נתונים

מבצע “עופרת יצוקה” – עדכון מס’ 4

ב- 30 בדצמבר, היום הרביעי של המבצע “עופרת יצוקה”, הותקפו למעלה מ- 50 מטרות טרור נוספות ע”י חיל האוויר וחיל הים. נמשך ירי הרקטות, בהיקף נמוך במקצת מהיום הקודם, אך הוא כוון לעבר ערים המרוחקות מהרצועה. אחד מהרקטות נפלה בגן ילדים בבאר שבע. ארבעה ימים לאחר תחילת המבצע החלו לצוץ יוזמות להביא לסיומה. אולם על
להמשך קריאה...

מבצע “עופרת יצוקה” – עדכון מס’ 3

ביום השלישי למבצע נמשכו תקיפות חיל האוויר על יעדי חמאס ושאר ארגוני הטרור ברצועת עזה. התרחב היקף ירי הרקטות ופצצות המרגמה של חמאס, וניכר היה כי היא התאוששה מההלם הראשוני של ההתקפה האווירית הישראלית. בלטו נפילות רקטות 122 מ”מ ארוכות טווח באשדוד (זו לראשונה) ובישובים מרוחקים נוספים, שעד כה לא נורתה עליהם אש רקטות (אופקים
להמשך קריאה...

מבצע “עופרת יצוקה” – עדכון מס’ 2

במהלך ה- 28 בדצמבר תקף חיל האוויר מעל ל- 90 יעדים של חמאס, ביניהם תשתיות צבאיות, מוסדות ממשל ושליטה ופעילי טרור.
להמשך קריאה...

מבצע “עופרת יצוקה” – עדכון מס’ 1

ב- 27 בדצמבר, החל משעות הצהריים, תקפו מטוסי חיל האוויר שורה ארוכה של יעדי חמאס ושאר ארגוני הטרור במסגרת מבצע “עופרת יצוקה”.
להמשך קריאה...

אנטומיה של ששת חודשי הסדר ה”הרגעה”

ב-17 ביוני 2008, בתום כמה חודשים של מגעים בין נציגי ישראל וחמאס לבין מצרים, הודיעו מצרים וחמאס, כל אחת בנפרד, כי סוכם על הסדר “הרגעה” (תהדיה) בין הפלסטינים לישראל ברצועת עזה, שיכנס לתוקפו ב-19 ביוני 0600 בבוקר.
להמשך קריאה...

בתקשורת הערבית דווח לאחרונה כי חזבאללה קיים לאחרונה תרגיל צבאי בדרום לבנון, כולל באזור שמדרום לליטאני.

קיום התרגיל מהווה הפרה חמורה של החלטת מועצת הביטחון של האו”ם 1701. התרגילים שמקיים חזבאללה מאז מלחמת לבנון השנייה נועדו להעביר לישראל ולממשל הלבנוני מסר של עוצמה ולהציג את הארגון כ”מגן לבנון”.
להמשך קריאה...

נתונים

בין ישראל לארגוני הטרור הפלסטינים מתנהל מאבק ממושך ועקוב מדם, שתחילתו בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים. מאבק זה בא לידי ביטוי בעיקר בדמות פיגועי טרור, שגבו עד כה קורבנות רבים. מלחמת ששת הימים שימשה ציון דרך שלאחריה ארגוני הטרור הפלסטינים התחזקו ובעקבות זאת רבו פיגועי הטרור בישראל ומחוצה לה נגד יעדים ישראליים ויהודים.

בשנות השבעים בלטו פיגועי טרור במתווה של חטיפת מטוסים, שבוצעו ע”י מחבלים מפלגי החזית העממית. לאחר אירועי “ספטמבר השחור” (סילוק המחבלים מירדן         ב-1970). בלטו פיגועי טרור בחו”ל של מחבלים מארגון פתח (תחת הכינוי ספטמבר השחור). שיאם הפיגוע במשלחת ישראל בכפר האולימפי במינכן. כמו כן בוצעו פיגועי טרור מהגבול (פיגועים מהגבול הירדני עד 1970 ופיגועים מהגבול הלבנוני בשנות השבעים), חלקם כוונו נגד יעדים אזרחיים. בשנות התשעים הפכו פיגועי ההתאבדות לשיטת מאבק עיקרית של ארגוני הטרור הפלסטינים תחילה על ידי ארגונים אסלאמיים רדיקאליים ובמרכזם חמאס ולאחר מכן הצטרפו גם ארגונים דוגמת פתח.

עלייה משמעותית בפיגועי הטרור הייתה במהלך האינתיפאדה השנייה (2005-2000) במהלכה בוצעו פיגועי טרור רבים ובמרכזם פיגועי התאבדות רבים ששיבשו את החיים בישראל ואיימו על הערים הגדולות. עם מותו של יאסר ערפאת (נובמבר 2004) דעכה האינתיפאדה אולם הטרור הפלסטיני לא פסק. מאז הוועידה השישית של פתח (2009) אימצו פתח והרשות הפלסטינית דפוס פעולה חדש של “התנגדות עממית” המתאפיין בפיגועי בודדים בעיקר פיגועי דקירה, דריסה וירי.