נתונים

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (21-14 ביולי 2025)

כוחות צה”ל תקפו תשתיות חזבאללה וסיכלו פעילים של הארגון במסגרת המשך הפעילות נגד נוכחות חזבאללה בדרום לבנון בניגוד להבנות הסכם הפסקת האש ונגד ניסיונות ההתעצמות המחודשים של הארגון. בין השאר, הותקפו תשתיות של כוח רצ'ואן באזור אלבקעא ובלבנון טענו כי 12 בני אדם נהרגו; מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, האשים כי ארה"ב מנסה לקדם הסכם חדש שמתעלם מכל "אלפי ההפרות" הישראליות שבוצעו מאז תחילת הפסקת האש. בארגון דרשו ממוסדות מדינת לבנון לסיים עם "השתיקה חסרת התועלת" לאחר "הטבח" בתקיפות הישראליות באזור אלבקעא; השליח האמריקאי המיוחד ללבנון, תומאס בראק, נועד עם הנשיא ג'וזף עון וקיבל ממנו מסמך תגובה לבנוני חדש בסוגיית פירוק חזבאללה מנשקו. בראק הודה כי אם לא תהיה התקדמות בנושא, זה יגרום לאכזבה, אך אין לארה"ב כוונה לנקוט בצעדי ענישה וכי היא רק מבקשת לסייע ולהדריך. מזכ"ל חזבאללה טען כי ויתור על הנשק יציב את לבנון ואת "ההתנגדות" בפני סכנה קיומית ויאפשר לדאעש להשתלט על המדינה; דווח כי איראן הצליחה להעביר לחזבאללה נשק דרך עיראק וסוריה באמצעות כלי רכב קטנים במקום משאיות גדולות, וכי הארגון מייצר בעצמו כלי טיס בלתי מאוישים וטילים לטווח בינוני; הנחיה חדשה של הבנק המרכזי של לבנון אוסרת על קשרים כלשהם עם אגודת אלקרצ' אלחסן, הזרוע הכלכלית של חזבאללה, בשל סנקציות אמריקאיות ומימון טרור. בחזבאללה גינו את ההחלטה ובאלקרצ' אלחסן הבהירו כי הם ממשיכים בפעילות ופותחים סניפים נוספים; כוחות הביטחון הלאומי הפלסטיני הודיעו כי החלו במסירת כלי הנשק שלהם בחלק מהמפקדות בלבנון בהתאם להנחיית יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן. עם זאת, בכיר פלסטיני באחד הפלגים החמושים במחנות הפליטים אמר כי לא מציאותי לבקש מהפלסטינים להתפרק מנשקם ללא ערבויות לביטחונם לאור המצב האזורי "המורכב".
להמשך קריאה...

נתונים

בין ישראל לארגוני הטרור הפלסטינים מתנהל מאבק ממושך ועקוב מדם, שתחילתו בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים. מאבק זה בא לידי ביטוי בעיקר בדמות פיגועי טרור, שגבו עד כה קורבנות רבים. מלחמת ששת הימים שימשה ציון דרך שלאחריה ארגוני הטרור הפלסטינים התחזקו ובעקבות זאת רבו פיגועי הטרור בישראל ומחוצה לה נגד יעדים ישראליים ויהודים.

בשנות השבעים בלטו פיגועי טרור במתווה של חטיפת מטוסים, שבוצעו ע”י מחבלים מפלגי החזית העממית. לאחר אירועי “ספטמבר השחור” (סילוק המחבלים מירדן         ב-1970). בלטו פיגועי טרור בחו”ל של מחבלים מארגון פתח (תחת הכינוי ספטמבר השחור). שיאם הפיגוע במשלחת ישראל בכפר האולימפי במינכן. כמו כן בוצעו פיגועי טרור מהגבול (פיגועים מהגבול הירדני עד 1970 ופיגועים מהגבול הלבנוני בשנות השבעים), חלקם כוונו נגד יעדים אזרחיים. בשנות התשעים הפכו פיגועי ההתאבדות לשיטת מאבק עיקרית של ארגוני הטרור הפלסטינים תחילה על ידי ארגונים אסלאמיים רדיקאליים ובמרכזם חמאס ולאחר מכן הצטרפו גם ארגונים דוגמת פתח.

עלייה משמעותית בפיגועי הטרור הייתה במהלך האינתיפאדה השנייה (2005-2000) במהלכה בוצעו פיגועי טרור רבים ובמרכזם פיגועי התאבדות רבים ששיבשו את החיים בישראל ואיימו על הערים הגדולות. עם מותו של יאסר ערפאת (נובמבר 2004) דעכה האינתיפאדה אולם הטרור הפלסטיני לא פסק. מאז הוועידה השישית של פתח (2009) אימצו פתח והרשות הפלסטינית דפוס פעולה חדש של “התנגדות עממית” המתאפיין בפיגועי בודדים בעיקר פיגועי דקירה, דריסה וירי.