ממסמכי שלל של חמאס עולה כי הנהגת התנועה עקבה באדיקות אחר ההתקדמות במגעים לנורמליזציה בין ישראל לבין סעודיה מאז תחילתם, וראתה במהלך כולו סכנה ממשית ואיום אסטרטגי העומד בסתירה לתפיסת עולמה; ערב ה-7 באוקטובר 2023, החליטה ההנהגה כי במסגרת מהלכי סיכול הנורמליזציה, יש לפעול להסלמה ולהבערת השטח ביהודה ושומרון ובירושלים, ויחיא אלסנואר הכריז כי יש לבצע "מהלך לא שגרתי" שיזעזע את ישראל ויבלום את המהלך. להמשך קריאה...
מאז מינויו של נעים קאסם למזכ"ל חזבאללה ב-29 באוקטובר 2024, הוא התבטא ביותר מחמישים נאומים, הצהרות ואיגרות, בהם התייחס בהרחבה למצבו של חזבאללה, למאבק של "ההתנגדות" מול ישראל וליחסים המורכבים בין הארגון לבין מוסדות מדינת לבנון, במיוחד על רקע ההחלטות נגד הארגון; נאומיו הראשונים של קאסם התאפיינו ברטוריקה הגנתית, שנועדה בעיקר להדגיש כי הארגון נמצא במגמת התאוששות ושיקום לאחר המהלומות הקשות שספג וכי הוא ממלא תפקיד חיוני בהגנה על לבנון. הוא גם הדגיש קאסם כי חזבאללה מוכן לתת למדינת לבנון את הלגיטימציה לפעול כדי לעצור את "התוקפנות" הישראלית ולשתף פעולה לגיבוש אסטרטגיית הגנה לאומית. עם זאת, המשך התקיפות הישראליות לאכיפת הפסקת האש מנובמבר 2024, לצד צעדי ההנהגה הלבנונית נגד הארגון הובילו להחרפת הרטוריקה מצד קאסם שכללה גם איום במלחמת אחים לצד איומים להגיב נגד ישראל; קאסם הקפיד בנאומיו להציג את חזבאללה כחלק ממאבק אזורי כולל נגד "פרויקט ישראל הגדולה". ככל שהממשל הלבנוני הקשיח את עמדותיו כלפי חזבאללה, הדגיש קאסם באופן מוצהר את החיבור של ארגונו לאיראן ול"ציר ההתנגדות"; כניסת חזבאללה למערכה לצד איראן ב-2 במרץ 2026 סיפקה לקאסם הזדמנות להצדיק את סיום נרטיב "הסבלנות" לצד הדגשת הקשר עם איראן והסלמת הרטוריקה כלפי ההנהגה הלבנונית בשל המשא ומתן הישיר מול ישראל. עם זאת, לאחר הפסקת האש השנייה ב-16 באפריל 2026, הוא ניסה לקדם את נרטיב הניצחון כדי לשלוח מסרים מתונים לכאורה על נכונות להידברות עם הממשל הלבנוני כדי להרחיק אותו מארה"ב ומישראל ולשנות את יחסו כלפי "ההתנגדות"; להערכתנו, התפתחות הרטוריקה והמגמות בנאומיו של מזכ"ל חזבאללה ממגננה למיליטנטיות משקפת את מדיניות הארגון מול ישראל, ככל הנראה בהשראה או הנחייה של איראן, ו"מתכתבת" עם המציאות המורכבת והמאתגרת שמלווה את נעים קאסם מאז כניסתו לתפקיד. עם זאת, ניכר כי גם לאחר החרפת הרטוריקה נגד הממשל הלבנוני והביקורת הנוקבת שהשמיע כלפיו, נמנע קאסם מ"שבירת הכלים" כדי לא להגביר את בידודו מבית. כניסת חזבאללה למערכה הנוספת נגד ישראל ב-2 במרץ 2026, בהוראת פטרונו האיראני, לוותה בהקצנת מסריו של קאסם, תוך התמקדות בהדגשת התנגדותו הנחרצת לכל מהלך מדיני של הסדרה מול ישראל שישפיע על עתידו של הארגון. להמשך קריאה...
מערך התקשורת של חמאס הינו מערך מסועף המשלב ערוצי תקשורת גלויים וסמויים, פורמליים ובלתי-פורמליים, ומכוון לקהלי יעד שונים ומגוונים. מערך זה משמש את חמאס ככלי תעמולה והסתה נגד ישראל במאבק על התודעה; מסמכי שלל של חמאס שנתפסו במהלך תמרון צה"ל ברצועת עזה העידו כי חמאס שולטת באופן מלא – ניהולי, פיננסי ואסטרטגי – גם בגופי תקשורת המזוהים עמה מבחינת תכנים ומסרים, אך מוצגים כ"עצמאיים". מודל תקשורתי "היברידי" זה משרת את חמאס ומאפשר לה מרחב תמרון מבחינה תקשורתית ומבחינה מדינית וצבאית; ממסמכי השלל עולה כי הפעילות התקשורתית של חמאס מתבססת על תוכנית-אב סדורה ורב-שנתית הנחלקת ל-25 פרויקטים מובילים, כאשר כל אחד מהם כולל יעדים מדידים, מכסות לייצור תכנים, לוחות זמנים, והקצאת משאבים; נדבך מרכזי בתוכנית ה"הסברה" הרב-שנתית הוא מערכה תודעתית המכוונת לערעור החוסן הישראלי. השיטות כוללות הפצת חדשות כָּזָב (פייק ניוז) מימון מודעות ממוקדות לקהלים בישראל, הפעלת עמודים סאטיריים ללעג על מנהיגים וסמלים ישראליים וזריעת דמורליזציה וספקות בקרב הציבור הישראלי ולהעמקת שסעים ומשברים; חמאס משקיעה משאבים ניכרים בעיצוב נרטיב המותאם למערב (באנגלית) כדי לגייס לגיטימציה ל"התנגדות" ולהשחיר את מדינת ישראל. במקביל, מתנהל קמפיין אגרסיבי נגד מדינות וגורמים ערביים המקדמים נורמליזציה עם ישראל, כולל יצירת "רשימות שחורות" והוקעה פומבית; דו"חות הביקורת הפנימיים חושפים כי גופי התקשורת של חמאס, סובלים מגירעונות, חובות אבודים וניהול לקוי של נכסים. הממצאים מעידים על תלות מוחלטת בהזרמת כספים מקופת חמאס, כולל דרך תורכיה; ראש מחלקת ההסברה עלי אלעאמודי, שלרוב פעל מאחורי הקלעים וכמעט לא נחשף בתקשורת, עלה לכותרות בסוף שנת 2025, בעקבות דיווחים בלתי רשמיים על מינויו לראש הלשכה המדינית בפועל של חמאס ברצועת עזה וממשיך דרכו המסתמן של יחיא אלסנואר; להערכתנו, הממצאים העולים ממסמכי השלל, ממחישים ביתר שאת את עובדת היותו של המערך התקשורתי מרכיב ליבה בתשתית מערך ההסתה והמאבק על התודעה של חמאס ומחדדים את תפקיד המפתח של מחלקת ההסברה והעומד בראשה הן בהתוויית המדיניות התקשורתית והן בניהול ריכוזי ובקרה של פעילות כלל מוסדות התקשורת הפועלים בשירות חמאס, ובכללם גופי התקשורת שחמאס מעדיפה לא להגדיר כגופים רשמיים הפועלים מטעמה. להמשך קריאה...
הזרועות הצבאיות של חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין (הגא"פ) קיימו שיתוף פעולה הדוק במערכות ובסבבי הלחימה נגד ישראל, כולל במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שהחלה בעקבותיה ברצועת עזה, והפעילו יחד חדר מבצעים משותף עם הפלגים החמושים הנוספים ברצועה; למרות שיתוף הפעולה, נרשמו לא מעט מקרים של מחלוקת בין שתי התנועות, בעיקר על רקע שיגורי רקטות עצמאיים של הגא"פ שהובילו לסבבי לחימה קצרים מול ישראל בניגוד למדיניות "ההסלמה המבוקרת" שחמאס ניסתה לקדם במקביל להכנות החשאיות למתקפת ה-7 באוקטובר 2023. ממסמכי שלל של חמאס שנתפסו על ידי צה"ל ברצועת עזה עולה כי בחמאס הביעו חוסר שביעות רצון מההתנהלות העצמאית; מסמכי השלל גם אישרו כי לא מעט רקטות ששוגרו על ידי הגא"פ לעבר ישראל נפלו ברצועת עזה וגרמו להרג תושבים פלסטינים ולנזק רב וכי גם חמאס ראתה בכך בעיה קשה; בניסיון לצמצם את ההתנהלות הסוררת של הגא"פ, פעלו בחמאס לכפות את רצונם על הגא"פ ואף להכפיף את הארגון לשליטתם הישירה; מסמכי השלל מציגים מערכת יחסים פרגמטית ותלוית אינטרסים בין חמאס ובין הגא"פ. חמאס רואה בגא"פ ארגון לא ממושמע הזקוק לבקרה קבועה ופיקוח, בעוד הגא"פ מבקש לזכות בהגמוניה הציבורית באמצעות פעילות אקטיביות יותר נגד ישראל. על אף שלא ידוע אם חמאס הצליחה ליישם במלואה את התוכניות להשתלטות על הגא"פ, המלחמה ברצועת עזה הראתה כי שתי התנועות הצליחו להתגבר על חילוקי הדעות ולשתף פעולה מול ישראל, כולל במסגרת העסקאות לשחרור החטופים. להערכתנו, על אף שחמאס תוותר לכאורה על השליטה הפוליטית ברצועת עזה במסגרת השלב השני של הסכם הפסקת האש, שתי התנועות צפויות להציג עמדה נוקשה בכל הנוגע לפירוק הנשק ולהמשיך לפגוע בכוחות הביטחון ובאזרחים ישראליים בהתאם לחזון של מלחמת ג'האד עד ל"השמדת ישראל". עם זאת, אם חמאס תציג עמדות פרגמטיות, העימות בין התנועות צפויות להתחדש ולהחריף, גם כלפי חוץ. להמשך קריאה...
ב-14 בינואר 2026, הודיע השליח האמריקאי המיוחד, סטיב וויטקוף, על תחילת השלב השני של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה. בעקבות זאת, הוכרז על הקמתה של הוועדה הלאומית לניהול עזה, גוף פלסטיני טכנוקרטי שאמור לנהל את ענייני היומיום ברצועה בהתאם לתוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ; מרביתם של 12 חברי הוועדה, בראשותו של ד"ר עלי שעת', הם מזוהי פתח והרשות הפלסטינית וחלקם גם מילאו תפקידים בממשלות הרשות הפלסטינית ובמוסדות ציבוריים. בין חברי הוועדה נמצאים סאמי נסמאן, בכיר לשעבר במודיעין הכללי הפלסטיני שנידון למאסר על ידי רשויות חמאס ברצועת עזה, והנאא' אלתרזי, האישה היחידה בוועדה ועורכת דין נוצרייה שמתמחה במשפט אסלאמי; בכתב המינוי של הוועדה נאמר כי היא מחויבת לביסוס ביטחון התושבים, להשבת השירותים החיוניים ולטיפוח חברה המושתתת על שלום, דמוקרטיה וצדק. יו"ר הוועדה שעת' ציין כי בראש סדר העדיפויות נמצאים מתן מחסה לתושבים ופינוי ההריסות, והוועדה כבר הורתה על ביטול אגרות ומסים עבור תושבים ועסקים ברצועה; חמאס ציינה כי היא פועלת להעביר את סמכויות השלטון לידי הוועדה, בעוד שברשות הפלסטינית הדגישו את הצורך בחיבור בין המוסדות ברצועת עזה לבין יהודה ושומרון; להערכתנו, על אף הרצון הטוב מצד חברי הוועדה להתחיל בפעילות מהירה לטובת תושבי הרצועה, הם צפויים להיתקל בקשיים ביישום החזון למציאות בשטח. ראשית, ישראל עדיין מונעת את כניסתם לרצועת עזה דרך מעבר רפיח כל עוד לא תיפתר סוגיית החלל החטוף הישראלי האחרון, ולכן חברי הוועדה נאלצים לעבוד ממצרים. בנוסף, לא ברורה מידת חופש התנועה שתקבל הוועדה, במיוחד באזורים שבהם עדיין יש לישראל שליטה ביטחונית. בנוסף, על אף נכונות חמאס להעביר לוועדה את סמכויות השלטון ברצועה, הוועדה תצטרך להתבסס על עשרות אלפי עובדים שעדיין נאמנים לחמאס אחרי קרוב לשני עשורים של שליטה מוחלטת של חמאס ברצועה. במצב כזה, הוועדה תוכל לכל היותר לממש פעילות סיוע ושיקום מוגבלים, אולם לא לפתור את שאלות הליבה של שליטה, ביטחון ופירוז. להמשך קריאה...
חמאס מחשיבה מאד את תפקיד העיתונאים במהלך מערכות ועימותים עם ישראל ורואה בהם חלק ממערכת התעמולה, המאבק על התודעה וההסתה. ארגוני הטרור ברצועת עזה, ובראשם חמאס, מפעילים ברצועת עזה מספר רב של ערוצי תקשורת מטעמם ואשר מזוהים עמם; במתקפת ה-7 באוקטובר 2023, עיתונאים המקורבים לחמאס קיבלו התרעה מראש על המתקפה והגיעו לאזור הגבול ואף ליישובים הישראליים בעוטף עזה והעבירו משם שידורים ישירים. גם במהלך מלחמת “חרבות ברזל” נצפו עיתונאים רבים שסיקרו מקרוב את אזורי הקרבות, באישור התנועה; מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ולאורך מלחמת ״חרבות ברזל" (עד 30 בנובמבר 2025), דיווחה לשכת ההסברה הממשלתית של חמאס ברצועת עזה על 256 אנשי ונשות תקשורת פלסטינים שנהרגו ברצועה. ארגונים בינלאומיים להגנה על עיתונאים דיווחו על כ-220 אנשי תקשורת הרוגים; לפי המידע שנבדק ע"י מרכז המידע למודיעין ולטרור במחקר הנוכחי ובמחקר קודם שפורסם בפברואר 2024, 266 אנשים שהוגדרו כעיתונאים ואנשי תקשורת נהרגו במהלך המלחמה ברצועת עזה. מניתוח זהות ההרוגים עולה כי כ-60% מתוכם היו חברי ארגוני טרור או מזוהים עמם, בדגש על חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין; אחד המאפיינים הבולטים של השימוש של חמאס וארגוני טרור נוספים בתקשורת הוא זהות כפולה של אנשי תקשורת ששימשו במקביל פעילים צבאיים חמושים. תופעה זו הייתה בולטת במיוחד בשיתוף הפעולה בין חמאס לבין רשת אלג'זירה הקטרית. עירוב זה בין התפקידים לא רק מערער את האמון באנשי התקשורת ומהימנות הדיווחים שלהם, אלא גם משנה את הסטטוס של העיתונאים בהתאם למשפט הבינלאומי ומציב אותם בפני סכנות, שכן לכוחות צבא קשה להבחין מי הוא אכן עיתונאי ומי הוא פעיל טרור. להמשך קריאה...
