מימון הטרור

מבט חודשי לטרור – מרץ 2026

במהלך מרץ 2026, התחדשה הלחימה בין ישראל לבין חזבאללה על רקע המערכה הצבאית בין ישראל וארה"ב לבין איראן שהחלה ב-28 בפברואר 2026, כאשר גם החות'ים חידשו את תקיפותיהם נגד ישראל בשלהי החודש; נמשכה הפסקת האש ברצועת עזה, בעוד צה"ל פעל בתחומי "הקו הצהוב" וביצע סיכולי מחבלים שהיוו איום, חמאס המשיכה להדק את המשילות בשטחים שבשליטתה; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון, התרחש שלושה פיגועים בהם נהרג אזרח ישראלי.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (30-24 במרץ 2026)

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות לאיתור מחבלים ולהשמדת אמצעי לחימה ותשתיות בתחומי “הקו הצהוב” ברצועת עזה, סוכלו מחבלים שהפרו את הפסקת האש ותכננו פעולות טרור; הנציב העליון מטעם "מועצת השלום", ניקולאי מלדנוב, מסר כי השלב הראשון של תוכנית 20 הנקודות של ארה"ב הושלם ברובו, והדגיש כי הפירוק הנשק של חמאס הוא הדרך היחידה להתקדם לקראת שיקום ונסיגה צבאית ישראלית. בחמאס ובפלגים החמושים הביעו ביקורת ביחס לתוכנית לפירוק הנשק שהוצגה מטעם "מועצת השלום"; מנגנוני הביטחון של חמאס המשיכו בפעילות נגד "משתפי פעולה" ונגד חברי המיליציות הזוכות לתמיכת ישראל; בחמאס המשיכו לקדם נרטיבים של מצוקה הומניטרית על אף כניסה של כמויות עצומות של סחורה לרצועה; נמשכו התקריות של טרור יהודי ביהודה ושומרון, נמסר על הרוג מירי מתיישבים ליד מאחז בלתי חוקי; נציגת הרשות הפלסטינית בצרפת הגישה לנשיא מקרון את כתב האמנה שלה כשגרירת "מדינת פלסטין".
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (23-16 במרץ 2026)

כוחות צה”ל המשיכו בתקיפות אוויריות נגד יעדי חזבאללה ברחבי לבנון וסיכלו מפקדים ופעילים בארגון, בהם מפקד הכוחות המיוחדים של כוח רצ'ואן, לצד פעילים הקשורים לאיראן ולארגוני טרור פלסטיניים הפועלים בלבנון. כמו כן, כוחות צה”ל המשיכו בפעילות קרקעית בדרום לבנון ופעלו לאיתור ולהשמדת אמצעי לחימה ותשתיות טרור; חזבאללה פרסם יותר מ-280 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד יעדים אזרחיים, צבאיים וביטחוניים בישראל ונגד כוחות צה”ל בדרום לבנון באמצעות רקטות, טילים, כלי טיס בלתי מאוישים ואמצעי לחימה נוספים. בצה"ל מסרו כי חזבאללה שיגר לראשונה טיל בליסטי שנפל בצפון רצועת עזה, אולם בארגון לא קיבלו אחריות על הירי; מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, הביע ביטחון כי הארגון ישיג את היעדים של הפסקת "התוקפנות", נסיגה ישראלית, שחרור האסירים הלבנונים והשבת העקורים לבתיהם. בכיר בארגון הודה כי חזבאללה הבליג על התקיפות הישראליות במשך 15 חודשים גם כדי שיוכל לשקם את יכולותיו הצבאיות; בחזבאללה החריפו את הטון כלפי ממשלת לבנון על רקע האיסור על הפעילות הצבאית של הארגון עם איומים מרומזים לפעול נגדה אחרי המלחמה; תאי טרור של חזבאללה נחשפו במאע"מ ובכוית, הארגון הכחיש כל מעורבות; נשיא לבנון, ג'וזף עון, המשיך במאמצים לקדם את יוזמתו לשיחות ישירות עם ישראל, אולם יו"ר הפרלמנט, נביה ברי, ממשיך להתנגד למינוי נציג שיעי למשלחת לפני הפסקת אש ודורש כי השיחות יתנהלו במסגרת מנגנון הפיקוח על יישום הסכם הפסקת האש; ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, האשים כי חזבאללה הכניס את המדינה מחדש למלחמה כדי לסייע לאיראן ולנקום על הרג ח'אמנהאי. הוא הבהיר כי אינו רוצה עימות עם חזבאללה, אך לא מוכן להיכנס לסחטנות מצד הארגון; משרד הבריאות הלבנוני מסר כי יותר מאלף בני אדם נהרגו מאז תחילת הלחימה.
להמשך קריאה...

חמאס ממשיכה להדק את המשילות הביטחונית והאזרחית ברצועת עזה בחסות המערכה באיראן

המערכה מול איראן לצד מחלוקות סביב פעילות הוועדה החדשה לניהול רצועת עזה מעכבים את יישום השלב השני בהסכם הפסקת האש, במסגרתו אמורה חמאס לוותר על השלטון ברצועת עזה ולהתפרק מנשקה; חמאס מנצלת את המצב כדי להדק את השליטה הביטחונית שלה באמצעות פעילות אלימה וכוחנית נגד מי שמביעים עמדות ביקורתיות כלפיה ונגד מי שמסומנים בתור "משתפי פעולה" וחברי מיליציות הזוכות לתמיכת ישראל. הביטחון הגובר של חמאס בא לידי ביטוי גם בהופעות פומביות של חמושים מהזרוע הצבאית וממנגנוני הביטחון; במקביל, חמאס גם ממשיכה במאמצי התעצמות צבאית עם הברחות דרך מצרים ופיתוח עצמי של אמצעי לחימה שעלולים להוות איום על כוחות צה"ל ברצועת עזה ועל מדינת ישראל; חמאס גם מחזקת את המשילות האזרחית בשטחים שבשליטתה ברצועת עזה באמצעות פריסה נרחבת של כוחות המשטרה, חלקם מסתובבים חמושים באופן פומבי, לצד פעילות שוטפת של משרדי הממשלה. הדבר מתבטא בפיקוח הדוק על הסוחרים בשווקים לצד חלוקת סיוע לתושבים; להערכתנו, כל עוד הקשב  הישראלי והאמריקאי  באזור נתונים למלחמה מול איראן והמערכה מול חזבאללה, חמאס תמשיך לבסס את עצמה כגורם השלטוני הדומיננטי ברצועת עזה למרות התקיפות הישראליות, הלחץ על התנועה לוותר על השלטון ועל הנשק והביקורת מצד התושבים על יוקר המחייה וקריסת השירותים.  חמאס תמשיך לחזק את המשילות הביטחונית, הצבאית כולל האצת התחמשות, גיוס והכשרת פעילים. כמו כן,  המשך חיזוק המשילות האזרחית, תוך שילוב של הפעלת אלימות והפחדה לצד מאמץ לרכוש את לבבות התושבים, במטרה להבטיח שהיא תישאר גורם כוח משמעותי גם אם השלב השני של הסכם הפסקת האש יגיע לשלב היישום וחמאס תעביר (לכאורה) את השליטה לידי ועדת הטכנוקרטים הפלסטינית. 
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (17-10 במרץ 2026)

תנועת חמאס גינתה את "התוקפנות האמריקאית-ציונית" נגד איראן והדגישה את "זכותה" של איראן להגיב, אך לא נגד שכנותיה. דווח כי התנועה גם שלחה מכתב חשאי למנהיג איראן, בו קראה להפעיל את כל החזיתות נגד ישראל; כוחות צה”ל המשיכו בפעילות במרחב “הקו הצהוב” ברצועת עזה וסיכלו מחבלי חמאס שהיוו איום, בהם מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023; חמאס מהדקת את המשילות הביטחונית שלה בשטחים שבשליטתה ברצועת עזה, כולל הופעות פומביות של שוטרים חמושים ופעילי הזרוע הצבאית; ארגון IHH התורכי ממשיך להעמיק את פעילותו ברצועת עזה; משלחת חמאס ביקרה בקהיר וקיימה שיחות עם בכירים מצרים ועם נציגי "מועצת השלום" על יישום הסכם הפסקת האש; ארה"ב הטילה סנקציות על ארבע עמותות שסייעו לממן את הזרוע הצבאית של חמאס במסווה של פעילות הומניטרית. חשוד במעורבות במזימה של חמאס לבצע פיגועים נגד מטרות ישראליות או יהודיות באירופה נעצר בקפריסין; פיגוע ירי בוצע נגד כוחות צה"ל בשומרון, לא היו נפגעים. אזרח ישראלי נפצע קשה באירוע דקירה ברמת גן שנחשד כפיגוע, אזרח ערבי-ישראלי נעצר; יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, אמר בשיחה עם האפיפיור כי לאחר סיום המערכה באיראן יש לכנס ועידת שלום בינלאומית כדי להביא לסיום "הכיבוש הישראלי של שטחים פלסטיניים ושטחים ערביים בלבנון ובסוריה".
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (16-9 במרץ 2026)

כוחות צה”ל המשיכו בתקיפות אוויריות נגד יעדי חזבאללה ברחבי לבנון וסיכלו מפקדים ופעילים בארגון, בהם מפקד יחידת נצר, לצד פעילים הקשורים לאיראן ולארגוני טרור פלסטיניים הפועלים בלבנון. כמו כן, כוחות צה”ל המשיכו בפעילות קרקעית בדרום לבנון ופעלו לאיתור ולהשמדת אמצעי לחימה ותשתיות טרור. פורסמו הודעות פינוי נוספת בדרום לבנון ובשכונות באלצ’אחיה אלג’נוביה בבירות; חזבאללה קיבל אחריות על יותר מ-180 תקיפות נגד יעדים אזרחיים, צבאיים וביטחוניים בישראל ונגד כוחות צה”ל בדרום לבנון באמצעות רקטות, טילים, כלי טיס בלתי מאוישים ואמצעי לחימה נוספים. חלק מהתקיפות בוצעו במקביל לשיגורים מאיראן. חזבאללה לא עדכן על מספר ההרוגים בשורותיו, אולם דובר צה"ל מסר כי יותר מ-350 פעילים סוכלו מאז תחילת המערכה; מזכ"ל חזבאללה טען כי המערכה היא "הגנתית" בתגובה ל"תוקפנות" הישראלית, אך גם כחלק מהמערכה של ישראל וארה"ב נגד איראן. בכירי חזבאללה הדגישו כי הארגון מוכן למערכה ממושכת עד להשגת יעדיו; נשיא לבנון מקדם יוזמה לפתיחת משא ומתן ישיר עם ישראל במטרה להביא להפסקת הלחימה ולהסדרת המצב הביטחוני בגבול. יו"ר הפרלמנט השיעי, נביה ברי, הביע תמיכה ביוזמה, אך הבהיר כי כל התקדמות תלויה בהפסקת אש ובחזרת העקורים לבתיהם; בממשל הלבנוני המשיכו להטיל על חזבאללה את האחריות למשבר החדש והדגישו את החובה במונופול המדינה על הנשק. שר ההסברה אסר על סוכנות הידיעות הלאומית לכנות את חזבאללה "לוחמי ג'האד" או "התנגדות"; נשיא לבנון ויו"ר הפרלמנט הביעו תמיכה במפקד הצבא, רודולף היכל, אחרי שדווח כי מתנגדי חזבאללה פועלים להדיח אותו; הרשויות הלבנוניות מסרו כי לפחות 850 בני אדם נהרגו מאז תחילת התקיפות הישראליות וכי קרוב למיליון בני אדם נעקרו מבתיהם. 
להמשך קריאה...

מימון הטרור

ארגון טרור חייב שיהיו לו מקורות מימון כדי לממן ולממש את כלל פעילותו ומטרותיו. בלא מקורות מימון יתקשה הארגון להתקיים ולהוציא לפועל את מטרותיו. ללא מימון לא יוכל הארגון להפעיל את אנשיו, לכלכלם, לציידם ולהכין ולשמור על תשתית סבירה לפעולתו.

ניתן לחלק את מימון הטרור לשתי מטרות עיקריות: מימון פעולת טרור ממוקדת בעלת מטרה ברורה. במקרה זה הפעילות הפיננסית תהא מוגבלת בהיקף, בסכומים ובזמן. או מטרה רחבה יותר של הקמה, שמירה והזנה של תשתית הטרור מבנה ארגוני, רכש, הוצאות שוטפות, תשלום משכורות וכדומה. במקרה זה הפעילות הפיננסית אינה מוגבלת בזמן, בתקרה או היקף פיננסי.

מרבית סכומי הכסף למימון הטרור מגיעים ממדינות תומכות טרור שבהן בולטת איראן (אשר מעורבת במימון טרור של חזבאללה, חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין). בנוסף לכך ברשות ארגוני הטרור מקורות מימון נוספים. לכמה מהם יש הכנסות מכספי פשיעה (חזבאללה), מכירת מוצרי נפט וגביית מיסים מהאוכלוסייה (דאעש). ארגונים אחרים עושים שימוש למימון הטרור בכספים שהושגו ממקורות כגון תרומות, קרנות צדקה, רווחי מסחר וכדומה, שהופנו למימון טרור.

בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההכרה בחשיבות סיכול ערוצי מימון הטרור כחלק מן המאמץ לסכל פעילות טרור. בעקבות פיגועי ה־11 בספטמבר 2001, תפס המאבק הבינלאומי במימון טרור תאוצה והוחלט לשלב את המאבק הבינלאומי בטרור במאבק במימון טרור ואף לייעל אותו באמצעות חקיקה ופעילות סיכול. אולם ככל שהמאבק בפעילות מימון הטרור גובר שיטות מימון הטרור והופכות למתוחכמות ומגוונות יותר, דבר המקשה על  המעקב אחר מקורות מימון הטרור והניסיונות להיאבק בהם.