סוריה

מבט לאיראן ולציר השיעי (9-2 בספטמבר 2026)

התגובות באיראן להשתלטות צה"ל על רכס עלי אלטאהר בלבנון ביטאו הכרה בחשיבותו האסטרטגית של הרכס לצד ניסיון להמעיט מחשיבות האירוע עבור חזבאללה; דווח כי ממשלת עיראק החריפה את המגבלות על ביקור בכירים ביטחוניים איראנים בבגדאד בתגובה לביקוריו האחרונים של מפקד כוח קדס במדינה. 
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (31 באוגוסט-7 בספטמבר 2026)

ישראל שחררה חמישה אסירים לבנונים כחלק מהניסיונות לקדם את המשא ומתן הישיר בין המדינות, על אף המשך המחלוקת סביב יישום הסכם המסגרת ו"אזורי הפיילוט"; המשא ומתן הישיר עם ישראל ותוכנית הממשל הלבנוני ליישום מונופול המדינה על הנשק הובילו לנתק בין הנהגת חזבאללה לבין לשכת הנשיאות ופיקוד הצבא. ביקורת גם מצד יו"ר הפרלמנט ומנהיג אמל, נביה ברי, על חזבאללה שאינו משתף אותו בכל ההחלטות; צה"ל הודיע על השגת "שליטה מבצעית" על רכס עלי אלטאהר ותקף תשתיות ומחסני אמצעי לחימה של חזבאללה לאחר שיגור רחפני נפץ לעבר כוחות צה"ל, לא היו נפגעים. בלבנון דיווחו על יותר מעשרים הרוגים בתקיפות, בהם פעילי חזבאללה; במסגרת שיקום הארגון, חזבאללה מתבסס על פעילים צעירים שהוכשרו מראש לתפקידי פיקוד בשל סיכול המפקדים הוותיקים; בכירים בחזבאללה הדגישו כי הם גאים בברית עם איראן והביעו ביטחון כי טהראן מציבה את הסוגיה הלבנונית בראש המשא ומתן עם ארה"ב; האיחוד האירופי בוחן הקמת משימה צבאית-אזרחית חדשה בלבנון לאחר סיום מנדט יוניפי"ל, בעוד שצרפת ואיטליה מקדמות מתווה לנוכחות בינלאומית בחסות האו"ם; פתח ופלגים נוספים באש"ף המשיכו למסור נשק לצבא לבנון, בעוד חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין נותרו בשלב זה מחוץ לתהליך.
להמשך קריאה...

מבט חודשי לטרור – אוגוסט 2026

במהלך אוגוסט 2026, הפסקת האש ברצועת עזה נשמרה במקביל להמשך הסיכולים של פעילי טרור; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ביהודה ושומרון; נשמרה הפסקת האש בדרום לבנון על אף הפרות חזבאללה ופעילות צה"ל במרחב הביטחוני; כוחות צה"ל המשיכו לפעול בדרום סוריה.
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (17-10 באוגוסט 2026)

רחפן נפץ של חזבאללה פגע בכוח צה"ל שפעל באזור רכס עלי אלט'אהר. שלושה לוחמים של צה"ל נפצעו קשה. בתגובה תקף  צה"ל יעדי חזבאללה, כולל מצפון לליטאני; ארצות הברית ממשיכה לפעול לשימור תהליך המשא ומתן  בין ישראל ללבנון ולקידום מנגנון פיקוח בינלאומי. חרף התסכול הגובר בבירות, הנשיא, ג'וזף עון, ממשיך להציג את המסלול המדיני כבחירה אסטרטגית, אולם ההנהגה הלבנונית דורשת הישגים מוחשיים שיסייעו לה בגיוס תמיכתה של הזירה הפנימית; החרפה במחלוקת בזירה הפנים-לבנונית בסוגיית פירוק חזבאללה מנשקו והמשא ומתן עם ישראל. חזבאללה והנהגתו ממשיכים להביע התנגדות לפירוק הארגון מנשקו וקוראים להפסקת המשא ומתן עם ישראל בעוד מתנגדי הארגון, ממשיכים לדרוש את פירוק נשקו  כתנאי להשבת הריבונות ולהתקדמות בהסדר עם ישראל; חזבאללה פועל לשמר ולשקם את מרחב התמרון שלו בזירה הפנימית והאזורית, במקביל ללחץ הצבאי והפוליטי שמופעל עליו, לרבות חידוש ערוצי הידברות עם הנשיא עון, התקרבות נקודתית ל"זרם הלאומי החופשי" וניסיונות לפתוח ערוץ קשר עם ההנהגה הסורית החדשה; בדרום לבנון נמשכים הקשיים בחזרת התושבים ובשיקום היישובים שנפגעו. גם בזוטר אלע'רביה, אזור הפיילוט" הראשון שבו התפרס צבא לבנון, ההרס הנרחב, המחסור בשירותים והמשך הפעילות הישראלית ממחישים כי העברת השליטה הביטחונית למדינה עדיין אינה מתורגמת לחזרה מלאה לשגרה.
להמשך קריאה...

התשתית הצבאית של חמאס בלבנון, בהתבסס על מסמכי שלל

מסמכי שלל של חמאס שהתגלו ברצועת עזה חשפו כיצד התנועה פעלה להקים תשתית צבאית בלבנון החל משנת 2012. את חשיבות הכוח הצבאי במסגרת ההכנות למתקפת ה-7 באוקטובר 2023; המסמכים גם תיארו כיצד בכירי חמאס בהובלת יחיא אלסנואר, מעודדים מתחושת "הניצחון" במבצע "שומר החומות" במאי 2021, פעלו מול חזבאללה ואיראן כדי להקים תשתית צבאית גדולה של התנועה בלבנון שתהווה חלק יסודי במערכה המכרעת נגד ישראל שיצאה לפועל ב-7 באוקטובר 2023; לפי מסמכי השלל, התנהלו מאבקי כוח פנימיים בתוך חמאס ומול איראן וחזבאללה על השליטה בתשתית הצבאית בלבנון; הזרוע הצבאית של חמאס בלבנון השתתפה במערכה שחזבאללה החל נגד ישראל ב-8 באוקטובר 2023 כ"תמיכה" ברצועת עזה וקיבלה אחריות על 13 תקיפות לצפון הארץ עד הפסקת האש בנובמבר 2024. יותר מעשרים מפקדים ופעילים סוכלו בתקיפות ישראליות במהלך המערכה ולאחר הפסקת האש. 
להמשך קריאה...

מבט לאיראן ולציר השיעי (12-5 באוגוסט 2026)

יועצו לעניינים בינלאומיים של מנהיג איראן הדגיש את חשיבות "ציר ההתנגדות". במקביל, המשיכה התקשורת האיראנית להבליט את תפקיד הארגונים השלוחים במערכה האזורית; נשיא איראן שוחח עם ראש הלשכה המדינית החדש של חמאס והדגיש את תמיכת איראן בפלסטינים; מפקד כוח קדס ביקר בבגדאד ונפגש עם מפקדי המיליציות השיעיות הפרו-איראניות כדי לדון בדרישת הממשלה העיראקית לפירוקן מנשק עד 30 בספטמבר 2026; המיליציות הפרו-איראניות בעיראק ביטלו ברגע האחרון את התקיפות המתוכננות נגד סעודיה, אך איימו כי הן עדיין ערוכות לבצע "תגובה צבאית מתאימה"; נמשכות תקיפות החות'ים נגד יעדים סעודיים. דווח כי הוקם חדר מבצעים משותף לחות'ים ולמשמרות המהפכה לניהול המערכה מול סעודיה; מיליציה פרו-איראנית בדרום סוריה טענה לתקיפה נגד בסיס צה"ל בדרעא. אין אישור לטענות. 
להמשך קריאה...

סוריה

סוריה מהווה גורם מרכזי בסכסוך הערבי-ישראלי, ומצויה בעימות עם מדינת ישראל מאז הקמתה. העמדה הבסיסית של סוריה שוללת את הרעיון הציוני ורואה במדינת ישראל נטע זר שיש לעקרו מן השורש. מאז הקמתה הובילה סוריה את המאבק המדיני והצבאי ביישוב היהודי ובמדינת ישראל. סוריה תובעת מישראל החזרת השליטה על שטח של    כ-1,200 קמ”ר ברמת הגולן שנכבש על ידי ישראל בשנת 1967. על רקע עוינותה העמוקה לישראל תמכה סוריה שנים רבות בארגוני הטרור הפלסטינים ובחזבאללה. סוריה הוגדרה כבר בשנת 1979 על ידי משרד החוץ של ארה”ב כמדינה תומכת טרור.  

למרות ניסיונות חוזרים ונשנים מאז ראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 להגיע להסכם שלום עימה מתקיים עד היום מצב לוחמה רשמי בין ישראל לסוריה. יחסים אלו הושפעו ממעורבותם של גורמים כמו ברית המועצות ואיראן, מיחסיה של סוריה עם מדינות ערביות אחרות (מצרים, ירדן, לבנון) ויחסיה עם הפלסטינים. היחסים גם הושפעו מכך שסוריה רואה את את שטחה של ישראל כחלק ממה שהיא מכנה “סוריה הגדולה”.

מאז תחילת שנת 2011, מתקיימת בסוריה מלחמת אזרחים בין הנשיא בשאר אסד והכוחות הנאמנים לו לבין ארגוני מורדים בעלי אידיאולוגיות שונות ואוריינטציה פוליטית שונה. מלחמת האזרחים הובילה להריסה של התשתיות במדינה, להוצאתה של סוריה מהליגה הערבית ולמתחים ביחסיה עם מדינות סוניות (סעודיה, קטר, ירדן,  תורכיה). כמו כן הורעו יחסי סוריה עם ארה”ב ומדינות המערב. מנגד נתמך משטר סוריה על ידי רוסיה, איראן, חזבאללה ומיליציות שיעיות הנתמכות על ידי איראן.