נתונים

נשים בטרור-מהפכה פמיניסטית פלסטינית או דיכוי מיגדרי?

מקומן של הנשים בטרור עלה על סדר היום בדיון בטרור הגלובלי והחשיפה התקשורתית הרבה לה זוכים פיגועים בהם מעורבות נשים (ישראל, ירדן, עירק, צ’צניה תורכיה וסרילנקה). לאורך ההיסטוריה, נשים לצד גברים נטלו חלק במאבקים לאומיים להשגת עצמאות, במלחמות בין מדינות, וגם בפיגועי טרור.
להמשך קריאה...

מבצע “גשמי קיץ” (עדכון מס’ 6 נכון ל-6 ביולי, 12.00)

בליל 6-5 ביולי, תשעה ימים לאחר תחילת מבצע “גשמי קיץ”, נכנס כוח חי”ר ושריון של צה”ל לצפון הרצועה, במטרה להקשות על ירי רקטות ה”קסאם” מצפון הרצועה. למהלך זה קדם ירי רקטות ביומיים האחרונים ע”י ה”חמא”ס” אל מרכז העיר אשקלון. האולטימטום שהציבו חוטפי החייל גלעד שליט פג בבוקר ה-4 ביולי. לנוכח עמדת ממשלת ישראל לפיה אין
להמשך קריאה...

מבצע “גשמי קיץ” (עדכון מס’ 5 נכון ל-3 ביולי, 12.00)

בשטח נמשכת האתנחתא בפעילות הקרקעית שמבצע צה”ל וזו ממשיכה להתמקד בתקיפת יעדים מהאוויר ובירי ארטילרי לעבר מרחבי שיגור רקטות ה”קסאם” . במישור המדיני דומה כי התיווך המצרי לשחרור החייל החטוף הגיע למבוי סתום לנוכח “הודעה צבאית מס’ 3” של החטופים הדורשת מישראל לשחרר את כל האסירות והאסירים הקטינים עד ה-4 ביולי שעה 0600 תמורת קבלת
להמשך קריאה...

מבצע “גשמי קיץ” –נמשכת פעילות צה”ל ברצועת עזה (עדכון מס’ 4 נכון ל-30 ביוני, 11.00)

ביממה האחרונה התמקדה פעילות צה”ל בעיקר בהמשך תקיפת יעדי טרור מהאוויר ולפי שעה לא הורחבה הפעילות הקרקעית של כוחות צה”ל.
להמשך קריאה...

הרחבת הפעילות המבצעית של צה”ל בעקבות חטיפת החייל וירי ה”קסאמים”

היום השני למבצע “גשמי קיץ” התאפיין במגוון גדל של פעילויות מבצעיות, שחרגו מגבולות הגזרה של רצועת עזה.
להמשך קריאה...

התפתחויות בעקבות תקיפת כח צה”ל וחטיפת החייל באזור כרם שלום

בליל 28-27 ביוני פתח צה”ל במבצע “גשמי קיץ”, שעיקרו פעולה קרקעית ואווירית מוגבלת בהיקפה בדרום רצועת עזה.
להמשך קריאה...

נתונים

בין ישראל לארגוני הטרור הפלסטינים מתנהל מאבק ממושך ועקוב מדם, שתחילתו בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים. מאבק זה בא לידי ביטוי בעיקר בדמות פיגועי טרור, שגבו עד כה קורבנות רבים. מלחמת ששת הימים שימשה ציון דרך שלאחריה ארגוני הטרור הפלסטינים התחזקו ובעקבות זאת רבו פיגועי הטרור בישראל ומחוצה לה נגד יעדים ישראליים ויהודים.

בשנות השבעים בלטו פיגועי טרור במתווה של חטיפת מטוסים, שבוצעו ע”י מחבלים מפלגי החזית העממית. לאחר אירועי “ספטמבר השחור” (סילוק המחבלים מירדן         ב-1970). בלטו פיגועי טרור בחו”ל של מחבלים מארגון פתח (תחת הכינוי ספטמבר השחור). שיאם הפיגוע במשלחת ישראל בכפר האולימפי במינכן. כמו כן בוצעו פיגועי טרור מהגבול (פיגועים מהגבול הירדני עד 1970 ופיגועים מהגבול הלבנוני בשנות השבעים), חלקם כוונו נגד יעדים אזרחיים. בשנות התשעים הפכו פיגועי ההתאבדות לשיטת מאבק עיקרית של ארגוני הטרור הפלסטינים תחילה על ידי ארגונים אסלאמיים רדיקאליים ובמרכזם חמאס ולאחר מכן הצטרפו גם ארגונים דוגמת פתח.

עלייה משמעותית בפיגועי הטרור הייתה במהלך האינתיפאדה השנייה (2005-2000) במהלכה בוצעו פיגועי טרור רבים ובמרכזם פיגועי התאבדות רבים ששיבשו את החיים בישראל ואיימו על הערים הגדולות. עם מותו של יאסר ערפאת (נובמבר 2004) דעכה האינתיפאדה אולם הטרור הפלסטיני לא פסק. מאז הוועידה השישית של פתח (2009) אימצו פתח והרשות הפלסטינית דפוס פעולה חדש של “התנגדות עממית” המתאפיין בפיגועי בודדים בעיקר פיגועי דקירה, דריסה וירי.