מימון הטרור

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (12-5 באוקטובר 2026)

בהודעה לציון שלוש שנים למתקפת ה-7 באוקטובר 2023, הכריז חזבאללה כי היא הייתה "מעשה התנגדות לגיטימי"; מזכ"ל חזבאללה קאסם אמר כי לארגון אין ויתורים להציע בתמורה לנסיגה ישראלית, אולם הביע נכונות לדון בסוגיות הפנימיות, לרבות בלעדיות הנשק, במסגרות החוקתיות וללא תכתיבים חיצוניים. דווח כי יו"ר הפרלמנט ברי שכנע את חזבאללה לא להסלים את המערכה נגד הממשלה; נטען כי חזבאללה הידק את אמצעי האבטחה סביב המזכ"ל קאסם בעקבות פרסומים על כוונה ישראלית להתנקש בחייו בזמן הקרוב; דווח שחזבאללה נערך לחידוש הלחימה נגד ישראל עם הגברת הנוכחות משני צדי נהר הליטאני בדרום לבנון ושדרוג יכולות רחפני הנפץ; כוחות ביטחון הפנים בלבנון תפסו כלי רכב מסחרי שנשא מאות קילוגרמים של חומרי נפץ, שלפי החשד הועברו מבעלבכ לאלצ'אחיה אלג'נוביה בבירות, ועצרו שני פעילי חזבאללה. נסיבות המשלוח נחקרות, כאשר החשד הוא שמדובר בהיערכות לסדרת התנקשויות; דווח כי חזבאללה קיבל מאיראן 200 מיליון דולר לסיוע לעקורים ונערך להכריז על תוכנית לתשלום דמי דיור. עוד נטען כי הארגון מרוויח כארבעים מיליון דולר בחודש מהברחות, זיופים ותקציב מדינת לבנון. 
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24 בספטמבר – 6 באוקטובר 2026)

כוחות צה"ל השמידו שני תוואים תת-קרקעיים בדרום הרצועה ובצפונה וסיכלו לפחות עשרים פעילי טרור, בהם מפקד חטיבת צפון הרצועה של חמאס, מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023 ובהחזקת חטופים וחלפני כספים של חמאס. נכשל ניסיון לסכל את עלי אלעאמודי, הדמות הבכירה ביותר של חמאס ברצועה; ראש הלשכה המדינית של חמאס טען כי התנועה מוכנה ליישם את מפת הדרכים להפסקת האש, אך דורשת לראות בה חבילה אחת שאינה ניתנת לפיצול; דו"ח של משרד הבריאות של חמאס ברצועה ציין כי בשנת 2025 נרשם גידול באוכלוסיית הרצועה וכי מספר המתים שלא כתוצאה מהמלחמה היה זהה לנתונים שנרשמו עד שנת 2023; משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות נגד רשת מימון של חמאס שפעלה מצרפת; סוכל פיגוע דקירה בחווה בבנימין, שני פלסטינים נהרגו לאחר שניסו לפגוע עם כלי רכב בכוח צה"ל ליד חברון.
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (23 בספטמבר-5 באוקטובר 2026)

חזבאללה ניצל את אירועי הזיכרון לסיכול נצראללה להדגשת תפקיד "ההתנגדות" ולדחיית הדרישה שיתפרק מנשקו מול סירוב הממשלה לבטל את ההחלטות על בלעדיות הנשק; כוחות צה"ל המשיכו בפעילות נגד תשתיות חזבאללה במרחב הביטחוני בדרום לבנון. חזבאללה שיגר רחפן נפץ לעבר הכוחות, לא היו נפגעים; ראש ממשלת לבנון הציג מתווה מדורג והדדי שיקשור בין נסיגה ישראלית, הרחבת אחריות צבא לבנון ויישום בלעדיות הנשק; בחזבאללה הדגישו כי על אף שנושא השיקום הוא חובה של המדינה, הארגון יעניק סיוע משלו למשפחות בהתאם למשאבים שיעמדו לרשותו; נציגי ארגון שיעי-לבנוני המתנגד לדומיננטיות של חזבאללה נועדו עם גורמים רשמיים בארה"ב; לקראת סיום משימת יוניפי"ל, בלבנון מבקשים לשמר נוכחות בינלאומית תחת מטריית האו"ם שתתמוך בצבא ותמנע ואקום ביטחוני; נציג חמאס בלבנון דחה את הדרישה לפירוק נשק התנועה.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24-16 בספטמבר 2026)

כוחות צה"ל חשפו מנהרה במרכז רצועת עזה וסיכלו יותר מעשרה מחבלים של חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין, בהם מנהל הכספים של חמאס ומעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. כלי רכב הנדסי של צה"ל עלה על מטען חבלה במרחב "הקו הצהוב", לא היו נפגעים; דובר חמאס הכחיש את "הטענות הבלתי מבוססות" על הפרות מצד התנועה ועל כוונה לחטוף חיילים או אזרחים ישראלים; "מועצת השלום" הודיעה על תוכנית שיקום של שישה חודשים לרצועת עזה בעלות של 2.45 מיליארד דולר. הנציג העליון של "מועצת השלום" לרצועת עזה הודה כי המצב הפוליטי הרגיש בשל הבחירות בישראל מקשה על קידום הסכם הפסקת האש; אזרח ישראלי נהרג בפיגוע ירי ליד נווה צוף ולוחם מילואים נפצע אנושות בפיגוע דריסה בכביש 443, פיגוע דריסה נוסף בצפון השומרון הסתיים ללא נפגעים. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול נרחבת ביהודה ושומרון, מנהרה בעומק 25 מטר נחשפה בקלקיליה. שני ערבים-ישראלים הואשמו בתמיכה בחמאס; הממשל האמריקאי סירב להעניק אשרות כניסה ליו"ר הרשות הפלסטינית ולבכירים הפלסטינים עבור כינוס העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, זו השנה השנייה ברציפות.
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (15-7 בספטמבר 2026)

צה"ל הרס את המערך התת-קרקעי של חזבאללה ברכס עלי אלטאהר והמשיך בתקיפות נגד יעדי חזבאללה באזורים שונים בדרום לבנון. בכירים בחזבאללה הפחיתו מחשיבות הריסת המתקן האסטרטגי, אולם בארגון קידמו את נרטיב "קרב הגבורה" של הלוחמים שהיו נצורים ברכס; דווח כי חזבאללה שינה את פריסת כוחותיו ואמצעי הלחימה שלו בשל תקיפות צה"ל, אך נמנע מפעולה מחשש לתגובה ישראלית; תושבים במעוזי חזבאללה בדרום לבנון קראו לרשויות המדינה להרחיב את סמכותן ולפרוס את כוחות הביטחון מחשש להרחבת פעולות צה"ל; מתנגדי חזבאללה דורשים להרחיב את פירוק התשתיות הצבאיות של הארגון מדרום לבנון לאזורים נוספים במדינה; השיחות הישירות בין משלחות לבנון לישראל צפויות להתחדש רק באוקטובר 2026; מועצת שרי החוץ  של הליגה הערבית גינתה את פעילות חזבאללה והטילה עליו אחריות למלחמה עם ישראל, והביעה תמיכה בעמדת ממשלת לבנון; נחשפה מזימה של חזבאללה לבצע התנקשויות נגד אישים בארגנטינה. ארה"ב הטילה סנקציות על סייענים למימון איראני של חזבאללה, בריטניה הטילה סנקציות על הזרוע הפיננסית של חזבאללה; ראש ממשלת לבנון מסר כי עלות שתי המלחמות האחרונות הגיעה ליותר מעשרים מיליארד דולר.
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (31 באוגוסט-7 בספטמבר 2026)

ישראל שחררה חמישה אסירים לבנונים כחלק מהניסיונות לקדם את המשא ומתן הישיר בין המדינות, על אף המשך המחלוקת סביב יישום הסכם המסגרת ו"אזורי הפיילוט"; המשא ומתן הישיר עם ישראל ותוכנית הממשל הלבנוני ליישום מונופול המדינה על הנשק הובילו לנתק בין הנהגת חזבאללה לבין לשכת הנשיאות ופיקוד הצבא. ביקורת גם מצד יו"ר הפרלמנט ומנהיג אמל, נביה ברי, על חזבאללה שאינו משתף אותו בכל ההחלטות; צה"ל הודיע על השגת "שליטה מבצעית" על רכס עלי אלטאהר ותקף תשתיות ומחסני אמצעי לחימה של חזבאללה לאחר שיגור רחפני נפץ לעבר כוחות צה"ל, לא היו נפגעים. בלבנון דיווחו על יותר מעשרים הרוגים בתקיפות, בהם פעילי חזבאללה; במסגרת שיקום הארגון, חזבאללה מתבסס על פעילים צעירים שהוכשרו מראש לתפקידי פיקוד בשל סיכול המפקדים הוותיקים; בכירים בחזבאללה הדגישו כי הם גאים בברית עם איראן והביעו ביטחון כי טהראן מציבה את הסוגיה הלבנונית בראש המשא ומתן עם ארה"ב; האיחוד האירופי בוחן הקמת משימה צבאית-אזרחית חדשה בלבנון לאחר סיום מנדט יוניפי"ל, בעוד שצרפת ואיטליה מקדמות מתווה לנוכחות בינלאומית בחסות האו"ם; פתח ופלגים נוספים באש"ף המשיכו למסור נשק לצבא לבנון, בעוד חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין נותרו בשלב זה מחוץ לתהליך.
להמשך קריאה...

מימון הטרור

ארגון טרור חייב שיהיו לו מקורות מימון כדי לממן ולממש את כלל פעילותו ומטרותיו. בלא מקורות מימון יתקשה הארגון להתקיים ולהוציא לפועל את מטרותיו. ללא מימון לא יוכל הארגון להפעיל את אנשיו, לכלכלם, לציידם ולהכין ולשמור על תשתית סבירה לפעולתו.

ניתן לחלק את מימון הטרור לשתי מטרות עיקריות: מימון פעולת טרור ממוקדת בעלת מטרה ברורה. במקרה זה הפעילות הפיננסית תהא מוגבלת בהיקף, בסכומים ובזמן. או מטרה רחבה יותר של הקמה, שמירה והזנה של תשתית הטרור מבנה ארגוני, רכש, הוצאות שוטפות, תשלום משכורות וכדומה. במקרה זה הפעילות הפיננסית אינה מוגבלת בזמן, בתקרה או היקף פיננסי.

מרבית סכומי הכסף למימון הטרור מגיעים ממדינות תומכות טרור שבהן בולטת איראן (אשר מעורבת במימון טרור של חזבאללה, חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין). בנוסף לכך ברשות ארגוני הטרור מקורות מימון נוספים. לכמה מהם יש הכנסות מכספי פשיעה (חזבאללה), מכירת מוצרי נפט וגביית מיסים מהאוכלוסייה (דאעש). ארגונים אחרים עושים שימוש למימון הטרור בכספים שהושגו ממקורות כגון תרומות, קרנות צדקה, רווחי מסחר וכדומה, שהופנו למימון טרור.

בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההכרה בחשיבות סיכול ערוצי מימון הטרור כחלק מן המאמץ לסכל פעילות טרור. בעקבות פיגועי ה־11 בספטמבר 2001, תפס המאבק הבינלאומי במימון טרור תאוצה והוחלט לשלב את המאבק הבינלאומי בטרור במאבק במימון טרור ואף לייעל אותו באמצעות חקיקה ופעילות סיכול. אולם ככל שהמאבק בפעילות מימון הטרור גובר שיטות מימון הטרור והופכות למתוחכמות ומגוונות יותר, דבר המקשה על  המעקב אחר מקורות מימון הטרור והניסיונות להיאבק בהם.