תורכיה

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (29 ביולי – 4 באוגוסט 2025)

כוחות צה”ל המשיכו בתקיפות אוויריות וקרקעיות נרחבות ברצועת עזה, סיכלו פעילי טרור והשמידו אמצעי לחימה ותשתיות טרור; חמאס הודיעה על השהיית המשא ומתן העקיף להפסקת אש בטיעון של המשך "מדיניות ההרעבה ורצח העם". פורסמו סרטונים של חטופים ישראלים שסובלים מתת תזונה ובחמאס הטילו את האחריות על ישראל; בחמאס המשיכו בקידום נרטיב "ההרעבה" על אף הגדלת מספר משאיות הסיוע ההומניטרי הנכנסות לרצועת עזה והרחבת מבצעי הצנחת הסיוע בהשתתפות מדינות ערביות ומערביות; בחמאס הבהירו כי לא יוותרו על נשק "ההתנגדות" גינו את הודעת יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, כי רק מי שיקבלו את המחויבויות הבינלאומיות של אש"ף יוכלו להשתתף בבחירות למועצה הלאומית הפלסטינית; שר החוץ המצרי חשף כי ארצו מאמנת מאות פלסטינים כדי שימלאו תפקידים בתחום הביטחוני ברצועת עזה לאחר סיום המלחמה; בכירי חמאס נפגשו עם שר החוץ התורכי שגינה את ישראל והאשים אותה בביצוע "רצח עם"; כוחות צה"ל המשיכו בפעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון וסיכלו פעיל בהתארגנות טרור באזור ג'נין; נמשכו העימותים האלימים בין מתיישבים יהודים לתושבים פלסטינים ביהודה ושומרון. דווח על מותם של שני פלסטינים, בהם אזרח אמריקאי; ברשות הפלסטינית בירכו על הודעת מספר מדינות, בהן בריטניה וקנדה, על כוונתן להכיר במדינה פלסטינית, בעוד שבכיר בחמאס הדגיש כי ההכרה היא "אחד הפירות של ה-7 באוקטובר". ועידת האו"ם לפתרון שתי המדינות הסתיימה בקריאה לחמאס לוותר על השליטה ברצועת עזה ולהתפרק מנשקה; הממשל האמריקאי הטיל סנקציות על אש"ף והרשות הפלסטינית בשל הפניות לבית הדין הפלילי הבינלאומי ובית הדין הבינלאומי לצדק והמשך ההסתה והתמיכה בטרור.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (29-22 ביולי 2025)

כוחות צה”ל המשיכו בתקיפות אוויריות וקרקעיות נרחבות נגד יעדי טרור ברצועת עזה וסיכלו פעילי טרור בכירים בחמאס. שלושה לוחמי צה”ל נהרגו בלחימה. חמאס העלתה את הכוננות מחשש למבצע ישראלי לחילוץ חטופים; בחמאס הביעו פליאה לאחר שבממשל האמריקאי האשימו אותם בחוסר רצון להגיע להסכם הפסקת אש על אף מאמצי המתווכות. בתנועה שבו על טענתם כי גילו "גמישות" ועל רצונם להוביל לסיום המלחמה. מנהיג חמאס ברצועת עזה, ח'ליל אלחיה, אמר כי אין טעם להמשיך בשיחות תחת "המצור, ההשמדה וההרעבה" של הפלסטינים ברצועה, ועורר את זעמן של מצרים וירדן אחרי שהאשים כי אינן עושות מספיק וקרא לתושביהן לצעוד לעבר "פלסטין"; צה"ל החל בשורת צעדים לשיפור המענה ההומניטרי ברצועת עזה, בהם הצנחות סיוע ופתיחת מסדרונות הומניטריים. למרות זאת, בחמאס המשיכו לקדם את נרטיב "ההרעבה" והטילו על "משתפי פעולה עם ישראל" את האחריות על בזיזת משאיות סיוע; כוחות צה"ל השתלטו ללא אלימות על הספינה "חנט'לה" שניסתה להגיע לרצועת עזה עם כעשרים פעילים זרים; שמונה חיילים נפצעו בפיגוע דריסה שביצע מחבל ערבי-ישראלי סמוך לכפר יונה. סוכלו שני ניסיונות דקירה ביישובים מגדל עוז ושמעה. נעצר המחבל שהטמין מטענים באוטובוסים בגוש דן בפברואר 2025; ועידת האו"ם לפתרון שתי המדינות בחסות צרפת וסעודיה נפתחה בניו יורק, ראש ממשלת הרשות הפלסטינית אמר כי הם שואפים להקים מדינה עצמאית ודמוקרטית שתחיה בשלום לצד ישראל. הפלסטינים בירכו על הודעת נשיא צרפת כי ארצו תכיר במדינה פלסטינית.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (8-1 ביולי 2025)

כוחות צה”ל המשיכו בתקיפות אוויריות וקרקעיות נרחבות נגד יעדי חמאס וארגוני טרור נוספים ברצועת עזה במסגרת מבצע “מרכבות גדעון” והשתלטו על 65% משטח הרצועה. סוכלו פעילי טרור בולטים, בהם מפקד הכוח הימי של חמאס בצפון הרצועה. שמונה לוחמי צה"ל נהרגו בלחימה ברצועה, בהם חמישה לוחמים בפיצוץ זירת מטענים בבית חאנון; חמאס השיבה בחיוב להצעה להפסקת אש של שישים יום ושחרור חטופים, תוך הצגת דרישות לתיקונים מהותיים בסוגיות הסיוע ההומניטרי, נסיגת צה"ל וסיום המלחמה. בעקבות זאת, נפתח משא ומתן עקיף בין ישראל לבין חמאס בקטר בניסיון לגבש הסכמות; שני עובדים אמריקאים של קרן הסיוע ההומניטרית ברצועה נפצעו מהשלכת רימוני רסס. לראשונה חולקו יותר ממיליון ארוחות ביממה אחת באחד ממרכזי החלוקה של הקרן; קצין במנגנוני הביטחון של חמאס הודה כי התנועה איבדה את השליטה על הרצועה וכי חמולות חמושות ממלאות את החלל.  על רקע ההיערכות להפסקת האש, כוחות הביטחון של חמאס הסלימו את הרדיפה אחרי "סוכנים ומשתפי פעולה עם ישראל", ובראשם יאסר אבו שבאב שנדרש להסגיר עצמו באשמת בגידה. אבו שבאב טען כי הוא פועל רק בתיאום עם הרשות הפלסטינית ולא עם ישראל; "קואליציית משט החירות" הודיעה על כוונתה להוציא ספינה נוספת בניסיון "לשבור את המצור" מעל רצועת עזה; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון. חוליית מחבלים שהייתה בדרכה לפיגוע נעצרה בכפר ברטעה שבשטח ישראל.
להמשך קריאה...

אפשרות לפיגועי טרור איראניים בעקבות המערכה הצבאית מול ישראל

איראן משתמשת בטרור ברחבי העולם כדי לקדם אינטרסים לאומיים, בין השאר נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתגובה לפעולות המיוחסות לישראל נגד איראן, כדוגמת פגיעה בבכירים ובתוכנית הגרעין של הרפובליקה האסלאמית, וכן בבכירים ב"ציר ההתנגדות"; פעילות הטרור מתנהלות תחת פיקוח והכוונה של כוח קדס של משמרות המהפכה ומשרד המודיעין. בניסיון לטשטש את המעורבות האיראנית הישירה, הפיגועים מבוצעים בעיקר על ידי ארגונים שלוחים, ובראשם חזבאללה, סייענים מקומיים וארגוני פשיעה; בעקבות המערכה הצבאית בין ישראל לבין איראן בין 24-13 ביוני, במהלכה ישראל סיכלה עשרות מפקדים איראנים בכירים ופגעה במתקני הגרעין וביכולות אסטרטגיות נוספות של איראן, עולה אפשרות כי במסגרת התגובה של איראן, היא גם תנסה להוציא לפועל פיגועי טרור נגד יעדים ישראליים ויהודיים ברחבי העולם. מעצרם של חשוד שתכנן פיגוע נגד ישראלים בקפריסין ושל חשוד שתיעד מטרות יהודיות בגרמניה, שניהם פעלו בהנחיית כוח קדס, הצביעו על סימנים ראשונים למימוש האיום בשטח; להערכתנו, עוצמת הפגיעה חסרת התקדים שספגה איראן והצורך שלה לשקם את תדמיתה וליצור מאזן הרתעה שירסן את ישראל מלהמשיך לפעול כנגדה צפויים להגביר את המוטיבציה האיראנית לפגוע ביעדים ובנכסים ישראליים ויהודיים ברחבי העולם. בדומה לניסיון העבר, המאמצים האיראניים לגבות מחיר מישראל בדמות פיגוע משמעותי בחו"ל צפויים להימשך לאורך זמן, תוך שימוש במגוון יכולות ותשתיות שעומדות לרשות שירותי הביטחון והמודיעין האיראניים במדינות שונות, מול המשך ניסיונות הסיכול  של ישראל ושירותי מודיעין ידידותיים. 
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (27 במאי – 3 ביוני 2025)

כוחות צה”ל המשיכו בתקיפות אוויריות וקרקעיות נרחבות נגד יעדי חמאס וארגוני טרור נוספים ברצועת עזה במסגרת מבצע “מרכבות גדעון”. שלושה לוחמי צה"ל ואזרח עובד צה"ל נהרגו בשתי תקריות של פיצוץ מטענים בצפון הרצועה. דובר צה"ל הודיע רשמית על סיכול ראש הזרוע הצבאית של חמאס, מחמד אלסנואר.  מחלוקות בין ישראל לבין חמאס סביב הצעת השליח האמריקאי, סטיב ויטקוף, להפסקת אש זמנית ברצועת עזה. בחמאס הבהירו כי על אף שהם מוכנים למשא ומתן, הם לא ישחררו חטופים ללא ערבויות מספקות לסיום המלחמה; החברה האמריקאית שהוקמה לחלוקת סיוע הומניטרי ברצועת עזה הודיעה כי חולקו כשישה מיליון חבילות בארבעה מרכזים בדרום הרצועה ובמרכזה. דיווחים על מקרי ביזה גוברים של משאיות סיוע ומחסני מזון ברחבי הרצועה, מנגנוני הביטחון של חמאס הגיבו בהוצאות להורג; ספינה של פעילים פרו-פלסטינים יצאה מסיציליה לכיוון רצועת עזה במטרה "לפרוץ את המצור"; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון, במהלכה נתפסו יותר משבעה מיליון ש"ח של כספים למימון טרור; יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, קיים פגישה מקוונת עם משלחת שרי חוץ ערבים לאחר שישראל מנעה את הגעתם לראמאללה.
להמשך קריאה...

אתגרי חזבאללה לאחר הפסקת האש והמערכה נגד ישראל

הסכם הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון מ-27 בנובמבר 2024, אשר סיים את הלחימה בין ישראל לבין חזבאללה שהחלה ב-8 באוקטובר 2023, הציב את חזבאללה בפני צומת הדרכים המשמעותי ביותר מאז הקמת הארגון בשנת 1982 בשל אובדן ההנהגה הבכירה, ובראשה המזכ"ל חסן נצראללה ויורשו המיועד האשם צפי אלדין, לצד מפקדים בכירים ואלפי פעילים, בנוסף לאובדן של יכולות ותשתיות צבאיות ופגיעה במעמד הארגון בתוך לבנון; על אף מינויו של נעים קאסם למזכ"ל חזבאללה והצהרות בכירי חזבאללה כי הארגון התאושש מהמכות הקשות, דווח כי יש מחלוקות פנימיות בצמרת  הארגון לצד דרישות למצות את הדין עם האחראים בכל הדרגים על תוצאות המלחמה; האיסור בהסכם הפסקת האש על פעילות חזבאללה בדרום לבנון לצד המשך תקיפות צה"ל לאכיפת ההסכם ופריסת כוחות צבא לבנון מדרום לנהר הליטאני מקשים על חזבאללה לשקם את יכולותיו. בנוסף, הפלת משטר אלאסד בסוריה סגרה את נתיבי הברחת אמצעי הלחימה מאיראן לשדה התעופה בדמשק ובנתיבים היבשתיים ללבנון, בעוד שהאיסור שהטילה ממשלת לבנון על טיסות מאיראן והידוק הפיקוח בשדה התעופה של בירות אילצו את חזבאללה לחפש דרכים חלופיות להברחת אמצעי לחימה וכסף לארגון; המשך השהות של כוחות צה"ל בדרום לבנון לצד התקיפות האוויריות הציבו אתגר בפני הנרטיב של חזבאללה כ"מגן לבנון". בכירי הארגון הטילו על מוסדות המדינה את האחריות לסיום "ההפרות" הישראליות, תוך איומים כי "ההתנגדות" עלולה לאבד את הסבלנות. עם זאת, חזבאללה בעת הזו מרוסן ונמנע מהפרה גלויה של הפסקת האש; היחלשות מעמד חזבאללה בזירה הפנים-לבנונית אפשרה את סיום המבוי הסתום הפוליטי במדינה עם בחירת והקמת ממשלה חדשה, והתחייבותם לקדם את מונופול המדינה על הנשק הציבה איום אפשרי על עתיד חזבאללה כארגון חמוש; להערכתנו, האתגרים הניצבים בפני חזבאללה יאלצו  אותו  לרכז מאמצים במשך זמן רב כדי לנסות ולהשתקם כארגון צבאי וחברתי ולייצב את מעמדו בזירה הפנימית,  תוך ניסיון להתמודד עם החסמים שמקשים עליו לקבל את המימון ואמצעי הלחימה מאיראן. במקביל, בכירי חזבאללה צפויים להמשיך ולהבליט את תפקיד "ההתנגדות" ולהדגיש את הסיוע שהם מעניקים בתחום השיקום האזרחי במטרה לשמר את בסיס התמיכה בקהילה השיעית. בשל כך, הארגון צפוי להימנע מעימות ישיר מול ישראל כל עוד יישארו כוחות צה"ל בחמשת המוצבים בדרום לבנון ותימשכנה התקיפות האוויריות, אך עלול להתיר לארגונים אחרים או לפעילים בודדים לבצע פעולות "עצמאיות". חזבאללה גם ישאף להימנע מחיכוך מול מוסדות המדינה, במיוחד בסוגיית פירוק הנשק, מתוך רצון להבטיח כי הבחירות הפרלמנטריות שצפויות להתקיים במאי 2026 יאפשרו לו לחדש את מעמדו בזירה הפנים-לבנונית. לצד זאת, תהליך פירוק חזבאללה מנשקו, בדגש על אזור דרום לבנון, צובר תאוצה במהלך החודשים האחרונים, אולם הלחץ המשמעותי שמפעילה ארה"ב על הממשל הלבנוני לפרק את הארגון מנשקו גם מצפון לנהר הליטאני עלולה להקשות על שאיפת הנשיא עון לפתור את הסוגיה בשיח וללא עימות.
להמשך קריאה...

פרסומים משנים קודמות

20262025202420222020201920182017201620152014201320122011