תורכיה

מבט לסוריה (בעקבות הפלת המשטר) 16-23 בדצמבר 2024

ארגון היא'ת תחריר אלשאם החל לבסס את שלטונו בסוריה עם מינוי של שרי הגנה וחוץ ושל מפקדי ארגונים שסייעו להפלת משטר אלאסד לתפקידי מושלי מחוזות; מנהיג היא'ת תחריר אלשאם, אחמד אלשרע (אבו מחמד אלג'ולאני), קיים פגישות עם בכירים זרים שהגיעו לדמשק, בהם שר החוץ התורכי. עוזרת מזכיר המדינה האמריקאי שיבחה את אלשרע והודיעה על הסרת הפרס שהיה מוצב על ראשו; פגישה של בכירים בהנהגה הדרוזית עם אלשרע עוררה ביקורת בקהילה ואזהרות משיתוף פעולה עם השלטון החדש; נטען כי השלטון הסורי סגר את המרחב האווירי בפני מטוסים איראניים שעשו דרכם ללבנון; חבר פרלמנט מטעם חזבאללה הזהיר כי אם ישראל תילחם נגד סוריה, הארגון יסייע לדמשק. ראש ממשלת המעבר בלבנון הורה למוסדות הרשמיים לשתף פעולה עם היא'ת תחריר אלשאם בתחומי הביטחון; דווח על המשך התקיפות האוויריות הישראליות ברחבי סוריה ועל התקדמות של כוחות צה"ל בדרום סוריה. אלשרע הדגיש כי סילוק חזבאללה והמיליציות הפרו-איראניות מסוריה העלים את ההצדקה לפעילות ישראליות נגד סוריה וקרא למעורבות הקהילה הבינלאומית; נמסר שתורכיה מרכזת כוחות בגבול עם סוריה לקראת מבצע נרחב נגד המיליציה הכורדית; ארה"ב ביצעה תקיפות אוויריות נגד יעדי דאעש בסוריה וסיכלה מפקד בכיר באזור דיר אלזור.
להמשך קריאה...

מבט לסוריה (בעקבות הפלת המשטר) 9 – 16 בדצמבר 2024

ממשלת המעבר החדשה בסוריה בראשותו של מחמד אלבשיר החלה בפעילותה לאחר העברת הסמכויות מהממשלה האחרונה של משטר אלאסד. בין החלטותיה הראשונות, פריסת כוחות שיטור בערים הגדולות ואיסור על עישון ושתיית אלכוהול; מנהיג היאת תחריר אלשאם, אחמד אלשרע, המשיך לספק אמירות פייסניות. הוא הכריז על פירוק כוחות הביטחון וסגירת בתי הכלא והדגיש את סיום הנוכחות האיראנית במדינה; כוחות המורדים בחסות תורכיה השלימו את ההשתלטות על דיר אלזור במזרח סוריה מידי הכוחות הסוריים הדמוקרטיים. הכורדים הביעו חשש מהתקיפות נגדם וקראו לקיים מפגש של כל הכוחות הפוליטיים במדינה כדי לגבש חזון מאוחד; צה"ל המשיך לפעול נגד מאגרי נשק אסטרטגיים ותשתיות צבאיות של צבא סוריה ברחבי סוריה ובתוך מרחב החיץ ברמת הגולן. אחמד אלשרע הדגיש כי פעולות ישראל עלולות להביא להסלמה ולסוריה אין כוונה להיכנס למלחמה חדשה; מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, הביע תקווה כי השלטון החדש בדמשק לא יקדם נורמליזציה עם ישראל וימשיך לראות בה אויבת; מזכיר המדינה האמריקאי אישר כי ארה"ב קיימה קשרים עם היאת תחריר אלשאם על אף שהוא מוגדר ארגון טרור. רוסיה החלה לצמצם את כוחותיה בסוריה ומנסה לקדם הסכם על שמירת שני בסיסיה הגדולים במדינה.
להמשך קריאה...

גורמי הכוח בסוריה לאחר הפלת משטר אלאסד – מורה נבוכים

ב-27 בנובמבר 2024, פתחו ארגונים חמושים המתנגדים למשטרו של נשיא סוריה, בשאר אלאסד, בהובלת הארגון האסלאמי-ג'האדי היאת תחריר אלשאם, במבצע "הרתעת התוקפנות" נגד כוחות הצבא הסורי ובעלי בריתם בצפון-מערב סוריה. לאחר מכן, פתחו ארגונים נוספים שפועלים בחסות תורכית במבצע "שחר השחרור" באזור חלב, והתאגדות נוספת של ארגוני מורדים השתלטה על דרום סוריה. ב-8 בדצמבר 2024, השלימו המורדים את כיבוש דמשק והפילו את משטר הנשיא בשאר אלאסד; המערכה שהובילה להפלת המשטר נוהלה על ידי שלושה ארגוני גג – חדר המבצעים אלפתח אלמבין בהובלת היאת תחריר אלשאם, צבא סוריה הלאומי הפרו-תורכי וחדר המבצעים הדרומי. כל אחד מהארגונים מורכב ממאות קבוצות, ארגונים, יחידות וישויות פוליטיות שמתאפיינים בהבדלים אידיאולוגיים, דתיים ואתניים ומחזיקים באינטרסים שונים; גורם כוח נוסף הם הכוחות הסוריים הדמוקרטיים, מיליציה בהובלת כוחות כורדיים ובתמיכת ארה"ב שפועלת לחזק את השליטה הכורדית בצפון סוריה ונמצאת בעימות מול גורמי הכוח החדשים בסוריה; גורמי הכוח שתפסו את השלטון בסוריה עדיין לא סיפקו הצהרות רשמיות בנוגע לישראל, גם לנוכח תקיפות צה"ל נגד מתקנים אסטרטגיים ברחבי סוריה ותפיסת אזור החיץ ברמת הגולן; על אף שיתוף הפעולה המסתמן כעת בין גורמי הכוח המהפכניים בהפלת משטר אלאסד ולמרות הצהרותיו של מנהיג היאת תחריר אלשאם, אחמד אלשרע (אבו מחמד אלג'ולאני), על רצונו להקים שלטון שייתן ייצוג לכל הסורים, להערכתנו ריבוי הקבוצות והאינטרסים המנוגדים עלולים להוביל לעימותים פנימיים ולהחרפת הכאוס בתוך סוריה. עם זאת, אם הצדדים ינסו להפיק את הלקחים משגיאות שנעשו באזורים אחרים במזרח התיכון אחרי הפלת משטרים רודניים, כדוגמת עיראק ולוב, וינסו לגבש גישה מכילה שתספק את רוב האינטרסים של הקבוצות והקהילות השונות. ובטווח הארוך, ייתכן שקיימות גם הזדמנויות להסדרה ולייצוב סוריה. 
להמשך קריאה...

מתקפת המורדים בסוריה וההשלכות האפשריות על ישראל

ב-27 בנובמבר 2024, פתחו ארגונים חמושים המתנגדים למשטרו של נשיא סוריה, בשאר אלאסד, בהובלת   הארגון האסלאמי-ג'האדי היאת תחריר אלשאם, במבצע "הרתעת התוקפנות" נגד כוחות הצבא הסורי ובעלי בריתם בצפון-מערב סוריה. ב-30 בנובמבר 2024, החלו ארגוני מורדים נוספים שפועלים בחסות תורכית במבצע "שחר השחרור" באזור חלב נגד כוחות המשטר הסורי ונגד הכוחות הסוריים הדמוקרטיים, מיליציה כורדית-ערבית שפועלת בתמיכת ארה"ב. המורדים השתלטו על הערים חלב וחמאת ועל בסיסי צבא, שדות תעופה צבאיים ומתקנים ביטחוניים שפעלו בחסות משמרות המהפכה של איראן וחזבאללה; איראן וארגוני "ציר ההתנגדות" הביעו תמיכה במשטר הסורי, תוך השקעת מאמצים מדיניים להרגעת המצב,  והחלו לשלוח  כוחות לסוריה.  איראן אף האשימה כי המתקפה היא "מזימה  ישראלית-אמריקאית" שנועדה להחליש את "ציר ההתנגדות"; המורדים ציינו כי הפעילות נועדה למנוע מכוחות המשטר הסורי לפתוח במתקפה נגד מובלעת האופוזיציה בצפון-מערב סוריה. כמו כן, הם ציינו כי תשומת הלב של "ציר ההתנגדות" בלחימה נגד ישראל והסגת כוחות חזבאללה מסוריה ללבנון היוו גורמי מפתח בשיקולים שלהם לפתיחת המתקפה בעיתוי הנוכחי; להערכתנו, על אף שהמורדים מתמקדים בלחימה נגד משטר אלאסד ובעלי בריתו, ההשתלטות של גורמים אסלאמיים-ג'האדיסטיים על אמצעי לחימה מתקדמים, כולל מטוסי קרב, עלולה להוות איום על ישראל בטווח הארוך. כמו כן, חוסר היציבות הגובר בסוריה עלול לעורר גל חדש של עקורים שעלולים להתקדם גם לעבר גבול ישראל. עם זאת, מתקפת המורדים גם מהווה איום על איראן ו"ציר ההתנגדות" שהשתמשו בסוריה כנתיב להעברת אמצעי לחימה לחזבאללה בלבנון ולביצוע תקיפות נגד ישראל. ההתמקדות של איראן והמיליציות בלחימה נגד המורדים, שגם השתלטו על אתרים בעלי חשיבות אסטרטגית עבור "ציר ההתנגדות", עשויה להקשות עליהם לסייע לחזבאללה בתהליך השיקום לאחר הלחימה נגד ישראל. 
להמשך קריאה...

פרסומים משנים קודמות

20262025202420222020201920182017201620152014201320122011

תורכיה

מאז ניצחון המפלגה האסלאמית בתורכיה בשנת 2008 ובחירתו של רג’פ טאיפ ארדואן כראש ממשלת תורכיה, אימצה תורכיה לעצמה מדיניות חוץ אזורית אקטיבית ואסרטיבית המשקפת ביטחון עצמי רב. מדיניות זו של תורכיה חותרת להעמיק את קשרי תורכיה עם שכנותיה בעיקר איראן, עיראק וסוריה כדי להעניק לתורכיה עומק אסטרטגי ולהפוך אותה לכוח אזורי משפיע. כל זאת, תוך ניצול הטלטלה האזורית הנתפסת על-ידי הממשל התורכי כהזדמנות לקידום האינטרסים וההשפעה האזוריים של תורכיה.

כאחד המכשירים לקידום השפעתה עושה תורכיה שימוש בארגונים לא ממשלתיים. אחד מהארגונים הללו הוא ארגון IHH, ארגון אסלאמי רדיקאלי הרואה עצמו, בין השאר,  כמסייע למדיניות תורכיה. ארגון זה היה שותף פעיל בארגון משטים ושיירות לרצועת עזה שהבולט שבהם היה משט ה”מרמרה”.  

על רקע מדיניות זו של ממשלת תורכיה בראשות ארדואן, חל בהדרגה מפנה ביחסי ישראל-תורכיה. תורכיה החלה יותר ויותר להתייצב לצד הפלסטינים במאבקם נגד ישראל, בעיקר תנועת חמאס. ממשלת תורכיה מעבירה כספים וסיוע לחמאס וארדואן ראש ממשלת תורכיה גינה פעמים רבות את מדיניות ישראל.

שיאה של ההחרפה ביחסי ישראל-תורכיה היה לאחר אירועי משט ה”מאוי מרמרה” בשנת 2010 מהלכם נהרגו תשעה אזרחי מתורכיה, חברי ארגון IHH, אשר נהגו באלימות מול ניסיונות חיל הים למנוע כניסתם לנמל עזה. בעקבות זאת הורד דרג היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לתורכיה. בתום מגעים ממושכים הוסדרה פרשיית ה”מרמרה” ובשנת 2016 לאחר נתק ממושך תורכיה וישראל חידשו את הקשרים הדיפלומטיים ביניהן .