סוריה

החלטות ממשלת לבנון נגד חזבאללה וההחלטה על פתיחת משא ומתן ישיר עם ישראל החריפו את המתיחות בין חזבאללה לבין ההנהגה הלבנונית, כאשר בכירי הארגון ותומכיו האשימו את הנשיא ג'וזף עון ואת ראש הממשלה נואף סלאם בבגידה ב"התנגדות" ובשיתוף פעולה עם ישראל. דווח כי גורמי אגף המודיעין בצה"ל גם הזהירו כי עון עלול להיות בסכנת חיים בשל המשא ומתן הישיר; החשש שההסלמה ברטוריקת חזבאללה גם תוביל לפגיעה בחייהם של בכירים לבנונים העלתה מחדש את תפקידה של יחידה 121 בחזבאללה, גוף סודי שכפוף למזכ"ל הארגון ואשר היה אחראי לשורה של התנקשויות נגד מתנגדי חזבאללה בזירה הפוליטית והביטחונית בשני העשורים האחרונים. המקרה הבולט ביותר היה רצח ראש הממשלה לשעבר, רפיק אלחרירי, בפברואר 2005; דפוסי הפעולה המבצעיים של היחידה, כפי שנחשפו בדיוני בית הדין המיוחד לרצח אלחרירי, הצביעו על מיומנות מודיעינית וטכנית גבוהה ועל שימוש במאמצי הונאה כדי לסכל ולשבש את יכולות גורמי חקירה לחשוף את אחריותה להתנקשויות. בשל כך, מעולם לא נעצר אף אחד מפעילי היחידה; להערכתנו, חוסר יכולתו של חזבאללה לשנות מבפנים את החלטות ממשלת לבנון מאחר שהוא מחזיק בייצוג של פחות משליש מכלל השרים, יחד עם הלחץ הפנימי הגובר מצד הנהגת המדינה שנחושה ליישם את מונופול המדינה על הנשק ולקיים את המשא ומתן הישיר עם ישראל, עלולים להוביל את הארגון לחדש את ההתנקשויות הפוליטיות כדי לעצור את המהלכים שנתפסים כאיום קיומי על חזבאללה ולבסס מחדש את כוח ההרתעה שלו. במקרה כזה, חזבאללה צפוי לנצל את המיומנות של יחידה 121 החשאית ואת הניסיון שצברה לאורך השנים.  להמשך קריאה...

חזבאללה פרסם 49 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד כוחות צה"ל בדרום לבנון, כמחצית מהן באמצעות רחפני נפץ. "בכירים בחזבאללה" הודו כי אלפי לוחמי הארגון נהרגו מאז תחילת המערכה ב-2 במרץ 2026. מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, טען שאין הפסקת האש בלבנון ושיבח את השימוש של לוחמי "ההתנגדות" בשיטות של "פגע וברח" נגד הכוחות הישראליים"; דווח כי השגריר הלבנוני לשעבר, סימון כרם, צפוי להשתתף במפגש השלישי בין שגרירי לבנון וישראל בארה"ב כדי להפגין את מחויבות ארצו לשיחות הישירות עם ישראל, אולם בבירות הבהירו כי פגישה בין הנשיא ג'וזף עון לבין ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אינה על הפרק, וכי הם ממשיכים לדרוש עצירה מוחלטת של התקיפות הישראליות. סוגיית המשא ומתן ממשיכה להעיב על יחסי הנשיא עון עם יו"ר הפרלמנט, נביה ברי; מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, האשים כי הרשויות הלבנוניות מנסות "לנעוץ סכין בגבה של ההתנגדות" וטען כי משא ומתן ישיר עם ישראל רק "ישרת את האינטרסים של נתניהו וטראמפ". עורך היומון אלאח'באר, המקורב לצמרת חזבאללה, איים כי אם עון ייפגש עם נתניהו, הוא ייחשב "נשיא מטעם הכיבוש"; סרטון סאטירי בערוץ טלוויזיה לבנוני, שהראה את מזכ"ל חזבאללה כדמות ממשחק Angry Birds , עורר את זעם תומכי חזבאללה שהגיבו באיורים שביזו את המנהיג הדתי של הנוצרים המרונים. נשיא לבנון עון ויו"ר הפרלמנט ברי קראו להימנע מפגיעה בסמלים דתיים והזהירו מפני הידרדרות לעימות פנימי בין העדות במדינה; תומכי חזבאללה ירו באוויר באלצ'אחיה אלג'נוביה בבירות בניגוד להחלטת הממשלה וניסו למנוע מכוחות הצבא לעצור את המעורבים בתקרית; הרשויות בלבנון מסרו כי לפחות 2,659 בני אדם נהרגו מאז תחילת המערכה ב-2 במרץ 2026. דווח כי רבע מהאוכלוסייה סובלת מחוסר ביטחון תזונתי וכי המצב הוחרף כתוצאה מהשלכות הלחימה. להמשך קריאה...

במהלך אפריל 2026, התנהלה לחימה בין ישראל לבין חזבאללה, גם לאחר שהושגה הפסקת אש ב-17-16 באפריל. נמשכה הפסקת האש ברצועת עזה, וכוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון. החות'ים הפסיקו את תקיפותיהם נגד ישראל לאחר תחילת הפסקת האש בין איראן לבין ארה"ב ב-8 באפריל. שני יהודים נפצעו בפיגוע דקירה בלונדון ופיגוע ירי התרחש ליד הקונסוליה הישראלית באיסטנבול.  להמשך קריאה...

מפקד כוח קדס במשמרות המהפכה שיבח את "עמידתו האיתנה" של חזבאללה במלחמה עם ישראל. הוא הכריז כי ישראל לא הצליחה לממש את מטרותיה, חזבאללה ניצח במערכה ו"אחדות הזירות" חזקה מאי פעם; דובר משרד החוץ האיראני גינה בחריפות את המשך פעילות צה"ל ברצועת עזה וקרא לקהילה הבינלאומית לפעול נגד ישראל; מפקד כוח קדס הגיע לביקור בעיראק – ביקורו הראשון מחוץ לאיראן מאז תחילת מלחמת "שאגת הארי" – ונועד עם בכירים במיליציות השיעיות הפרו-איראניות. הביקור התקיים על רקע המגעים להקמת ממשלה חדשה בעיראק והאפשרות לחידוש המלחמה נגד איראן; מנהיג החות'ים העריך כי הפסקת האש במערכה נגד איראן מתקרבת לסיומה ושר ההגנה החות'י הכריז כי הם במוכנות גבוהה כדי להתמודד עם כל "תוקפנות"; החות'ים גינו את המינוי של שגריר ישראלי ראשון בסומלילנד; הממשל האמריקאי הציב פרסים של עשרה מיליון דולר עבור מידע על מנהיגי שתי מיליציות פרו-איראניות בעיראק והטיל סנקציות על שבעה מפקדים במיליציות. להמשך קריאה...

ב-16 באפריל 2026, הודיע נשיא ארה"ב טראמפ על הפסקת אש בין ישראל לבין לבנון למשך עשרה ימים. ב-22 באפריל 2026, מסר טראמפ כי הפסקת האש הוארכה בשלושה שבועות נוספים; עד הפסקת האש, המשיך צה"ל בתקיפות אוויריות נרחבות נגד מאות יעדי חזבאללה בדרום לבנון וסיכל מאות מפקדים ופעילים לצד המשך ביסוס מרחב ההגנה הקדמי בדרום לבנון. לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש, פעלו כוחות צה"ל להשמדת תשתיות טרור וסיכול מחבלים בתחומי מרחב ההגנה הקדמי ("הקו הצהוב") ותקפו תשתיות ומחבלים בתגובה להפרות מצד חזבאללה. ארבעה לוחמי צה"ל נהרגו בלחימה, שלושה מתוכם לאחר הפסקת האש; מתחילת הפסקת האש, פרסם חזבאללה 23 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד כוחות צה"ל בדרום לבנון ונגד יישובים בצפון ישראל בתגובה ל"הפרות" מצד ישראל. מרבית התקיפות בוצעו באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים. מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, הכריז כי הארגון ימשיך עם "התנגדות הגנתית" וכי הוא יגיב על "התוקפנות"; שגרירי ישראל ולבנון בארה"ב קיימו שתי פגישות ישירות, אחת מהן בנוכחות הנשיא טראמפ בבית הלבן. נשיא לבנון, ג'וזף עון, ובכירי הממשלה הגנו על ההחלטה לפתוח משא ומתן ישיר עם ישראל, בעוד מזכ"ל חזבאללה קאסם ובכירי הארגון הדגישו את התנגדותם הנחרצת והאשימו כי הממשלה מאפשרת את המשך "התוקפנות"; כוחות הביטחון בסוריה עצרו תא טרור של חזבאללה וסיכלו ניסיון לשגר רקטות לעבר שטח ישראל מדרום סוריה; הרשויות בלבנון מסרו כי לפחות 2,509 בני אדם נהרגו מאז תחילת המערכה ב-2 במרץ 2026 וכי יותר מ-121 אלף בני אדם עדיין שוהים במרכזים לעקורים. להמשך קריאה...

מאז מינויו של נעים קאסם למזכ"ל חזבאללה ב-29 באוקטובר 2024, הוא התבטא ביותר מחמישים נאומים, הצהרות ואיגרות, בהם התייחס בהרחבה למצבו של חזבאללה, למאבק של "ההתנגדות" מול ישראל וליחסים המורכבים בין הארגון לבין מוסדות מדינת לבנון, במיוחד על רקע ההחלטות נגד הארגון; נאומיו הראשונים של קאסם התאפיינו ברטוריקה הגנתית, שנועדה בעיקר להדגיש כי הארגון נמצא במגמת התאוששות ושיקום לאחר המהלומות הקשות שספג וכי הוא ממלא תפקיד חיוני בהגנה על לבנון. הוא גם הדגיש קאסם כי חזבאללה מוכן לתת למדינת לבנון את הלגיטימציה לפעול כדי לעצור את "התוקפנות" הישראלית ולשתף פעולה לגיבוש אסטרטגיית הגנה לאומית. עם זאת, המשך התקיפות הישראליות לאכיפת הפסקת האש מנובמבר 2024, לצד צעדי ההנהגה הלבנונית נגד הארגון הובילו להחרפת הרטוריקה מצד קאסם שכללה גם איום במלחמת אחים לצד איומים להגיב נגד ישראל; קאסם הקפיד בנאומיו להציג את חזבאללה כחלק ממאבק אזורי כולל נגד "פרויקט ישראל הגדולה". ככל שהממשל הלבנוני הקשיח את עמדותיו כלפי חזבאללה, הדגיש קאסם באופן מוצהר את החיבור של ארגונו לאיראן ול"ציר ההתנגדות"; כניסת חזבאללה למערכה לצד איראן ב-2 במרץ 2026 סיפקה לקאסם הזדמנות להצדיק את סיום נרטיב "הסבלנות" לצד הדגשת הקשר עם איראן והסלמת הרטוריקה כלפי ההנהגה הלבנונית בשל המשא ומתן הישיר מול ישראל. עם זאת, לאחר הפסקת האש השנייה ב-16 באפריל 2026, הוא ניסה לקדם את נרטיב הניצחון כדי לשלוח מסרים מתונים לכאורה על נכונות להידברות עם הממשל הלבנוני כדי להרחיק אותו מארה"ב ומישראל ולשנות את יחסו כלפי "ההתנגדות"; להערכתנו, התפתחות הרטוריקה והמגמות בנאומיו של מזכ"ל חזבאללה ממגננה למיליטנטיות משקפת את מדיניות הארגון מול ישראל, ככל הנראה בהשראה או הנחייה של איראן, ו"מתכתבת" עם המציאות המורכבת והמאתגרת שמלווה את נעים קאסם מאז כניסתו לתפקיד. עם זאת, ניכר כי גם לאחר החרפת הרטוריקה נגד הממשל הלבנוני והביקורת הנוקבת שהשמיע כלפיו, נמנע קאסם מ"שבירת הכלים" כדי לא להגביר את בידודו מבית. כניסת חזבאללה למערכה הנוספת נגד ישראל ב-2 במרץ 2026, בהוראת פטרונו האיראני, לוותה בהקצנת מסריו של קאסם, תוך התמקדות בהדגשת התנגדותו הנחרצת לכל מהלך מדיני של הסדרה מול ישראל שישפיע על עתידו של הארגון. להמשך קריאה...