תורכיה

ממשלת המעבר החדשה בסוריה בראשותו של מחמד אלבשיר החלה בפעילותה לאחר העברת הסמכויות מהממשלה האחרונה של משטר אלאסד. בין החלטותיה הראשונות, פריסת כוחות שיטור בערים הגדולות ואיסור על עישון ושתיית אלכוהול; מנהיג היאת תחריר אלשאם, אחמד אלשרע, המשיך לספק אמירות פייסניות. הוא הכריז על פירוק כוחות הביטחון וסגירת בתי הכלא והדגיש את סיום הנוכחות האיראנית במדינה; כוחות המורדים בחסות תורכיה השלימו את ההשתלטות על דיר אלזור במזרח סוריה מידי הכוחות הסוריים הדמוקרטיים. הכורדים הביעו חשש מהתקיפות נגדם וקראו לקיים מפגש של כל הכוחות הפוליטיים במדינה כדי לגבש חזון מאוחד; צה"ל המשיך לפעול נגד מאגרי נשק אסטרטגיים ותשתיות צבאיות של צבא סוריה ברחבי סוריה ובתוך מרחב החיץ ברמת הגולן. אחמד אלשרע הדגיש כי פעולות ישראל עלולות להביא להסלמה ולסוריה אין כוונה להיכנס למלחמה חדשה; מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, הביע תקווה כי השלטון החדש בדמשק לא יקדם נורמליזציה עם ישראל וימשיך לראות בה אויבת; מזכיר המדינה האמריקאי אישר כי ארה"ב קיימה קשרים עם היאת תחריר אלשאם על אף שהוא מוגדר ארגון טרור. רוסיה החלה לצמצם את כוחותיה בסוריה ומנסה לקדם הסכם על שמירת שני בסיסיה הגדולים במדינה. להמשך קריאה...

ב-27 בנובמבר 2024, פתחו ארגונים חמושים המתנגדים למשטרו של נשיא סוריה, בשאר אלאסד, בהובלת הארגון האסלאמי-ג'האדי היאת תחריר אלשאם, במבצע "הרתעת התוקפנות" נגד כוחות הצבא הסורי ובעלי בריתם בצפון-מערב סוריה. לאחר מכן, פתחו ארגונים נוספים שפועלים בחסות תורכית במבצע "שחר השחרור" באזור חלב, והתאגדות נוספת של ארגוני מורדים השתלטה על דרום סוריה. ב-8 בדצמבר 2024, השלימו המורדים את כיבוש דמשק והפילו את משטר הנשיא בשאר אלאסד; המערכה שהובילה להפלת המשטר נוהלה על ידי שלושה ארגוני גג – חדר המבצעים אלפתח אלמבין בהובלת היאת תחריר אלשאם, צבא סוריה הלאומי הפרו-תורכי וחדר המבצעים הדרומי. כל אחד מהארגונים מורכב ממאות קבוצות, ארגונים, יחידות וישויות פוליטיות שמתאפיינים בהבדלים אידיאולוגיים, דתיים ואתניים ומחזיקים באינטרסים שונים; גורם כוח נוסף הם הכוחות הסוריים הדמוקרטיים, מיליציה בהובלת כוחות כורדיים ובתמיכת ארה"ב שפועלת לחזק את השליטה הכורדית בצפון סוריה ונמצאת בעימות מול גורמי הכוח החדשים בסוריה; גורמי הכוח שתפסו את השלטון בסוריה עדיין לא סיפקו הצהרות רשמיות בנוגע לישראל, גם לנוכח תקיפות צה"ל נגד מתקנים אסטרטגיים ברחבי סוריה ותפיסת אזור החיץ ברמת הגולן; על אף שיתוף הפעולה המסתמן כעת בין גורמי הכוח המהפכניים בהפלת משטר אלאסד ולמרות הצהרותיו של מנהיג היאת תחריר אלשאם, אחמד אלשרע (אבו מחמד אלג'ולאני), על רצונו להקים שלטון שייתן ייצוג לכל הסורים, להערכתנו ריבוי הקבוצות והאינטרסים המנוגדים עלולים להוביל לעימותים פנימיים ולהחרפת הכאוס בתוך סוריה. עם זאת, אם הצדדים ינסו להפיק את הלקחים משגיאות שנעשו באזורים אחרים במזרח התיכון אחרי הפלת משטרים רודניים, כדוגמת עיראק ולוב, וינסו לגבש גישה מכילה שתספק את רוב האינטרסים של הקבוצות והקהילות השונות. ובטווח הארוך, ייתכן שקיימות גם הזדמנויות להסדרה ולייצוב סוריה.  להמשך קריאה...

ב-27 בנובמבר 2024, פתחו ארגונים חמושים המתנגדים למשטרו של נשיא סוריה, בשאר אלאסד, בהובלת   הארגון האסלאמי-ג'האדי היאת תחריר אלשאם, במבצע "הרתעת התוקפנות" נגד כוחות הצבא הסורי ובעלי בריתם בצפון-מערב סוריה. ב-30 בנובמבר 2024, החלו ארגוני מורדים נוספים שפועלים בחסות תורכית במבצע "שחר השחרור" באזור חלב נגד כוחות המשטר הסורי ונגד הכוחות הסוריים הדמוקרטיים, מיליציה כורדית-ערבית שפועלת בתמיכת ארה"ב. המורדים השתלטו על הערים חלב וחמאת ועל בסיסי צבא, שדות תעופה צבאיים ומתקנים ביטחוניים שפעלו בחסות משמרות המהפכה של איראן וחזבאללה; איראן וארגוני "ציר ההתנגדות" הביעו תמיכה במשטר הסורי, תוך השקעת מאמצים מדיניים להרגעת המצב,  והחלו לשלוח  כוחות לסוריה.  איראן אף האשימה כי המתקפה היא "מזימה  ישראלית-אמריקאית" שנועדה להחליש את "ציר ההתנגדות"; המורדים ציינו כי הפעילות נועדה למנוע מכוחות המשטר הסורי לפתוח במתקפה נגד מובלעת האופוזיציה בצפון-מערב סוריה. כמו כן, הם ציינו כי תשומת הלב של "ציר ההתנגדות" בלחימה נגד ישראל והסגת כוחות חזבאללה מסוריה ללבנון היוו גורמי מפתח בשיקולים שלהם לפתיחת המתקפה בעיתוי הנוכחי; להערכתנו, על אף שהמורדים מתמקדים בלחימה נגד משטר אלאסד ובעלי בריתו, ההשתלטות של גורמים אסלאמיים-ג'האדיסטיים על אמצעי לחימה מתקדמים, כולל מטוסי קרב, עלולה להוות איום על ישראל בטווח הארוך. כמו כן, חוסר היציבות הגובר בסוריה עלול לעורר גל חדש של עקורים שעלולים להתקדם גם לעבר גבול ישראל. עם זאת, מתקפת המורדים גם מהווה איום על איראן ו"ציר ההתנגדות" שהשתמשו בסוריה כנתיב להעברת אמצעי לחימה לחזבאללה בלבנון ולביצוע תקיפות נגד ישראל. ההתמקדות של איראן והמיליציות בלחימה נגד המורדים, שגם השתלטו על אתרים בעלי חשיבות אסטרטגית עבור "ציר ההתנגדות", עשויה להקשות עליהם לסייע לחזבאללה בתהליך השיקום לאחר הלחימה נגד ישראל.  להמשך קריאה...

ב-9 במרץ 2022, במסגרת הפשרת היחסים בין תורכיה לישראל, ביקר נשיא המדינה יצחק הרצוג, לראשונה מזה 14 שנה, בתורכיה, במהלכו התקבל בטקס ממלכתי בארמון הנשיא באנקרה, ונועד עם נשיא תורכיה רג'יפ טאיפ ארדואן. ביקור הנשיא הרצוג וקבלת הפנים שנערכה לו סוקרו בהרחבה בכלי התקשורת הפלסטינים. ברשות הפלסטינית ציינו כי התקרבות בין שתי המדינות יכולה לסייע למשא ומתן הישראלי פלסטיני. להמשך קריאה...

ב-5 במרץ 2020 נחתם במוסקבה הסכם בין רוסיה לתורכיה, שנועד להביא להפסקת הלחימה במרחב אדלב נראה לנו, כי המדובר בהפסקת אש רופפת (כמו קודמותיה). בעמק הפרת נמשכו התקפות אינטנסיביות של דאעש, בעיקר במתווה של הפעלת מטענים. בעיראק התאפיינה פעילות דאעש בהפעלת מטענים, ירי צלפים וחיסולים אישיים. במחוזות דאעש בחו"ל בלט מחוז ח'ראסאן, ששב לאחרונה לפעילות להמשך קריאה...

השבוע נמשך השקט היחסי ברצועת עזה בשער שכם שבעיר העתיקה בירושלים בוצע ניסיון דקירה המחבל נעצר. לא היו נפגעים. דובר הממשלה ברשות הפלסטינית הודיע, כי בשטחי הרשות התגלו עד כה 26 בני אדם שנדבקו בנגיף הקורונה, רובם בבית לחם. הרשות הפלסטינית הכריזה על מצב חירום. בשל התפרצות נגיף הקורונה ירד מספר המתפללים במסגדים בהשוואה לשבועות הקודמים ביהודה ושומרון נמשכו יידויי האבנים לעבר כלי רכב הנעים בצירי התנועה. להמשך קריאה...