• ארגוני טרור
      • מדינות
      • מידע כללי על הטרור
      • הרשות הפלסטינית

הועידה השישית של קמפיין BDS הפלסטיני, שהתקיימה בראמאללה: ההחלטות ומשמעותן

הוועדה הלאומית הפלסטינית של קמפיין BNC) BDS) קיימה ב-16 במרץ 2019 וועידה, השישית במספר, באלבירה . בוועידה השתתפו פעילי קמפיין BDS הפלסטיני, נציגי אש"ף ופתח ונציגי תנועת היוזמה הלאומית (ארגון שמאל פלסטיני בראשות מצטפא אלברע'ותי). במהלך הועידה התקיימו מספר סדנאות שעסקו בהיבטים השונים של BDS משתתפי הסדנאות הגישו המלצותיהם למליאת הוועידה. מארגני הועידה קיוו להגעתם של כאלף משתתפים (דף הפייסבוק של הוועידה). לא ברור כמה אכן נכחו בפועל בוועידה והאם השתתפו בה גם נציגים מחו"ל.
להמשך קריאה...

המדיניות החדשה של חמאס כלפי ישראל: מריסון ורגיעה לאלימות מבוקרת ההולכת ומסלימה

בשלושת החודשים האחרונים מיישמת חמאס מדיניות חדשה של אלימות מבוקרת כלפי ישראל, שהחליפה את מדיניות הריסון שננקטה בשלוש וחצי השנים שחלפו מאז מבצע "צוק איתן". את מקום הרגיעה שאפיינה את אזור הגבול שבין הרצועה לישראל תפסו הפגנות המוניות ("צעדות השיבה") וניסיונות פריצה לשטח ישראל, בעיקר בימי שישי.
להמשך קריאה...

החלטות המועצה המרכזית של אש”פ ונאום הפתיחה של אבו מאזן קראו להמשך “ההתנגדות העממית בדרכי שלום” (קרי, הטרור העממי) ואף לחיזוקה. כבעבר, הוצג הטרור העממי, במסגרתו נעשה שימוש באלימות ובטרור, כ”התנגדות עממית בדרכי שלום”

בהודעת הסיכום של "מועצה המרכזית של אש"ף (15 בינואר), שהתייחסה למגוון סוגיות התלויות ועומדות בין הפלסטינים לישראל, הופיעה גם הקריאה להמשיך ב"התנגדות העממית בדרכי שלום" לתמוך בה ולחזק יכולותיה (הטלוויזיה הפלסטינית, 15 בינואר 2018). אבו מאזן בנאומו בטקס הפתיחה (14 בינואר 2018) ציין כי העם הפלסטיני ימשיך ב"התנגדות העממית בדרכי שלום".
להמשך קריאה...

“ההתנגדות העממית” הפלסטינית והאלימות המופעלת במסגרתה

מטרת עבודה זאת לבחון את תפיסת “ההתנגדות העממית” (אלמקאומה אלשעביה), כפי שהתגבשה בשנות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אומצה בוועידה השישית של פתח (אוגוסט 2009) ויושמה מאז ביהודה ושומרון ע”י הרשות הפלסטינית ופתח. תפיסה זאת הפכה למרכיב מרכזי במדיניות הרשות הפלסטינית, העושה בה שימוש לקידום מגוון האינטרסים שלה מול ישראל, הזירה הבינלאומית והזירה הפנים-פלסטינית.
להמשך קריאה...

הטרור הפלסטיני נגד ישראל בשנת 2023: מאפיינים ומגמות

בשנת 2023 חלה עלייה משמעותית בהיקף הטרור. במהלך השנה בוצעו 179 פיגועים משמעותיים לעומת 86 בשנת 2022. 27 פיגועים בוצעו בשטח ישראל (לעומת 16 פיגועים בשנת 2022). בפיגועים נהרג 43 בני אדם (37 אזרחים ושישה אנשי כוחות ביטחון). זאת, לעומת 30 אזרחים שנהרגו במהלך השנה הקודמת. גם השנה מבין הפיגועים בלטו פיגועי הירי. סה"כ בוצעו במהלך השנה 108 פיגועי ירי המהווים כ60% מכלל הפיגועים (לעומת 46 בשנת 2022). כמו כן בוצעו 35 פיגועי דקירה (כ-19% מכלל הפיגועים); עשרים פיגועי דריסה (כ-11% מכלל הפיגועים); חמישה פיגועי פיצוץ מטען; וחמישה פיגועים משולבים. לזאת יש להוסיף, כמה אלפי אירועי ידויי אבנים וכמה מאות אירועים של השלכת בקבוקי תבערה. יש גם לציין פעילות טרור שבוצעה נגד כוחות הביטחון הישראלים בעת פעילות מבצעית, אשר לא כולה תועדה. בשל מלחמת חרבות ברזל שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 יצא סיכום שנת 2023 באיחור ניכר ובמתכונת מקוצרת והוא אינו כולל את סיכום הטרור ברצועת עזה.
להמשך קריאה...

חלק ניכר מהעיתונאים/ות שנהרגו ברצועה במהלך המלחמה היו מזוהים עם ארגוני הטרור

לשכת ההסברה הממשלתית של חמאס ברצועת עזה דיווחה (נכון ל-18 בפברואר 2024) על 131 עיתונאים ועיתונאיות פלסטיניים שנהרגו ברצועה מאז תחילת המלחמה (7 באוקטובר 2023). מבדיקה פרטנית של השמות שנערכה על ידי מרכז המידע למודיעין ולטרור עולה כי כ-60% מהעיתונאים והעיתונאיות שנבדקו, היו פעילים או מזוהים עם ארגוני הטרור. חמאס ושאר הארגונים ברצועת עזה מפעילים ערוצי התקשורת המזוהים עמם. חמאס, מפעילה מערך של עיתונאים בכירים ובולטים המקורבים אליה אשר מסייעים לה בפעילות הסברה ותעמולה, העברת מסרים ודיווחים. חלק מהעיתונאים עובדים במקביל בכלי תקשורת זרים וגם בערוצי תקשורת של חמאס ולחלקם גם תפקיד בזרוע הצבאית של חמאס. יש לציין שבראיית חמאס, הפגיעה של ישראל בעיתונאים היא מכוונת והיא נועדה "להסתיר את האמת" ולמנוע חשיפת עובדות אודות הנעשה ברצועת עזה במהלך המלחמה.
להמשך קריאה...