מגמות במסרים של מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם (אוקטובר 2024-אפריל 2026)
מאז מינויו של נעים קאסם למזכ"ל חזבאללה ב-29 באוקטובר 2024, הוא התבטא ביותר מחמישים נאומים, הצהרות ואיגרות, בהם התייחס בהרחבה למצבו של חזבאללה, למאבק של "ההתנגדות" מול ישראל וליחסים המורכבים בין הארגון לבין מוסדות מדינת לבנון, במיוחד על רקע ההחלטות נגד הארגון; נאומיו הראשונים של קאסם התאפיינו ברטוריקה הגנתית, שנועדה בעיקר להדגיש כי הארגון נמצא במגמת התאוששות ושיקום לאחר המהלומות הקשות שספג וכי הוא ממלא תפקיד חיוני בהגנה על לבנון. הוא גם הדגיש קאסם כי חזבאללה מוכן לתת למדינת לבנון את הלגיטימציה לפעול כדי לעצור את "התוקפנות" הישראלית ולשתף פעולה לגיבוש אסטרטגיית הגנה לאומית. עם זאת, המשך התקיפות הישראליות לאכיפת הפסקת האש מנובמבר 2024, לצד צעדי ההנהגה הלבנונית נגד הארגון הובילו להחרפת הרטוריקה מצד קאסם שכללה גם איום במלחמת אחים לצד איומים להגיב נגד ישראל; קאסם הקפיד בנאומיו להציג את חזבאללה כחלק ממאבק אזורי כולל נגד "פרויקט ישראל הגדולה". ככל שהממשל הלבנוני הקשיח את עמדותיו כלפי חזבאללה, הדגיש קאסם באופן מוצהר את החיבור של ארגונו לאיראן ול"ציר ההתנגדות"; כניסת חזבאללה למערכה לצד איראן ב-2 במרץ 2026 סיפקה לקאסם הזדמנות להצדיק את סיום נרטיב "הסבלנות" לצד הדגשת הקשר עם איראן והסלמת הרטוריקה כלפי ההנהגה הלבנונית בשל המשא ומתן הישיר מול ישראל. עם זאת, לאחר הפסקת האש השנייה ב-16 באפריל 2026, הוא ניסה לקדם את נרטיב הניצחון כדי לשלוח מסרים מתונים לכאורה על נכונות להידברות עם הממשל הלבנוני כדי להרחיק אותו מארה"ב ומישראל ולשנות את יחסו כלפי "ההתנגדות"; להערכתנו, התפתחות הרטוריקה והמגמות בנאומיו של מזכ"ל חזבאללה ממגננה למיליטנטיות משקפת את מדיניות הארגון מול ישראל, ככל הנראה בהשראה או הנחייה של איראן, ו"מתכתבת" עם המציאות המורכבת והמאתגרת שמלווה את נעים קאסם מאז כניסתו לתפקיד. עם זאת, ניכר כי גם לאחר החרפת הרטוריקה נגד הממשל הלבנוני והביקורת הנוקבת שהשמיע כלפיו, נמנע קאסם מ"שבירת הכלים" כדי לא להגביר את בידודו מבית. כניסת חזבאללה למערכה הנוספת נגד ישראל ב-2 במרץ 2026, בהוראת פטרונו האיראני, לוותה בהקצנת מסריו של קאסם, תוך התמקדות בהדגשת התנגדותו הנחרצת לכל מהלך מדיני של הסדרה מול ישראל שישפיע על עתידו של הארגון.
להמשך קריאה...