מחקרי עומק ותשתית

ח'אלד משעל, שעומד בראש הנהגת "החוץ" של חמאס מאז אפריל 2021, הוא ממייסדי התנועה ושימש בעבר ראש הלשכה המדינית במשך 21 שנה. למרות זאת, הוא נחשב לדמות שנויה במחלוקת שמגלם את המתח בין הנהגת "החוץ", ששוהה בבתי מלון יוקרתיים ומסתובבת בין מדינות ערב, לבין הנהגת "הפנים" ברצועת עזה שמתמודדת עם אתגרי השלטון היומיומיים ועם השלכות העימותים הצבאיים מול ישראל; מסמכי שלל של חמאס שנתפסו במהלך תמרון צה"ל ברצועת עזה במלחמת "חרבות ברזל" סיפקו עדות למאבקי הכוח בצמרת התנועה. המסמכים תיארו כיצד הנהגת "הפנים" בהובלת יחיא אלסנואר ניסתה להחליש את כוחו של משעל במרכזי קבלת ההחלטות של חמאס, במיוחד במהלך קידום התוכניות הצבאיות ליישום חזון “השמדת ישראל” אחרי מבצע "שומר החומות" במאי 2021; מסמכי השלל גם הציגו את דמותו של משעל כמי שנתפש כגורם מפריע ליחסים האסטרטגיים עם איראן, הן בעיני אלסנואר ואסמאעיל הניה, והן בעיני מחמד סעיד איזדי, ראש ענף פלסטין בכוח קדס האיראני, שאף התעמת ישירות עם משעל; משעל גם נתפש כאחראי לסילוק חמאס מסוריה בשל תמיכתו במורדים נגד משטר אלאסד בתחילת מלחמת האזרחים ב-2011. מסמכי השלל הראו כיצד בהנהגת "הפנים" ובאיראן פעלו לבודד את משעל בזמן תהליך הפיוס מול סוריה כחלק מחיזוק "ציר ההתנגדות; בעקבות סיכול הניה ואלסנואר, מונהגת כיום חמאס על ידי ועדה זמנית של חמישה בכירים, בהם משעל. הבחירות לנושאי התפקידים הבכירים בהנהגת התנועה צפויות להתקיים רק לאחר סיום המלחמה ברצועת עזה, אולם לנוכח הסיכולים של רבים מחברי הנהגת "הפנים" האזרחית והצבאית צפוי לעלות משקלה של הנהגת "החוץ", ובמיוחד של משעל שאיבד את יריביו המרכזיים בצמרת התנועה. כמו כן, היחלשותה האזורית של איראן לצד הפלת משטר אלאסד בסוריה מהווים גורמים שעשויים לצמצם את מוקדי ההתנגדות לכוחו של משעל בהנהגת חמאס. להמשך קריאה...

הסכם הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון מ-27 בנובמבר 2024, אשר סיים את הלחימה בין ישראל לבין חזבאללה שהחלה ב-8 באוקטובר 2023, הציב את חזבאללה בפני צומת הדרכים המשמעותי ביותר מאז הקמת הארגון בשנת 1982 בשל אובדן ההנהגה הבכירה, ובראשה המזכ"ל חסן נצראללה ויורשו המיועד האשם צפי אלדין, לצד מפקדים בכירים ואלפי פעילים, בנוסף לאובדן של יכולות ותשתיות צבאיות ופגיעה במעמד הארגון בתוך לבנון; על אף מינויו של נעים קאסם למזכ"ל חזבאללה והצהרות בכירי חזבאללה כי הארגון התאושש מהמכות הקשות, דווח כי יש מחלוקות פנימיות בצמרת  הארגון לצד דרישות למצות את הדין עם האחראים בכל הדרגים על תוצאות המלחמה; האיסור בהסכם הפסקת האש על פעילות חזבאללה בדרום לבנון לצד המשך תקיפות צה"ל לאכיפת ההסכם ופריסת כוחות צבא לבנון מדרום לנהר הליטאני מקשים על חזבאללה לשקם את יכולותיו. בנוסף, הפלת משטר אלאסד בסוריה סגרה את נתיבי הברחת אמצעי הלחימה מאיראן לשדה התעופה בדמשק ובנתיבים היבשתיים ללבנון, בעוד שהאיסור שהטילה ממשלת לבנון על טיסות מאיראן והידוק הפיקוח בשדה התעופה של בירות אילצו את חזבאללה לחפש דרכים חלופיות להברחת אמצעי לחימה וכסף לארגון; המשך השהות של כוחות צה"ל בדרום לבנון לצד התקיפות האוויריות הציבו אתגר בפני הנרטיב של חזבאללה כ"מגן לבנון". בכירי הארגון הטילו על מוסדות המדינה את האחריות לסיום "ההפרות" הישראליות, תוך איומים כי "ההתנגדות" עלולה לאבד את הסבלנות. עם זאת, חזבאללה בעת הזו מרוסן ונמנע מהפרה גלויה של הפסקת האש; היחלשות מעמד חזבאללה בזירה הפנים-לבנונית אפשרה את סיום המבוי הסתום הפוליטי במדינה עם בחירת והקמת ממשלה חדשה, והתחייבותם לקדם את מונופול המדינה על הנשק הציבה איום אפשרי על עתיד חזבאללה כארגון חמוש; להערכתנו, האתגרים הניצבים בפני חזבאללה יאלצו  אותו  לרכז מאמצים במשך זמן רב כדי לנסות ולהשתקם כארגון צבאי וחברתי ולייצב את מעמדו בזירה הפנימית,  תוך ניסיון להתמודד עם החסמים שמקשים עליו לקבל את המימון ואמצעי הלחימה מאיראן. במקביל, בכירי חזבאללה צפויים להמשיך ולהבליט את תפקיד "ההתנגדות" ולהדגיש את הסיוע שהם מעניקים בתחום השיקום האזרחי במטרה לשמר את בסיס התמיכה בקהילה השיעית. בשל כך, הארגון צפוי להימנע מעימות ישיר מול ישראל כל עוד יישארו כוחות צה"ל בחמשת המוצבים בדרום לבנון ותימשכנה התקיפות האוויריות, אך עלול להתיר לארגונים אחרים או לפעילים בודדים לבצע פעולות "עצמאיות". חזבאללה גם ישאף להימנע מחיכוך מול מוסדות המדינה, במיוחד בסוגיית פירוק הנשק, מתוך רצון להבטיח כי הבחירות הפרלמנטריות שצפויות להתקיים במאי 2026 יאפשרו לו לחדש את מעמדו בזירה הפנים-לבנונית. לצד זאת, תהליך פירוק חזבאללה מנשקו, בדגש על אזור דרום לבנון, צובר תאוצה במהלך החודשים האחרונים, אולם הלחץ המשמעותי שמפעילה ארה"ב על הממשל הלבנוני לפרק את הארגון מנשקו גם מצפון לנהר הליטאני עלולה להקשות על שאיפת הנשיא עון לפתור את הסוגיה בשיח וללא עימות. להמשך קריאה...

מבצע "שומר החומות" (מאי 2021) נתפס על ידי ישראל כהצלחה גדולה שפגעה קשות בחמאס וחיזקה את ההרתעה הישראלית נגד התנועה. התבטאויות בכירים ישראלים הדגישו את הפגיעה ביכולות הצבאיות, ובראשן מערכת המנהרות ("המטרו"), וטענו כי חמאס לא צפויה לפעול נגד ישראל לאורך שנים; בחמאס שררה גישה הפוכה שראתה במבצע, אותו כינתה מַעְרַכַּת "סָיְף אלְקֻדְס" ("קרב חרב ירושלים"), הישג גדול עבור התנועה ותבוסה לישראל. הדבר בא לידי ביטוי בהתבטאויות פומביות של בכירי חמאס בימים שלאחר הפסקת האש, בהן הכריזו על ניצחון אסטרטגי והפחיתו מחומרת הפגיעה ביכולות הצבאיות; תחושת ההישג של חמאס הופיעה גם במסמכי שלל של חמאס שנתפסו ברצועת עזה במהלך תמרון צה”ל במלחמת “חרבות ברזל”; ההצלחה במבצע, בראיית חמאס, הביאה לחיזוק הביטחון העצמי של מנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא אלסנואר, שפעל לקדם את התוכניות הצבאיות ליישום החזון של "השמדת ישראל", בתיאום עם שאר חברות "ציר ההתנגדות", גם אם לא בהשתתפות פעילה של איראן וחזבאללה; מסמכי השלל מחזקים את ההבנה, שעלתה גם מתוך ההצהרות הפומביות, כי מבצע "שומר החומות" נתפש בעיני חמאס כקו פרשת מים במסגרת התוכנית האסטרטגיה העתידית של התנועה בעימות מול ישראל. על אף שהועלתה הצעה לקדם מהלך מדיני של הפסקת לחימה לשנים אחדות, המיקוד של הנהגת חמאס בהובלת אלסנואר הופנה להכנות המעשיות למהלך צבאי משמעותי, בדרך למתקפת ה-7 באוקטובר 2023, כשלב בהגשמת החזון העתידי של "השמדת ישראל".  להמשך קריאה...

הרעיון שעצם קיומה של מדינת ישראל ("הישות הציונית") היא בלתי חוקית ובלתי מוסרית מובנית בתפישת העולם של תנועת חמאס מאז הקמתה. עם זאת, חמאס הייתה מודעת למגבלותיה הצבאיות והמדיניות, ולכן נושא "השמדת ישראל" נותר בגדר חזון לעתיד לבוא והתנועה התמקדה בנרטיב של "אי הפסד הוא ניצחון"; לאחר מערכת סיף אלקדס (מבצע "שומר החומות") במאי 2021, החל שינוי בגישת חמאס, כאשר התגבשה ההכרה כי השמדת ישראל הפכה למטרה שניתן להשיגה בטווח הקרוב, שינוי שניכר גם בשורה של התבטאויות פומביות של מנהיגי חמאס; מסמכי שלל  של חמאס שנתפסו ברצועת עזה מעידים כי התוכנית לחיסול מדינת ישראל נתפשה בשנים האחרונות על ידי הנהגת חמאס, בהובלת יחיא אלסנואר (וגם על ידי בעלי בריתה, איראן וחזבאללה), כבת ביצוע וכבעלת סיכויים טובים להצליח בטווח הזמן הקרוב. אלה לא היו דיבורים בעלמא, אלא היו מעוגנים בבניית תוכניות מעשיות ותיאום מתמשך בין מרכיבי "ציר ההתנגדות". להבנתם, ישראל הפכה לפגיעה יותר מבעבר בעוד חמאס ושאר כוחות "ציר ההתנגדות" התחזקו. השינוי הזה בעמדה האסטרטגית של חמאס לא הובן כלל בישראל; להערכתנו, המכה הקשה שספגו חמאס ומרבית מרכיבי "ציר ההתנגדות" צפויה להסיג לאחור את "תוכנית ההשמדה" של ישראל, ולהחזירה לרמת החזון. בטווח הארוך, אם חמאס תצליח להשתקם, ותזכה לסיוע מאיראן, אין להוציא מכלל אפשרות כי גם בעתיד תחזור התנועה לעסוק ברעיון "השמדת ישראל" כתוכנית בת מימוש, בראייתה. להמשך קריאה...

תורכיה תחת הנהגת הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן היא מבעלות הברית האסטרטגיות החשובות ביותר של חמאס. הסיוע התורכי בא לידי ביטוי באירוח בכירים בחמאס, בתמיכה פוליטית-מדינית ואידיאולוגית ובסיוע כלכלי והומניטרי, כולל במהלך מלחמת "חרבות ברזל"; חמאס הקימה בתורכיה את אחת השלוחות החשובות ביותר שלה בחו"ל, אשר מתבססת על אסירים משוחררים מ"עסקת שליט". התנועה משתמשת בבסיס בתורכיה לתכנון פיגועים והעברת כספים למימון פעילות טרור בתוך ישראל, בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה וכן לגיוס כספים והלבנת הון עבור פעילות הטרור של חמאס, ובכלל זה מתקפת ה-7 באוקטובר 2023; במסמכי שלל של חמאס שנתפסו על ידי כוחות צה”ל ברצועת עזה במלחמת “חרבות ברזל” נמצאו עדויות למערכת היחסים בין חמאס לבין תורכיה ולאופן שבו חמאס השתמשה בתורכיה לפעילות טרור נגד ישראל; להערכתנו, לאור פעילות תשתית חמאס בתורכיה, מעורבותה הרבה בפעילות טרור ומדיניותה של תורכיה כלפי ישראל, חמאס תשאף לחזק ולהרחיב את הקשרים עם תורכיה. נראה כי גירוש מחבלים ובעיקר בכירים, מחוץ לישראל בכלל, ולתורכיה בפרט, עלול להביא לחיזוק בסיס הפעילות של חמאס בתורכיה, לסייע לשיקום הזרוע הצבאית של חמאס ויקל על חזרתם של האסירים המשוחררים לפעילות טרור. תהליך זה יביא בין השאר לחיזוק מעמדה של הנהגת חמאס בחו״ל בחסות תורכיה ולהגברת פעילות הטרור של חמאס מחוץ לישראל. בשל מיקומה של תורכיה והיחסים המעורערים שלה עם ישראל יתקשו כוחות הביטחון הישראליים לפעול ביעילות נגד תשתית ופעילות חמאס בתורכיה. להמשך קריאה...

סעיד איזדי, המכונה חאג' רמצ'אן, עומד בראש ענף פלסטין, היחידה בכוח קדס של משמרות המהפכה האיראניים שאחראית על הקשר עם ארגוני הטרור הפלסטיניים, ובראשם חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין (הגא"פ), לצורך הפעילות נגד ישראל. במסגרת פעילותו, הוביל איזדי את המאמצים האיראניים להברחת אמצעי לחימה, אספקת מימון והכשרות לארגונים הפלסטיניים ביהודה ושומרון וברצועת עזה; להידוק שיתוף הפעולה והתיאום בין הארגונים הפלסטיניים לבין חזבאללה; והסדרת את היחסים בין חמאס למשטר אלאסד בסוריה; מסמכים של חמאס שנתפסו ברצועת עזה במהלך תמרון צה"ל במלחמת "חרבות ברזל" חשפו את תפקידו הקריטי של איזדי בבניית "ציר ההתנגדות", בהתאם לחזונו של מפקד כוח קדס לשעבר קאסם סלימאני, בהובלת איראן ובשותפות של חזבאללה, חמאס והגא"פ; המסמכים תיעדו את התהליך, במסגרתו הצליח איזדי לאורך השנים להפוך לדמות מרכזית בקבלת החלטות בחמאס, בהשפעה על מנהיגיה ובמעורבות במהלכים האסטרטגיים שנבנו לקראת "המערכה הגדולה" – מתקפת ה-7 באוקטובר 2023; מתוך המסמכים, ניתן ללמוד על בעיות מהותיות שנוצרו לאורך השנים בחיבור כלל הגורמים ובניית הציר, את דרכי ההתמודדות של איזדי עם האתגרים, שהובילו גם למאבקי כוח בתוך חמאס, בין תומכי ההתקרבות לאיראן לבין המתנגדים להשפעה האיראנית הגוברת בהובלת ח'אלד משעל; להערכתנו, איזדי ימשיך להיות גורם מרכזי בניסיונות האיראניים לשקם את "ציר ההתנגדות", ובעיקר את חמאס וחזבאללה, בעקבות המלחמה נגד ישראל והפלת משטר אלאסד בסוריה. להערכתנו, איזדי וענף פלסטין יתמקדו בהברחות של אמצעי לחימה ליהודה ושומרון, במימון ובניסיונות לבצע פיגועים בשטח ישראל, כולל ניסיונות להתנקש באישים בכירים כחלק מפעולות הנקם בשל הפגיעה בארגוני "ציר ההתנגדות" והתקיפה הישראלית באיראן באוקטובר 2024.  להמשך קריאה...