ראיית חמאס את תפקיד חזבאללה במערכה רב-זירתית, על פי מסמכי שלל
חזבאללה וחמאס הם שניים מהארגונים המרכזיים של "ציר ההתנגדות" שאיראן טיפחה במשך שנים ברחבי המזרח התיכון באמצעות העברות כספים, אמצעי לחימה וידע לצורך קידום האידאולוגיה והאינטרסים הלאומיים שלה; בחירת יחיא אלסנואר לראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה בשנת 2017 הובילה להידוק שיתוף הפעולה בין חמאס לבין חזבאללה. אלסנואר ראה את חזבאללה לא רק כמודל לחיקוי במאבק נגד ישראל, אלא גם גורם מתווך בקשר עם איראן ואמצעי להפיכת חמאס לחלק בלתי נפרד מברית אזורית ועל כן פעל להקים עמו שותפות אסטרטגית, תוך שימוש במוטיב הדתי של הגנה על אלאקצא; מערכת "סיף אלקדס" סיפקה את ההזדמנות הראשונה ליישום שיתוף הפעולה האסטרטגי בין חמאס לבין חזבאללה במסגרת מערכה רב-זירתית. מסמכי שלל של חמאס שנתפסו על ידי צה"ל ברצועת עזה כללו פרטים על התיאום בין הצדדים במסגרת חדר מבצעים משותף שפעל לאורך כל המערכה עם העברת מידע מודיעיני בזמן אמת לצד אישור של חזבאללה לחמאס לשגר רקטות משטח לבנון; מסמכי השלל גם הראו כיצד ניסו בכירי החמאס לשכנע את מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, להשתתף במערכה המכרעת נגד ישקראל, גם אם באופן חלקי, בעוד שנצראללה הפגין עמדה זהירה עד שהביע נכונות לשתף פעולה במערכה; החלטת חמאס לפתוח במתקפה נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023 הפתיעה את נצראללה, שנדרש להחליט במהירות כיצד להיענות לקריאת הנהגת חזבאללה לסייע במלחמה החדשה; מסמכי השלל של חמאס מאירים את ההבנה בקרב הנהגת חמאס כי מעורבות חזבאללה תהווה מכפיל כוח בכל מערכה מול ישראל, בין אם בשיתוף פעולה מודיעיני או בפעילות מוגבלת שתרתק את כוחות צה"ל בגבול הצפון ובכך תקל על הלחימה ברצועת עזה ובזירות נוספת ובין אם במעורבות מלאה שתוכל לסייע ביישום החזון של "השמדת ישראל". עם זאת, ההחלטה של אלסנואר ואלצ'יף לפתוח במערכה מבלי שעדכנו מראש את חזבאללה העידה על הבנתם כי לארגון יש אינטרסים משלו הקשורים לזירה הלבנונית ולמחויבות לאיראן, כפי שבאו לידי ביטוי בתפיסת הפעלת הכוח של חזבאללה במלחמה ובהצהרות בכירי הארגון.
להמשך קריאה...
