מצרים

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (10-3 במרץ 2026)

על רקע המערכה באיראן, נמסר כי הוקפאו השיחות על יישום השלב השני של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, כולל בסוגיית פירוק חמאס מנשקה. חבר ועדת הטכנוקרטים לניהול רצועת עזה הודה כי הם לא יכולים לקדם דבר בנסיבות הקיימות; כוחות צה"ל המשיכו בפעילות במרחב "הקו הצהוב" ברצועת עזה והשמידו חמישה תוואים תת-קרקעיים ומשגרים שכוונו לעבר מדינת ישראל; מתאם פעולות הממשלה בשטחים האשים את חמאס בהשתלטות על סחורות והעלאות מחירים על אף חידוש הכנסת משאיות הסיוע דרך המעברים לרצועת עזה; חמאס ניצלה את העיכוב בפעילות ועדת הטכנוקרטים וכוחות הביטחון החדשים כדי להמשיך בביסוס משילות ביטחונית ואזרחית ברצועת עזה; ברשות הפלסטינית גינו את מותם של תושבים פלסטינים בהתפרעויות של מתיישבים יהודים, בחמאס קראו "להתעמת עם כנופיות המתנחלים".
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (9-2 במרץ 2026)

ב-2 במרץ 2026, חידש חזבאללה את התקיפות נגד ישראל כתגובה על המערכה בין ישראל לאיראן שנפתחה ב-28 בפברואר 2026. כוחות צה"ל ביצעו תקיפות אוויריות נגד יעדי חזבאללה ברחבי לבנון וסיכלו מפקדים ופעילים לצד בכירים בכוח קדס האיראני ומפקדים בארגוני טרור פלסטיניים שפועלים בלבנון. כמו כן, כוחות צה"ל תפסו שטחים שולטים נוספים בדרום לבנון ופעלו לאיתור ולהשמדת תשתיות טרור. פורסמו הודעות פינוי לכל תושבי דרום לבנון והשכונות באלצ'אחיה אלג'נוביה בבירות. שני לוחמי צה"ל נהרגו בלחימה; חזבאללה קיבל אחריות על 124 תקיפות נגד יעדים אזרחיים, צבאיים וביטחוניים בישראל ונגד כוחות צה”ל בדרום לבנון באמצעות רקטות, טילים וכלי טיס בלתי מאוישים, כולל שיגור ראשון של רקטות לעבר מרכז ישראל מאז הפסקת האש בנובמבר 2024. הארגון תקף את נהריה וקריית שמונה לאחר שפרסם "הודעות פינוי" לתושבים. חזבאללה לא עדכן על מספר הנפגעים בשורותיו, אולם לפי הערכות בלתי רשמיות, יותר ממאה פעילים נהרגו; מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, טען כי המערכה החדשה היא תגובה ל"תוקפנות" מצד ישראל וארה"ב ובשל "הפרות" הסכם הפסקת האש והאשים את ממשלת לבנון בהחלשת מעמד המדינה וכניעה לדרישות חיצוניות. פרשן המקורב לחזבאללה טען כי כל הסדר חייב לכלול חזרה למצב שלפני 8 באוקטובר 2023, כאשר חזבאללה החל "לסייע" לחמאס; ההנהגה הלבנונית הכריזה כי תיישם את ההחלטה על איסור הפעילות הצבאית והביטחונית של חזבאללה והטילה על הארגון את האחריות להסלמה החדשה. כמו כן, הממשלה הורתה על סילוק כל פעילי כוח קדס מלבנון וקבעה כי אזרחי איראן יידרשו לוויזה כדי לבקר במדינה; צבא לבנון נסוג מעמדות בדרום לבנון והקים מחסומים כדי למנוע מעבר של פעילי חזבאללה ואמצעי לחימה מדרום לליטאני. דווח כי בית המשפט הצבאי שחרר פעילי חזבאללה עצורים בעקבות לחץ כבד מצד הארגון; הרשויות הלבנוניות מסרו כי קרוב ל-400 בני אדם נהרגו מאז תחילת התקיפות הישראליות וכי יותר מחצי מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם. ראש הממשלה הלבנוני הדגיש כי המדינה מחויבת לספק מקלט לכל העקורים; יוניפי"ל האשים את ישראל ואת חזבאללה בהפרת החלטה 1701 ומסר כי שלושה מאנשיו נפצעו בתקרית ירי לעבר אחד ממוצבי הכוח.
להמשך קריאה...

מבט חודשי לטרור – פברואר 2026

במהלך פברואר 2026, נמשך יישום הפסקת האש ברצועת עזה, בעוד שנמשכה פעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון. הפסקת האש בין ישראל לבין חזבאללה נותרה על כנה, על אף תקיפות צה”ל נגד יעדי חזבאללה. ב-28 בפברואר 2026, החלה מערכה צבאית בין ישראל וארה"ב לבין איראן, אולם ארגוני "ציר ההתנגדות" לא פעלו נגד ישראל ביממה הראשונה; רצועת עזה: נמשך יישום הפסקת האש שנכנסה לתוקפה ב-10 באוקטובר 2025. כוחות צה”ל תקפו חשודים שחצו את "הקו הצהוב" וסיכלו פעילי טרור בתגובה להפרות הפסקת האש, בהם מפקדים בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין ומעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. פורסמו שמותיהם של מפקדים ופעילי טרור שנהרגו במהלך המלחמה. לא שוגרו רקטות לשטח ישראל; ישראל, יהודה ושומרון: לא בוצעו פיגועים. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול ומנע ברחבי יהודה ושומרון. בנוסף, סוכלו פיגועים שתוכננו על ידי אזרחים ערבים-ישראלים, בהם קטינים; לבנון: צה”ל המשיך בתקיפות נגד ניסיונות חזבאללה להפר את הבנות הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב-27 בנובמבר 2024 ונגד ניסיונות השיקום של הארגון. בנוסף, סוכלו שני פעילי חמאס במחנה הפליטים עין אלחלוה ושני פעילי הג'האד האסלאמי בפלסטין בגבול לבנון-סוריה ונתפס בכיר בארגון אלג'מאעה אלאסלאמיה; כוחות צה"ל המשיכו לפעול בדרום סוריה, אותר מחסן אמצעי לחימה של אלג'מאעה אלאסלאמיה; החות’ים נמנעו מתקיפות נגד ישראל ונגד כלי שיט, בהתאם להחלטתם מאז תחילת הפסקת האש ברצועת עזה.  
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24 בפברואר – 3 במרץ 2026)

כוחות צה״ל המשיכו בפעילות בתחומי “הקו הצהוב” ברצועת עזה לאיתור ולהשמדת אמצעי לחימה ותשתיות טרור. סוכלו פעילי טרור שניסו להתקרב לכוחות ובתקיפות בתגובה להפרת הסכם הפסקת האש; נטען כי חמאס הבריחה דרך הים חומרים חיוניים שאפשרו לה לייצור עשרות רקטות; חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין גינו את המערכה הישראלית-אמריקאית נגד איראן ואת סיכול ח'אמנהאי, אולם הבהירו כי לא יתערבו בשל השלכות המלחמה ברצועת עזה. דווח כי בארגונים הפלסטיניים החמושים הנתמכים על ידי איראן יש חשש מקריסה מוחלטת בשל הלחץ הכלכלי על טהראן; ישראל סגרה את המעברים לרצועת עזה בשל מצב החירום, אולם הדגישה כי יש ברצועה מספיק סיוע הומניטרי עבור התושבים. דווח על עליות מחירים חדות של מוצרי יסוד בשווקי הרצועה; ארגון IHH התורכי הודיע כי משט של יותר ממאה כלי שיט עם אלפי פעילים צפוי לצאת באפריל 2026 לכיוון רצועת עזה במטרה "לשבור את המצור", במקביל להוצאת שיירות יבשתיות; בכיר בצוות התיווך האמריקאי מסר כי הממשל מכין הצעה לפירוק הדרגתי של חמאס מנשקה והעריך כי גם עובדים בממשל חמאס ישולבו במנגנוני השלטון החדשים תחת ועדת הטכנוקרטים הפלסטינית שהוקמה לנהל את רצועת עזה; מזכיר הוועד הפועל של אש"ף הביע התנגדות לשיח על פירוק חמאס מנשקה או על סיווגה כארגון טרור, אך הדגיש כי מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 הייתה טעות אסטרטגית.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24-17 בפברואר 2026)

כוחות צה״ל המשיכו בפעילות בתחומי “הקו הצהוב” ברצועת עזה לאיתור ולהשמדת אמצעי לחימה ותשתיות טרור. לוחם צה"ל נהרג בתקרית ירי דו-צדדי בדרום הרצועה; דווח כי בוועדה הלאומית לניהול רצועת עזה הביעו אי שביעות רצון מהתנהלות חמאס על רקע מינוי מפקדי משטרה חדשים שקשורים לזרוע הצבאית; "מקורות בחמאס" מסרו כי התנועה נערכת להכריז על היו"ר החדש של הלשכה המדינית בהתמודדות בין ח'אלד משעל וח'ליל אלחיה וכי המנצח יחזיק בתפקידו במשך שנה בלבד; "מועצת השלום" בהובלת הנשיא טראמפ קיימה את פגישתה הראשונה, במסגרתה פורסמו התחייבויות לסיוע כלכלי בשווי עשרות מיליארדי דולרים ולסיוע בשיקום הרצועה. נמסר כי אינדונזיה צפויה לשלוח 8,000 חיילים עבור כוח הייצוב הבינלאומי;  הוועדה הלאומית לניהול רצועת עזה פרסמה מודעה לגיוס שוטרים עבור הכוח החדש לשמירת הסדר ודווח כי התקבלו אלפי פניות; הרשות הפלסטינית הקימה משרד קישור שיפעל מול הנציב העליון לרצועת עזה מטעם "מועצת השלום".
להמשך קריאה...

ההתעצמות המחודשת של חמאס לאחר הסכם הפסקת האש

השלב השני של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה קובע כי חמאס תעביר את השלטון ברצועת עזה לוועדת טכנוקרטים פלסטינית וכי התנועה וכל שאר הארגונים החמושים יתפרקו מנשקם. בפועל, חל עיכוב בתחילת הפעילות המעשית של ועדת הניהול החדשה שעדיין לא נכנסה לרצועה וחמאס מנצלת זאת כדי לבסס את משילותה האזרחית והביטחונית לצד סירוב פומבי לפירוק נשק "ההתנגדות"; מערכת הביטחון הישראלית התריעה כי מאז כניסתה לתוקף של הפסקת האש באוקטובר 2025, חמאס נמצאת בתהליך מואץ של התעצמות כלכלית וצבאית. חמאס מתבססת על ייצור עצמי של אמצעי לחימה והברחות ממצרים באמצעות רחפנים ועל גביית מסים מהכנסת משאיות הסיוע ההומניטרי ומהברחות של סיגריות ומוצרים נוספים שמכניסים מיליוני שקלים לקופת התנועה. כמו כן גויסו והוכשרו אלפי פעילים חדשים ושוקמו תשתיות המשמות לצרכים ביטחוניים; להערכתנו, על אף שחמאס מביעה לכאורה נכונות לוותר על השלטון לטובת הממשל הטכנוקרטי החדש שהוכתב על ידי ארה"ב והמתווכות, היא בונה תשתית שתאפשר לה להישאר גורם כוח משמעותי ומשפיע גם ב"יום שאחרי" ותקשה על פירוקה המוחלט מהנשק. לצורך כך, היא מחזקת את המערכים הצבאיים שלה באמצעות ייצור והברחת אמצעי לחימה, גיוס והכשרת לוחמים חדשים וחידוש תשתיות שחלקן פועלות במבנים אזרחיים, ופועלת לשלב את אנשיה במנגנונים האזרחיים והביטחוניים תחת ועדת הטכנוקרטים. בנוסף, פתיחה בעתיד של מעבר רפיח  גם למעבר סחורות עלולה לשמש שוב את חמאס להברחת חומרים שיסייעו לשיקומה הצבאי. להערכתנו, כל עוד לא יתבצע מהלך לעצירת התעצמות חמאס ופירוק התנועה מנשקה לצד הקמת ממשל חלופי יעיל ברצועת עזה, שזוכה לתמיכה בינלאומית פעילה וללא נוכחות של אנשי חמאס, התנועה תישאר איום פעיל על כוחות צה"ל ועל שטח מדינת ישראל.
להמשך קריאה...

פרסומים משנים קודמות

2026202520242023202220212020201920182017

מצרים

מצְרַיִם (רפובליקת מצרים הערבית) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה. מצרים שוכנת בפינה הצפונית מזרחית של אפריקה, לחוף הים התיכון בצפון וים סוף במזרח. בצפון-מזרח היא גובלת בישראל וברצועת עזה, במערב בלוב ובדרום בסודאן.

יחסי ישראל-מצרים ידעו במהלך השנים תהפוכות רבות. החל מיחסי עוינות ומלחמה דרך הסכם שלום וכלה בקיומם של יחסים דיפלומטיים מלאים אך קרירים. מפנה דרמטי ביחסים בין המדינות אירע בנובמבר 1977 עם ביקורו של נשיא מצרים דאז, אנואר סאדאת, בישראל ונאומו בכנסת. שנתיים לאחר הביקור נחתם הסכם השלום. במסגרת הסכם זה נסוגה ישראל מכל שטח סיני והרסה את היישובים הישראליים שהיו קיימים שם.

בסוף שנות שליטתו של הנשיא מבארכ חלה התרופפות בשליטה הביטחונית המצרית בסיני. אלפי מנהרות הברחה בין סיני לעזה שימשו להובלת תחמושת, טילים ואמצעי לחימה. ארגוני הטרור החלו בניסיון לערער את היציבות באזור על ידי ירי רקטות מסיני לעבר שטחי ישראל וירדן. אך כל עוד נשמרה היציבות במצרים, המצב בסיני נשאר תחת שליטה יחסית. לאחר ההפיכה במצרים והדחתו של מובארכ ניצלו ארגוני הטרור בסיני את ההזדמנות לערער את המצב הביטחוני באזור והוקם מחוז סיני של המדינה האסלאמית אשר כוחות הביטחון של מצרים מנסים להילחם בה. במקביל חלה הידרדרות ביחסים בין מצרים לבין תנועת חמאס מאחר ומצרים רואה את חמאס כזרוע של תנועת האחים המוסלמים ושלטונה של חמאס ברצועה נתפס כמקור לייצוא חתרנות וטרור לשטחה של מצרים.