מצרים

היערכות הרשות הפלסטינית לניהול רצועת עזה לאחר סיום המלחמה

ההפיכה האלימה של חמאס ברצועת עזה בשנת 2007 יצרה לראשונה פילוג בין ממשלת הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון לבין ממשלת חמאס ברצועה ועוינות מתמשכת בין הצדדים על אף ניסיונות הפיוס הפנים-פלסטיניים; המלחמה שפרצה עם מתקפת חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023 סיפקה לרשות הפלסטינית הזדמנות להדגיש את עמדתה כי היא צריכה לקבל מחדש את השליטה על הרצועה עם סיום המלחמה במטרה ליצור איחוד גיאוגרפי ופוליטי עם יהודה ושומרון לקראת הקמת מדינה פלסטינית. בכירי הרשות הדגישו עמדה זו במיוחד לאחר הפסקת האש שנכנסה לתוקף ברצועת עזה באוקטובר 2025 ואף הציגו תוכניות משלהם לשיקום הרצועה. מצרים וקטר הביעו תמיכה בעמדת הרשות הפלסטינית; בחמאס הביעו הסתייגות מחזרת הרשות הפלסטינית לרצועת עזה, על אף עמדת התנועה כי היא תוותר על השליטה ברצועה. עם זאת, לאחר שיחות בין בכירי חמאס לבין בכירי הרשות הפלסטינית בקהיר, החלו בחמאס להגמיש את עמדתם ולהביע תמיכה פומבית במינוי של שר בממשלת הרשות הפלסטינית לעמוד בראש הוועדה הפלסטינית שתוקם כדי לנהל את הרצועה. השם הבולט ביותר לעמוד בראש הוועדה לניהול הרצועה הוא ד"ר אמג'ד אבו רמצ'אן, שר הבריאות ברשות הפלסטינית ולשעבר ראש עיריית עזה; להערכתנו, הרשות הפלסטינית צפויה למלא תפקיד משמעותי בוועדה שתוקם לניהול הרצועה, על אף ההתנגדות הפומבית של ישראל והעמימות האמריקאית בנושא, וזאת כחלק מההסכמה המתגבשת בין פתח לבין חמאס שתבקש להראות כי היא עומדת בתנאי הפסקת האש. עם זאת, המחלוקת בין הצדדים בסוגיית פירוק הנשק של חמאס ושאר פלגי "ההתנגדות" צפויה להימשך על רקע סירוב חמאס לדרישה כי תוותר על כלי הנשק שברשותה מול עמדת הרשות הפלסטינית כי היא צריכה להחזיק במונופול על הנשק וכי לא יכול להיות עוד כוח חמוש פלסטיני מלבדה. בשל כך, להערכתנו המתח בין חמאס לבין הרשות הפלסטינית עלול להימשך ולהקשות על מציאת פתרון פוליטי שיאפשר התקדמות במאמצי שיקום הרצועה.  
להמשך קריאה...

העמדה המתריסה של חזבאללה לנוכח שבריריות הפסקת האש והניסיונות לקדם הידברות בין ישראל ללבנון

ב-6 בנובמבר 2025, פרסם חזבאללה "מכתב פתוח" להנהגה הלבנונית ולציבור, בו טען כי הארגון עמד בהסכם הפסקת האש מ-27 בנובמבר 2024 והזהיר כי הדרישה לפירוק חזבאללה מנשקו ולפתיחת משא ומתן עם ישראל נועדו להחליש את לבנון. הארגון אף הדגיש כי אינו מוכן לוותר על "הזכות להתנגדות" ואינו נדרש לציית להנחיות של הממשלה בנושאי מלחמה ושלום. גם מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, ובכירים נוספים בארגון הביעו עמדות דומות; פרסום המכתב הגיע על רקע תקיפות צה"ל לאכיפת הסכם הפסקת האש שהתמקדו במאמצי השיקום של הארגון וביכולות של כוח רצ'ואן, וזאת על רקע הפרסומים על ההתחמשות המחודשת של חזבאללה. ישראל וארה"ב גם הזהירו כי אם צבא לבנון לא יגביר את קצב פירוק נשק חזבאללה, התקיפות עלולות להתגבר ולהתרחב; בניסיון למנוע הסלמה ולהביא לפתרון המחלוקות בין ישראל לבין לבנון, הציעו ארה"ב ומצרים לקיים משא ומתן בין שתי המדינות. נשיא לבנון עון ציין כי לארצו אין ברירה אלא לקיים הידברות עם ישראל, אולם יו"ר הפרלמנט ברי, בעל בריתו של חזבאללה, הביע התנגדות למשא ומתן ישיר; "המכתב הפתוח" של חזבאללה מהווה שלב נוסף בהתרסה של הארגון לנוכח המאמצים לפרק אותו מנשקו אחרי שבעבר הביע נכונות עמומה לקיים דיון על יישום התוכנית בתנאים מסוימים. עם זאת, היעדרם של אולטימטום כלפי ממשלת לבנון או אזהרות מפורשות מול ישראל מעידים על המשך מגמת הריסון של הארגון למרות תקיפות האכיפה של צה"ל. להערכתנו, המשך מאמצי בניין הכוח של חזבאללה, אוזלת ידו של צבא לבנון לבלימת תהליכים אלו והחרפת צעדי האכיפה מצד ישראל עלולים לשחוק את הזהירות והריסון שאפיינו את כלל השחקנים המעורבים מאז תחילת הסכם הפסקת האש עלול להגביר את הסיכון להתפרצות סבב הסלמה חריג לקראת סוף שנת 2025, המועד בו נקבה ממשלת לבנון כתאריך היעד לפירוק הנשק של המיליציות החמושות הפועלות במדינה, ובכלל זה חזבאללה.
להמשך קריאה...

היערכות ל”יום שאחרי” ברצועת עזה: מפגשי הפלגים הפלסטיניים בקהיר

ב-24-23 באוקטובר 2025, התקיים בקהיר כינוס הפלגים הפלסטיניים, בחסות מצרים ובתמיכת קטר ותורכיה, במטרה לגבש עמדה פלסטינית מאוחדת לקראת השלב הבא של יישום הסכם הפסקת האש, ובכלל זה סוגיות ניהול רצועת עזה ופירוק חמאס והפלגים החמושים מנשקם. במפגש השתתפו נציגי מרבית הפלגים, בהם חמאס, הג'האד האסלאמי בפלסטין והחזית העממית לשחרור פלסטין, אולם ללא נציגי פתח; בהודעת הסיכום של המפגש נמסר כי הפלגים הסכימו לתמוך בהמשך הפסקת האש, ביציאת צה״ל מהרצועה, בהסרת "המצור", פתיחת המעברים ותחילת שיקום כולל של הרצועה. עוד סוכם כי ניהול הרצועה יועבר לוועדה זמנית של אנשי מקצוע עצמאיים בשיתוף גורמים ערביים ובינלאומיים, לצד ועדה בינלאומית למימון ופיקוח, וכוח בינלאומי זמני בגבולות; במקביל לכינוס הפלגים, התקיים מפגש ישיר בין משלחת חמאס בהובלת ראש התנועה ברצועת עזה, ח'ליל אלחיה, לבין משלחת של הרשות הפלסטינית בראשות סגן היו"ר, חסין אלשיח'. כמו כן, נועד ראש המודיעין המצרי עם נציגי הפלגים לפגישות נפרדות; בכירי חמאס הדגישו כי הם התנועה מחויבת לוותר על השליטה ברצועת עזה ולהגיע להבנות עם הפלגים הפלסטיניים האחרים בדבר החזון המשותף ליישום הסכם הפסקת האש, אולם נמנעו מלהכריז על נכונות חמאס לוותר על נשקה או לקבל את אחריות הרשות הפלסטינית על הרצועה. מנגד, בפתח הבהירו כי הרשות הפלסטינית היא שצריכה לקבל את האחריות על רצועת עזה, כולל על הוועדה המנהלתית שתקום כדי לנהל את הרצועה ועל שמירת הביטחון, וקראו לחמאס לפעול במסגרת אש"ף;  להערכתנו, הארגונים הפלסטיניים מבינים כי קיים חלון הזדמנויות צר ליצירת קונצנזוס לאומי ומתווה ביניים שירצה את כל הצדדים, ובראשם חמאס ופתח. תוצאות המלחמה והלחץ של ארה"ב והמתווכות יצרו תזוזה זהירה אצל חמאס לכיוון ויתור על השלטון לטובת ניהול אזרחי טכנוקרטי ובחירות, מתוך הבנה שמודל הממשל המוצע, ניהול טכנוקרטי מפוקח בשותפות ערבית ובינלאומית, משאיר לתנועה השפעה ברצועה. כמו כן, בחמאס גם מבינים שוויתור על הנשק יחרוץ את גורל התנועה, ולהערכתנו התנועה תנסה לעמעם ולדחות את סוגיית פירוק הנשק במסגרת הסכם אפשרי. עם זאת,  להערכתנו, גם אם למראית עין יושלמו ההבנות, והצדדים יגיעו להחלטה משותפת ומוסכמת ללא התחייבות ותוכנית מעשית לפירוק הנשק של הפלגים החמושים,  תעמוד ישראל בפני דילמה אם לממש נסיגה מלאה, פתיחת המעברים והסכמה לשיקום הרצועה.  
להמשך קריאה...

עתיד נשק חמאס ומאמצי שיקום הזרוע הצבאית בעקבות הפסקת האש ברצועת עזה

״תוכנית עשרים הנקודות״ של נשיא ארה"ב טראמפ, שהיוותה בסיס להסכם הפסקת האש במלחמה בין ישראל לבין לחמאס, קובעת במפורש כי במסגרת השלב השני יידרשו חמאס ושאר הארגונים החמושים ברצועת עזה להתפרק מנשקם והרצועה תהפוך לשטח מפורז; בכירי חמאס הבהירו כי על אף מחויבותם לשמירה על הסכם הפסקת האש, הם אינם מוכנים לקבל את האפשרות של פירוק נשק "ההתנגדות" עד להקמתה של מדינה פלסטינית. כמו כן, הם טענו כי מדובר בסוגיה מורכבת שיש לדון עליה במסגרת רחבה יותר של הסכמות כלל-פלסטיניות על עתיד הרצועה; בדומה להתנהלותה לאחר סבבי לחימה קודמים עם ישראל, ועל אף הדרישה לפירוקה מנשקה, מיהרה חמאס לנצל את הפסקת האש לטובת מאמצי שיקום של הזרוע הצבאית באמצעות איסוף של נפלים ותחמושת שנותרו ברצועת עזה אחרי שנתיים של מלחמה. גם הברחות של אמצעי לחימה דרך גבול מצרים באמצעות רחפנים אזרחיים והכנסת חומרי גלם וציוד דו-שימושי לטובת שיקום הרצועה עלולות להוות מרכיב בפעילות חמאס לייצור עצמי של אמצעי לחימה במסגרת בנייה מחודשת של כוחה הצבאי; להערכתנו, עמדותיהם של בכירי חמאס בדבר חוסר נכונות לוותר על נשק "ההתנגדות" משקפות נחישות מצד התנועה להמשיך במאבק המזוין נגד ישראל באצטלה של "זכות חוקית ודתית להילחם בכיבוש". בשל כך, חמאס צפויה לנצל את תקופת הביניים עד להקמת ממשל זמני חדש ברצועת עזה לטובת בניין הכוח של הזרוע הצבאית אחרי הפגיעות שספגה במהלך המלחמה, כאשר גם איראן צפויה להמשיך ולמלא את תפקידה כמשענת אסטרטגית של חמאס באמצעות סיוע כספי, אספקת אמצעי לחימה והעברת ידע והכשרות. המעורבות של קטר ותורכיה, בעלות בריתה של חמאס, בגיבוש "היום שאחרי" ברצועה עלולה לסכל הקמתו של ממשל זמני שיוביל מאמצים כנים להגבלת פעילות חמאס ופירוקה מנשקה. עם זאת, גם אם הממשל הזמני יפגין נחישות מול חמאס, התנועה תמשיך להשתמש בניסיונה המוכח כדי להתאים את תהליכי בניין הכוח הצבאי שלה לתנאי המציאות המשתנה בשטח.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (16-9 בספטמבר 2025)

ב-16 בספטמבר 2025, החלו כוחות צה"ל בתמרון הקרקעי בתוך העיר עזה במסגרת מבצע "מרכבות גדעון ב'" לאחר שהותקפו מאות מטרות טרור באזורים שונים בעיר. לפחות 350 אלף מתושבי העיר נענו לקריאות צה"ל ועברו לאזורים הומניטריים בדרום הרצועה, על אף איומים וניסיונות מניעה מצד חמאס; שיחות המשא ומתן לשחרור החטופים ולהפסקת האש הוקפאו בעקבות ניסיון הסיכול הישראלי נגד הנהגת חמאס בדוחה שבקטר. בחמאס הבהירו כי לא יוותרו על דרישותיהם לסיום המלחמה ולנסיגה מוחלטת של כוחות צה"ל מהרצועה; פעילים פרו-פלסטינים המשיכו במשט בים התיכון בניסיון "לפרוץ את המצור" מעל רצועת עזה; דווח כי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית עצרו את איש העסקים סמיר חלילה שטען כי הוא מועמד לתפקיד המושל הזמני של רצועת עזה; מחבל פלסטיני בעל תעודת זהות כחולה פצע שני ישראלים בפיגוע דקירה במלון בצובה. כוחות הביטחון הישראליים אטמו את בתיהם של שני מבצעי פיגוע הירי בשכונת רמות בירושלים עוד לפני קבלת אישור הריסה; ברשות הפלסטינית בירכו על החלטת העצרת הכללית של האו"ם לאמץ את "הצהרת ניו יורק" שקוראת ליישום פתרון שתי המדינות.
להמשך קריאה...

התקיפה הישראלית נגד הנהגת חמאס בקטר: תגובות ותובנות

ב-9 בספטמבר 2025, ביצעה ישראל תקיפה בדוחה שבקטר נגד מבנה, שעל פי ההערכה התקיים בו מפגש של צוות המשא ומתן של חמאס בהובלת ראש הלשכה המדינית ברצועת עזה, ח'ליל אלחיה. תוצאות התקיפה אינן חד משמעיות ועדיין לא ברור מי נפגע. חמאס מסרה כי בתקיפה נהרגו חמישה ממקורביו של אלחיה, בהם בנו וראש לשכתו, אולם נטען כי אין הרוגים בקרב הנהגת התנועה. עם זאת, עד כה לא פורסם תיעוד של חלק מהבכירים, ובראשם אלחיה, ולא ידוע מה מצבם;  חמאס האשימה כי התקיפה מהווה "פשע" והוכחה לכך שישראל אינה מעוניינת בסיום המלחמה והגעה להסכמה לשחרור החטופים; קטר מסרה כי התקיפה היא "טרור מדינתי" ואיימה בתגובה תקיפה נגד ישראל ואף הזהירה כי תבחן את המשך מעורבותה כמתווכת במשא ומתן על שחרור החטופים וסיום המלחמה ברצועת עזה. פסגת חירום ערבית-אסלאמית שהתכנסה בדוחה גינתה את התקיפה וקראה לבחון מחדש את היחסים עם ישראל, אולם לא הודיעה על צעדים מעשיים; נשיא ארה"ב טראמפ הביע ביקורת פומבית על התקיפה, על אף שהדגיש את הצורך בחיסול חמאס. גם מדינות נוספות במערב גינו את ישראל על הפגיעה בריבונות קטר; להערכתנו, בטווח הקצר, התקיפה מטלטלת את ערוץ התיווך הקטרי-המצרי ועלולה לעכב את המשא ומתן העקיף בין ישראל לבין חמאס על הפסקת אש ושחרור חטופים. מנגד,  יתכן, שבעקבות הלחץ הנוסף על הנהגת חמאס ואמצעי הזהירות המוגברים שיאלצו לנקוט התקיפה עשויה להביא אותם להתפשר בדרישותיהם. ברובד התודעתי-הרתעתי, ישראל הראתה את יכולתה ונחישותה לפעול נגד בכירי חמאס גם במקומות שנחשבו כ"בטוחים" עבורם, ובכך היא מצמצת את חופש התמרון של הנהגת חמאס שנאלצת להשקיע משאבים בשמירה על ביטחונה. 
להמשך קריאה...

פרסומים משנים קודמות

2026202520242023202220212020201920182017