגת איראן" (קרי חזבאללה) ע"י אחד מ"אריות ג'בהת אלנצרה בלבנון" זאת בתגובה ל"הפשעים", שחזבאללה מבצע בסוריה נגד נשים וילדים בני העדה הסונית (16 בינואר 2014,  Jihadology).

נוסח קבלת האחריות של ג'בהת אלנצרה בלבנון על הפיגוע בהרמל  ( (dawaalhaq.com.
נוסח קבלת האחריות של ג'בהת אלנצרה בלבנון על הפיגוע בהרמל  ((dawaalhaq.com.

18.     ב-21 בינואר 2014 בוצע פיגוע התאבדות בשכונה השיעית חארת אלחריכ, שפרבר הדרומי של בירות. ארגון ג'בהת אלנצרה בלבנון קיבל את האחריות לביצוע פיגוע באמצעות חשבון הטוויטר שלו. בהודעת קבלת האחריות נאמר, כי הפיגוע בוצע כתגובה למעשי הטבח של חזבאללה (שכונתה בהודעה "מפלגת איראן") כלפי ילדי סוריה וכלפי ילדי ערסאל[2] (עיירה סונית בצפון בקעת הלבנון, מעוז מתנגדי חזבאללה). כלי התקשורת הלבנונים דיווחו, כי המדובר בפעולת התאבדות, שבוצעה ע"י מחבל מתאבד, באמצעות מכונית תופת. על פי דיווח באלחיאת (22 בינואר 2014) היו במכונית שלוש פצצות מרגמה 120 מ"מ, שהיו מחוברות ל-20 ק"ג חומר נפץ. בדיווחי התקשורת הלבנונית נמסר על חמישה הרוגים וכ-74 פצועים.

19.     ב-1 בפברואר 2014 בוצע פיגוע התאבדות ליד תחנת דלק, שברחוב הראשי בעיירה השיעית  הרמל, בצפון בקעת הלבנון. הפיגוע בוצע באמצעות מחבל, אשר נהרג במכונית תופת. על פי כלי התקשורת הלבנונים נהרגו בפיגוע 5 אנשים וכ-20 נפצעו. ג'בהת אלנצרה בלבנון נטלה על עצמה אחריות לפיגוע באמצעות חשבון הטוויטר שלה. בנטילת האחריות נאמר כי הפיגוע התבצע ב"מאורת מפלגת איראן" (קרי, במעוז חזבאללה) לנוכח המשך הפשעים (של חזבאללה) נגד העם הסורי.

20.     ב-3 בפברואר 2014 התפוצץ מחבל מתאבד בכביש העובר בשכונה הדרוזית אלשופיאת, הסמוכה לפרבר הדרומי של בירות. בפיגוע נהרגו שני אנשים וכמה נפצעו. על פי דיווחים ראשוניים בתקשורת הלבנונית נשא המחבל חגורת נפץ במשקל חמש ק"ג והוא היה בדרכו במיניבוס נוסעים לפרבר הדרומי של בירות. על פי "מקורות בטחוניים" לבנוניים התפוצץ עצמו המחבל כתוצאה מתקלה בעוד שמקורות אחרים טענו, כי הוא פוצץ עצמו לאחר שנהג המיניבוס או הנוסעים חשדו בו (אלג'מהוריה, 4 בפברואר 2014).

21.     בנוסף לחמשת פיגועי ההתאבדות הללו, שג'בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם קיבלו אחריות עליהם, ראוי לציון פיגוע התאבדות מורכב ורב נפגעים, אשר בוצע בכניסה לשגרירות איראן בבירות ב-19 בנובמבר 2013. את האחריות לפיגוע זה קיבלו גדודי עבדאללה עזאם, ארגון טרור המזוהה עם הג'האד העולמי הפועל בלבנון[3]. אופן ביצועו של הפיגוע ע"י שני מחבלים מתאבדים, שפעלו במדורג, מזכיר את המודוס אופרנדי של פגועי ההתאבדות המורכבים שהתבצעו בסוריה במהלך 2013 ע"י ג'בהת אלנצרה ומצביע על אפשרות של העברת יכולות מבצעיות מסוריה ללבנון.

תגובת חזבאללה

22.     חזבאללה מצידו שב והאשים את הארגונים הפועלים בסוריה, המזוהים עם אלקאעדה והג'האד העולמי (הארגונים ה"תכפירים" בלשונו), בביצוע מסע פיגועים בלבנון. לטענת חסן נצראללה מנהיג חזבאללה הארגונים הללו נוהגים להחדיר מכוניות תופת ללבנון מהרי אלקלמון דרך העיירה ערסאל, שבצפון בקעת הלבנון. האשמה זאת היוותה בנאומו, של חסן נצראללה נימוק בטחוני מרכזי להצדקת העמקת המעורבות האינטנסיבית של חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה[4]. בשטח נקט חזבאללה בשורה של אמצעי אבטחה בין השאר ע"י מיגון חנויות בשקי חול (ראו צילומים) בעיקר במעוזיו, שבפרבר הדרומי של בירות. אולם בשלב זה דומה, כי אין בצעדים הללו כדי לתת מענה יעיל לאיום הטרור של אלקאעדה והג'האד העולמי, שהוצב לפתחו של חזבאללה.

סיכום
23.         גל הפיגועים בלבנון נועד להערכתנו, בראש ובראשונה, לפגוע במעורבותה הצבאית של חזבאללה בלחימה בסוריה ע"י העסקתה בזירה הלבנונית. "זליגת" פגועי ההתאבדות מסוריה ללבנון, עלול להעיד, לדעתנו, כי ג'בהת אלנצרה, המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם וארגונים נוספים המזוהים עם הג'האד העולמי, הצליחו לשפר את יכולותיהם המבצעיות בלבנון ולהציב אתגר משמעותי בפני חזבאללה, שעליו הוא מתקשה בשלב זה למצוא מענה. מעבר לכך, יכולות הטרור של אלקאעדה והג'האד העולמי הבאות כיום לידי ביטוי בסוריה ובלבנון, עלולות להערכתנו "לזלוג" בעתיד גם למדינות ערביות נוספות, לזירה הפלסטינית ואף לישראל ולמדינות המערב[5].

 

* בהמשך למחקר מה-23 בספטמבר 2013: "ג'בהת אלנצרה ("חזית התמיכה"): ארגון ג'האדיסטי – סלפי, המשתייך לאלקאעדה, אשר ממלא תפקיד חשוב בקרב ארגוני המורדים. הארגון חותר להפיל את משטר אסד ולהקים ח'ליפות אסלאמית בסוריה – רבתי, שתהפך למוקד אזורי ובינלאומי של טרור וחתרנות".
[1]ראו מאמרם של יותם רוזנר, עינב יוגב ויורם שוויצר, "תמונת מצב של פגועי ההתאבדות בשנת 2013", INSS, מבט על 504, 14 בינואר 2014. על פי המאמר בוצעו בשנת 2013 כ-291 פגועי התאבדות ב-18 מדינות, אשר גרמו למותם של כ-3,100 בני-אדם. על פי המאמר, כ-50% מהפיגועים הללו (148 פגועי התאבדות) בוצעו במזרח התיכון כשהמדינה הבולטת הייתה עיראק (98 פיגועים). נתונים אלו מצביעים איפא, כי סוריה הפכה לזירת פיגועי ההתאבדות השנייה בגודלה בביצוע פגועי ההתאבדות לאחר עיראק.
[2]ב-18 בינואר 2013 נהרגו חמישה ילדים אחים כתוצאה מפגיעת רקטה בערסאל. חזבאללה הואשמה בטבח אולם אין בידינו אימות.
[3]ראו לקט מידע מה-27 בנובמבר 2013: "פיגוע התאבדות מורכב ורב נפגעים נגד שגרירות איראן ובירות מבטא את הגברת היכולות המבצעיות של גדודי עבדאללה עזאם".

[4]ראו לקט מידע מה-25 בדצמבר 2013: "בשבועות האחרונים שב חזבאללה והעמיק את מעורבותו הצבאית מלחמת האזרחים הסורית, תוך שהוא סופג אבידות קשות".
[5]עדות עדכנית לכוונה ליצור קשר מבצעי בין התארגנות הג'האד העולמי בישראל לבין פעילים בסוריה ניתן למצוא בפרשת חשיפת שלושה חברי התארגנות המזוהה עם הג'האד העולמי (סוף דצמבר 2013). שניים מחברי ההתארגנות היו תושבי מזרח ירושלים, שהופעלו ע"י פעיל מרצועת עזה, בעיקר באמצעות האינטרנט. ההתארגנות תכננה בין השאר לבצע פיגוע התאבדות כפול בבנייני האומה בירושלים ובניין שגרירות ארה"ב בת"א. אחד מחברי ההתארגנות אמור היה לצאת לסוריה דרך תורכיה לשם אימונים צבאיים ותאום הפיגועים (אתר שירות הביטחון הכללי וכתבה בעיתון הארץ, 23 בינואר 2014).

תופעת המתנדבים הזרים בסוריה

מתנדבים זרים מצטרפים לשורות הג'האד בסוריה (http://nl.media.rbth.ru)

מתנדבים זרים מצטרפים לשורות הג'האד בסוריה (http://nl.media.rbth.ru)

מתנדב אמריקאי, שכינויו אבו דג'אנה אלאמריכי, אשר נהרג בלחימה בסוריה.

מתנדב אמריקאי, שכינויו אבו דג'אנה אלאמריכי, אשר נהרג בלחימה בסוריה.

יחידת המהגרים המורכבת ברובה מפעילים צ'צ'נים

יחידת המהגרים המורכבת ברובה מפעילים צ'צ'נים

תמונותיהם של 32 מתנדבים זרים, שנהרגו בלחימה נגד המשטר הסורי, מתועדים על גבי דף פייסבוק המוקדש לזרים

תמונותיהם של 32 מתנדבים זרים, שנהרגו בלחימה נגד המשטר הסורי, מתועדים על גבי דף פייסבוק המוקדש לזרים

לוחמים זרים בסוריה (סאנא, 19 ביוני 2013)

לוחמים זרים בסוריה (סאנא, 19 ביוני 2013)


בשנה האחרונה ניכרת עליה במעורבות מתנדבים זרים בלחימה נגד המשטר הסורי. רבים מהם מצטרפים לארגונים המזוהים עם אלקאעדה והג'האד העולמי, רוכשים ניסיון צבאי, עוברים תהליך של רדיקליזציה אסלאמית, ועלולים לשמש כנשאים של טרור וחתרנות לכשישובו למדינות מוצאם (חזרה על "מודל אפגניסטאן")
ממדי תופעת המתנדבים הזרים

1.     מטרת עבודת מחקר זאת להצביע על תופעת המתנדבים הזרים, הנוטלים חלק בלחימה בסוריה, מרביתם במסגרת ארגונים המזוהים עם אלקאעדה והג'האד העולמי.העבודה מנתחת את מאפייני התופעה, בוחנת את היקפה במדינות האם העיקריות, בודקת את פרופיל המתנדבים ומצביעה על פוטנציאל הטרור והחתרנות הטמון בחזרתם למדינות מוצאם. זוהי עבודת המשך למחקר מקיף אודות ג'בהת אלנצרה וארגונים אחרים בסוריה המזוהים עם אלקאעדה והג'האד העולמי, שנכתבה ע"י מרכז המידע למודיעין ולטרור והופצה בספטמבר 2013[1]ניתוח פרטני של התופעה במדינות השונות יופץ בנפרד בחודשים הקרובים.

2.     במהלך מלחמת האזרחים, הנמשכת כבר למעלה משנתיים וחצי, התבססו בסוריה שני ארגונים המזוהים עם ארגון אלקאעדה, שאליהם מגיעים מרבית המתנדבים הזרים. הבולט מביניהם הינו ארגון ג'בהת אלנצרה ("חזית התמיכה"), שלוחת אלקאעדה בסוריה, הכפוף ישירות למנהיג אלקאעדה אימן אלט'ואהרי. לצידה פועל ארגון ג'האדיסטי מתחרה בשם המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם, שהינו שלוחה של ארגון אלקאעדה בעיראק. מספר הפעילים בשני הארגונים הללו נאמד על ידנו (דצמבר 2013) בכ-9,000. בנוסף לכך פועלים בסוריה ארגונים צבאיים סלפים ג'האדיסטיים, שאינם מזוהים עם אלקאעדה, אך הם משתפים פעולה עם ג'בהת אלנצרה ועם המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם. שיתוף פעולה זה מתקיים הן בלחימה נגד המשטר הסורי, הן בהיבטים הלוגיסטיים והן בניהול האזורים, שנכבשו ע"י המורדים ("האזורים המשוחררים").

3.     המספר הכולל של המתנדבים הזרים בסוריה נאמד על ידנו בכ-7,000-6,000 פעילים מעשרות רבות של מדינות[2] מספרם נמצא עדיין במגמת עליה. מרביתם (כ-6,000) שוהים בסוריה ומשולבים בלחימה ובתפקידים לוגיסטים בעיקר בשורות ג'בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם. מקצתם (כ-1,000) שבו למדינות האם שלהם או נהרגו או נפצעו במהלך הלחימה או נישבו בידי צבא סוריה. מספר ההרוגים מקרב המתנדבים הזרים נאמד על ידנו בכ-700-500, קרי, כ-10%-8% ממספרם הכולל.


4.     מרבית המתנדבים הזרים באים מהעולם הערבי. מספר המתנדבים הערביים נאמד על ידינו    בכ-4,500, מרביתם מלוב, תוניסיה, ירדן, עיראק, מצרים וסעודיה. מתנדבים נוספים מגיעים ממדינות מערב אירופה ומדינות מערביות נוספות בעיקר צעירים מקרב הדור השני ואף השלישי של מהגרים מוסלמים המתגוררים בהם (בקרבם בולטים אירופאים ממוצא מרוקאי). מספרם נאמד ביותר מ-1,000[3]. בקרב המדינות מהם מגיעים המתנדבים בולטות בלגיה, בריטניה, צרפת, הולנד וגרמניה. קבוצה שלישית של מתנדבים הינה ממדינות מוסלמיות וחבלי ארץ מוסלמים באסיה, שמספר המתנדבים בה נאמד בכ-500. בקרבם בולטים פעילים מיומנים, חלקם בעלי ניסיון צבאי-טרוריסטי, מצ'צ'ניה ומפקיסטאן.

5.     בקרב ערביי ישראל והפלסטינים התופעה עדיין מצומצמת בהיקפה: מספר המתנדבים מקרב ערביי ישראל נאמד ב-20-15; מרצועת עזה יצאו לסוריה עשרות מתנדבים, אך ניתן להבחין בעלייה חדה במספרם; מלבנון וסוריה (בדגש על מחנה הפליטים עין אלחלוה שבדרום לבנון) יצאו עשרות רבות ומיהודה ושומרון מתנדבים בודדים. כמו כן בולט שעור המתנדבים ממוצא פלסטיני בקרב הירדנים. מרבית המתנדבים הפלסטינים מוצאים דרכם לג'בהת אלנצרה ולארגונים ג'האדיסטים נוספים.

מתנדב אמריקאי, שכינויו אבו דג'אנה אלאמריכי, אשר נהרג בלחימה בסוריה.
מתנדב אמריקאי, שכינויו אבו דג'אנה אלאמריכי, אשר נהרג בלחימה בסוריה. המתנדב הופיע בסרטון שמטען ארגון המדינה האסלאמית של עיראק וסוריה, השלוחה הסורית של אלקאעדה בעיראק, כשמאחוריו דגל אלקאעדה. הוא ציין בדבריו: "…זהו מסר לאנשי המערב, מלוחמי הג'האד בסוריה. באנו מהלאומים השונים כדי להגן על אדמותינו, על האדמות האסלאמיות הללו, כדי להפיץ את השריעה של אללה על פני האדמה ולהקריב את חיינו ונשמותינו בג'האד זה. באנו להרוג את כל מי שיעמוד בדרכנו. הדגל הזה [דגל אלקאעדה] עוד יתנפנף מעל בירות מדינות העולם. באמצעות נשק פשוט זה [מצביע על הרובה שאותו הוא נושא] נשחרר את אדמותינו ואת אנשינו ונביא את החוק האסלאמי כדי שישלוט בכל העולם…" (weaselzippers.us)

הסיכונים שבתופעת מתנדבים הזרים

6.     המתנדבים הזרים, הנלחמים בשורות ג'בהת אלנצרה וארגונים ג'האדיסטים נוספים, מהווים פוטנציאל סיכון לביטחון הבינלאומי. שכן, מתנדבים אלו, לאחר שרכשו ניסיון מבצעי ומיומנויות לחימה, ולאחר שעברו בעת שהייתם בסוריה תהליכי ג'האדיזציה ורדיקליזציה אסלאמית, צפויים לשוב למדינות האם שלהם. חלקם עלול להקים בהן תשתיות טרור וחתרנות. חלקם אף עלול לחבור לתשתיות טרור קיימות במדינות האם ולהוות גורם, שיתרום לתהליכי הקצנה במדינות ערביותמוסלמיות או בקהילות מוסלמיות במדינות המערב.

7.      הפעלתם של המתנדבים החוזרים עלולה להתבצע ע"י ארגוני אלקאעדה והג'האד העולמי בסוריה תוך ניצול ההיכרויות האישיות, שהתרקמו בסוריה, בין הפעילים מארגוני הג'האד העולמי לבין המתנדבים הזרים. אפשר, כי רק חלק קטן מכלל המתנדבים הזרים יגויס לשורות הג'האד העולמי וינסה לקדם, לאחר שובם, פעולות טרור וחתרנות במדינות האם שלהם. אולם, להערכתנו די בכך כדי להעמיד לרשות אלקאעדה וארגוני הג'האד העולמי מאתר מיומן של כוח אדם מיומן לצורכי פיגועים כפי שארע בתום המלחמה באפגניסטאן.

8.     ניתוח התופעה מעלה, כי רמת הסיכון הפוטנציאלי גבוהה יותר במדינות מערב אירופה (בדגש על מדינות בהן מתגוררות קהילות מהגרים מוסלמיות גדולות). זאת משום מספרם הגדול יחסית של המתנדבים המערב-אירופאים, העוינות שהם סופגים, במהלך שהותם בסוריה, למערב ולערכיו (המצטרפת לעיתים לרגשות קיפוח ותסכול הנטועים בהם), הקרבהגיאוגרפית של מדינות אירופה לסוריה, הקלות הלוגיסטית והמבצעית היחסית שבקיום הקשר בין הנהגות הארגונים בסוריה לבין רשתות טרור וחתרנות במדינות אירופה, והקשיים המשפטיים והפוליטיים-חברתיים הניצבים בפני מדינות אירופה בבואם להילחם בתופעה. הפעלת המתנדבים האירופאים ע"י אלקאעדה והג'האד העולמי למטרות טרור עלולה להתבצע לא רק באירופה גופא אלא גם במדינות מערביות אחרות כגון ארה"ב וישראל תוך שימוש במדינות אירופה כארצות בסיס לביצוע פיגועים (תופעה המוכרת מאירועי ה-11 בספטמבר בארה"ב).

9.     איום פוטנציאלי נוסף הנשקף מהמתנדבים הזרים הינו הפעלתם לצרכי טרור וחתרנות במדינות ערביות או במדינות מוסלמיות (בעיקר במרכז אסיה), שאליהם הם יחזרו לאחר שיסיימו את פרק הלחימה שלהם בסוריה (כמה קבוצות מתנדבים כבר סיימו את פרק הלחימה וחזרו למדינות האם שלהם) המדובר בכמה קבוצות של מדינות: מדינות ערביות, שטרם חוו את הטלטלה האזורית (סעודיה, ירדן, מדינות המפרץ), התומכות כיום במורדים; מדינות ערביות, שחוו את הטלטלה האזורית, אולם ארגונים אסלאמיסטיים לא הצליחו להשתלט עליהן והם חסרות ממשל מרכזי אפקטיבי (מצרים, לוב, תוניסיה); ומדינות ואזורים שבהם הגחלת האסלאמית הג'האדיסטית עדין לוחשת (צ'צ'ניה וקהילות מוסלמיות נוספות שתחת השלטון הרוסי).

10. למרות, שתופעת ההצטרפות של ערביי ישראל ושל הפלסטינים מרצועת עזה ומיהודה ושומרון עודנה מצומצמת עלולה גם מדינת ישראללהיחשף לסיכונים, גם אם לא בהכרח בטווח הקצר (שבו העדיפות של ארגוני אלקאעדה והג'האד העולמי נתונה למלחמה נגד משטר אסד). המודוס אופרנדי האפשרי של הפעלת המתנדבים הזרים ע"י הארגונים המזוהים עם אלקאעדה והג'האד העולמי כלפי ישראל עשוי להתבטא בכמה דרכים: הפעלת ערבים ישראלים, שהצטרפו לשורות המורדים במשימות מודיעין, חתרנות וטרור, הפעלתם של פלסטינים מרצועת עזה ויהודה ושומרון במשימות חתרנות וטרור (הג'האדסטים השבים לרצועת עזה עלולים גם להוות סיכון פוטנציאלי עבור מצרים וממשל חמאס); והגברת יכולותיהן המבצעיות של תשתיות טרור המזוהות עם אלקאעדה במדינות הגובלות עם ישראל ע"י תגבורן ב"יוצאי סוריה" (ירדן, חצי האי סיני, לבנון ורצועת עזה).

11.תופעת המתנדבים הזרים מהווה אפוא בעיה גלובלית המשותפת למדינות המערב, לישראל ולמדינות ערביות/מוסלמיות. מדינות המערב, שחוו בעבר את טראומת "בוגרי אפגניסטאן", שנוצלו לצרכי מערכת הטרור של אלקאעדה, מודעים היטב לסיכונים הללו אולם בשלב זה הן עדיין לא פיתחו כלים אפקטיביים להתמודד עימם (בתחומי המעקב, המניעה, החקיקה והענישה).זוהי אפוא "פצצת זמן" מתקתקת המחייבת שיתוף פעולה בינלאומי והערכות משותפת לנטרול פוטנציאל הטרור והחתרנות הטמון בתופעת המתנדבים הזרים.

 

בעיות מתודולוגיות באומדן המתנדבים הזרים

12. זוהי עבודת מחקר  על תופעת המתנדבים הזרים בכללותה המתבססת על ניתוח והצלבה של מידע רב ומגוון ממקורות גלויים, ערביים ומערביים. חלק מהפרסומים, בהם נעשה שימוש, עוסק באופן כללי במלחמת האזרחים הסורית וחלקם מתייחסים למאפיינים הייחודיים של כל מדינה בנפרד. בעבודה הסתייענו בפרסומים של מכוני מחקר ומומחים במדינות המערב בדגש על ארה"ב ובריטניה. ראויים לציון מאמריו של ד"ר Aaron Y.Zelinמה-Washingtion Institute, העוקב אחר תופעת המתנדבים הזרים בסוריה ומנהל את אתר האינטרנט Jihadology. מידע מועיל מצאנו באתרי האינטרנט הנוהגים לדווח על מתנדבים זרים, שנהרגו בסוריה, בדגש על אתרים המזוהים עם אלקאעדה והג'האד העולמי. זאת באשר ניתוח הפרופיל של המתנדבים הזרים, שנהרגו במהלך הלחימה, מספק לעיתים מידע רב ערך גם על תופעת המתנדבים הזרים בכללה.

13. עם זאת קיימים קשיים בניתוח תופעת המתנדבים הזרים הנובעים משורה של גורמים:

א.   הדינמיות של התופעה: מלחמת האזרחים הסורית  עודנה רחוקה מסיום והשתתפות הזרים בה עוברת גם היא שינויים תכופים. מספר המתנדבים הזרים אינו סטאטי אלא משתנה מעת לעת. במהלך המחצית השנייה של 2013 גדל משמעותית מספר המתנדבים הזרים, שהצטרפו לשורות המורדים. מנגד, קבוצות של מתנדבים זרים מסיימות את הלחימה, חוזרות למדינות האם שלהם, ומוחלפות ע"י קבוצות חדשות; מתנדבים אחרים נהרגים או נפצעים או נופלים בשבי במהלך הלחימה.

ב.   במעקב מסודר: למדינות האם של המתנדבים, בעיקר למדינות המערב, יש קשיים רבים (מודיעיניים, חוקיים, פוליטיים, חברתיים) לעקוב באופן מסודר אחר תנועת המתנדבים לסוריה וממנה חזרה (לעיתים המידע על המתנדבים מגיע רק לאחר שהם מצאו מותם בסוריה).

ג.   חשאיות: המתנדבים הזרים והגופים המסייעים להם מנסים בדרך כלל להסתיר את העובדה שהם יצאו לסוריה, קל וחומר בשורות ארגון ג'בהת אלנצרה וארגונים נוספים המזוהים עם הג'האד העולמי. ג'בהת אלנצרה ושאר הארגונים הג'האדיסטים מקפידים בדרך כלל, שלא לפרסם את זהותם האמיתית של המתנדבים ובמרבית המקרים הם משתמשים בכינויים או בשמות מזויפים. במקרים רבים המתנדבים אינם מספרים לבני משפחותיהם על מטרת נסיעתם האמיתית מסיבות ביטחון או משיקולים אישיים (בכמה מקרים נודע לקרוביהם על שהותם בסוריה רק לאחר, שנהרגו במהלך הלחימה).

ד.   פיזור המתנדבים בין יחידות שונות:המתנדבים מפוזרים על פי רוב בין מסגרות צבאיות רבות הפעילות באזורים גיאוגרפיים שונים. מקרה יוצא דופן הינו קיבוץ מתנדבים ביחידה אורגנית בפיקודו של ג'האדיסט צ'צ'ני (אבו עומר הצ'צ'ני), שמרבית פעיליה הם צ'צ'נים ומתנדבים זרים אחרים ומספרם נאמד בכמה מאות[4]. ביחידות רבות ניתן למצוא ערב רב של מתנדבים ממדינות שונות לצד פעילים מקומיים מסוריה.

ה.  המעבר ממסגרת צבאית אחת למסגרת אחרת: חלק מהמתנדבים מגיעים לשורות ג'בהת אלנצרה או מצטרפים לארגוני אחרים בעלי אופי סלפי ג'האדי. במקרים אחרים הם מגיעים לצבא סוריה החופשי ולארגונים אחרים בעלי אופי סורי לאומי אולם במהלך שהותם לסוריה הם עוברים ממסגרת למסגרת. רבים מהם מוצאים עצמם בסופו של תהליך בארגונים המזוהים עם אלקאעדה והג'האד העולמי בשל מגוון סיבות: אידיאולוגיה קיצונית אטרקטיבית יותר;"תנאי שרות" עדיפים (משכורות גבוהות יותר);יכולות צבאיות עדיפות (בהשוואה לארגוני המורדים האחרים);ההשפעה של "בוגרי" זירות לחימה אסלמיות אחרות;מוטיבציה ומורל גבוהים יותר.

ו.    ריבויי המדינות: מוצאם של המתנדבים הינו מעשרות רבות מדינות (על פי הספירה שלנו קרוב לחמישים מדינות). אומנם "הגרעין הקשה" של המתנדבים הינו מהעולם הערבי/ מוסלמי אולם לצידם לוחמים מתנדבים מקהילות מוסלמיות, ממדינות במערב אירופה, וממדינות נוספות ברחבי העולם. מספרם יכול להגיע ממתנדבים בודדים מכל מדינה ועד למאות רבות מתנדבים ובמקרים מסוימים גם ליותר מאלף, מכל אחת מהמדינות.

טרמינולוגיה

14. במדינות המערב מכונים לרוב הצעירים המצטרפים לשורות המורדים בסוריה בשם Foreign .Fightersכמו כן נעשה שימוש בשמות Jihad Fightersו- Foreign Volunteersאנו העדפנו לכנות אותם בעבודה בשם מתנדבים זרים משום שרובם (לא כולם) הינם מתנדבים ולא לוחמים "מקצועיים". רובם יצאו לסוריה מתוך מניעים דתייםעדתייםאידיאולוגיים, ואין הם "שכירי חרב" הלוחמים תמורת שכר מפתה או טובות הנאה יוצאות דופן.

15. מנגד, ג'בהת אלנצרה וארגונים ג'האדיסטים נוספים, משתמשים לכינוי המתנדבים הזריםבמונחים אסלאמיים בעלי קונוטציה חיובית עוד מימי ראשית האסלאם:

א.  אלע'רבאא' –  מילולית: זרים (ביחיד: ע'ריב). כינוי המיוחס ללוחמים הזרים בסוריה. השימוש במונח זה מקורו במסורת אסלאמית (חדית') מפי הנביא מחמד, לפיה "האסלאם החל דרכו כנטע זר במרחב הלא-מוסלמי והוא ישוב להיות נטע זר [כדי לפרוץ שוב]. אשרי הזרים". המשמעות היא שכפי, שהמוסלמים הראשונים היוו מיעוט שבמיעוט, נטע זר, בקרב המון הלא-מוסלמים, אך ברבות הזמן הם הפכו לרבים מאד, כן יפרוץ האסלאם שוב, לאחר שישוב להיות נטע זר בין המוני לא-מוסלמים. המסורת מציינת בסופה כי "אשרם של הזרים [אלע'רבאא']", ובכך מרמזת על השכר שיוענק להם בגן עדן. הפרשנות האסלאמית רואה באירוע זה – התחדשות האסלאם – אחד מהסימנים המקדימים לאחרית הימים, כשהכפירה תתפשט מאד ובעקבותיה האסלאם יקום שנית. המונח "ע'רבאא' ", אם כן, מתייחס ללוחמים בסוריה כחיל חלוץ של האסלאם המתחדש. האנלוגיה בין המוסלמים הראשונים לזרים, שנלחמים בסוריה באה לפאר את הלוחמים הזרים, ולהציג אותם כמתי מעט הפורצים את הדרך לתחייה מחודשת של האסלאם (ar.islamway.net).

ב.  אלמהאג'רון/אלמהאג'רין –כינוי לקומץ המאמינים המוסלמים הראשונים תומכי הנביא מחמד שהיגרו יחד עימו ממכה לאלמדינה והיוו את הגרעין הראשון של האומה האסלאמית. בימינו, בעקבות השפעת האידיאולוג הג'האדי סיד קטב, שהוצא להורג במצרים בשנת 1966, החל המושג לקבל משמעות נוספת והיא: האסלאמיסטים הפורשים מהחברה המוסלמית כדי להקים את האומה מחדש, בטענה שהמוסלמים האחרים אינם דתיים די הצורך ולמעשה משולים לכופרים. בהשאלה משתמע, כי הלוחמים הזרים בסוריה הינם כמוסלמים הראשונים, שפרצו את הדרך להתפשטות האסלאם.

ג.   אלאנצאר– מילולית: המסייעים/ התומכים. המדובר בתומכי הנביא מחמד בעיר אלמדינה, שעמדו לצידו לאחר שהיגר ממכה. התומכים הללו נמנו על הגרעין הראשון של אלו, שהצטרפו לאסלאם (בנוסף לקומץ האנשים שהגיעו עם מחמד ממכה, והיוו גורם מרכזי שהתפשטות האסלאם בהמשך). בהקשר הסורי מסמל הכינוי אלאנצאר חיל חלוץ, שיסייע להתפשטות האסלאם, בסוריה ומחוצה לה.

מבנה העבודה

16. עבודה זאת כוללת את הפרקים הבאים:

א.      שורשי תופעת המתנדבים הזרים בזירות העימות האסלאמיות

ב.      אומדן מספר המתנדבים הזרים:

1)   אומדן כללי

2)   אומדנים של מכוני מחקר ומומחים מערביים.

3)   המעקב אחר ההרוגים.

ג.       פרופיל כללי של המתנדבים הזרים:

1)   מאפיינים כלליים

2)   מניעי ההצטרפות.

3)   אימונים לקראת הלחימה בסוריה.

4)   כשירות צבאית.

5)   פיגועי התאבדות.

6)   מדינות האם.

7)   מרכז לעומת פריפריה.

8)   גיל.

9)   דת.

10)    השכלה.

ד. הגעת המתנדבים לסוריה:

1)   דרכי הגיוס.

2)   אופן ההגעה.

3)   משך השהייה.

4)   פיזור המתנדבים.

5)   השיבה למדינות האם.

6)   הקושי במעקב ובפיקוח.

17. בחלק זה של העבודה מסוכמים ממצאי המחקר אודות תופעת המתנדבים הזרים במדינות השונות. עבודות פרטניות אודות התופעה הזרים במדינות האם נמצאות בשלבי מחקר מתקדמים ותופצנה בהמשך בארבעה חתכים:

              א.  מדינות המערב.

              ב.  העולם הערבי.

               ג.  מדינות מוסלמיות ולא מוסלמיות באסיה.

              ד.  ערביי ישראל והפלסטינים.

[1]ניתוח מפורט של ארגונים המזוהים עם אלקאעדה והג'האד העולמי הנוטלים חלק בלחימה נגד המשטר הסורי ראו עבודת מחקר מה-22 בספטמבר 2013: "ג'בהת אלנצרה (חזית התמיכה): ארגון ג'האדיסטי-סלפי המשתייך לאלקאעדה, אשר ממלא תפקיד חשוב בקרב ארגוני המורדים בסוריה. הארגון חותר להפיל את משטר אסד ולהקים ח'ליפות אסלאמיות בסוריה-רבתי, שתהפוך למוקד אזורי ובינלאומי לטרור ולחתרנות".
[2] בבחינה פרטנית של המתנדבים הזרים איתרנו קרוב ל-50 מדינו. על פי אומדן עדכני של Aaron Y. Zelinהמדובר ב-74 מדינות (17 בדצמבר 2013).
[3]קיימות גם הערכות אחרות לפיהן נמצאים בסוריה כ-1,500-2,000 מתנדבים אירופאים. מספרים אלו, להערכתנו, הינם מוגזמים.
[4]מסגרת צבאית זאת נקראה במקור כתיבת אלמהאג'רין (גדוד המהגרים, קרי-המתנדבים הזרים). בהמשך התרחבה יחידה זאת וכונתה כתאא'ב אלמהאג'רין (גדודי המהגרים) ובהמשך ג'יש אלמהאג'רין ואלאנצאר (צבא המהגרים והתומכים). בעבודה תכונה מסגרת זאת בשם יחידת המהגרים. על פי החוקר Aaron Y. Zelin  מסגרת צבאית זאת קשורה למדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם אולם, נראה לנו, כי היא מקיימת גם קשרים גם עם ג'בהת אלנצרה.

ארגון ג’בהת אלנצרה, שלוחת אלקאעדה בסוריה, נטל חלק מרכזי בהשתלטות קבוצות מורדים על מחסן נשק גדול של הצבא הסורי במהלך הלחימה באזור הכפרי של חמץ.

מקצת מארגזי נשק ותחמושת שנתפסו, עליהם הונח דגל ג'בהת אלנצרה (Jalnosra.com)

מקצת מארגזי נשק ותחמושת שנתפסו, עליהם הונח דגל ג'בהת אלנצרה (Jalnosra.com)

מערכת נ

מערכת נ"מ שנתפסה במהין

טילי נ

טילי נ"ט מדגם קונקורס

ארגזי נשק ותחמושת עליהם הונח דגל ג'בהת אלנצרה (jalnosra.com)

ארגזי נשק ותחמושת עליהם הונח דגל ג'בהת אלנצרה (jalnosra.com)


אמצעי הלחימה שנתפסו, הכוללים רקטות וטילי נ"ט, יתרמו לשיפור יכולת הלחימה של הארגון והם עלולים גם להגיע לזירות אחרות של פעילות טרוריסטית בהם פועלים ארגונים המזוהים עם הג'האד העולמי
כללי

1.        ב-5 בנובמבר 2013 הצליחו קבוצות מורדים, שכללו את הצבא הסורי החופשי וארגון ג'בהת אלנצרה ("חזית התמיכה"), להשתלט על מתחם של הצבא הסורי בעיירה מהין, שמדרום מזרח לעיר חמץ. המורדים השתלטו על מחסן נשק, הנחשב לאחד הגדולים בסוריה. תפיסת מחסן הנשק במהין התחוללה במהלך מבצע צבאי נרחב של המורדים, שכונה: "מערכת דלתות האל שאינן נטרקות". ארגון ג'בהת אלנצרה, שהעצים בהודעותיו את תפקידו בהשתלטות על מחסן נשק, פרסם צילומים של עשרות/מאות ארגזי נשק ותחמושת ושל אמצעי לחימה, שנתפסו במקום (ראו בהמשך).

2.        על פי הודעות המורדים נתפסו במהין, בין השאר, כמויות גדולות של טילי ומטולי נ"ט ושל רקטות גראד. כמו כן נתפסו כמויות גדולות של נק"ל ושל תחמושת. בפורום של הצבא הסורי החופשי פורטו אמצעי הלחימה שנתפסו כדלקמן: 10,000 רקטות גראד; 10,000 רקטות 107 מ"מ, למעלה מ-20,000 פצצות מרגמה 120 מ"מ, למעלה מ-10,000 פגזי טנקים, אלפי טילי נ"ט מדגם קונקורס. אלפי מטילי אר.פי.ג'י, אלפי רימוני יד ומוקשים, אלפי רובי קלצ'ניקוב ומקלעים, כמויות גדולות של תחמושת (Syrianarmyfree.com, 9 בנובמבר 2013). אחד ממנהיגי המורדים הצהיר (Youtube.com), כי "בשלב הבא נעביר את הנשק לאזור מאובטח ונחלק אותו לכל החזיתות".[1]

3.        השתלטות על מחסני נשק של הצבא הסורי מהווה מקור חשוב להשגת אמצעי לחימה עבור ג'בהת אלנצרה.בכיר בארגון התבטא בעבר כי לא חסרים לארגונו אמצעי לחימה שכן אחת הפשיטות על בסיס של הצבא הסורי סיפקה לארגון יותר כלי נשק מאשר ביכולתו להשיג במדינות שמחוץ לסוריה[2]. ארגון ג'בהת אלנצרה הציג בעבר אמצעי לחימה מגוונים, כולל טילי נ"ט, שנפלו לידיו במהלך הלחימה (דוגמאות ראו נספח). עם זאת, אמצעי הלחימה שנתפסו הפעם ע"י ג'בהת אלנצרה במהין הינם חריגים בהיקפם ודומה כי גם באיכותם בהשוואה לעבר.

4.        ההשתלטות על מחסן הנשק הגדול של מהין מהווה הצלחה לכוחות המורדים בכלל ולג'בהת אלנצרה בפרט. היא המחישה את הדומיננטיות של ג'בהת אלנצרה בקרב ארגוני המורדים בסוריה ואת יכולתו של הארגון לשתף פעולה עם ארגוני מורדים אחרים (יותר מאשר הארגון ה"מתחרה" המזוהה עם אלקאעדה, המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם).

5.        להערכתנו, ימשך המאמץ של ג'בהת אלנצרה וארגונים ג'האדיסטים אחרים להשתלט על מאגרי נשק נוספים של המשטר הסורי (כולל אמצעי לחימה אסטרטגיים) ולעשות בהם שימוש לשיפור יכולת הלחימה שלהם נגד המשטר הסורי. מעבר לכך, ניתן להעריך כי יעשו ניסיונות להעביר אמצעי לחימה מסוריה לזירות לחימה אחרות שם פועלים ארגוני טרור המזוהים עם הג'האד העולמי, ובמיוחד כלי נשק אטרקטיביים עבור ארגוני הטרור כגון רקטות וטילי נ"ט (על פי הדגם של לוב, שהפכה לאחר התמוטטות משטר קד'אפי למקור אמצעי לחימה לארגוני הג'האד העולמי באזור כולו). זירות שכאלו עלולות להיות, בין השאר, לבנון, חצי האי סיני ורצועת עזה, שם פועלים ארגוני טרור המזוהים עם אלקאעדה והג'האד העולמי.


תאור ההשתלטות על מחסן הנשק ע"י ג'בהת אלנצרה

6.        על-פי הגרסה (המגמתית) שפרסמה ג'בהת אלנצרה החלה ההשתלטות על מחסן הנשק ב-21 באוקטובר 2013 ע"י שיגור שני מחבלים מתאבדים (דפוס פעולה בו "מתמחה" ג'בהת אלנצרה). המחבלים הללו נהגו בכלי רכב ממולכדים לעבר שני בסיסי הצבא הסורי בעיירה צדד, שבקרבת העיירה מהין. השניים פוצצו עצמם והדבר הוביל להריגת כמאה חיילים סורים. בעקבות זאת התפתח קרב שבסיומו נכבש המקום על-ידי אנשי ג'בהת אלנצרה. בהמשך תקפו אנשי ג'בהת אלנצרה, שתוגברו ע"י ארגונים אסלאמיים אחרים. את מחסן הנשק של צבא סוריה בעיירה מהין.

7.        הלחימה במהין התנהלה בין התאריכים 5-2 בנובמבר 2013. בסופה השתלטו פעילי ג'בהת אלנצרה, שהסתייעו ע"י ארגונים נוספים, על מחסן הנשק. במהלך ההתקפה נהרגו כמה קצינים סוריים בכירים. הודעת ג'בהת אלנצרה הסתיימה בתקווה כי הנשק והתחמושת ישמשו "דלק לשבירת המצור על חמץ והפריפריה המזרחית [של דמשק]". (jalnosra.com).

מתוך ההודעה של ג'בהת אלנצרה אודות "מערכת דלתות האל, שאינן נטרקות"
מתוך ההודעה של ג'בהת אלנצרה אודות "מערכת דלתות האל, שאינן נטרקות" (jalnosra.com). ההודעה מעצימה את תפקידה של ג'בהת אלנצרה בהשתלטות על מחסן הנשק במהין

8.        בהשתלטות על מחסן הנשק במהין השתתפו גם הצבא הסורי החופשי וארגוני מורדים נוספים. אלמרצד אלסורי, ארגון זכויות אדם סורי העוקב אחר האירועים במדינה, דיווח כי ג'בהת אלנצרה הסתייעה בהתקפה בארגונים נוספים, וביניהם המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם (השלוחה הסורית של אלקאעדה בעיראק) וגדוד אלח'צ'ראא', המשתייך לארגון הג'האדיסטי תנועת אחראר אלשאם  www.aawsat.com)).

צילומים ממצבור הנשק, שהופצו ע"י ג'בהת אלנצרה
עשרות ארגזי נשק ותחמושת (jalnosra.com)

 
 
ארגזי נשק ותחמושת עליהם הונח דגל ג'בהת אלנצרה (jalnosra.com)
ארגזי נשק ותחמושת עליהם הונח דגל ג'בהת אלנצרה (jalnosra.com)
 
אחד ממפקדי המורדים, שהשתתפו בלחימה לצד ג'בהת אלנצרה, מספר כי במחסנים במהין נמצאו בין השאר טילי נ"ט ורקטות גראד. הוא הוסיף כי "בשלב הבא נעביר את הנשק לאזור מאובטח ונחלק אותו לכל החזיתות ".
אחד ממפקדי המורדים, שהשתתפו בלחימה לצד ג'בהת אלנצרה, מספר כי במחסנים במהין נמצאו בין השאר טילי נ"ט ורקטות גראד. הוא הוסיף כי "בשלב הבא נעביר את הנשק לאזור מאובטח ונחלק אותו לכל החזיתות ".
 

 

[1] הערה: ב-15 בנובמבר, לאחר פרסום לקט מידע זה, דיווחו כלי תקשורת המזוהים עם המשטר הסורי, כי עלה בידי המשטר להשתלט מחדש על מחסן הנשק. בידיעות אחרות שמקורם בארגוני המורדים נטען כי כמעט כל נשק השלל פונה מהמתחם במהין וכי השאר פוצץ כדי שלא ישמש את הצבא הסורי. ניתן להעריך כי בתקופה שחלפה בין תפיסת המחסן לבין ההשתלטות מחדש (בהנחה כי הדיווח נכון), הצליחו ג'בהת אלנצרה וארגוני מורדים אחרים לפנות מהמקום לפחות חלק מאמצעי הלחימה.
[2] פירוט ראו מחקר של מרכז המידע למודיעין ולטרור אודות ג'בהת אלנצרה מה-22 בספטמבר 2013.

אימאן אלט’ואהרי, מנהיג אלקאעדה, קרא לכוחות הג’האדיסטים הנלחמים נגד המשטר הסורי להתאחד למאבק משותף, להקמת ח’ליפות אסלאמית


מנהיג אלקאעדה שיח' אימן אלט'ואהרי
מנהיג אלקאעדה שיח' אימן אלט'ואהרי (11 באוקטובר 2013,  www.connectionivoirienne.net)

כללי

1.    שיח' אימן אלט'ואהרי, מנהיג אלקאעדה,פרסם ב-11 באוקטובר נאום חדש בקלטת, שהופצה באתרים אסלאמיים. בקלטת סקר אלט'ואהרי את האירועים במזרח התיכון, על פי ראייתו, ובעיקר התמקד בנעשה בסוריה ובמצרים. בהתייחסו לזירה הסורית קרא אלט'ואהרי לכוחות האסלאמיסטיים במדינה להתאחד לצורך המאבק במשטר הסורי ולחדול משיתופי פעולה על הכוחות החילוניים. נראה לנו, כי בדבריו התייחס אלט'ואהרי לסכסוך בין המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם (השלוחה הסורית של אלקאעדה עיראק, להלן: המדינה האסלאמית) לבין ג'בהת אלנצרה (שלוחת אלקאעדה בסוריה, הכפופה ישירות לאימן אלט'ואהרי) ובכך קרא לשני הארגונים להתאחד ולשים קץ לקרע ביניהם (על הפיצול בין שני הארגונים הללו ושורשיו ראו נספח).

2.    לדברי אלט'ואהרי על כל המוסלמים להתאחד כדי להפיל את המשטר הסורי ולהקים בשטח סוריה מדינה אסלאמית "לוחמת ג'האד". בכך לדבריו, תפתח הדרך להחזרת הח'ליפות האסלאמית ול"שחרור ירושלים". להלן מספר ציטוטים מדבריו:

א.       "אני מדגיש בפני האחים לוחמי הג'האד באלשאם [סוריה] המבורכת להתאחד ולהתלכד ולהסכים ביניהם על כך, שתקום בקרוב באלשאם [סוריה רבתי], אם ירצה אללה, מדינה אסלאמית, שתהיה נתונה לריבונות השריעה [ההלכה האסלאמית]".

ב.       "אריות האסלאם באלשאם [סוריה רבתי], התאחדו למען מטרה אצילה זו, והתעלו מעל לחלוקה לארגונים שונים וקבוצות מפולגות, והקימו בעזרת ההסכמה שביניכם, מרצונכם הטוב ובנפש חפצה מדינה אסלאמית חזקה".

ג.       "הישמרו לכם אחינו באלשאם של הרבאט[1]והג'האד מלהגיע להסכמה עם החילוניים, עם אלו המבקשים להדמות לאמריקאים ולאתיאיסטים, על חשבון ריבונות השריעה וחוקי האסלאם".

3.    ובשטח, נמשכים הדיווחים של גילוי אלימות ואכזריות מצד הארגונים המזוהים עם אלקאעדה. ב-11 באוקטובר 2013 התפרסם דו"ח מטעם ארגון Human Right Watch , המאשים את המורדים האסלאמיסטים בסוריה, בתוכם פעילי ג'בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם, בפשעי מלחמה. על פי הדו"ח חלק מארגוני המורדים הוציאו להורג אזרחים חפים מפשע וביצעו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות נגד נשים, ילדים וקשישים ממוצא עלוי בלחימה באזור הכפרי של לט'אקיה. על פי הדו"ח, בתקיפה שנערכה ב-4 באוגוסט 2013. נהרגו לפחות 190 אזרחים ולפחות 67 מהם הוצאו להורג. כמו כן נלקחו למעלה ממאתיים אזרחים כבני ערובה (אתר הארגון, 11 באוקטובר 2013).

הערכה

4.    בין ג'בהת אלנצרה למדינה האסלאמית קיים קרע מתמשך, ששיאו בהכרת אימן אלט'ואהרי (יוני 2013). בג'בהת אלנצרה כשלוחה עצמאית של אלקאעדה בסוריה, שאינה כפופה לשלוחה בעיראק. החלטתו של אלט'ואהרי לא יישבה את הסכסוך אלא להיפך, היא גרמה להחרפת המחלוקת ולפילוג בין שני הארגונים. פילוג זה מצא ביטויו בהתבססות שני הארגונים, ג'בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית, המקיימים מערכות צבאיות, לוגיסטיות והסברתיות נפרדות. הפיצול בין שני הארגונים לווה גם בכמה מקרים בתקריות אלימות בשטח.

5.    להערכתנו, ספק אם קריאתו הפומבית של אלט'ואהרי, אכן תשים קץ לפיצול בין שתי שלוחות אלקאעדה, ג'בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית. עם זאת היא עשויה, לפחות בטווח הזמן הקצר, למתן את החיכוכים והתחרות ביניהם ולהוביל ליתר שיתוף פעולה נגד המשטר הסורי, האויב המשותף. מנגד, אזהרתו של אלט'ואהרי מפני שיתוף פעולה עם הארגונים החילוניים והפרו-אמריקאיים, עלולה להעמיק את העוינות הבסיסית הקיימת בין ג'בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית לבין צבא סוריה החופשי, המסגרת הצבאית המייצגת את מרבית קבוצות המורדים בסוריה.

נספח
שורשי הפיצול בין הארגונים הג'האדיסטיים הנלחמים בסוריה[2]

1.   בין שלוחות אלקאעדה בעיראק ובסוריה קיים פיצול ושתיהן פועלות בסוריה כארגונים מתחרים ולעיתים אף עוינים. ארגון ג'בהת אלנצרה הוקם בסוריה ע"י שלוחת אלקאעדה בעיראק ונוהל על ידה. בראשית הדרך נראה, כי מנהיג ג'בהת אלנצרה אבו מחמד אלג'ולאני, קיבל הוראותיו ממנהיג מדינת עיראק האסלאמית (אלקאעדה עיראק), אבו בכר אלבע'דאדי, שבפועל שלט על ג'בהת אלנצרה. בהמשך, ככל הנראה על רקע סיכסוכים בין מנהיגי הארגונים, פרסם אבו בכר אלבע'דאדי ב-9 באפריל 2013, קלטת שמע בה הודיע על איחוד הארגונים בעיראק  ובסוריה תחת הכותרת "המדינה האסלאמית בעיראק ואלשאם" (youtube.com).

2.   יום לאחר הודעת אלבע'דאדי (10 באפריל 2013) הזדרז אבו מחמד אלג'ולאני, מנהיג ג'בהת אלנצרה, להישבע אמונים לאימן אלט'ואהרי, מנהיג אלקאעדה. אימן אלט'ואהרי, שנאלץ לנקוט עמדה נוכח מאבקי הכוח בין שתי השלוחות, הודיע ב-10 ביוני 2013 על ביטול האיחוד בין ג'בהת אלנצרה לשלוחת אלקאעדה בעיראק. באיגרת, ששיגר לפעילי ג'בהת אלנצרה בסוריה טען אלט'ואהרי, כי אבו בכר אלבע'דאדי טעה כאשר הכריז על האיחוד "ללא אישורנו, בלי שנועץ בנו, ובלי שהודיע לנו". לפיכך, אלט'ואהרי קרא לשתי השלוחות לשתף פעולה ביניהן "ולהפסיק כל התקפה מילולית או פיזית נגד הצד האחר" (annahar, 10 ביוני 2013, המצטט איגרת שאותה השיג ערוץ אלג'זירה "ממקורות מהימנים" בסוריה).

3.   התפתחויות אלו סימנו את הכרת אלט'ואהרי בג'בהת אלנצרה כשלוחה של אלקאעדה בסוריה, שאינה כפופה לשלוחה בעיראק, כשבכך הוא הכריע במחלוקת שבין השתיים. אולם החלטתו לא יישבה את הסכסוך אלא להיפך, היא גרמה להחרפת המחלוקות, שבין תומכי אלג'ולאני לתומכי אלבע'דאדי בסוריה, לפילוגים ביניהם ולהחלשת שניהם (לפחות באופן זמני). מחלוקות אלו הציבו גם אתגר פיקודי בפני אלט'ואהרי. שכן הנהגת שלוחת אלקאעדה בעיראק, תחת הנהגת אבו בכר אלבע'דאדי, סרבה, באופן פומבי, להישמע להוראת אלט'ואהרי.  אבו בכר אלבע'דאדי דחה את פסיקת אלט'ואהרי, הביע ספק באשר לאוטנטיות שלה, ועמד על המשך קיומה של המדינה האסלאמית בעיראק ואלשאם כישות פוליטית אוטונומית, המבטאת את מאמצי הג'האד המשותפים בעיראק ובסוריה[3].

4.   התרסה נוספת כלפי אימן אלט'ואהרי באה לידי ביטוי בהודעה של אבו מחמד אלעדנאני אלשאמי, הדובר הרשמי של המדינה האסלאמית של עיראק. בהודעה, שפורסמה ב-19 ביוני 2013 (יוטיוב), הביע אלעדנאני מורת רוח מהחלטת אלט'ואהרי לבטל את האיחוד בין שתי שלוחות אלקאעדה והביע את נחישות שלוחת אלקאעדה בעיראק להמשיך ולפעול בסוריה, לצד ג'בהת אלנצרה. בהמשך, ציין אלשאמי, כי הפיצול שנוצר בין לוחמי הג'האד בסוריה, בעקבות דברי אלט'ואהרי, פגע באחדות ובלכידות לוחמי הג'האד. שכן, חלקם חזר לעיראק, חלקם ספון בביתו כדי להימנע ממלחמת אחים וחלקם הצטרף לקבוצות מורדים אחרות. בינתיים דומה, כי פג ההלם הראשוני ושני הארגונים ביססו עצמם כארגונים עצמאיים בזירות הלחימה בסוריה.

5.   בהמשך נתן אבו מחמד אלעדנאני נימוק אידיאולוגי לסירוב שלוחת אלקאעדה בעיראק למלא אחר הוראת אלט'ואהרי. לדבריו, האסלאם אינו מכיר בגבולות המלאכותיים, שנקבעו בהסכם סייקס פיקו (משנת 1916). לפיכך, חלוקת המדינה האסלאמית של עיראק ואלשאם לשני ארגונים, האחד עיראקי והשני סורי, "סותרת את התפיסה שלנו ואת אמונתנו". אלעדנאני סיים הודעתו במילים: "אף אחד לא ימנע מאיתנו לסייע לאחים שלנו בסוריה, להילחם בנצירים [קרי, בעלוים] ולקיים את הג'האד; אף אחד לא ימנע מאיתנו מלהישאר בסוריה. אדמות סוריה ועיראק ישארו זירה אחת, חזית אחת, שגבולות אינם מפרידים ביניהם" (יוטיוב, 19 ביוני 2013).

[1]רבאט – אזור ספר, שממנו עלולה להתקיים לחימה של המוסלמים נגד אויביהם.
[2]להרחבה ראו פרסום מרכז המידע מ-20 בספטמבר 2013: "ג'בהת אלנצרה ("חזית התמיכה"): ארגון ג'האדיסטי-סלפי המשתייך לאלקאעדה, אשר ממלא תפקיד חשוב בקרב ארגוני המורדים בסוריה. הארגון חותר להפיל את משטר אסד ולהקים ח'ליפות אסלאמית בסוריה-רבתי, שתהפוך למוקד אזורי ובינלאומי לטרור וחתרנות.
[3]ראו מאמר ב- Syria Commentמאת אימן ג'ואד אלתמימי (13 ביולי 2013): "Where does Jabhat al-Nusra end, and the Islamic state of Iraq and ash-sham begins?". (להלן Syria CommentJuly 13 2013). ראו גם דו"ח ממר"י מס' 983 מה-18 ביוני 2013: "Jabhat Al-Nusra and Al-Qaeda in Iraq Squabble Over Leadership of Jihad In Syria".

ג’בהת אלנצרה (“חזית התמיכה”): ארגון ג’האדיסטי-סלפי המשתייך לאלקאעדה, אשר ממלא תפקיד חשוב בקרב ארגוני המורדים בסוריה.


הארגון חותר להפיל את משטר אסד ולהקים ח'ליפות אסלאמית בסוריה-רבתי, שתהפוך למוקד אזורי ובינלאומי לטרור וחתרנות. 

סמל ג'בהת אלנצרה
סמל ג'בהת אלנצרה ("חזית התמיכה") או בשמה המלא: "חזית התמיכה לתושבי אלשאם (סוריה-רבתי)". ברקע נראים מפת סוריה, סמל הסהר האסלאמי ודמותו של לוחם ג'האד (almadenahnews.com)

עיקרי העבודה

התבססות שלוחות אלקאעדה בסוריה

1.    במהלך מלחמת האזרחים בסוריה התבססו שתי שלוחות של אלקאעדה בקרב ארגוני המורדים, הנלחמים להפלת משטר בשאר אלאסד. הבולטת מביניהן הינה ג'בהת אלנצרה ("חזית התמיכה"), הכפופה כיום ישירות למנהיג אלקאעדה אימן אלט'ואהרי. לצידה פועל ארגון בשם "המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם", הכפוף לארגון אלקאעדה בעיראק. בנוסף לכך פועלים בסוריה ארגונים צבאיים ג'האדיסטים-סלפים, שלא בהכרח מזדהים עם אלקאעדה. מספר הפעילים בשתי שלוחות אלקאעדה בסוריה נאמד ב-7,000-6,000 איש ולהערכתנו הוא נמצא במגמת עליה.

2.    מבין שתי השלוחות של אלקאעדה בסוריה, ג'בהת אלנצרה הינו הארגון הבולט ובו מתמקדת עבודת מחקר זאת[1]. על הקמת הארגון הוכרז הוכרז בסוף ינואר 2012, כעשרה חודשים לאחר פרוץ ההתקוממות בסוריה. בראשית דרכו פעל הארגון כשלוחה של "המדינה האסלאמית בעיראק", מסגרת-על המשויכת לארגון אלקאעדה בעיראק[2]. על מנת לתת לכך תוקף פורמאלי הודיע אבו בכר אלבע'דאדי, מנהיג אלקאעדה בעיראק (אפריל 2013), על איחוד שני הארגונים. לארגון אחד בשם "המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם". אולם הודעתו לא כובדה ע"י ג'בהת אלנצרה והיא בוטלה באופן פורמאלי (יוני 2013) ע"י אימן אלט'ואהרי, מנהיג ארגון אלקאעדה,שקבע, כי ג'בהת אלנצרה היא שלוחתו הרשמית בסוריה. כפועל יוצא מכך חל למעשה פילוג בקרב שתי שלוחות אלקאעדה בסוריה וכיום פועלים בסוריה שני ארגונים מתחרים המסוכסכים זה עם זה.

3.    מבחינה אידיאולוגית מזדהה ג'בהת אלנצרה עם האידיאולוגיה הג'האדיסטית סלפית של ארגון אלקאעדה. הוא חותר להקים ח'ליפות אסלאמית בסוריה-רבתי (אלאשאם הכולל את שטח סוריה, לבנון, ירדן ישראל והשטחים הפלסטינים), אשר בה תושלט ההלכה האסלאמית (השריעה). ג'בהת אלנצרה עוין למערב ולישראל, שולל  את ערכי המערב (דמוקרטיה, פלורליזם, חופש הפולחן) וכפועל יוצא מכך מתנגד לכל התערבות מערבית או בינלאומית במלחמת האזרחים בסוריה. ג'בהת אלנצרה עוין גם את עדות המיעוט בסוריה, בדגש על העלוים והשיעים, הנתפסים על ידו ככופרים. הוא מבליט את הג'האד כדרך הפעולה הנבחרת להפלת המשטר הסורי וליישום שאר מטרותיו ורואה בו חובה אישית של כל מוסלמי (בהשראת עבדאללה עזאם, מורהו האידיאולוגי של בן לאדן).

4.  ג'בהת אלנצרה, נציג אלקאעדה בסוריה, ו"המדינה האסלאמית בעיראק ואלשאם", הפועל בניגוד להנחיית אימן אלט'ואהרי, חותרים (כל אחד בנפרד) לקידום אסטרטגייה ארוכת טווח רב-שלבית: השלב הראשון של פעילותם מיועד להשיג אחיזה איתנה בקרב קבוצות המורדים ולבסס בסוריה תשתית ג'האדיסטית איתנה, שתסייעלהפלת משטרו של בשאר אסד. זאת בשיתוף פעולה (ולו גם חלקי ומזדמן) עם קבוצות מורדים אחרות בדגש על קבוצות בעלות אופי אסלאמי. בשלב השני שואפים השניים, להשתלט על המשטר הסורי החדש שיקום ע"י איחוד כל הכוחות הג'האדיסטים- סלפים הפועלים בדמשק, או לפחות להשיג השפעה רבה עליו. בתפיסתם, המשטר הג'האדיסטי, שיקום בדמשק (או כל משטר אחר שלג'האדיסטים תהיה השפעה עליו), יחתור להקים ח'ליפות אסלאמיות בסוריה-רבתי, אשר תהווה שלוחה קדמית של אלקאעדה והג'האד העולמי בלב ליבו של המזרח התיכון. שלוחה זאת של אלקאעדה תנהל מערכת טרור נגד ישראל מחזית רמת הגולן, "תייצא" טרור למדינות המערב ולמדינות נוספות ברחבי העולם, ותהווה מוקד חתרנות וטרור אסלאמיים נגד מדינות ערביות ומוסלמיות פרו-מערביות.

 

הערכת היכולות הצבאיות של ג'בהת אלנצרה

5.    ג'בהת אלנצרה הינו הארגון הבולט מבין כמה ארגונים ג'האדיסטים סלפים הנוטלים חלק פעיל במלחמת האזרחים בסוריה. בראשו עומדמנהיג, שתוארו "אמיר" (נסיך), תואר המקובל בארגונים ג'האדיסטים בני זמננו. משמעותו של תואר זה הינה שהמנהיג מהווה דמות פוליטית ודתית כאחת, כפי שנקבע בראשית האסלאם. ל"אמיר" כפופים "אמירים" מקומיים, במחוזות ובערים של סוריה (לעיתים מכהנים מספר "אמירים" באותו מחוז). הגוף העליון של ג'בהת אלנצרה נקראמג'לס שורא אלמג'האדין (המועצה המייעצת של לוחמי הג'האד או בקיצור מועצת השורא). בהנהגת-העל של ג'בהת אלנצרה מצויים גופי מטה יעודיים ופעילים העוסקיםבמבצעים, גיוס כספים, רכש אמצעי לחימה והברחתם לסוריה, ענייני דת, הסברה וקשרי חוץ. הנהגת ג'בהת אלנצרה מפעילהמסגרות צבאיות במחוזות השונים (יחידות צבאיות המכונות לרוב "גדודים" ו"פלוגות"). לצידן פועלותמערכות ממשליות, הלכתיות והסברתיות, שפעילותן נועדה להדק את השפעתה של ג'בהת אלנצרה על התושבים, לרכוש את אמונם ולמלא את "החלל הריק" שנוצר עם הסתלקות הממשל הסורי מאזורים נרחבים של סוריה.

6.    מנהיג ארגון ג'בהת אלנצרה הינו פעיל שטח בכיר, שכינויו אבו מחמד אלג'ולאני (באשר לשמו האמיתי קיימות גרסאות סותרות, לא מאומתות). המדובר בפעיל, שמוצאו כנראה מסוריה (מרמת הגולן?), שצבר ניסיון מבצעי בעיראק בלחימה נגד ארה"ב ובעלות בריתה, אשר בעבר נמנה על תומכי אבו מצעב אלזרקאוי, שעמד בראש לוחמי הג'האד (המג'אהדין), שנשלחו לעיראק מטעם אלקאעדה בעקבות הפלישה האמריקאית (מרץ 2003). אבו מחמד אלג'ולאני נשלח לסוריה ע"י אלקאעדה עיראק על מנת להקים בה את ג'בהת אלנצרה. בצמרת הפיקוד של ג'בהת אלנצרה בולטים פעילי אלקאעדה נוספים, שרכשו גם הם ניסיון מבצעי בעיראק, בנוסף לכך לוחמים בשורות הארגון אלפי פעילים ג'האדיסטים ממדינות ערביות/מוסלמיות (בקרבם בולטים פעילים מסוריה, לוב, תוניסיה, צ'צ'ניה, סעודיה ומצרים) ומאות פעילים ממדינות המערב (בקרבם בולטים 600-500 פעילים ממדינות אירופה בדגש על צרפת ובריטניה). השורדים שבהם צפויים לחזור למדינות מוצאם לאחר תקופה של לחימה בסוריה (מספר הפעילים הזרים בסוריה נאמד כיום   בכ-5,000, מרביתם פועלים במסגרת ג'בהת אלנצרה).

7.    ג'בהת אלנצרה פרסם מאות קבלות אחריות על פיגועים שביצע. מוקדי פעילות הצבאית של ג'בהת אלנצרה ושל המדינה האסלאמית בעיראק ואלשאם הינם מרחב דמשק ואזורי צפון סוריה ומזרחה (חלב, חמץ, חמאה, אדלב ודיר אלזור). כמו כן מנהל ארגון ג'בהת אלנצרה פעילות צבאית אינטנסיבית באזור דרעא, שבדרום סוריה, המקום בו החלה ההתקוממות נגד משטר אסד. בכמה ממחוזות צפון סוריה ומזרחה נהנה הארגון ממידה רבה של שליטה/השפעה על האוכלוסיה המקומית (בשיתוף פעולה עם ארגונים אסלאמיים נוספים). לעומת זאת באזורי החוף, שבהם מתגוררת אוכלוסיה עלוית (טרטוס-לאד'קיה), או במחוז אלסוידא, שבדרום סוריה, אשר בו העדה הדרוזית היא הדומיננטית, אין לג'בהת אלנצרה ולארגונים ג'האדיסטים נוספים נוכחות צבאית או ממשלית משמעותית. ג'בהת אלנצרה מנסה להתבסס גם ברמת הגולן. התרשמותנו היא, שבשלב זה אין לו עדיין שם אחיזה צבאית משמעותית, הגם שבמקרה אחד עלה בידו לבצע פיגוע התאבדות, אשר פגע באזור זה בסמל שלטון חשוב של המשטר הסורי (פיצוץ מבנה בעיירה סעסע, שבו שכן ענף המודיעין הצבאי של מחוז קניטרה).

8.    במחוזות, שצויינו לעיל מנהל ג'בהת אלנצרה מערכת גרילה וטרורנגד בסיסים, מתקנים ואישים המזוהים עם הצבא הסורי ועם המשטר הסורי (בעיקר כוחות צבא וביטחון, מוסדות ממשל). מטרת פעילות זאת היא ליצור תוהו ובוהו בקרב המשטר ותומכיו, לנתק בין אזורי שלטון שונים, לפגוע במשילותו של המשטר ותומכיו, ולהקנות לג'בהת אלנצרה (ולקבוצות מורדים אחרות) שליטה על אזורים טריטוריאליים נרחבים, בעיקר בצפון סוריה ובמזרחה. לשם כך משתמש ג'בהת אלנצרה בטקטיקות לחימה מגוונות: פיצוץ מכוניות תופת ע"י מחבלים מתאבדים או בשלט רחוק; פיגועי התאבדות באמצעות חגורות נפץ; תקיפת בסיסים, מתקנים ושדות תעופה באמצעות ירי נשק קל ומרגמות; הפעלת מטעני צד בצירי תנועה מרכזיים (דפוס פעולה בו "התמחו" פעילי הארגון בעיראק); ותקיפת מחסומים של כוחות הצבא והביטחון.

9.     פיגועי ההתאבדות שמבצע ג'בהת אלנצרה, הם דפוס הפעולה המייחד אותו בסוריה (הארגון קיבל אחריות על מרבית פיגועי ההתאבדות).פעולות ההתאבדות, ובעיקר אלו שבוצעו במוקדי השלטון בדמשק ובחלב, העניקו לג'בהת אלנצרה ”ערך מוסף" בהיבט המבצעי והכאיבו למשטר הסורי. עם זאת, פעולות אלה, גם כאשר הצליחו, יצרו עבור ג'בהת אלנצרה דימוי שלילי. שכן, הן החריפו את חששות מדינות המערב ומדינות ערביותמוסלמיות מפני חדירת גורמי אלקאעדה לשורות המורדים ופגעו במידת נכונותן לסייע למתנגדי המשטר הסורי. זאת ועוד, פעולות ההתאבדות של ג'בהת אלנצרה יש בהן כדי להרחיק מעליו חלקים מהציבור הסורי, שכן הן לעיתים חסרות אבחנה ובחלק מהן נהרגו אזרחים תמימים, שנקלעו למקום הפיגוע. נראה, כי דפוס פעולה זה "הושאל" מהמאבק בעיראק, שמזה שנים רבות מתאפיין בפעולות התאבדות המתבצעות ע"י אלקאעדה עיראק, "ארגון האם" של ג'בהת אלנצרה.

10.         ג'בהת אלנצרה וארגונים ג'האדיסטים-סלפים נוספים משתפים פעולה עם קבוצות מורדים בעלי אופי אסלאמי, לאו דווקא כאלו המזדהים עם תפיסת העולם של אלקאעדה. כמו כן מתקיימים שיתופי פעולה אד-הוק בינם לבין צבא סוריה החופשי, הארגון המוביל בלחימה נגד המשטר הסורי, בעל האופי הסורי-לאומי חילוני (אף כי משרתים בו רבים בעלי זהות אסלאמית מובהקת). בכמה אזורים קיים שיתוף פעולה צבאי בין ג'בהת אלנצרה למדינה האסלאמית בעיראק ואלשאם, למרות היריבות ביניהם. מנגד, קיימים מתחים בין ג'בהת אלנצרה וארגונים ג'האדיסטים סלפים נוספים לבין צבא סוריה החופשי שבכמה מקרים גלשו לידי תקריות אלימות. כמו כן קיימים מתחים בתוך הארגונים הג'האדיסטים עצמם. בשלב זה, כל עוד נמשכת הלחימה נגד המשטר הסורי האויב המשותף, מעדיפים הצדדים השותפים למרידה להכיל את הניגודים הבסיסיים ולמנוע הפיכתם לעימות כולל. ברם, "ביום שאחרי", ואולי עוד לפני כן, עלולים להתפתח בסוריה מאבקי שליטה אלימים על דמותו של המשטר הסורי העתידי, שבו ישחק ארגון ג'בהת אלנצרה תפקיד חשוב.

הסיוע האזרחי לאוכלוסיה הסורית

11.    אזורים רבים בצפון סוריה ובמזרחה, שנפלו לידי ג'בהת אלנצרה וקבוצות מורדים אחרות הפכו למה שמכונה "אזורים משוחררים". ג'בהת אלנצרה מייחס חשיבות רבה לסיוע לתושבים ולביסוס חלופה ממשלית באזורים הללו, בהם המשטר הסורי אינו ריבון עוד. לשם ייעול הסיוע לתושבים והפעלת השירותים הציבוריים הקים ג'בהת אלנצרה גופים יעודיים, הפועלים במחוזות השונים. גופים אלו עוסקים בחלוקת מזון, בגדים, שמיכות ומוצרי צריכה נוספים ובהפעלת מנגנוני משפט, שיטור, חינוך, בריאות. כתבים מערביים, שביקרו ב"אזורים המשוחררים" דיווחו במרבית המקרים על שביעות רצון התושבים מהחזרת החיים הנורמליים לתיקנם, לאחר שהמשטר הסורי קרס. אולם, בכמה מקומות,החלו להשמע טרוניות מצד התושבים בעיקר בשל השלטת קוד התנהגות אסלאמי קשוח (הקפדה על לבוש צנוע של נשים, למשל) ודפוסי התנהגות אכזריים (השתלטות על משאבים, הוצאה להורג של שבויים, התעמרות בבני עדות מיעוט).

12.    בצפון סוריה ובמזרחה עלה בידי ג'בהת אלנצרה ובעלות בריתו להשתלט על תשתיות מדינתיות חיוניות: שדות וצינורות נפט וגז, סכרים, תחנות כוח לייצור חשמל וממגורות תבואה. ג'בהת אלנצרה וקבוצות מורדים אחרות מפעילים תשתיות אלו, לא אחת בהסכמות שקטות עם המשטר הסורי (העברת נפט וגז לידי המשטר נגדו הן נלחמות תמורת תשלום). הרווחים הכספיים מהפעלתם (בעיקר מהפעלת שדות הנפט) מניבים לג'בהת אלנצרה הכנסות חודשיות גבוהות המסייעים לה למימון תשלומי משכורות, רכש אמצעי לחימה והושטת סיוע לאוכלוסיה.

הערכת הסיכונים הנשקפים לישראל, למערב ולמדינות הערביות והמוסלמיות הפרו-מערביות

13.    במהלך מלחמת האזרחים, הפכה סוריה לאבן שואבת עבור פעילי אלקאעדה והג'האד העולמי, ותהליך הגעת הפעילים אליה עודנו נמשך. פעילים ג'האדיסטים, אשר הגיעו לסוריה מעיראק, ממדינות ערביותמוסלמיות נוספות וממדינות המערב, חברו לפעילים מקומיים, והקימו בה מסגרות צבאיות ג'האדיסטיות. בקרבם בולטים ג'בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם, שני ארגונים המשוייכים לאלקאעדה. חלק מהמתנדבים הצטרפו לצבא סוריה החופשי ולמסגרות צבאיות אסלאמיות אחרות, שאינן מזוהות עם אלקאעדה והג'האד העולמי. חלקם עברו ממסגרת-צבאית אחת לשנייה והגיעו בסופו של דבר לארגונים הג'האדיסטים בעלי היכולות המבצעיות המשופרות וכוח המשיכה האידיאולוגי. בשלב זה קשה להעריך כיצד תסתיים מלחמת האזרחים, מה יהיה כוחם היחסי של ג'בהת אלנצרה ושאר הארגונים הג'האדיסטים בקרב המורדים, מה יהיה מאזן הכוחות בין הארגונים המזוהים עם הג'האד העולמי לבין ארגונים סורים-לאומיים או סורים-אסלאמיים וכיצד ישפיעו אירועי "הגל השני" של הטלטלה האזורית (מצרים) על כוחם של הארגונים השונים ועל ההתפתחויות במלחמת האזרחים בסוריה.

14.    מכל מקום, בעיתוי הנוכחי (קיץ 2013), ג'בהת אלנצרה, המוגדר כארגון טרור ע"י ארה"ב וע"י מספר מדינות אירופאיות, הינו אחד הארגונים הבולטים בקרב המורדים, שיכולותיו המבצעיות ומידת השפעתו על האוכלוסייה נמצאים בקו עלייה. בשלב זה נותן הארגון עדיפות ללחימה נגד המשטר הסורי עד להפלתו על פני השלטת ההלכה האסלאמית בסוריה גופא וקידום סדר היום הג'האדיסטי-טרוריסטי, האזורי והבינלאומי. לשם כך נוקט הארגון, על פי רוב, מדיניות פרגמאטית במסגרתה הוא מנסה לחבור לארגוני מורדים נוספים (גם כאלו המסתייגים באופן מובהק מאלקאעדה), נמנע בדרך כלל מלאכוף בכוח הזרוע את תפיסת העולם שלו על התושבים הסוריים באזורים שבתחומי שליטתו, ומקדיש מאמצים רבים לסיוע לאוכלוסיה המקומית ולמילוי הואקום השלטוני, שנוצר ב"שטחים המשוחררים".

15.    אולם, בטווח הבינוני והארוך צפוי, שג'בהת אלנצרה וארגונים ג'האדיסטים סלפים נוספים, ינסו להשתלט על המהפכה הסורית (אם תצליח) בדרך להגשמת חזונם בדבר ח'ליפות אסלאמית בסוריה רבתי. להערכתנו, מימוש מטרת-על זאת עלול להתקל בקשיים רבים, שהינם פועל יוצא מאופיה הפוליטי והחברתי של סוריה כמדינה רבת עדות ודתות, ובעלת מסורת שלטונית ואידיאולוגית של לאומיות ערבית או סורית חילונית. לכך ניתן להוסיף את הפיצול הרב הקיים בקרב הקבוצות האסלאמיות הפועלות בסוריה, גם בקרב אלו המזדהות עם אלקאעדה.כפועל יוצא מכךניתן להעריך, כי סיכויי ג'בהת אלנצרה להשתלט על המהפכה הסורית ולהקים משטר סורי, שיזוהה עם ארגון אלקאעדה אינם גבוהים. אולם עם זאת אנו סבורים, שיש ביכולת הארגון לצבור כוח ולהפוך לשחקן מרכזי גם ב"יום שאחרי", שלא ניתן יהיה להתעלם ממנו, ושקשה מאוד יהיה לדכאו.

16.    כבר כיום בולט ג'בהת אלנצרה בקרב קבוצות המורדים בשל יכולותיו הצבאיות והכספיות, מערכת פיקוד ושליטה טובה ומחויבות אידיאולוגית עמוקה יותר של פעיליו. לפיכך, ג'בהת אלנצרה, גם אם לא ישתלט על המהפכה, יהווה, להערכתנו,שחקן חשוב שיעצים את אופיו הדתיעדתי של המרד, יסייע ליצירת חוסר יציבות מתמשך ויקשה על יכולת המשילות של כל משטר סורי שיהיה בשלטון (בין אם יהא זה משטר אסד מוחלש או משטר שישען על קואליציה רופפת של ארגוני המורדים).בתסריט הסביר של משילות רופפת רבת שנים מצד המרכז השלטוני בדמשק עלול ארגון ג'בהת אלנצרה לצאת מחוזק ובעל השפעה על הנעשה בסוריה. את מעמדו זה הוא ישאף לנצללקידום מטרת-העל שלו (ושל הנהגת אלקאעדה): הפיכת סוריה לבסיס קדמי של אלקאעדה בלב ליבו של המזרח התיכון, ובקרבה גיאוגרפית לישראל, לאירופה, למדינות ערביות ומוסלמיות פרו-מערביות.

17.    תהליך התחזקות ג'בהת אלנצרה בסוריה (גם ללא תפיסת השלטון ו"השתלטות על המהפכה") טומן בחובו פוטנציאל של איומים, אזוריים ובינלאומיים, שעיקרם:

א. הפיכתם של סוריה ומדינות נוספות הגובלות עם ישראל למוקדי טרור של הג'האד העולמי נגד ישראל:

1)   במישור האידיאולוגי אין מקום לקיומה של מדינת ישראל בראיית ג'בהת אלנצרה והארגונים הג'האדיסטים האחרים. המדינה האסלאמית, שתקום בגבולות סוריה-רבתי (אלשאם),צפויה לכלול את סוריה, ירדן, לבנון ו"פלסטין". בסרטון הראשון, שהפיץ הארגון לאחר הקמתו, מופיעה תמונה שלכיפת הסלע בירושלים, שעליה מונפים דגל ג'בהת אלנצרה ודגלי הג'האד העולמי. אימן אלט'ואהרי, מנהיג אלקאעדה, התבטא (12 בפברואר 2012), כי לאחר הפלת המשטר הסוריתהפוך סוריה לבסיס יציאה למלחמת ג'האד, שמטרתו "להקים מדינה, אשר מגנה על אדמות המוסלמים ואשר שואפת לשחרר את הגולן ולהמשך הג'האד עד שיונפו דגלי הניצחון מעל הרי ירושלים הכבושה". פעילים נוספים של ג'בהת אלנצרה התבטאו באופן דומה.

2)   במישור המעשי צפוי, כי ג'בהת אלנצרה ישאף להקים תשתית טרור מבצעית ברמת הגולן, בהמשך לתשתית הצבאית שהוא בונה עתה במרחב דרעא, שבדרום סוריה. להערכתנו בפעילות הטרוריסטית מרמת הגולן ישאפו להשתלב גם חזבאללה וארגוני הטרור הפלסטינים, למרות חילוקי הדעות המהותיים השוררים בינם לבין ג'בהת אלנצרה ושאר ארגוני הג'האד העולמי. זאת ועוד, להערכתנו, ישאף ג'בהת אלנצרה לחבור להתארגנויות ג'האדיסטיות במדינות הגובלות עם ישראל, על מנת לקדם מהן פעילות טרור של הג'האד העולמי נגד ישראל כגון אנצאר בית אלמקדס בחצי האי סיני, מועצת השורא של לוחמי הקודש בקצווי ירושלים ברצועת עזה וגדודי עבדאללה עזאם בלבנון. להערכתנו, בפעילות הטרוריסטית מרמת הגולן ישאפו להשתלב גם חזבאללה וארגוני הטרור הפלסטינים, למרות חילוקי הדעות המהותיים השוררים בינם לבין ג'בהת אלנצרה ושאר ארגוני הג'האד העולמי.

אימן אלט'ואהרי בסרטון מה-12 בפברואר 2012 קורא להקים מדינה השואפת לשחרר את רמת הגולן ולבצע ג'האד נגד ישראל "עד שיונפו דגלי הניצחון מעל הרי ירושלים הכבושה" ( youtube.com)
אימן אלט'ואהרי בסרטון מה-12 בפברואר 2012 קורא להקים מדינה השואפת לשחרר את רמת הגולן ולבצע ג'האד נגד ישראל "עד שיונפו דגלי הניצחון מעל הרי ירושלים הכבושה" (youtube.com)

ב.   השתלטות על אמצעי לחימה מתקדמים של המשטר הסורי ובכלל זה נשק כימי: ג'בהת אלנצרה וארגונים ג'האדיסטים אחרים עושים מאמץ מתמשך להשתלט על מאגרי נשק של המשטר הסורי. ככל שיפחתו כוחו ומשילותו של השלטון המרכזי, עלולים אמצעי לחימה של צבא סוריה, כולל אמצעים מתקדמים, ליפול לידי הג'האדיסטים. כמו כן עלולים "להתגלגל" לידיהם אמצעי לחימה המועברים לידי צבא סוריה החופשי וארגונים נוספים העומדים בקשר עם המערב[3]. זאת ועוד, ככל שיחלש המשטר הסורי, עלולים מערכים של נשק כימי וביולוגי של המשטר ליפול בידי ג'בהת אלנצרה וארגונים ג'האדיסטים אחרים. ארגונים אלה עלולים לעשות בהם שימוש לצרכי טרור, בהעדר שיקולים מרסנים המשפיעים על התנהלותם של ארגוני טרור אחרים, כמו חזבאללה או ארגוני הטרור הפלסטינים. זאת ועוד, אמצעי לחימה, שמקורם בסוריה, עלולים לעבור לזירות אחרות של פעילות טרוריסטית על פי הדגם של לוב (אמצעי לחימה שנבזזו ממחסני המשטר הלובי מצאו דרכם למוקדי פעילות טרוריסטית).

ג.   "ייצוא טרור" למדינות המערב: לאחר שרכשו ניסיון מבצעי ומיומנויות לחימה בסוריה, עלולים הפעילים הג'האדיסטים להקים תשתיות טרור וליזום פעולות טרור במדיניות מוצאם. זאת, בין אם ביוזמתם ובין אם בעקבות אכוונה של ג'בהת אלנצרה וארגונים ג'האדיסטים אחרים (מעין חזרה על המודל של אפגניסטאן בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת). בשאר אסד התייחס לאיום פוטנציאלי זה בראיון שהעניק לעיתון הגרמניFrankfurter Allgemeine  (17 ביוני 2013) בו הזהיר את האיחוד האירופי מפני הישנות התסריט של אפגניסטאן: "If the Europeans supply weapons, Europe's backyard would become a terrorist haven, and Europe would pay a price for this".

ד.   מוקד אזורי של טרור וחתרנות: מרכז ג'האדיסטי בסוריה עלול ליצור סיכון עבור מדינות ערביות או מוסלמיות פרו-מערביות. מדינות כגון ירדן, סעודיה, קטר ומצרים, התומכות במרידה נגד בשאר אסד, עלולות למצוא עצמן "ביום שאחרי" כיעד לחתרנות ולטרור, שמקורם בסוריה[4].ארגוני הג'האד העולמי הפועלים בסוריה עלולים לשתף פעולה עם ארגונים ג'האדיסטים סלפים במדינות ערביות/מוסלמיות בחתרנות נגד המשטרים השונים.יודגש, כי התחזקות ג'בהת אלנצרה ושאר הארגונים הג'האדיסטים בסוריה, והאופי העדתי המוסלמי-סוני המודגש של לחימתם, כבר החלו להקרין על לבנון ולעורר מתחים ואף תקריות אלימות בין סונים לשיעים ברחבי העולם הערבי והמוסלמי.

18.    ארה"ב מודעת היטב לפוטנציאל הסיכונים הזה. ב-6 באוגוסט 2013 העניק Michael Morell, סגן ראש ה – CIA היוצא, ראיון לוול סטריט ג'ורנאל בו הגדיר את המשבר בסוריה כאיום המרכזי ("Top Threat"), שבפניו ניצבת כיום ארה"ב. הוא הזהיר, כי התמוטטות המשטר הסורי ,לרבות מערך הנשק הכימי ואמצעי הלחימה המתקדמים שברשותו, עלול להוביל לכך, שסוריהתהפוך למקלט בטוחאשר יתפוס את מקומה של פקיסטאן. הוא הוסיף, שלאלימות בסוריה יש פוטנציאל "לזלוג" גם לשכנותיה: לבנון, ירדן ועיראק (6 באוגוסט 2013, online.wsj.com).

הערות מתודולוגיות

19.    בעיה מתודולוגית מרכזית בכתיבת עבודה זאת הינה העדר פרספקטיבה היסטורית למלחמת האזרחים הסורית. שכן, כתיבת עבודה זאת הסתיימה בקיץ 2013, בנקודת זמן בה מלחמת האזרחים בסוריה עדיין ניטשת במלוא עוזה והיא עדיין רחוקה מהכרעה. בחינה מעמיקה יותר של ארגון ג'בהת אלנצרה, יכולותיו, כוונותיו, מקומו בסוריה "ביום שאחרי" וכן השפעתו על ישראל, העולם הערבי ומדינות המערב- כל אלו יהיו חייבים לשוב ולהיבחן בעתיד על רקע תוצאות מלחמת האזרחים וההתפתחויות האזוריות והבינלאומיות. עם זאת, כבר עתה ניתן להצביע על מהותו של הארגון, על דפוסי הפעולה שלו ועל מגוון סיכונים פוטנציאלים אזוריים ובינלאומיים הטמונים בו.

20.    הקושי הגדול בכתיבת מחקר שכזה הינו העדר מידע אמין ומפורט על שלוחות אלקאעדה בסוריה ופעילותם לצד ארגוני המורדים. שכן, הגורמים היריבים (תומכי המשטר הסורי ומתנגדיו) נוהגים לפרסם ידיעות מוטות מניפולטיביות, שנועדו לקדם את האינטרסים שלהם (כל צד טוען שידו על העליונה וכל צד נוהג להכפיש את יריביו). סיבה נוספת לכך טמונה באופיין של ג'בהת אלנצרה, והמדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם. המדובר בארגונים סגורים ומבוזרים, שיש להם יריבים רבים, אשר מקפידים לשמור על חשאיות רבה ונמנעים לחשוף (גם בפני הפעילים שלהם) מידע על מנהיגיהם ועל אופן התנהלותם.

21.    העבודה מתמקדת בג'בהת אלנצרה, הארגון המשמעותי יותר מקרב שלוחות אלקאעדה הפועלות בסוריה, הממלא תפקיד חשוב בקרב ארגוני המורדים. אולם, על מנת להשלים את התמונה, התייחסנו גם למדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם, ולארגונים ג'האדיסטים סלפים נוספים, אף כי ברמת פירוט נמוכה יותר.

22.    העבודה מבוססת על ניתוח והצלבה של מידע ממקורות גלויים, בדגש על פרסומים המזוהים עם ג'בהת אלנצרה (סרטונים, הודעות, קבלת אחריות, ראיונות עיתונאיים עם פעילי הארגון). בנוסף לכך, השתמשנו במידע אודות הארגון המופץ באתרי אינטרנט ובכלי תקשורת אחרים- סוריים, ערביים ומערביים (ראוי לציון אתר Syria Comment, המפרסם מאמרים חשובים אודות מלחמת האזרחים הסורית ומקומם של הארגונים הג'האדיסטים בה). מידע מועיל מצאנו בדיווחי כתבים מערביים ולעיתים ערביים, אשר ביקרו באזורים, שבשליטת ג'בהת אלנצרה, בצפון סוריה ובמזרחה, ודיווחו מהשטח על פעילותם השלטונית של ג'בהת אלנצרה וארגוני מורדים נוספים ועל הלכי רוח בקרב האוכלוסיה על אף מגבלות הסיקור שבכך[5].

23.    בעבודת המחקר הסתייענו בכמה מחקרים, שפורסמו בשנים 2013-2012 ע"י מכוני מחקר מערביים בולטים העוסקים באלקאעדה ובאסלאם הרדיקלי:

א.   Quilliam Foundation, מכון מחקר בריטי, פרסם עבודת מחקר, ככל הנראה באמצע 2012, שכותרתה: "Jabhat al-Nusra: Jabhat al-Nusra li-ahl al-Sham min Mujahedi al-Sham fi Sahat al-Jihad, A Strategic Briefing"(שם המחבר והתאריך אינם מוזכרים).

ב.   The International Crisis Group, ארגון בינלאומי החותר להציע פתרונות לקונפליקטים ברחבי העולם, פרסם מחקר ב-12 באוקטובר 2012, שכותרתו: "Tentative JIHAD: Syria's FUNDAMENTALIST OPPOSITION" (שם הכותב לא מצוין).

ג.    The International Center for the Study of Radicalizalim (ICSR). , מכון מחקר בבריטניה (ב-London, Kings College). במיוחד הסתייענו במאמריו של Aaron Y. Zelinאודות הלוחמים הזרים בסוריה.

מבנה העבודה
עיקרי העבודה:

1.        התבססות שלוחות אלקאעדה בסוריה.

2.        הערכת היכולות הצבאיות של ג'בהת אלנצרה.

3.        הסיוע האזרחי לאוכלוסיה הסורית.

4.        הערכת הסיכונים הנשקפים לישראל, למערב ולמדינות הערביות והמוסלמיות הפרו-ערביות.

5.        הערות מתודולוגיות.

פרק א': נסיבות הקמת ג'בהת אלנצרה ושיתוף הפעולה שלה עם קבוצות מורדים אחרות:

1.        מאפיינים כלליים של מלחמת האזרחים בסוריה.

2.        התבססות פעילי אלקאעדה בסוריה בתקופה שקדמה להקמת ג'בהת אלנצרה.

3.        ההכרזה על הקמת ג'בהת אלנצרה (24 בינואר 2012).

4.        הפיצול בין שלוחות אלקאעדה בסוריה ובעיראק.

5.        הקמת ארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם והתבססותו כמתחרה לג'בהת אלנצרה.

6.        שיתוף הפעולה בין ג'בהת אלנצרה וארגוני מורדים אסלאמיים:

א.      מאפיינים כלליים.

ב.      ארגונים אסלאמיים בולטים המקיימים שיתוף פעולה עם ג'בהת אלנצרה.

 ג.       הקמת מסגרות צבאיות משותפות בין ארגונים אסלאמיים בהשתתפות ג'בהת אלנצרה.

7.        היחסים בין ג'בהת אלנצרה לבין המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם.

8.        קשרי ג'בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם עם צבא סוריה החופשי.

9.        העימות בין ג'בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם לבין הכורדים.

פרק ב': האידיאולוגיה של ג'בהת אלנצרה:

1.    מאפיינים כלליים.

2.    ההזדהות האידיאולוגית של ג'בהת אלנצרה עם אלקאעדה.

3.    ההזדהות האידיאולוגית של המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם עם אלקאעדה.

4.    משמעות השם ג'בהת אלנצרה (חזית התמיכה).

5.    סוריה רבתי כזירת מאבק היסטורית של האסלאם.

6.    מטרת-העל של ג'בהת אלנצרה.

7.    אופיה האנטי-מערבי של ג'בהת אלנצרה.

8.    העוינות לישראל.

9.    תפיסת הג'האד.

10.    תפיסת העולם ה"תכפירית" של ג'בהת אלנצרה ויישומה בשטח:

א.      מאפיינים כלליים

ב.       העוינות לשיעים ולעלוים.

ג.       פגיעה בנוצרים ובבני עדות אחרות, ניתוץ פסלים ופגיעה במתקנים ובסמלים דתיים.

פרק ג': מבנה ג'בהת אלנצרה, הנהגתה ואופן תיפקודה:

1.        עוצמתה של ג'בהת אלנצרה ואזורי פריסתה.

2.        מבנה ג'בהת אלנצרה.

3.        הנהגת ג'בהת אלנצרה.

4.        בטחון ומודיעין.

5.        גיוס כספים.

6.        רכש אמצעי לחימה והברחתם לסוריה.

פרק ד': ההרכב האנושי של ג'בהת אלנצרה:

1.    המתנדבים הזרים ומאפייניהם האישיים.

2.    אומדן מספרי של המתנדבים הזרים.

3.    פעילים זרים, שנהרגו בסוריה.

4.    פעילים מהעולם הערבי והמוסלמי.

5.    פעילים ממדינות המערב.

6.    הגיוס לג'בהת אלנצרה והכשרת המגויסים.

7.    אינדוקטרינציה והכשרה צבאית לילדים ולבני נוער.

פרק ה': מאפייני הפעילות הצבאית של ג'בהת אלנצרה:

1.    אופי הלחימה- מאפיינים כלליים.

2.    פיצוץ מכוניות תופת באמצעות מחבלים מתאבדים.

3.    פיצוץ מכוניות תופת באמצעות שלט רחוק.

4.    פיצוץ אופנועי תופת.

5.    תקיפת שדות תעופה.

6.    תקיפת בסיסי הצבא הסורי בפריפריה.

7.    שימוש במטעני צד.

8.    תקיפת מעברי גבול.

9.    ירי רקטות.

10.    תקיפת מחסומים.

11.    הוצאה להורג של שבויים.

12.    פעילות ג'בהת אלנצרה בדרום סוריה:

א.      מרחב דרעא.

ב.      מרחב רמת הגולן.

13.    תגובת ג'בהת אלנצרה על השימוש של המשטר הסורי בנשק הכימי.

פרק ו': מילוי הואקום השלטוני ע"י ג'בהת אלנצרה וארגונים ג'האדיסטים נוספים:

1.    מאפיינים כלליים.

2.    פעילותה הממשלית-אזרחית של ג'בהת אלנצרה באזורים שונים:

א.      מחוז אלרקה.

ב.      מחוז חלב.

ג.       מחוז דיר אלזור.

ד.      מחוז אדלב.

ה.      מחוז אלחסנה.

3.    ניהול שדות נפט וגז בצפון סוריה ובמזרחה.

פרק ז': הפעילות התודעתית של ג'בהת אלנצרה:

1.    מאפיינים כלליים.

2.    כלי התקשורת של ג'בהת אלנצרה:

א.      אלמנארה אלביצ'אא' ("הצריח הלבן").

ב.      אתרי אינטרנט.

3.    מאפייני התנהלותה התקשורתית של ג'בהת אלנצרה:

א.      מאפיינים כלליים.

ב.      הטפה במסגדים.

ג.       הפצת תקליטורים.

[1]שמו המלא של הארגון: ג'בהת אלנצרה לאהל אלשאם ("חזית התמיכה בתושבי אלשאם (סוריה-רבתי)". את המילה אלשאם ניתן לתרגם כסוריה או כסוריה-רבתי. מכיוון שתפיסתה של ג'בהת אלנצרה הינה אסלאמית גלובלית ומטרותיה חורגות מעבר לסוריה ראוי לתרגם את המונח אלשאם כסוריה-רבתי. הארגון נקרא בקיצור ג'בהת אלנצרה ("חזית התמיכה") ובשם זה יעשה שימוש בעבודה זאת. בהמשך העבודה תנותח משמעות מרכיבי שמו של הארגון.
[2]"המדינה האסלאמית בעיראק" הינה מסגרת-על של ארגונים ג'האדיסטים סלפים, בראשות ארגון אלקאעדה בעיראק.
[3]שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב העלה חשש, כי נשק המועבר לסוריה יפול לידי ג'בהת אלנצרה. לדבריו "jebhat al-nusra is the most effective structure of the opposition and the majority of  weapons, which: have been supplied to Syria, will be distributed through this extremist organization. I'm Sure of this".. למרות המגמתיות הברורה בדבריו (הד לטקטיקה של המשטר הסורי להעצמת האיום הג'האדיסטי) דומה, כי דברי לברוב משקפים חשש אמיתי, שיש לו על מה להתבסס (בין השאר על רקע פעילות יחידה צבאית של מתנדבים צ'צ'נים בקרב כוחות ג'בהת אלנצרה).
[4]העיתון אלקדס אלערבי, היוצא לאור בלונדון, דיווח, כי כוחות הביטחון הירדנים עוקבים בדריכות אחר הנעשה באזור העיר מעאן, שבדרום ירדן, בשל ההערכות שג'האדיסטים ירדניים בעלי קשרים לחו"ל מסתירים שם נשק ותחמושת. בפשיטה, שנערכה בביתו של תושב דרום ירדן מצאו כוחות הביטחון הירדנים אמצעי לחימהבאחד המבנים באזור, לרבות רובים ומקלעים. (alquds.co.uk, 16 ביולי 2013)
[5]עם זאת ניתן להניח, כי גם עיתונאים מערבים וערבים המבקרים באזורי השליטה של הג'האדיסטים נתונים למגבלות סיקור ולעיתים אף מסכנים את חייהם. ב-22 באוגוסט 2013 התפרסמה בניו יורק טיימס כתבה אודות צלם אמריקאי שנפל בשבי ג'בהת אלנצרה, עונה ע"י שוביו, והצליח להימלט לאחר כ-7 חודשים. בכתבה נאמר כי במהלך 2013 נחטפו או נעלמו 17 אזרחים מערביים בסוריה, רובם מערביים.