מימון הטרור

“תנועת האצילים”, מיליציה שיעית המופעלת בעיראק ע”י איראן, פועלת גם ברצועת עזה ועוסקת בחלוקת כספים למשפחות שהידים ואסירים

"תנועת האצילים" (חרכת אלנג'באא') הינה מיליציה עיראקית שיעית המופעלת ע"י כוח קדס האיראני, שהוקמה בשנת 2013 ע"י שיח' אכרם אלכעבי בעיראק. לאלכעבי קשר הדוק לאיראן עוד מתקופת פעילותו הצבאית נגד הכוחות האמריקאים בעת שהייתם בעיראק. כמו כן פועלת "תנועת האצילים" בסוריה. הסיוע של איראן וחזבאללה הפך את "תנועת האצילים" לאחת המיליציות השיעיות החזקות והחשובות בעיראק.
להמשך קריאה...

טרור וכספים: “צבא האומה הסלפי בירושלים”, ארגון המזוהה עם אלקאעדה הפועל ברצועת עזה, חידש לאחרונה קמפיין לגיוס כספים באמצעות ביטקוין

"צבא האומה הסלפי בירושלים", ארגון ג'האדיסטי ברצועת עזה המזוהה עם אלקאעדה, חידש ב-8 במאי 2020 קמפיין לגיוס תרומות באמצעות המטבע הווירטואלי ביטקוין (פרטים על הארגון, ראו נספח). על פי כרזה שפרסם הארגון מיועדות התרומות לצייד את לוחמי הג'האד. בתחתית הכרזה נרשמו כתובות של ארנק וירטואלי לתרומות במטבע הביטקוין, בו ניתן להפקיד את הכספים, כתובת האימייל של הארגון וחשבון הטלגרם שלו (טלגרם, 8 במאי 2020).
להמשך קריאה...

מימון הטרור: סנקציות שהטילה ארה”ב על 12 חברות של מוסד השהיד חשפו מערכת ענפה של חברות מסחריות התומכת בפעילות הצבאית-טרוריסטית של חזבאללה

ב-26 בפברואר 2020 הודיע המשרד לפיקוח על נכסים זרים במשרד האוצר האמריקאי (OFAC) , כי הכניס לרשימת הסנקציות שלושה פעילים בכירים העומדים בראש מוסד השהיד של חזבאללה. כמו כן הוכנסו לרשימה, חברת אטלס אחזקות, שבבעלות מוסד השהיד, ו-11 חברות מסחריות השייכות לה (סה"כ 12 חברות).
להמשך קריאה...

תורכיה כמדינה תומכת טרור: תורכיה מאפשרת פעילות מבצעית של חמאס בשטחה, העוסקת בין השאר בהפעלת חוליות טרור ביהודה ושומרון ובהעברת כספי טרור ליהודה ושומרון ולרצועת עזה

במהלך ביקור אסמאעיל הניה וחברי משלחת חמאס בתורכיה נחשף לראשונה באופן רשמי תפקידו של ג'האד יע'מור והוא הוצג כנציג הרשמי של חמאס בתורכיה. יע'מור הוא פעיל חמאס שמוצאו מבית חנינא במזרח ירושלים, שהיה מעורב בחטיפת החייל נחשון וקסמן ז"ל. הוא נידון למאסר עולם בישראל וגורש לתורכיה במסגרת "עסקת שליט".
להמשך קריאה...

הרשות הפלסטינית נוקטת מדיניות שיטתית של בנייה מחדש של בתי מחבלים שנהרסו על ידי ישראל: המקרה של אסלאם אבו חמיד

בליל 24 באוקטובר 2019 הרסו כוחות הביטחון הישראליים מבנה בבנייה, במחנה הפליטים אלאמערי סמוך לרמאללה, של משפחת המחבל אסלאם אבו חמיד, שהרג חייל צה"ל במאי 2018. בעקבות הריסתו פרצו במקום עימותים אלימים בין כוחות הביטחון לבין הפלסטינים. בכירים ברשות הפלסטינית ובפתח הזדרזו להודיע כי הרשות תבנה מחדש את המבנה, שהרסה ישראל.
להמשך קריאה...

חברת ה”התנגדות”: הפעילות המוניציפלית של חזבאללה

חזבאללה בונה בקרב החברה השיעית בלבנון "מדינה בתוך מדינה", הנותנת מענה לצרכי התושבים בכל תחומי החיים. תחומי הפעילות האזרחיים של חזבאללה כוללים גם את התחום המוניציפלי בעיריות המצויות באזורים שבהם מתגוררת אוכלוסייה שיעית. חזבאללה מייחס חשיבות רבה לשלטון המקומי גם בעיירות ובכפרים ומחזיק בהם נציגות קבועה. באמצעות עמדות כוח ברמה המוניציפלית ומתן שירותים לתושבים המקומיים, בערים, עיירות וכפרים, זוכה חזבאללה להשפעה רבה בשטח. אולם חזבאללה לא רק משקיע משאבים משלו במתן שירותים מוניציפליים. פעילותו בתחום זה, לפחות לטענת מתנגדי הארגון, מהווה גם מקור מימון חשוב לפעילות התשתית האזרחית של חזבאללה. גוף המטה בחזבאללה, אשר מסדיר את פעילות הארגון בממשל המקומי הינו אגודת הפעילות המוניציפלית (הנקראת גם יחידת הפעילות המוניציפלית), אשר נציגיו פרוסים בריכוזי האוכלוסייה השיעית ברחבי לבנון.
להמשך קריאה...

מימון הטרור

ארגון טרור חייב שיהיו לו מקורות מימון כדי לממן ולממש את כלל פעילותו ומטרותיו. בלא מקורות מימון יתקשה הארגון להתקיים ולהוציא לפועל את מטרותיו. ללא מימון לא יוכל הארגון להפעיל את אנשיו, לכלכלם, לציידם ולהכין ולשמור על תשתית סבירה לפעולתו.

ניתן לחלק את מימון הטרור לשתי מטרות עיקריות: מימון פעולת טרור ממוקדת בעלת מטרה ברורה. במקרה זה הפעילות הפיננסית תהא מוגבלת בהיקף, בסכומים ובזמן. או מטרה רחבה יותר של הקמה, שמירה והזנה של תשתית הטרור מבנה ארגוני, רכש, הוצאות שוטפות, תשלום משכורות וכדומה. במקרה זה הפעילות הפיננסית אינה מוגבלת בזמן, בתקרה או היקף פיננסי.

מרבית סכומי הכסף למימון הטרור מגיעים ממדינות תומכות טרור שבהן בולטת איראן (אשר מעורבת במימון טרור של חזבאללה, חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין). בנוסף לכך ברשות ארגוני הטרור מקורות מימון נוספים. לכמה מהם יש הכנסות מכספי פשיעה (חזבאללה), מכירת מוצרי נפט וגביית מיסים מהאוכלוסייה (דאעש). ארגונים אחרים עושים שימוש למימון הטרור בכספים שהושגו ממקורות כגון תרומות, קרנות צדקה, רווחי מסחר וכדומה, שהופנו למימון טרור.

בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההכרה בחשיבות סיכול ערוצי מימון הטרור כחלק מן המאמץ לסכל פעילות טרור. בעקבות פיגועי ה־11 בספטמבר 2001, תפס המאבק הבינלאומי במימון טרור תאוצה והוחלט לשלב את המאבק הבינלאומי בטרור במאבק במימון טרור ואף לייעל אותו באמצעות חקיקה ופעילות סיכול. אולם ככל שהמאבק בפעילות מימון הטרור גובר שיטות מימון הטרור והופכות למתוחכמות ומגוונות יותר, דבר המקשה על  המעקב אחר מקורות מימון הטרור והניסיונות להיאבק בהם.