מימון הטרור

הפסקת האש בין ישראל לחמאס ברצועת עזה הושגה בשעה שאיראן ו"ציר ההתנגדות" שבהובלתה ניצבים בפני אתגרים משמעותיים מבית ובאזור, במיוחד לנוכח היחלשות הציר והשלכות "מלחמת 12 הימים" בינה לבין ישראל וארה"ב ביוני 2025; בכירים איראניים הביעו תמיכה עקרונית בהסכם הפסקת האש וטענו כי איראן תמכה לאורך השנתיים האחרונות בכל יוזמה שנועדה להביא לסיום המלחמה. עם זאת, הם הביעו ספק באשר למחויבותה של ישראל לעמוד בהסכם. בנוסף, הדגישו הבכירים כי ההחלטה על הפסקת האש התקבלה באופן בלעדי על ידי חמאס ללא כל מעורבות מצד טהראן. איראן גם דחתה את ההזמנה להשתתף בפסגת השלום בשרם אלשיח' בטענה כי אינה יכולה להשתתף עם מי שתקף אותה במהלך "מלחמת 12 הימים"; התקשורת הממסדית באיראן הציגה את סיום המלחמה כניצחון אסטרטגי של חמאס והפלסטינים שהעלו מחדש את הסוגיה הפלסטינית לראש סדר היום העולמי וכתבוסה קשה לישראל שלא השיגה את יעדיה ונחלשה מבחינה צבאית, כלכלית, חברתית ובינלאומית; לפני הפסקת האש ולאחריה, הדגישו בכירים ואמצעי תקשורת באיראן כי חרף האתגרים והלחצים שבפניהם ניצבים הרפובליקה האסלאמית והציר הפרו-איראני באזור, אין בכוונת טהראן לנטוש את בעלי בריתה. הם עמדו על חשיבות המשך "ההתנגדות" והתמיכה האיראנית בה. במקביל, איראן מוסיפה להעביר סיוע, לרבות אמצעי לחימה, לשלוחיה באזור, ובכלל זה לארגוני הטרור ביהודה ושומרון, לחזבאללה ולחות'ים; להערכתנו, סיום המלחמה ברצועת עזה לא  צפוי לחולל שינוי משמעותי במדיניות איראן או לשים קץ למאמציה להרחיב את השפעתה בזירה הפלסטינית ולהמשיך בהעברת סיוע לחמאס ולשאר ארגוני הטרור הפלסטיניים. להערכת טהראן, המשך נוכחות חמאס ברצועת עזה וביהודה ושומרון עשוי לספק לה גם בעתיד הזדמנויות לשיקום יכולות התנועה ולשימור חלק מההשפעה האיראנית חרף המגבלות המבצעיות, הלוגיסטיות והכלכליות המגבילות את המשך הסיוע שאיראן יכולה להעניק לארגוני הטרור הפלסטיניים. במקביל, איראן צפויה להמשיך את התמיכה בשאר מרכיבי "ציר ההתנגדות" באזור, ובראשם חזבאללה שנמצא בעיצומו של תהליך שיקום על אף תקיפות צה"ל והדרישה להתפרקות הארגון מנשקו והחות'ים שמנצלים את הפסקת האש ברצועת עזה להמשך הצטיידות באמצעי לחימה ושיפור היכולות ההתקפיות.  להמשך קריאה...

ארגון IHH התורכי הודיע על פתיחת פרויקט לפינוי הריסות ופתיחת דרכים חסומות ברצועת עזה כחלק ממאמצי השיקום בעקבות כניסתה לתוקף של הפסקת האש בין ישראל לבין חמאס. הארגון היה מעורב בהוצאה לפועל של משטים לרצועת עזה, בראשם משט ה"מרמרה" שהסתיים בעימות אלים עם כוחות צה"ל במאי 2010 וכן במשט  "החוסן העולמי" שסוכל ע"י צה"ל באוקטובר 2025; הארגון הבלתי ממשלתי, שהוקם בשנת 1992 ומקורב לשלטון התורכי, מקדם פעילות אסלאמית-רדיקלית, אנטי-ישראלית ואנטי-מערבית. ראש הארגון, בולנט ילדרים, התבטא פעמים רבות עם אמירות אנטי-ישראליות ואנטישמיות; לארגון ה-IHH גם קשרים עם חמאס, והוא הוצא מחוץ לחוק בישראל ב-2008 בשל מעורבותו ברשת אגודות צדקה שגייסה כספים עבור מוסדות חמאס בחו"ל; המחקר הנוכחי, המבוסס על עשרות מחקרים של מרכז המידע למודיעין ולטרור על ארגון ה-IHH מאז שנת 2010, מסכם את ההיבטים המרכזיים בקשרים שבין הארגון התורכי לבין חמאס ואת התפקיד המרכזי של בולנט ילדרים בקמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל בשיתוף פעולה עם חמאס; להערכתנו, מעורבות ה-IHH בפעילות השיקום ברצועת עזה עלולה להוות זרוע נוספת בחיזוק ההשפעה של חמאס על הנעשה ברצועה גם לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש. הנוכחות של מפקדת חמאס בתורכיה, שהיא אחת משושבינות הסכם הפסקת האש, והקשרים בין התנועה לבין ה-IHH גם עלולה לספק לחמאס צינור ישיר להעברת כספים וציוד שיסייעו לשיקום הזרוע הצבאית ברצועת עזה בכסות של סיוע הומניטרי. כמו כן, הקשר הישיר בין ה-IHH לבין ממשלת תורכיה, אחת החותמות על הסכם הפסקת האש ותומכת בלתי מסויגת בחמאס, מעניק לשלטון התורכי דריסת רגל ברצועת עזה ומגביר את השפעתו האזורית, על הגבול עם ישראל. להמשך קריאה...

חזבאללה קיים טקסים רשמיים לציון יום השנה למתקפת הביפרים ולסיכול בכירי הארגון, בראשם המזכ"ל חסן נצראללה ויורשו המיועד, האשם צפי אלדין. האירועים האירו מחדש את האתגרים שמולם ניצב הארגון, בראשם הדרישה להתפרקותו מנשקו, מעמדו בלבנון, המשך התקיפות הישראליות והקשיים הפנים-ארגוניים והכלכליים; מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, ובכירי הארגון ניצלו את אירועי הזיכרון כדי לצאת נגד התוכנית לפרק את נשק "ההתנגדות" ואף איימו בעימות אלים אם ינסו ליישם את הפירוק בכוח. מנגד, הנשיא ג'וזף עון וראש הממשלה סלאם המשיכו להדגיש את מחויבותם ליישום מונופול המדינה על הנשק, על רקע לחץ אמריקאי גובר, אולם עון נוקט בגישה זהירה יותר מחשש למלחמת אזרחים; החלטת חזבאללה להתעלם מאיסור הרשויות על הקרנת דמויותיהם של נצראללה וצפי אלדין על האתר התיירותי של סלע אלרושה בבירות הציפה שוב את המתיחות בין הארגון לבין ראש הממשלה סלאם שדרש לעצור את האחראים ואף איים בהתפטרות; להערכתנו, חוסר היכולת של מדינת לבנון לאכוף את ריבונותה על חזבאללה, על אף המכות שספג בשנתיים האחרונות, משקף את חולשתה הבסיסית של המדינה ואת הקושי של המערכת הבינלאומית להניע את מוסדות המדינה לפעולה. זאת, שעה שחזבאללה מוסיף לשמר יכולות צבאיות ומעגל נאמנים נרחב דיו המאפשר לו לקרוא תיגר על החלטות הממשלה שבה הוא חבר ותוך שימוש באיומים בשימוש בכוח להשגת יעדיו. עם זאת, המשך היישום של תוכנית פירוק נשק חזבאללה, לצד המשך פעולות האכיפה הישראליות של הסכם הפסקת האש, עלולים לאלץ את חזבאללה להגיב בכוח בזירה הפנימית, ואפשר שגם ינסה לפעול נגד ישראל, כ"אויב משותף" לארגון וללבנון, למרות חולשתו והיותו מרוסן עד כה. להמשך קריאה...

איראן ניצלה את התקיפה הישראלית נגד הנהגת חמאס בדוחה להגברת המאמצים לגיוס העולם הערבי והאסלאמי נגד ישראל. במהלך פסגת החירום הערבית-אסלאמית בקטר, הדגישו נשיא איראן ושר החוץ שלה כי אין די בהצהרות ובגינויים ויש צורך בצעדים מעשיים נגד ישראל; שר החוץ האיראני נועד עם עמיתו הלבנוני וטען כי איראן אינה מתערבת בענייניה הפנימיים של לבנון וכי ההחלטה בנוגע לפירוק חזבאללה מנשקו תלוי בידי הארגון וממשלת לבנון; צה"ל תקף מטרות צבאיות של החות'ים בצנעאא' ובאלג'וף ותקיפות נגד נמל אלחדידה שמשמש להברחות אמצעי לחימה מאיראן. החות'ים טענו כי עשרות בני אדם נהרגו בתקיפות, רבים מהם עיתונאים, ואיימו בתגובה נרחבת נגד ישראל לצד המשך "התמיכה" בפלסטינים ברצועת עזה; החות'ים קיבלו אחריות על שיגור שלושה טילים בליסטיים, בהם אחד בעל ראש קרב מתפזר, ושבעה כלי טיס בלתי מאוישים נגד מטרות בישראל. דובר צה"ל אישר שני מקרים של יירוט כלי טיס בלתי מאוישים ושלושה יירוטים של טילים בליסטיים; דווח כי גדודי חזבאללה החליטו לשחרר את החוקרת הישראלית-רוסית, אליזבט צורקוב, ללא תמורה בעקבות לחצים גוברים מצד ממשלת עיראק וארה"ב. גורם במיליציה טען כי הם ויתרו כדי לא להביך את הממשלה; מפקד כוחות ביטחון הפנים של איראן ביקר בבגדאד ונועד עם שר הפנים העיראקי ועם יו"ר ארגון הגג של המיליציות השיעיות הפרו-איראניות ("הגיוס העממי").  להמשך קריאה...

ב-16 בספטמבר 2025, החלו כוחות צה"ל בתמרון הקרקעי בתוך העיר עזה במסגרת מבצע "מרכבות גדעון ב'" לאחר שהותקפו מאות מטרות טרור באזורים שונים בעיר. לפחות 350 אלף מתושבי העיר נענו לקריאות צה"ל ועברו לאזורים הומניטריים בדרום הרצועה, על אף איומים וניסיונות מניעה מצד חמאס; שיחות המשא ומתן לשחרור החטופים ולהפסקת האש הוקפאו בעקבות ניסיון הסיכול הישראלי נגד הנהגת חמאס בדוחה שבקטר. בחמאס הבהירו כי לא יוותרו על דרישותיהם לסיום המלחמה ולנסיגה מוחלטת של כוחות צה"ל מהרצועה; פעילים פרו-פלסטינים המשיכו במשט בים התיכון בניסיון "לפרוץ את המצור" מעל רצועת עזה; דווח כי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית עצרו את איש העסקים סמיר חלילה שטען כי הוא מועמד לתפקיד המושל הזמני של רצועת עזה; מחבל פלסטיני בעל תעודת זהות כחולה פצע שני ישראלים בפיגוע דקירה במלון בצובה. כוחות הביטחון הישראליים אטמו את בתיהם של שני מבצעי פיגוע הירי בשכונת רמות בירושלים עוד לפני קבלת אישור הריסה; ברשות הפלסטינית בירכו על החלטת העצרת הכללית של האו"ם לאמץ את "הצהרת ניו יורק" שקוראת ליישום פתרון שתי המדינות. להמשך קריאה...

ב-31 באוגוסט 2025, יצא מברצלונה “משט החוסן (צֻמוּד) העולמי” במטרה "לשבור את המצור מעל רצועת עזה", אליו יצטרפו כלי שיט מאיטליה ומתוניסיה. המארגנים מסרו כי המשט צפוי לכלול עשרות כלי שיט עם אלפי פעילים, הגדול יותר מאז תחילת הסגר הימי שהטילה ישראל על רצועת עזה בשנת 2007; הקבוצות שארגנו את המשט טענו כי הן עצמאיות ואינן קשורות לממשלה או למפלגה כלשהי, אולם בין המארגנים נמצאת "קואליציית משט החירות" שעמדה בין השאר מאחורי משט המאוי מרמרה בשנת 2010 ומאחורי המשטים של הספינות "מדלן" ו"חנט'לה" ביוני-יולי 2025. אחד מראשי הקואליציה הוא זאהר ביראוי, פעיל חמאס והאחים המוסלמים בבריטניה; בין המשתתפים נמצאים פעילים הומניטריים וידוענים מערבים בולטים שנועדו לחזק את האופי "העצמאי" של המשט, אולם לצדם ישנם פעילים תומכי חמאס שגם הביעו תמיכה במתקפת ה-7 באוקטובר 2023; להערכתנו,  המטרה של מארגני המשט היא למנף את האירוע להעמקת הבידוד המדיני והתודעתי של ישראל בזירה הבינלאומית ולהפעיל עליה לחץ לסיים את המלחמה ברצועת עזה. על אף שמקורות המימון של המשט אינם ברורים, המעורבות של פעילי חמאס ותומכיה, ובראשם זאהר ביראוי, מצביעה על אפשרות שהנהגת חמאס בחו"ל השתתפה בהוצאת המשט לדרך כחלק ממערכת תעמולה והסתה מקיפה נגד ישראל.  להמשך קריאה...