מימון הטרור

חמאס ניסתה להפוך את יהודה ושומרון לזירת טרור כחלק מהמערכה נגד ישראל שהחלה עם מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. עם זאת, פעילות סיכול ומניעה נרחבת של כוחות הביטחון הישראליים, שכללה מעצר וסיכול של אלפי מבוקשים ופעילי טרור ותפיסת אמצעי לחימה ובהם רקטות, הצליחה למנוע התפרצות גל טרור מכיוון יהודה ושומרון; בעקבות הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, החלו חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין במאמצים להסיט את מרכז "ההתנגדות" נגד ישראל ליהודה ושומרון, תוך עידוד לפגיעה בכוחות הביטחון הישראליים ובמתיישבים; איראן ממשיכה גם היא למלא תפקיד מרכזי במאמצים להפוך את יהודה ושומרון לזירת טרור פעילה נגד ישראל. בתוך כך, נתפס משלוח של אמצעי לחימה מאיראן, ובהם מטענים רבי עוצמה ורחפני נפץ, וסוכלו פעילי כוח קדס של משמרות המהפכה בלבנון שהיו מעורבים בצירי ההברחות של אמצעי לחימה; להערכתנו, לאחר הסכם הפסקת האש ברצועת עזה צפויים ארגוני הטרור הפלסטיניים, בסיוע איראן, להפנות חלק ניכר מפעילותם ליהודה ושומרון במטרה להדגיש את המשך "ההתנגדות" כהצדקה לקיומם. כמו כן, ארגוני הטרור ינסו לנצל את חזרת הסוגיה הפלסטינית למרכז סדר היום העולמי ואת המעורבות של גורמים אזוריים ובינלאומיים ברצועת עזה כחלק מהפסקת האש כדי לעורר לחץ בינלאומי על ישראל, וזאת באמצעות פיגועים שעלולים להביא להסלמה בצעדי התגובה הישראליים ביהודה ושומרון. בנוסף, חזרתם של מאות פעילי טרור ליהודה ושומרון אחרי שחרורם מבתי הכלא הישראליים במסגרת העסקה לשחרור החטופים ברצועת עזה עלולה לסייע להתארגנויות הטרור להגביר את פעילותם בהתבסס על הידע והניסיון של האסירים המשוחררים ושיתופי הפעולה שיצרו בבתי הכלא. להמשך קריאה...

תנועת חמאס הקימה ברחבי אירופה לאורך שנים תשתית נרחבת שהתמקדה בהפעלת קרנות צדקה לגיוס כספים עבור התשתית האזרחית והצבאית של התנועה ברצועת עזה וביהודה ושומרון, על אף שחמאס הוכנסה לרשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי כבר בשנת 2003. לצד זאת, קידמו נציגי חמאס באירופה פעילות תעמולה  נרחבת, כולל ניסיונות ראשונים להקמת מפלגות פוליטיות; רק לאחר מתקפת חמאס נגד ישראל ה-7 באוקטובר 2023 וההפגנות הפרו-חמאסיות ברחבי אירופה, הגבירו מדינות אירופה את הצעדים נגד פעילות חמאס, כולל הוצאת התנועה מחוץ לחוק וסגירת מקורות מימון; באוקטובר 2025, נעצרו בגרמניה שלושה פעילים מבצעיים של חמאס שלפי החשד היו בשלב מתקדם של הכנות לביצוע פיגועים נגד יעדים ישראליים ויהודיים במדינה. בדצמבר 2023, נעצרו ארבעה פעילי חמאס בגרמניה ובהולנד, שלפי החשד היו אחראים על הפעלת מחסנים חבויים (מִשְׁלָשִׁים) של  אמצעי לחימה באירופה תחת פיקוח של שלוחת הזרוע הצבאית של התנועה בלבנון; להערכתנו, המעצרים מעידים על כוונות של חמאס להוציא לפועל לראשונה פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות על אדמת אירופה, דפוס פעילות שחמאס נמנעה מלבצע עד כה. מעצר פעילי התנועה, שחלקם היו מוכרים לרשויות בתור מגייסי כספים עבור חמאס, מעיד על רצון של חמאס לנצל את התשתית של גיוס כספים ותעמולה שהקימה באירופה, ובמיוחד בגרמניה ובאוסטריה, גם למטרות מבצעיות של ביצוע פיגועים, על אף מאמצי הרשויות באירופה לפעול נגד התנועה בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. התנועה גם עלולה להשתמש במשתתפים בהפגנות הפרו-חמאסיות באירופה בשנתיים האחרונות לצורך הוצאת פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות. לצד זאת, פעילי חמאס גם עלולים לנצל את הפגנות התמיכה הפרו-חמאסיות כדי להקים מפלגות שינסו להשיג דריסת רגל בזירה הפוליטית ויגבירו את ניסיונות ההשפעה של חמאס ותומכיה על דעת הקהל ומקבלי ההחלטות באירופה. להמשך קריאה...

הפסקת האש בין ישראל לחמאס ברצועת עזה הושגה בשעה שאיראן ו"ציר ההתנגדות" שבהובלתה ניצבים בפני אתגרים משמעותיים מבית ובאזור, במיוחד לנוכח היחלשות הציר והשלכות "מלחמת 12 הימים" בינה לבין ישראל וארה"ב ביוני 2025; בכירים איראניים הביעו תמיכה עקרונית בהסכם הפסקת האש וטענו כי איראן תמכה לאורך השנתיים האחרונות בכל יוזמה שנועדה להביא לסיום המלחמה. עם זאת, הם הביעו ספק באשר למחויבותה של ישראל לעמוד בהסכם. בנוסף, הדגישו הבכירים כי ההחלטה על הפסקת האש התקבלה באופן בלעדי על ידי חמאס ללא כל מעורבות מצד טהראן. איראן גם דחתה את ההזמנה להשתתף בפסגת השלום בשרם אלשיח' בטענה כי אינה יכולה להשתתף עם מי שתקף אותה במהלך "מלחמת 12 הימים"; התקשורת הממסדית באיראן הציגה את סיום המלחמה כניצחון אסטרטגי של חמאס והפלסטינים שהעלו מחדש את הסוגיה הפלסטינית לראש סדר היום העולמי וכתבוסה קשה לישראל שלא השיגה את יעדיה ונחלשה מבחינה צבאית, כלכלית, חברתית ובינלאומית; לפני הפסקת האש ולאחריה, הדגישו בכירים ואמצעי תקשורת באיראן כי חרף האתגרים והלחצים שבפניהם ניצבים הרפובליקה האסלאמית והציר הפרו-איראני באזור, אין בכוונת טהראן לנטוש את בעלי בריתה. הם עמדו על חשיבות המשך "ההתנגדות" והתמיכה האיראנית בה. במקביל, איראן מוסיפה להעביר סיוע, לרבות אמצעי לחימה, לשלוחיה באזור, ובכלל זה לארגוני הטרור ביהודה ושומרון, לחזבאללה ולחות'ים; להערכתנו, סיום המלחמה ברצועת עזה לא  צפוי לחולל שינוי משמעותי במדיניות איראן או לשים קץ למאמציה להרחיב את השפעתה בזירה הפלסטינית ולהמשיך בהעברת סיוע לחמאס ולשאר ארגוני הטרור הפלסטיניים. להערכת טהראן, המשך נוכחות חמאס ברצועת עזה וביהודה ושומרון עשוי לספק לה גם בעתיד הזדמנויות לשיקום יכולות התנועה ולשימור חלק מההשפעה האיראנית חרף המגבלות המבצעיות, הלוגיסטיות והכלכליות המגבילות את המשך הסיוע שאיראן יכולה להעניק לארגוני הטרור הפלסטיניים. במקביל, איראן צפויה להמשיך את התמיכה בשאר מרכיבי "ציר ההתנגדות" באזור, ובראשם חזבאללה שנמצא בעיצומו של תהליך שיקום על אף תקיפות צה"ל והדרישה להתפרקות הארגון מנשקו והחות'ים שמנצלים את הפסקת האש ברצועת עזה להמשך הצטיידות באמצעי לחימה ושיפור היכולות ההתקפיות.  להמשך קריאה...

ארגון IHH התורכי הודיע על פתיחת פרויקט לפינוי הריסות ופתיחת דרכים חסומות ברצועת עזה כחלק ממאמצי השיקום בעקבות כניסתה לתוקף של הפסקת האש בין ישראל לבין חמאס. הארגון היה מעורב בהוצאה לפועל של משטים לרצועת עזה, בראשם משט ה"מרמרה" שהסתיים בעימות אלים עם כוחות צה"ל במאי 2010 וכן במשט  "החוסן העולמי" שסוכל ע"י צה"ל באוקטובר 2025; הארגון הבלתי ממשלתי, שהוקם בשנת 1992 ומקורב לשלטון התורכי, מקדם פעילות אסלאמית-רדיקלית, אנטי-ישראלית ואנטי-מערבית. ראש הארגון, בולנט ילדרים, התבטא פעמים רבות עם אמירות אנטי-ישראליות ואנטישמיות; לארגון ה-IHH גם קשרים עם חמאס, והוא הוצא מחוץ לחוק בישראל ב-2008 בשל מעורבותו ברשת אגודות צדקה שגייסה כספים עבור מוסדות חמאס בחו"ל; המחקר הנוכחי, המבוסס על עשרות מחקרים של מרכז המידע למודיעין ולטרור על ארגון ה-IHH מאז שנת 2010, מסכם את ההיבטים המרכזיים בקשרים שבין הארגון התורכי לבין חמאס ואת התפקיד המרכזי של בולנט ילדרים בקמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל בשיתוף פעולה עם חמאס; להערכתנו, מעורבות ה-IHH בפעילות השיקום ברצועת עזה עלולה להוות זרוע נוספת בחיזוק ההשפעה של חמאס על הנעשה ברצועה גם לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש. הנוכחות של מפקדת חמאס בתורכיה, שהיא אחת משושבינות הסכם הפסקת האש, והקשרים בין התנועה לבין ה-IHH גם עלולה לספק לחמאס צינור ישיר להעברת כספים וציוד שיסייעו לשיקום הזרוע הצבאית ברצועת עזה בכסות של סיוע הומניטרי. כמו כן, הקשר הישיר בין ה-IHH לבין ממשלת תורכיה, אחת החותמות על הסכם הפסקת האש ותומכת בלתי מסויגת בחמאס, מעניק לשלטון התורכי דריסת רגל ברצועת עזה ומגביר את השפעתו האזורית, על הגבול עם ישראל. להמשך קריאה...

חזבאללה קיים טקסים רשמיים לציון יום השנה למתקפת הביפרים ולסיכול בכירי הארגון, בראשם המזכ"ל חסן נצראללה ויורשו המיועד, האשם צפי אלדין. האירועים האירו מחדש את האתגרים שמולם ניצב הארגון, בראשם הדרישה להתפרקותו מנשקו, מעמדו בלבנון, המשך התקיפות הישראליות והקשיים הפנים-ארגוניים והכלכליים; מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, ובכירי הארגון ניצלו את אירועי הזיכרון כדי לצאת נגד התוכנית לפרק את נשק "ההתנגדות" ואף איימו בעימות אלים אם ינסו ליישם את הפירוק בכוח. מנגד, הנשיא ג'וזף עון וראש הממשלה סלאם המשיכו להדגיש את מחויבותם ליישום מונופול המדינה על הנשק, על רקע לחץ אמריקאי גובר, אולם עון נוקט בגישה זהירה יותר מחשש למלחמת אזרחים; החלטת חזבאללה להתעלם מאיסור הרשויות על הקרנת דמויותיהם של נצראללה וצפי אלדין על האתר התיירותי של סלע אלרושה בבירות הציפה שוב את המתיחות בין הארגון לבין ראש הממשלה סלאם שדרש לעצור את האחראים ואף איים בהתפטרות; להערכתנו, חוסר היכולת של מדינת לבנון לאכוף את ריבונותה על חזבאללה, על אף המכות שספג בשנתיים האחרונות, משקף את חולשתה הבסיסית של המדינה ואת הקושי של המערכת הבינלאומית להניע את מוסדות המדינה לפעולה. זאת, שעה שחזבאללה מוסיף לשמר יכולות צבאיות ומעגל נאמנים נרחב דיו המאפשר לו לקרוא תיגר על החלטות הממשלה שבה הוא חבר ותוך שימוש באיומים בשימוש בכוח להשגת יעדיו. עם זאת, המשך היישום של תוכנית פירוק נשק חזבאללה, לצד המשך פעולות האכיפה הישראליות של הסכם הפסקת האש, עלולים לאלץ את חזבאללה להגיב בכוח בזירה הפנימית, ואפשר שגם ינסה לפעול נגד ישראל, כ"אויב משותף" לארגון וללבנון, למרות חולשתו והיותו מרוסן עד כה. להמשך קריאה...

איראן ניצלה את התקיפה הישראלית נגד הנהגת חמאס בדוחה להגברת המאמצים לגיוס העולם הערבי והאסלאמי נגד ישראל. במהלך פסגת החירום הערבית-אסלאמית בקטר, הדגישו נשיא איראן ושר החוץ שלה כי אין די בהצהרות ובגינויים ויש צורך בצעדים מעשיים נגד ישראל; שר החוץ האיראני נועד עם עמיתו הלבנוני וטען כי איראן אינה מתערבת בענייניה הפנימיים של לבנון וכי ההחלטה בנוגע לפירוק חזבאללה מנשקו תלוי בידי הארגון וממשלת לבנון; צה"ל תקף מטרות צבאיות של החות'ים בצנעאא' ובאלג'וף ותקיפות נגד נמל אלחדידה שמשמש להברחות אמצעי לחימה מאיראן. החות'ים טענו כי עשרות בני אדם נהרגו בתקיפות, רבים מהם עיתונאים, ואיימו בתגובה נרחבת נגד ישראל לצד המשך "התמיכה" בפלסטינים ברצועת עזה; החות'ים קיבלו אחריות על שיגור שלושה טילים בליסטיים, בהם אחד בעל ראש קרב מתפזר, ושבעה כלי טיס בלתי מאוישים נגד מטרות בישראל. דובר צה"ל אישר שני מקרים של יירוט כלי טיס בלתי מאוישים ושלושה יירוטים של טילים בליסטיים; דווח כי גדודי חזבאללה החליטו לשחרר את החוקרת הישראלית-רוסית, אליזבט צורקוב, ללא תמורה בעקבות לחצים גוברים מצד ממשלת עיראק וארה"ב. גורם במיליציה טען כי הם ויתרו כדי לא להביך את הממשלה; מפקד כוחות ביטחון הפנים של איראן ביקר בבגדאד ונועד עם שר הפנים העיראקי ועם יו"ר ארגון הגג של המיליציות השיעיות הפרו-איראניות ("הגיוס העממי").  להמשך קריאה...