מחקרי עומק ותשתית

ההתפתחויות הדרמטיות במזרח התיכון בחודשים האחרונים, במרכזן הישגיה הצבאיים של ישראל מול חמאס וחזבאללה וקריסת משטר אלאסד בסוריה, החלישו באופן ניכר את איראן ו”חזית ההתנגדות” אותה היא מובילה ומציבה בפניה אתגרים משמעותיים, ובראשם הפגיעה ביכולת ההשפעה האזורית של טהראן. אתגרים אלה מצטרפים לשורת אתגרים נוספים עמם מתמודדת הרפובליקה האסלאמית, ובראשם העמקת המשבר הכלכלי, השלכות התקיפה הישראלית בסוף אוקטובר 2024 וחזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן; לנוכח ההתפתחויות האזוריות האחרונות מנסה איראן  להמעיט מחומרת המצב תוך הדגשת יכולותיה ויכולות ”חזית ההתנגדות” להתגבר על האתגרים ולהמשיך לפעול לנוכח הנסיבות החדשות, בין השאר בזכות יכולתם של שלוחיה האזוריים של איראן לייצר אמצעי לחימה בעצמם, הבלטת כישלונה של ישראל לממש את יעדיה במלחמה, והצגת הפסקת האש בלבנון וברצועת עזה כניצחון עבור ”חזית ההתנגדות” וככישלון אסטרטגי עבור ישראל, והדגשת המשך התמיכה האיראנית ב”התנגדות” בהיותה נדבך מרכזי במדיניות הרפובליקה האסלאמית. להערכתנו, אין בכוונת איראן לסגת ממאמציה לנסות ולשמר את מעמדה האזורי ולהמשיך בתמיכתה ב”חזית ההתנגדות”. עם זאת, נראה כי איראן תבחן כיצד לבצע התאמות נדרשות ולמצוא פתרונות אפשריים למגבלות ולאילוצים הניצבים בפניה בזירות הפעולה המרכזיות בהן היא פועלת.   להמשך קריאה...

במהלך הלחימה של חזבאללה נגד ישראל מ-8 באוקטובר 2023 ועד הפסקת האש ב-27 בנובמבר 2024, השתמש הארגון במגוון רחב של אמצעי לחימה לצורך תקיפת יעדים אזרחיים וצבאיים ישראליים. בין השאר, הופעלו רקטות מסוגים שונים, טילים בליסטיים, כלי טיס בלתי מאוישים, טילים נגד טנקים, פגזי ארטילריה וטילים נגד מטוסים; הפעלת אמצעי הלחימה בוצעה בהתאם למדיניות הפעלת הכוח של חזבאללה, כאשר עם כל הסלמה מדורגת בתקיפות נגד ישראל, הוכנסו לשימוש אמצעים חדשים שנועדו להגביר את טווח הפגיעה ויעילותה ואת עוצמת האש; רובם המכריע של אמצעי הלחימה יוצרו באיראן וברוסיה והוברחו לחזבאללה בטיסות ישירות מאיראן או בשיירות שעברו דרך שטח סוריה. בנוסף, הארגון הסתמך גם על ייצור עצמי של אמצעי לחימה; מחקר זה סוקר את אמצעי הלחימה בהם עשה חזבאללה שימוש מאז תחילת הלחימה ב-8 באוקטובר 2023 ואת המאפיינים שלהם; מגוון אמצעי הלחימה שבהם השתמש חזבאללה שיקף את היכולות הצבאיות המתקדמות שבהן הצטייד הארגון בשנים שחלפו בין מלחמת לבנון השנייה ב-2006 לתחילת הלחימה באוקטובר 2023, ואת אפשרויות הפעולה שלו נגד ישראל, הן בקרבת הגבול והן ביכולת האיום על יעדים בעומק ישראל. על אף הפגיעה הנרחבת של צה"ל באמצעי הלחימה שברשות חזבאללה במהלך העימות הנוכחי, להערכתנו, לארגון עדיין יש יכולות וידע שמאפשרים לו להמשיך ולהוות איום אם הוא לא יפורק מכל אמצעי הלחימה שלו בכל רחבי לבנון. להמשך קריאה...

ב-8 בדצמבר 2024, כבשו המורדים בהובלת ארגון היא'ת תחריר אלשאם, בהנהגת אחמד אלשרע, המכונה אבו מחמד אלג'ולאני,  את דמשק והפילו את משטרו של נשיא סוריה, בשאר אלאסד, אחרי מערכה צבאית של 12 יום. בעקבות זאת, הפך מנהיג היא'ת תחריר אלשאם, לשליט בפועל של סוריה. אחמד אלשרע עבר לאורך חייו שינויים אידיאולוגיים שהובילו אותו מנער שגדל  בסוריה לפעיל ג'האד בשורות אלקאעדה והמדינה האסלאמית בעיראק ועד אחד המנהיגים המובילים של ההתקוממות נגד משטר אלאסד בסוריה. המהפכים שעבר אלשרע התבטאו בעמדות שהציג ביחס לתפיסת הג'האד ובהתנתקות הפומבית מאלקאעדה ומדאעש, לצד שינויים באופן הלבוש והתדמית שהציג בתוך סוריה וכלפי הקהילה הבינלאומית. בראייתנו, האמביוולנטיות בעמדות של אלשרע והשינויים בהתנהלותו לאורך השנים נועדו להבטיח את שרידות ארגונו, אך גם הצביעו על גמישותו האידיאולוגית ועל הפרגמטיות הפוליטית שלו. להערכתנו, אלשרע צפוי להמשיך ולהציג את עצמו כאדם פרגמטי כדי להבטיח את התמיכה העממית והבינלאומית בשלטונו המתעצב, אולם עדיין נותר לבחון האם העמדות האידיאולוגיות שאותן גיבש כמנהיג סלפי-ג'האדי יבואו לידי ביטוי גם בהיותו המנהיג הפוליטי של סוריה, ובכללן השאיפה שהביע בעבר להוביל ג'האד כדי "לשחרר את אלאקצא". להמשך קריאה...

איראן, בהובלת משמרות המהפכה וכוח קדס, מפעילה מזה שנים מערך הברחות של אמצעי לחימה וכספים לטובת שלוחיה במזרח התיכון, בראשם חזבאללה וחמאס. עד הפלת משטר אלאסד בתחילת דצמבר 2024, שימשה סוריה כנתיב הברחות מרכזי שסייע לחזבאללה להתחמש באמצעי לחימה מתקדמים ומדויקים שבחלקם נעשה שימוש בלחימה נגד ישראל; ממסמכי שלל של חמאס שנתפסו ברצועת עזה במלחמת "חרבות ברזל" עולה תיאור מקיף של הנתיבים ששימשו את איראן להברחת אמצעי לחימה ביבשה, באוויר ובים לסוריה, ללבנון וליהודה ושומרון, לצד התייחסות למעצר בירדן של רשת מבריחים של התנועה ותיאור כיצד חמאס ואיראן מנסות להעביר אמצעי לחימה ליהודה ושומרון בניסיון להצית חזית נוספת נגד ישראל. כמו כן,  הוצגו דרכי הפעולה של  ישראל וארה"ב לסיכול הברחות; ירדן הגבירה בשנים האחרונות את מאמצי הסיכול נגד הברחות הנשק והסמים על ידי רשתות שפועלות בהכוונה של איראן והמיליציות הנאמנות לה מכיוון דרום סוריה לשטחה. גם ישראל הגבירה את מאמצי הסיכול נגד ניסיונות ההברחה לחזבאללה ולפעילי הטרור ביהודה ושומרון; הפלת משטר אלאסד פגעה ביכולת של איראן להעביר אמצעי לחימה וציוד נוסף דרך סוריה, במיוחד לחזבאללה שמנסה להשתקם אחרי הפגיעות הקשות מצד ישראל. עם זאת, המחויבות האיראנית ל"ציר ההתנגדות" צפויה להוביל את טהראן לחפש דרכים חלופיות כדי להתגבר על אובדן הנתיב האסטרטגי בסוריה ולהעביר אמצעי לחימה לארגונים השלוחים כדי שיוכלו לפגוע בישראל. להמשך קריאה...

ב-27 בנובמבר 2024, פתחו ארגונים חמושים המתנגדים למשטרו של נשיא סוריה, בשאר אלאסד, בהובלת הארגון האסלאמי-ג'האדי היאת תחריר אלשאם, במבצע "הרתעת התוקפנות" נגד כוחות הצבא הסורי ובעלי בריתם בצפון-מערב סוריה. לאחר מכן, פתחו ארגונים נוספים שפועלים בחסות תורכית במבצע "שחר השחרור" באזור חלב, והתאגדות נוספת של ארגוני מורדים השתלטה על דרום סוריה. ב-8 בדצמבר 2024, השלימו המורדים את כיבוש דמשק והפילו את משטר הנשיא בשאר אלאסד; המערכה שהובילה להפלת המשטר נוהלה על ידי שלושה ארגוני גג – חדר המבצעים אלפתח אלמבין בהובלת היאת תחריר אלשאם, צבא סוריה הלאומי הפרו-תורכי וחדר המבצעים הדרומי. כל אחד מהארגונים מורכב ממאות קבוצות, ארגונים, יחידות וישויות פוליטיות שמתאפיינים בהבדלים אידיאולוגיים, דתיים ואתניים ומחזיקים באינטרסים שונים; גורם כוח נוסף הם הכוחות הסוריים הדמוקרטיים, מיליציה בהובלת כוחות כורדיים ובתמיכת ארה"ב שפועלת לחזק את השליטה הכורדית בצפון סוריה ונמצאת בעימות מול גורמי הכוח החדשים בסוריה; גורמי הכוח שתפסו את השלטון בסוריה עדיין לא סיפקו הצהרות רשמיות בנוגע לישראל, גם לנוכח תקיפות צה"ל נגד מתקנים אסטרטגיים ברחבי סוריה ותפיסת אזור החיץ ברמת הגולן; על אף שיתוף הפעולה המסתמן כעת בין גורמי הכוח המהפכניים בהפלת משטר אלאסד ולמרות הצהרותיו של מנהיג היאת תחריר אלשאם, אחמד אלשרע (אבו מחמד אלג'ולאני), על רצונו להקים שלטון שייתן ייצוג לכל הסורים, להערכתנו ריבוי הקבוצות והאינטרסים המנוגדים עלולים להוביל לעימותים פנימיים ולהחרפת הכאוס בתוך סוריה. עם זאת, אם הצדדים ינסו להפיק את הלקחים משגיאות שנעשו באזורים אחרים במזרח התיכון אחרי הפלת משטרים רודניים, כדוגמת עיראק ולוב, וינסו לגבש גישה מכילה שתספק את רוב האינטרסים של הקבוצות והקהילות השונות. ובטווח הארוך, ייתכן שקיימות גם הזדמנויות להסדרה ולייצוב סוריה.  להמשך קריאה...

בשנת 2023 חלה עלייה משמעותית בהיקף הטרור. במהלך השנה בוצעו 179 פיגועים משמעותיים לעומת 86 בשנת 2022. 27 פיגועים בוצעו בשטח ישראל (לעומת 16 פיגועים בשנת 2022). בפיגועים נהרג 43 בני אדם (37 אזרחים ושישה אנשי כוחות ביטחון). זאת, לעומת 30 אזרחים שנהרגו במהלך השנה הקודמת. גם השנה מבין הפיגועים בלטו פיגועי הירי. סה"כ בוצעו במהלך השנה 108 פיגועי ירי המהווים כ60% מכלל הפיגועים (לעומת 46 בשנת 2022). כמו כן בוצעו 35 פיגועי דקירה (כ-19% מכלל הפיגועים); עשרים פיגועי דריסה (כ-11% מכלל הפיגועים); חמישה פיגועי פיצוץ מטען; וחמישה פיגועים משולבים. לזאת יש להוסיף, כמה אלפי אירועי ידויי אבנים וכמה מאות אירועים של השלכת בקבוקי תבערה. יש גם לציין פעילות טרור שבוצעה נגד כוחות הביטחון הישראלים בעת פעילות מבצעית, אשר לא כולה תועדה. בשל מלחמת חרבות ברזל שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 יצא סיכום שנת 2023 באיחור ניכר ובמתכונת מקוצרת והוא אינו כולל את סיכום הטרור ברצועת עזה. להמשך קריאה...