סוריה

מבט לאיראן ולציר השיעי (12-5 באוגוסט 2026)

יועצו לעניינים בינלאומיים של מנהיג איראן הדגיש את חשיבות "ציר ההתנגדות". במקביל, המשיכה התקשורת האיראנית להבליט את תפקיד הארגונים השלוחים במערכה האזורית; נשיא איראן שוחח עם ראש הלשכה המדינית החדש של חמאס והדגיש את תמיכת איראן בפלסטינים; מפקד כוח קדס ביקר בבגדאד ונפגש עם מפקדי המיליציות השיעיות הפרו-איראניות כדי לדון בדרישת הממשלה העיראקית לפירוקן מנשק עד 30 בספטמבר 2026; המיליציות הפרו-איראניות בעיראק ביטלו ברגע האחרון את התקיפות המתוכננות נגד סעודיה, אך איימו כי הן עדיין ערוכות לבצע "תגובה צבאית מתאימה"; נמשכות תקיפות החות'ים נגד יעדים סעודיים. דווח כי הוקם חדר מבצעים משותף לחות'ים ולמשמרות המהפכה לניהול המערכה מול סעודיה; מיליציה פרו-איראנית בדרום סוריה טענה לתקיפה נגד בסיס צה"ל בדרעא. אין אישור לטענות. 
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (10-4 באוגוסט 2026)

הלחימה בדרום לבנון עלתה מדרגה השבוע בעקבות פיצוץ מטען במג'דל זון שבו נהרגו שני לוחמי צה"ל וארבעה נפצעו קשה, אירוע שהוביל להרחבת פעילות צה"ל במרחב, להודעת פינוי חריגה באלמנצורי ולתקיפת תשתיות חזבאללה. במקביל, הסבב השביעי של המשא ומתן הישיר ברומא הסתיים ללא פריצת דרך בסוגיות הליבה בשל מחלוקות עמוקות על התניית הרחבת "אזורי הפיילוט" בפירוק תשתיות הארגון ברכס עלי אלט'אהר, אך נרשמה התקדמות מסוימת בסוגיות הגבול, העצורים ומנגנוני היישום, לצד בחינת כוח בינלאומי חדש בהובלת איטליה ואירופה לתצפית ופירוז. במישור הפוליטי והאזורי, ראש ממשלת לבנון נואף סלאם תקף בחריפות את חזבאללה על הפגיעה בריבונות המדינה בעוד הארגון דורש לנתק את המגעים, כאשר ברקע מדווח על מגעים ראשוניים בין חזבאללה למשטר הסורי החדש, סיכול הברחות אמל"ח בגבול, ומשבר הומניטרי מתמשך של מאות אלפי עקורים לבנונים שאינם יכולים לשוב לבתיהם ההרוסים.
להמשך קריאה...

מבט לאיראן ולציר השיעי (29 ביולי – 5 באוגוסט 2026)

מאמרים בתקשורת האיראנית הדגישו את חשיבותם הגוברת של שלוחיה האזוריים של הרפובליקה האסלאמית במסגרת תפיסת "התלכדות הזירות" לנוכח המשך ההסלמה מול ארה"ב ובעלות בריתה; איראן הביעה התנגדות פומבית לפירוק חמאס מנשקו על רקע הכרזת "מועצת השלום" על ההסכם שגובש ברצועת עזה. דווח כי טהראן גם ניסתה לשכנע את חמאס לדחות את ההסכם; שר החוץ האיראני ביקר בעיראק במסגרת טקסי העלייה לרגל למקומות הקדושים לשיעה והצהיר כי היחסים בין שתי המדינות נמצאים במצבם הטוב ביותר; המיליציות הפרו-איראניות בעיראק דרשו מהממשלה להגיב על התקיפות האמריקאיות-סעודיות בשטח המדינה והבהירו כי הן מתכוונות להגדיל את מאגרי הנשק שלהן לנוכח המתיחות; מנהיג החות'ים טען כי ישראל "מתכננת להרוס" חלק ממסגד אלאקצא; החות'ים קיבלו אחריות על פגיעה במכלית נפט סעודית במסגרת יישום "המצור הימי".
להמשך קריאה...

מבט חודשי לטרור – יולי 2026

במהלך יולי 2026, הפסקת האש ברצועת עזה נותרה על כנה במקביל להמשך הסיכולים של פעילי טרור; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון על רקע עלייה בפיגועים; בלבנון נשמרה הפסקת האש בין ישראל לבין חזבאללה במקביל לפעילות צה"ל במרחב הביטחוני; כוחות צה"ל המשיכו לפעול בדרום סוריה תוך חיכוך גובר עם התושבים; חשד שהמיליציות הפרו-איראניות בעיראק ביצעו תקיפות לשטח ישראל.
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (27 ביולי – 4 באוגוסט 2026)

סבב שיחות נוסף בין לבנון לבין ישראל נפתח ב-4 באוגוסט 2026 ברומא. המשלחת הלבנונית תתמקד בעצירת התקיפות הישראליות ובקידום נסיגות נוספות של צה"ל בדרום לבנון; צבא לבנון המשיך לבסס את שליטתו בעיירה זוטר אלע'רביה במסגרת יישום "אזורי הפיילוט", אולם טען כי יש מגבלות משפטיות שמונעות חיפושים בבתים פרטיים והאשים כי התקיפות הישראליות מקשות על מילוי משימותיו; נשיא לבנון עון ויו"ר הפרלמנט ברי נועדו אחרי תקופה ממושכת ודנו ביישום הסכם המסגרת ובגיבוש עמדה אחידה לקראת השיחות עם ישראל; מזכ"ל חזבאללה דרש מהרשויות הלבנוניות להפסיק את המשא ומתן כי הן "רק מוותרות לישראל" ואינם לוחצים לעצור את התקיפות, וטען כי מזכר ההבנות בין איראן לבין ארה"ב הוא הדרך היחידה להשיג נסיגה ישראלית מלאה מדרום לבנון. הוא גם הביע נכונות לפגישה עם ההנהגה הסורית; כוחות צה"ל השמידו תשתיות תת-קרקעיות מרכזיות של חזבאללה ברכס הבופור והמשיכו באיתור אמצעי לחימה וסיכול מחבלים במרחב הביטחוני. קצין צה"ל נפצע בהיתקלות ורחפן נפץ שוגר לעבר כלי הנדסי של צה"ל, אולם בחזבאללה המשיכו להימנע מקבלת אחריות על תקיפות; חמישה חיילים לבנונים נפצעו מפיצוץ מטען שלפי החשד הונח על ידי חזבאללה; הערכות בלבנון כי חזבאללה מתמודד עם שחיקה לוגיסטית ופיננסית שמקשה על בניין הכוח על אף מעורבות איראנית בשיקום היכולות; בצל ביקור נשיא לבנון בתורכיה, דווח כי אנקרה מעוניינת להשתלב בכוח רב-לאומי עתידי שיוצב בדרום לבנון לאחר סיום מנדט יוניפי"ל.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (28-21 ביולי 2026)

קצין צה"ל ואזרח ישראלי נהרגו בפיגוע ירי שהתרחש אחרי עימות בין ישראלים לפלסטינים בכפר תל. הפלסטינים דיווחו על ארבעה הרוגים ועל פעולות נקם של מתפרעים יהודים. בכיר בחמאס שיבח את "התנגדות התושבים" וברשות הפלסטינית קראו להתערבות בינלאומית; אזרח ישראלי נפצע בפיגוע דקירה שביצעו שני מחבלי חמאס ליד איתמר, חייל צה"ל נפצע בפיגוע דקירה שביצע שוטר פלסטיני בצפון השומרון. כוחות הביטחון הישראליים ביצעו פעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון; כוחות צה”ל המשיכו בפעילות בתחומי “הקו הצהוב” ובאזורים נוספים ברצועת עזה, השמידו מחסני אמצעי לחימה ומנהרה באורך מאות מטרים וסיכלו יותר מעשרה מחבלים בחמאס ובג’האד האסלאמי בפלסטין, בהם בכירים במנגנוני הביטחון של חמאס ומעורבים בפלישה לישראל ב-7 באוקטובר 2023 ובהחזקת חטופים. צה"ל חשף כי 12 אנשי כדורגל פלסטינים שנהרגו במלחמה היו פעילי טרור; ח'ליל אלחיה נשא נאום ראשון לאחר היבחרו לראש הלשכה המדינית של חמאס והדגיש את המשך "ההתנגדות" לצד שלילת פשרה על אדמת "פלסטין". הוא פנה למנהיגי המדינות המתווכות וקרא להם לאלץ את ישראל לעצור את "ההפרות" של הסכם הפסקת האש. עדיין לא נקבע מי יחליף את אלחיה בראש צוות המשא ומתן של חמאס; הנציג העליון של "מועצת השלום" ניקולאי מלדנוב, בירך על החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני הישראלי לאפשר את כניסתם של 200 אנשי ביטחון ראשונים של כוח הייצוב הבינלאומי לרצועת עזה.
להמשך קריאה...

סוריה

סוריה מהווה גורם מרכזי בסכסוך הערבי-ישראלי, ומצויה בעימות עם מדינת ישראל מאז הקמתה. העמדה הבסיסית של סוריה שוללת את הרעיון הציוני ורואה במדינת ישראל נטע זר שיש לעקרו מן השורש. מאז הקמתה הובילה סוריה את המאבק המדיני והצבאי ביישוב היהודי ובמדינת ישראל. סוריה תובעת מישראל החזרת השליטה על שטח של    כ-1,200 קמ”ר ברמת הגולן שנכבש על ידי ישראל בשנת 1967. על רקע עוינותה העמוקה לישראל תמכה סוריה שנים רבות בארגוני הטרור הפלסטינים ובחזבאללה. סוריה הוגדרה כבר בשנת 1979 על ידי משרד החוץ של ארה”ב כמדינה תומכת טרור.  

למרות ניסיונות חוזרים ונשנים מאז ראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 להגיע להסכם שלום עימה מתקיים עד היום מצב לוחמה רשמי בין ישראל לסוריה. יחסים אלו הושפעו ממעורבותם של גורמים כמו ברית המועצות ואיראן, מיחסיה של סוריה עם מדינות ערביות אחרות (מצרים, ירדן, לבנון) ויחסיה עם הפלסטינים. היחסים גם הושפעו מכך שסוריה רואה את את שטחה של ישראל כחלק ממה שהיא מכנה “סוריה הגדולה”.

מאז תחילת שנת 2011, מתקיימת בסוריה מלחמת אזרחים בין הנשיא בשאר אסד והכוחות הנאמנים לו לבין ארגוני מורדים בעלי אידיאולוגיות שונות ואוריינטציה פוליטית שונה. מלחמת האזרחים הובילה להריסה של התשתיות במדינה, להוצאתה של סוריה מהליגה הערבית ולמתחים ביחסיה עם מדינות סוניות (סעודיה, קטר, ירדן,  תורכיה). כמו כן הורעו יחסי סוריה עם ארה”ב ומדינות המערב. מנגד נתמך משטר סוריה על ידי רוסיה, איראן, חזבאללה ומיליציות שיעיות הנתמכות על ידי איראן.