תהליך מדיני

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (30-24 במרץ 2026)

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות לאיתור מחבלים ולהשמדת אמצעי לחימה ותשתיות בתחומי “הקו הצהוב” ברצועת עזה, סוכלו מחבלים שהפרו את הפסקת האש ותכננו פעולות טרור; הנציב העליון מטעם "מועצת השלום", ניקולאי מלדנוב, מסר כי השלב הראשון של תוכנית 20 הנקודות של ארה"ב הושלם ברובו, והדגיש כי הפירוק הנשק של חמאס הוא הדרך היחידה להתקדם לקראת שיקום ונסיגה צבאית ישראלית. בחמאס ובפלגים החמושים הביעו ביקורת ביחס לתוכנית לפירוק הנשק שהוצגה מטעם "מועצת השלום"; מנגנוני הביטחון של חמאס המשיכו בפעילות נגד "משתפי פעולה" ונגד חברי המיליציות הזוכות לתמיכת ישראל; בחמאס המשיכו לקדם נרטיבים של מצוקה הומניטרית על אף כניסה של כמויות עצומות של סחורה לרצועה; נמשכו התקריות של טרור יהודי ביהודה ושומרון, נמסר על הרוג מירי מתיישבים ליד מאחז בלתי חוקי; נציגת הרשות הפלסטינית בצרפת הגישה לנשיא מקרון את כתב האמנה שלה כשגרירת "מדינת פלסטין".
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (10-3 במרץ 2026)

על רקע המערכה באיראן, נמסר כי הוקפאו השיחות על יישום השלב השני של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, כולל בסוגיית פירוק חמאס מנשקה. חבר ועדת הטכנוקרטים לניהול רצועת עזה הודה כי הם לא יכולים לקדם דבר בנסיבות הקיימות; כוחות צה"ל המשיכו בפעילות במרחב "הקו הצהוב" ברצועת עזה והשמידו חמישה תוואים תת-קרקעיים ומשגרים שכוונו לעבר מדינת ישראל; מתאם פעולות הממשלה בשטחים האשים את חמאס בהשתלטות על סחורות והעלאות מחירים על אף חידוש הכנסת משאיות הסיוע דרך המעברים לרצועת עזה; חמאס ניצלה את העיכוב בפעילות ועדת הטכנוקרטים וכוחות הביטחון החדשים כדי להמשיך בביסוס משילות ביטחונית ואזרחית ברצועת עזה; ברשות הפלסטינית גינו את מותם של תושבים פלסטינים בהתפרעויות של מתיישבים יהודים, בחמאס קראו "להתעמת עם כנופיות המתנחלים".
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24 בפברואר – 3 במרץ 2026)

כוחות צה״ל המשיכו בפעילות בתחומי “הקו הצהוב” ברצועת עזה לאיתור ולהשמדת אמצעי לחימה ותשתיות טרור. סוכלו פעילי טרור שניסו להתקרב לכוחות ובתקיפות בתגובה להפרת הסכם הפסקת האש; נטען כי חמאס הבריחה דרך הים חומרים חיוניים שאפשרו לה לייצור עשרות רקטות; חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין גינו את המערכה הישראלית-אמריקאית נגד איראן ואת סיכול ח'אמנהאי, אולם הבהירו כי לא יתערבו בשל השלכות המלחמה ברצועת עזה. דווח כי בארגונים הפלסטיניים החמושים הנתמכים על ידי איראן יש חשש מקריסה מוחלטת בשל הלחץ הכלכלי על טהראן; ישראל סגרה את המעברים לרצועת עזה בשל מצב החירום, אולם הדגישה כי יש ברצועה מספיק סיוע הומניטרי עבור התושבים. דווח על עליות מחירים חדות של מוצרי יסוד בשווקי הרצועה; ארגון IHH התורכי הודיע כי משט של יותר ממאה כלי שיט עם אלפי פעילים צפוי לצאת באפריל 2026 לכיוון רצועת עזה במטרה "לשבור את המצור", במקביל להוצאת שיירות יבשתיות; בכיר בצוות התיווך האמריקאי מסר כי הממשל מכין הצעה לפירוק הדרגתי של חמאס מנשקה והעריך כי גם עובדים בממשל חמאס ישולבו במנגנוני השלטון החדשים תחת ועדת הטכנוקרטים הפלסטינית שהוקמה לנהל את רצועת עזה; מזכיר הוועד הפועל של אש"ף הביע התנגדות לשיח על פירוק חמאס מנשקה או על סיווגה כארגון טרור, אך הדגיש כי מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 הייתה טעות אסטרטגית.
להמשך קריאה...

ועדת הטכנוקרטים לניהול רצועת עזה – קווים לדמותה

ב-14 בינואר 2026, הודיע השליח האמריקאי המיוחד, סטיב וויטקוף, על תחילת השלב השני של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה. בעקבות זאת, הוכרז על הקמתה של הוועדה הלאומית לניהול עזה, גוף פלסטיני טכנוקרטי שאמור לנהל את ענייני היומיום ברצועה בהתאם לתוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ; מרביתם של 12 חברי הוועדה, בראשותו של ד"ר עלי שעת', הם מזוהי פתח והרשות הפלסטינית וחלקם גם מילאו תפקידים בממשלות הרשות הפלסטינית ובמוסדות ציבוריים. בין חברי הוועדה נמצאים סאמי נסמאן, בכיר לשעבר במודיעין הכללי הפלסטיני שנידון למאסר על ידי רשויות חמאס ברצועת עזה, והנאא' אלתרזי, האישה היחידה בוועדה ועורכת דין נוצרייה שמתמחה במשפט אסלאמי; בכתב המינוי של הוועדה נאמר כי היא מחויבת לביסוס ביטחון התושבים, להשבת השירותים החיוניים ולטיפוח חברה המושתתת על שלום, דמוקרטיה וצדק. יו"ר הוועדה שעת' ציין כי בראש סדר העדיפויות נמצאים מתן מחסה לתושבים ופינוי ההריסות, והוועדה כבר הורתה על ביטול אגרות ומסים עבור תושבים ועסקים ברצועה; חמאס ציינה כי היא פועלת להעביר את סמכויות השלטון לידי הוועדה, בעוד שברשות הפלסטינית הדגישו את הצורך בחיבור בין המוסדות ברצועת עזה לבין יהודה ושומרון; להערכתנו, על אף הרצון הטוב מצד חברי הוועדה להתחיל בפעילות מהירה לטובת תושבי הרצועה, הם צפויים להיתקל בקשיים ביישום החזון למציאות בשטח. ראשית, ישראל עדיין מונעת את כניסתם לרצועת עזה דרך מעבר רפיח כל עוד לא תיפתר סוגיית החלל החטוף הישראלי האחרון, ולכן חברי הוועדה נאלצים לעבוד ממצרים. בנוסף, לא ברורה מידת חופש התנועה שתקבל הוועדה, במיוחד באזורים שבהם עדיין יש לישראל שליטה ביטחונית. בנוסף, על אף נכונות חמאס להעביר לוועדה את סמכויות השלטון ברצועה, הוועדה  תצטרך להתבסס על עשרות אלפי עובדים שעדיין נאמנים לחמאס אחרי קרוב לשני עשורים של שליטה מוחלטת  של חמאס ברצועה. במצב כזה, הוועדה תוכל לכל היותר לממש פעילות סיוע ושיקום מוגבלים, אולם לא לפתור את שאלות הליבה של שליטה, ביטחון ופירוז. 
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (11-1 בנובמבר 2025)

כוחות צה”ל פעלו בתחומי "הקו הצהוב" ברצועת עזה להשמדת מנהרות ותשתיות טרור וסיכלו מחבלים שהיוו איום. כמו כן, סוכלו ניסיונות הברחת אמצעי לחימה בגבול מצרים. בחמאס האשימו את ישראל בשורה של "הפרות" ובהרג של יותר מ-270 פלסטינים מאז תחילת הפסקת האש; חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין השיבו גופות של שישה חטופים חללים שהוחזקו מאז ה-7 באוקטובר 2023 ואת גופתו של לוחם צה"ל שנחטף במבצע "צוק איתן" באוגוסט 2014. ארבע גופות של חטופים חללים נותרו ברצועת עזה. המתווכות פועלות למצוא פתרון למשבר של פעילי חמאס חמושים שלכודים במנהרות ברפיח, בשטח בשליטת ישראל; נמשכת הכנסת מזון וסיוע הומניטרי לרצועת עזה, בעוד חמאס ממשיכה לחזק את שליטתה הביטחונית והאזרחית באוכלוסייה המקומית; ברשות הפלסטינית ובתנועת פתח קראו לחמאס להסכים על פירוק נשק התנועה ועל מינוי שר בממשלת הרשות לעמוד בראש הוועדה שתנהל את רצועת עזה. בכיר בחמאס הביע התנגדות גורפת לשליחת כוח צבאי זר לרצועה; רשויות הביטחון ואכיפת החוק באוסטריה חשפו מזוודה עם כלי נשק שלפי החשד נועדו לשמש את חמאס לביצוע פיגועים. דווח כי בנו של בכיר בחמאס נעצר בלונדון בחשד למעורבות בפרשה; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות נרחבת ביהודה ושומרון וסיכלו מחבלים שניסו לפגוע בכוחות ולבצע פיגועים; יורש העצר הסעודי שלח איגרת ליו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, והביע תמיכה בעם הפלסטיני ובשאיפתו להקמת מדינה עצמאית.
להמשך קריאה...

היערכות הרשות הפלסטינית לניהול רצועת עזה לאחר סיום המלחמה

ההפיכה האלימה של חמאס ברצועת עזה בשנת 2007 יצרה לראשונה פילוג בין ממשלת הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון לבין ממשלת חמאס ברצועה ועוינות מתמשכת בין הצדדים על אף ניסיונות הפיוס הפנים-פלסטיניים; המלחמה שפרצה עם מתקפת חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023 סיפקה לרשות הפלסטינית הזדמנות להדגיש את עמדתה כי היא צריכה לקבל מחדש את השליטה על הרצועה עם סיום המלחמה במטרה ליצור איחוד גיאוגרפי ופוליטי עם יהודה ושומרון לקראת הקמת מדינה פלסטינית. בכירי הרשות הדגישו עמדה זו במיוחד לאחר הפסקת האש שנכנסה לתוקף ברצועת עזה באוקטובר 2025 ואף הציגו תוכניות משלהם לשיקום הרצועה. מצרים וקטר הביעו תמיכה בעמדת הרשות הפלסטינית; בחמאס הביעו הסתייגות מחזרת הרשות הפלסטינית לרצועת עזה, על אף עמדת התנועה כי היא תוותר על השליטה ברצועה. עם זאת, לאחר שיחות בין בכירי חמאס לבין בכירי הרשות הפלסטינית בקהיר, החלו בחמאס להגמיש את עמדתם ולהביע תמיכה פומבית במינוי של שר בממשלת הרשות הפלסטינית לעמוד בראש הוועדה הפלסטינית שתוקם כדי לנהל את הרצועה. השם הבולט ביותר לעמוד בראש הוועדה לניהול הרצועה הוא ד"ר אמג'ד אבו רמצ'אן, שר הבריאות ברשות הפלסטינית ולשעבר ראש עיריית עזה; להערכתנו, הרשות הפלסטינית צפויה למלא תפקיד משמעותי בוועדה שתוקם לניהול הרצועה, על אף ההתנגדות הפומבית של ישראל והעמימות האמריקאית בנושא, וזאת כחלק מההסכמה המתגבשת בין פתח לבין חמאס שתבקש להראות כי היא עומדת בתנאי הפסקת האש. עם זאת, המחלוקת בין הצדדים בסוגיית פירוק הנשק של חמאס ושאר פלגי "ההתנגדות" צפויה להימשך על רקע סירוב חמאס לדרישה כי תוותר על כלי הנשק שברשותה מול עמדת הרשות הפלסטינית כי היא צריכה להחזיק במונופול על הנשק וכי לא יכול להיות עוד כוח חמוש פלסטיני מלבדה. בשל כך, להערכתנו המתח בין חמאס לבין הרשות הפלסטינית עלול להימשך ולהקשות על מציאת פתרון פוליטי שיאפשר התקדמות במאמצי שיקום הרצועה.  
להמשך קריאה...

פרסומים משנים קודמות

202620252020201920172016201420132012

תהליך מדיני

עם השנים באה ההכרה, כי הסכסוך עם הפלסטינים אינו יכול להיפתר באמצעות מאבק מזוין אלא יש למצוא ערוצים חדשים, בעיקר ערוץ של תהליך מדיני בסופו יתקבל פתרון מדיני לסכסוך עם הפלסטינים. במהלך החתימה על הסכמי קמפ דיויד קבעו ישראל ומצרים את המסגרת הראשונה גם למבנה התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים. מאוחר יותר הוא הפך לתהליך שלום במסגרת הסכמי אוסלו. אופיו של התהליך המדיני עבר במהלך השנים שינויים בהתאם לנסיבות ולאינטרסים של הצדדים השונים.

המעבר לתהליך המדיני פתח דף חדש בתולדות הסכסוך הפלסטיני ישראלי. אש”ף וישראל הכירו זה בזו (הגם שאש”ף והפלסטינים נמנעים מהכרה בישראל כמדינת העם היהודי), ישראל נסוגה משטחים רבים ומסרה אותם לידי הרשות הפלסטינית שביססה שלטונה במסגרת התהליך המדיני ביהודה ושומרון וברצועת עזה (עד להפיכה הצבאית של חמאס בשנת 2007 נגד שלטון הרשות ברצועה). שבסופו אמור התהליך המדיני  להביא את הצדדים להסדר קבע והקמת מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינת ישראל.

שש סוגיות עיקריות עומדות כיום במוקד התהליך המדיני (סוגיות הליבה): גבולות הקבע, הסדרי הביטחון בין הצדדים, מעמד הפליטים הפלסטינים, השליטה בירושלים, חלוקת משאבי המים, ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון. כיום מנהלת הרשות הפלסטינית נגד ישראל מאבק מדיני (להבדיל מתהליך מדיני) המלווה במה שכונה “התנגדות עממית” (קרי, טרור עממי).

לאורך כל השנים לווה התהליך במתקפת טרור מצד מתנגדיו, מאחר וחלק מבין הפלסטינים עדיין שוללים את עצם קיומה של מדינת ישראל ודוחים כל ניסיון להביא לפתרון של הסכסוך באמצעות תהליך מדיני והם קוראים להקמתה של מדינה פלסטינית על כל שטחי ישראל באמצעות מאבק מזוין.