נתונים

בהפגנות יום שישי (8 ביוני 2018), שנועדו לציין את "יום ירושלים העולמי" ו"יום הנכסה", השתתפו למעלה מ-10,000 מפגינים (הרבה פחות מציפיותיה של חאמס). יחד עם זאת בכירי חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין מפגינים בפומבי סיפוק מהישגי צעדות השיבה", שהעלו את הנושא הפלסטיני על סדר היום הבינלאומי. השבוע אירע פיגוע דקירה בעפולה. להמשך קריאה...

השבוע עמד בסימן שני סבבים של ירי רקטות לעבר ישראל, במהלכו שוגרו למעלה מ-150 פצצות מרגמה ורקטות, היקף חסר תקדים מאז מבצע "צוק איתן". במקביל נמשכה הפעילות ה"עממית" האלימה שלוותה בגרימת נזק לגדר הביטחון, ניסיונות חדירה והשמדת ציוד בשטח ישראל. עפיפוני התבערה המשיכו לגרום נזק רב לשטחים חקלאיים של יישובי הנגב המערבי ולחורשות ושמורות טבע באזור. אירועי "יום הנכסה" ב-5 ביוני עברו עד כה ללא משתתפים רבים ואירועים חריגים למעט המשך שיגור עפיפוני התבערה. להמשך קריאה...

ב-14 במאי 2018, בשיא ההתפרעויות האלימות של אירועי "צעדת השיבה הגדולה", נהרג הנער סעדי פהמי אבו צלאח, בן ה-16, המזוהה עם חמאס. למרות גילו הצעיר שוגר הנער ע"י חמאס ל"קו הקדמי" של המתפרעים, בסמוך לגדר, בבדיקה שערך מרכז המידע מסתבר, כי סעדי אבו צלאח השתייך לחמולה בבית חאנון, שבצפון הרצועה, שהצמיחה מתוכה שורה של טרוריסטים, קטינים ובוגרים. להמשך קריאה...

ברצועת עזה נמשך תהליך ההסלמה, הראשון מסוגו מאז מבצע "צוק איתן", שהחל לפני למעלה מחודשיים. תהליך זה מתחולל משום שחמאס שינתה את "כללי המשחק" מול ישראל, שבהם נקטה מאז תום המבצע, והיא הפעילה ביוזמתה דפוס פעולה חדש, הכולל "פעילות עממית" אלימה, ניסיונות פריצה המוניים לעבר ישראל, שיגור עפיפוני תעברה לעבר ישראל ותקיפת כוחות צה"ל לאורך הגדר. להמשך קריאה...

ברצועת עזה מתחולל תהליך הסלמה, הראשון מסוגו מאז מבצע "צוק איתן" (2014). בבוקר 29 במאי 2018, החל שלב חדש כאשר לפחות 27 פצצות מרגמה שוגרו לעבר מספר מוקדים ביישובי עוטף עזה. זהו הירי המאסיבי ביותר מאז מבצע "צוק איתן" והראשון מאז תחילת "צעדות השיבה". בינתיים נמשכות הפעולות התודעתיות המאורגנות על ידי חמאס. להמשך קריאה...

לאחר הכנות שנמשכו כחודשיים מתקיימות בימי שישי התפרעויות המונים בקרבת גדר הגבול שבין רצועת עזה לישראל. מטרתן המוצהרת של ההפגנות והתפרעויות אלו, שאורגנו ונוהלו ע"י חמאס, הייתה לפרוץ את גדר הגבול ולהחדיר המונים לשטח ישראל, אל מקומות ישוב שבהם התגוררו הפליטים הפלסטינים עד 1948, כמימוש סמלי של מה שמכונה ע"י הפלסטינים "זכות השיבה". מטרה נוספת שזכתה להבלטה בהמשך האירועים הייתה להעלות לתודעה את מצבה הכלכלי החמור של רצועת עזה ולהפעיל לחצים להסרת "המצור" עליה. להמשך קריאה...