שיווק הטרור

רחפני FPV מהירים, המבוססים על סיבים אופטיים ומאפשרים תקיפה מדויקת במרחק של עשרות ק"מ תוך התגברות על יכולות לוחמה אלקטרונית, הפכו בשנים האחרונות לאמצעי תקיפה זול ונגיש בשדה הקרב, כפי שזכה להבלטה במלחמה באוקראינה; חזבאללה החל בשימוש מצומצם ברחפני FPV במהלך המערכה הקודמת נגד ישראל. במערכה הנוכחית, שהחלה ב-2 במרץ 2026, הגביר חזבאללה את השימוש ברחפני הנפץ, כאשר מאז תחילת הפסקת האש הוא ממקד את התקיפות נגד כוחות צה"ל בדרום לבנון; דווח כי חזבאללה מפעיל סדנאות בדרום לבנון ובאלבקעא להרכבת הרחפנים שעלותם מגיעה למאות דולרים בלבד. עוד נטען כי צבא לבנון תפס בשנה שעברה משלוח של 5,000 רחפנים שהוברח ללבנון, אולם עוד עשרות משלוחים הגיעו לידי הארגון; פרשנויות בכלי תקשורת המזוהים עם חזבאללה ועם "ציר ההתנגדות" הבליטו את השימוש ברחפני FPV ככלי שמשנה את חוקי המשחק במערכה בדרום לבנון ואשר מאפשר לארגון לנהל התמודדות א-סימטרית מול העליונות הטכנולוגית של ישראל בהסתמך על עלות נמוכה, דיוק וגמישות; חזבאללה גם מנצל את תקיפות הרחפנים ככלי תודעתי, זאת תוך שימוש נרחב בדיווחים ובפרשנויות מכלי תקשורת ישראליים כדי לחזק את תפיסת האיום ולבסס תודעה של שחיקת עליונות טכנולוגית ישראלית; השימוש ברחפני FPV מבוססי סיבים אופטיים מאפשר לחזבאללה להגביר את הלחץ על כוחות צה"ל בעלות נמוכה תוך העצמת ההשפעה התודעתית בשל הקושי ליירט את הרחפנים לפני הפגיעה. להערכתנו, בשל כך, השימוש ברחפנים צפוי להימשך ואף להתרחב, תוך שיפור היכולות ושילובם במערכי לחימה מורכבים יותר.   להמשך קריאה...

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות לאיתור מחבלים ולהשמדת אמצעי לחימה ותשתיות בתחומי "הקו הצהוב" ברצועת עזה. סוכלו מחבלים שהפרו את הפסקת האש ותכננו פעולות טרור, בהם מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. בחמאס טענו כי ישראל פועלת להגדיל את תחומי "הקו הצהוב"; שיחות ישירות התקיימו בין נציגי חמאס לבין נציגי הממשל האמריקאי, לראשונה מאז הפסקת האש. הנציב העליון מטעם "מועצת השלום", ניקולאי מלדנוב, העריך כי ניתן להגיע להסדר לפירוק נשק חמאס, אך הזהיר כי נדרשות הבנות מהירות כדי לשמר את המומנטום; חמאס דחתה את טענות סגן נשיא ארה"ב וצה"ל על גידול בסיוע לרצועה, והאשימה כי ישראל ממשיכה להגביל הכנסת מזון, תרופות ודלק; רשימה המזוהה עם פתח קיבלה את מרבית הקולות בבחירות המקומיות בדיר אלבלח, הראשונות מאז שנת 2006. שוטרי חמאס ומאות מפקידי ממשל חמאס היו מעורבים בארגון ההצבעה ובאבטחתה; עימותים בין מנגנוני הביטחון של חמאס לבין המיליציות המתנגדות שהודיעו על פתיחת מבצע נגד חמאס; שני פיגועי דקירה בוצעו ביהודה ושומרון, ללא נפגעים. כוחות הביטחון הישראליים איתר מצבור מטענים בבית ספר באזור חברון; נמשכו אירועי הטרור היהודי ביהודה ושומרון; האיחוד האירופי והמדינות התורמות דחו את דרישת הרשות הפלסטינית לקבל סיוע חירום של 300 מיליון אירו. להמשך קריאה...

מאז מינויו של נעים קאסם למזכ"ל חזבאללה ב-29 באוקטובר 2024, הוא התבטא ביותר מחמישים נאומים, הצהרות ואיגרות, בהם התייחס בהרחבה למצבו של חזבאללה, למאבק של "ההתנגדות" מול ישראל וליחסים המורכבים בין הארגון לבין מוסדות מדינת לבנון, במיוחד על רקע ההחלטות נגד הארגון; נאומיו הראשונים של קאסם התאפיינו ברטוריקה הגנתית, שנועדה בעיקר להדגיש כי הארגון נמצא במגמת התאוששות ושיקום לאחר המהלומות הקשות שספג וכי הוא ממלא תפקיד חיוני בהגנה על לבנון. הוא גם הדגיש קאסם כי חזבאללה מוכן לתת למדינת לבנון את הלגיטימציה לפעול כדי לעצור את "התוקפנות" הישראלית ולשתף פעולה לגיבוש אסטרטגיית הגנה לאומית. עם זאת, המשך התקיפות הישראליות לאכיפת הפסקת האש מנובמבר 2024, לצד צעדי ההנהגה הלבנונית נגד הארגון הובילו להחרפת הרטוריקה מצד קאסם שכללה גם איום במלחמת אחים לצד איומים להגיב נגד ישראל; קאסם הקפיד בנאומיו להציג את חזבאללה כחלק ממאבק אזורי כולל נגד "פרויקט ישראל הגדולה". ככל שהממשל הלבנוני הקשיח את עמדותיו כלפי חזבאללה, הדגיש קאסם באופן מוצהר את החיבור של ארגונו לאיראן ול"ציר ההתנגדות"; כניסת חזבאללה למערכה לצד איראן ב-2 במרץ 2026 סיפקה לקאסם הזדמנות להצדיק את סיום נרטיב "הסבלנות" לצד הדגשת הקשר עם איראן והסלמת הרטוריקה כלפי ההנהגה הלבנונית בשל המשא ומתן הישיר מול ישראל. עם זאת, לאחר הפסקת האש השנייה ב-16 באפריל 2026, הוא ניסה לקדם את נרטיב הניצחון כדי לשלוח מסרים מתונים לכאורה על נכונות להידברות עם הממשל הלבנוני כדי להרחיק אותו מארה"ב ומישראל ולשנות את יחסו כלפי "ההתנגדות"; להערכתנו, התפתחות הרטוריקה והמגמות בנאומיו של מזכ"ל חזבאללה ממגננה למיליטנטיות משקפת את מדיניות הארגון מול ישראל, ככל הנראה בהשראה או הנחייה של איראן, ו"מתכתבת" עם המציאות המורכבת והמאתגרת שמלווה את נעים קאסם מאז כניסתו לתפקיד. עם זאת, ניכר כי גם לאחר החרפת הרטוריקה נגד הממשל הלבנוני והביקורת הנוקבת שהשמיע כלפיו, נמנע קאסם מ"שבירת הכלים" כדי לא להגביר את בידודו מבית. כניסת חזבאללה למערכה הנוספת נגד ישראל ב-2 במרץ 2026, בהוראת פטרונו האיראני, לוותה בהקצנת מסריו של קאסם, תוך התמקדות בהדגשת התנגדותו הנחרצת לכל מהלך מדיני של הסדרה מול ישראל שישפיע על עתידו של הארגון. להמשך קריאה...

במהלך מרץ 2026, התחדשה הלחימה בין ישראל לבין חזבאללה על רקע המערכה הצבאית בין ישראל וארה"ב לבין איראן שהחלה ב-28 בפברואר 2026, כאשר גם החות'ים חידשו את תקיפותיהם נגד ישראל בשלהי החודש; נמשכה הפסקת האש ברצועת עזה, בעוד צה"ל פעל בתחומי "הקו הצהוב" וביצע סיכולי מחבלים שהיוו איום, חמאס המשיכה להדק את המשילות בשטחים שבשליטתה; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון, התרחש שלושה פיגועים בהם נהרג אזרח ישראלי. להמשך קריאה...

במהלך פברואר 2026, נמשך יישום הפסקת האש ברצועת עזה, בעוד שנמשכה פעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון. הפסקת האש בין ישראל לבין חזבאללה נותרה על כנה, על אף תקיפות צה”ל נגד יעדי חזבאללה. ב-28 בפברואר 2026, החלה מערכה צבאית בין ישראל וארה"ב לבין איראן, אולם ארגוני "ציר ההתנגדות" לא פעלו נגד ישראל ביממה הראשונה; רצועת עזה: נמשך יישום הפסקת האש שנכנסה לתוקפה ב-10 באוקטובר 2025. כוחות צה”ל תקפו חשודים שחצו את "הקו הצהוב" וסיכלו פעילי טרור בתגובה להפרות הפסקת האש, בהם מפקדים בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין ומעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. פורסמו שמותיהם של מפקדים ופעילי טרור שנהרגו במהלך המלחמה. לא שוגרו רקטות לשטח ישראל; ישראל, יהודה ושומרון: לא בוצעו פיגועים. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול ומנע ברחבי יהודה ושומרון. בנוסף, סוכלו פיגועים שתוכננו על ידי אזרחים ערבים-ישראלים, בהם קטינים; לבנון: צה”ל המשיך בתקיפות נגד ניסיונות חזבאללה להפר את הבנות הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב-27 בנובמבר 2024 ונגד ניסיונות השיקום של הארגון. בנוסף, סוכלו שני פעילי חמאס במחנה הפליטים עין אלחלוה ושני פעילי הג'האד האסלאמי בפלסטין בגבול לבנון-סוריה ונתפס בכיר בארגון אלג'מאעה אלאסלאמיה; כוחות צה"ל המשיכו לפעול בדרום סוריה, אותר מחסן אמצעי לחימה של אלג'מאעה אלאסלאמיה; החות’ים נמנעו מתקיפות נגד ישראל ונגד כלי שיט, בהתאם להחלטתם מאז תחילת הפסקת האש ברצועת עזה.   להמשך קריאה...

מערך התקשורת של חמאס הינו מערך מסועף המשלב ערוצי תקשורת גלויים וסמויים, פורמליים ובלתי-פורמליים, ומכוון לקהלי יעד שונים ומגוונים.  מערך זה משמש את חמאס ככלי תעמולה והסתה נגד ישראל במאבק על התודעה; מסמכי שלל של חמאס שנתפסו במהלך תמרון צה"ל ברצועת עזה העידו כי חמאס שולטת באופן מלא – ניהולי, פיננסי ואסטרטגי – גם בגופי תקשורת המזוהים עמה מבחינת תכנים ומסרים, אך מוצגים כ"עצמאיים". מודל תקשורתי "היברידי" זה משרת את חמאס ומאפשר לה מרחב תמרון מבחינה תקשורתית ומבחינה מדינית וצבאית; ממסמכי השלל עולה כי הפעילות התקשורתית של חמאס מתבססת על תוכנית-אב סדורה ורב-שנתית הנחלקת ל-25 פרויקטים מובילים, כאשר כל אחד מהם כולל יעדים מדידים, מכסות לייצור תכנים, לוחות זמנים, והקצאת משאבים; נדבך מרכזי בתוכנית ה"הסברה" הרב-שנתית הוא מערכה תודעתית המכוונת לערעור החוסן הישראלי. השיטות כוללות הפצת חדשות כָּזָב (פייק ניוז) מימון מודעות ממוקדות לקהלים בישראל, הפעלת עמודים סאטיריים ללעג על מנהיגים וסמלים ישראליים וזריעת דמורליזציה וספקות בקרב הציבור הישראלי ולהעמקת שסעים ומשברים; חמאס משקיעה משאבים ניכרים בעיצוב נרטיב המותאם למערב (באנגלית) כדי לגייס לגיטימציה ל"התנגדות" ולהשחיר את מדינת ישראל. במקביל, מתנהל קמפיין אגרסיבי נגד מדינות וגורמים ערביים המקדמים נורמליזציה עם ישראל, כולל יצירת "רשימות שחורות" והוקעה פומבית; דו"חות הביקורת הפנימיים חושפים כי גופי התקשורת של חמאס, סובלים מגירעונות, חובות אבודים וניהול לקוי של נכסים. הממצאים מעידים על תלות מוחלטת בהזרמת כספים מקופת חמאס, כולל דרך תורכיה; ראש מחלקת ההסברה עלי אלעאמודי, שלרוב פעל מאחורי הקלעים וכמעט לא נחשף בתקשורת, עלה לכותרות בסוף שנת 2025, בעקבות דיווחים בלתי רשמיים על מינויו לראש הלשכה המדינית בפועל של חמאס ברצועת עזה וממשיך דרכו המסתמן של יחיא אלסנואר; להערכתנו, הממצאים העולים ממסמכי השלל, ממחישים ביתר שאת את עובדת היותו של המערך התקשורתי מרכיב ליבה בתשתית מערך ההסתה והמאבק על התודעה של חמאס ומחדדים את תפקיד המפתח של מחלקת ההסברה והעומד בראשה הן בהתוויית המדיניות התקשורתית והן בניהול ריכוזי ובקרה של פעילות כלל מוסדות התקשורת הפועלים בשירות חמאס, ובכללם גופי התקשורת שחמאס מעדיפה לא להגדיר כגופים רשמיים הפועלים מטעמה.  להמשך קריאה...