מחקרי עומק ותשתית

מאז מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001, הפכה הזירה הפיננסית לנדבך מרכזי במערכה הגלובלית נגד ארגוני טרור. מערכה זו נשענת על ההנחה שמרכיב המימון הוא רכיב מרכזי בבניית האיום, ופגיעה בו עשויה לשבש באופן משמעותי את יכולותיהם של גורמי הטרור; מחקר זה מנתח את השיטות למימון טרור מבחינה היסטורית והתפתחותית, תוך התמקדות במעבר מתשתיות בנקאיות מסורתיות למערכות היברידיות ומבוזרות. המחקר סוקר את מנגנוני הפעולה המרכזיים - החל מחדירה למערכות הבנקאות הממוסדות, דרך רשתות חלפנות בלתי פורמליות, שימוש בארגוני צדקה, סינרגיה עם פשע מאורגן, ועד שימוש בבורסות נכסים דיגיטליים ובטכנולוגיות בינה מלאכותית.   להמשך קריאה...

הקשרים בין חמאס לבין תורכיה התהדקו תחת שלטונו של רג'פ טאיפ ארדואן מאז שנת 2003 והתבטאו באירוח בכירי התנועה, תמיכה פוליטית ומדינית וסיוע כלכלי והומניטרי. חמאס הפכה את תורכיה לשלוחה מרכזית, ממנה היא פעלה להכוונת פיגועים נגד יעדים ישראליים ולגיוס כספים עבור מימון פעולות טרור; ביולי 2026, דווח כי הנהגת חמאס החלה להעביר חלק ניכר מפעילותה הארגונית מקטר לתורכיה. המהלך הגיע לאחר ניסיון התקיפה הישראלי נגד בכירי חמאס בדוחה בספטמבר 2025 והלחץ על קטר לסלק את הנהגת התנועה, נוסף על המתח הגובר בין הרשויות בקטר לבין נציגי חמאס בשל המלחמה באיראן; שלוחת חמאס בתורכיה, ובראשה "מטה הגדה", המשיכה לפעול להקמת תשתיות לביצוע פיגועים ולהעברת כספים למימון פעולות טרור נגד ישראל, נוסף על הפעלת מחנות אימונים למחבלי חמאס בשטח תורכיה; תורכיה היא אחת המתווכות והערבות להסכם הפסקת האש ברצועת עזה, לצד ארה"ב, מצרים וקטר. במסגרת זאת, גבר התיאום בין הנהגת חמאס לבין ההנהגה התורכית על המשך יישום ההסכם, כולל סוגיות נסיגת צה"ל מרצועת עזה ופירוק נשק חמאס, נוסף על גיבוש עמדה משותפת מול "ההפרות הישראליות"; ארגוני סיוע תורכיים, בראשם ארגון IHH שהוביל את משט "המרמרה" האלים בשנת 2010, ממלאים תפקיד מרכזי בשיקום רצועת עזה, במיוחד בהקמת מוסדות חינוך ובריאות; בראיית מכון עמית, העברת מטה חמאס מקטר לתורכיה, גם אם באופן חלקי, לצד התיאום השוטף בין הצדדים סביב המשא ומתן על הסכם הפסקת האש וסיום המלחמה ברצועת עזה מדגישים את החשיבות האסטרטגית שמעניקה התנועה ליחסים עם אנקרה תחת הנהגת ארדואן. בחירתו של ח'ליל אלחיה לראש הלשכה המדינית של חמאס גם צפויה להדק יותר את היחסים בשל קשריו עם הצמרת התורכית. נוסף על כך, החסינות בפועל שמעניק הממשל התורכי לאנשי התנועה ששוהים במדינה מאפשרת לחמאס להמשיך ולנצל את שטח תורכיה לתכנון פיגועים נגד שטח ישראל וייתכן שגם נגד יעדים ישראליים באירופה, כל עוד הממשל באנקרה ימשיך להציג עמדות אנטי-ישראליות ואנטישמיות ללא הפרעה מצד ארה"ב, במיוחד לנוכח היחסים החמים בין ארדואן לבין הנשיא טראמפ. כמו כן, מעורבות ארגונים תורכיים בשיקום רצועת עזה מבטיחה למשטר באנקרה דריסת רגל גם אם וכאשר ועדת הניהול הפלסטינית תקבל את השליטה ברצועת עזה, ובכך יובטח גם לחמאס המשך ההשפעה על הפעילות האזרחית ברצועה. להמשך קריאה...

ב-20 ביולי 2026, הודיעה חמאס כי ח'ליל אלחיה נבחר ליו"ר הלשכה המדינית החדש אחרי שהתפקיד לא אויש מאז סיכול יחיא אלסנואר באוקטובר 2024. הוא גבר בפער קטן על מנהיג חמאס-חוץ, ח'אלד משעל; בחמאס הדגישו את הצלחת תהליך הבחירות על אף "הנסיבות המורכבות" והכריזו כי כל חברי התנועה ומוסדותיה ניצבים מאחורי אלחיה כדי להתמקד "בעצירת התוקפנות נגד הפלסטינים". גם ח'אלד משעל איחל הצלחה לאלחיה והדגיש כי הוא מכבד את התוצאות; הארגונים הפלסטיניים השונים בירכו את אלחיה, שגם קיבל שיחת איחולים מסגן יו"ר הרשות הפלסטינית, חסין אלשיח'. באיראן ובארגוני "ציר ההתנגדות" שיבחו את בחירתו של אלחיה והכריזו כי זו "הוכחה לניצחון ההתנגדות"; אלחיה, יליד העיר עזה, הצטרף לחמאס עם הקמתה בשנת 1987 ושימש יו"ר הסיעה מטעם התנועה במועצה הלאומית הפלסטינית. הוא שימש סגנו של יחיא אלסנואר בלשכה המדינית של חמאס ברצועה מאז שנת 2017 ולאחר סיכול אלסנואר שימש מנהיג חמאס ברצועה; אלחיה היה חבר במשלחות חמאס למשא ומתן העקיף מול ישראל על עסקאות חטופים ועמד בראש צוות המשא ומתן מאז פרוץ המלחמה בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. הוא גם ניצל ממספר ניסיונות סיכול וארבעה מבניו נהרגו בתקיפות ישראליות; בנאומים ובראיונות, הקפיד אלחיה להביע תמיכה עקבית בהמשך "ההתנגדות המזוינת", שלילת פירוקה של חמאס מנשקה והעמקת הקשרים עם איראן, לצד נכונות לקדם הפסקות אש, עסקות חילופים והסדרים פוליטיים בתנאים שיבטיחו את המשך מעמדה של התנועה; בראיית מכון עמית, הבחירה באלחיה מעידה על שמירת הבכורה של הנהגת חמאס והזרוע הצבאית ברצועת עזה על חשבון הנהגת החוץ בהובלת משעל. אלחיה צפוי להמשיך את הקו האידיאולוגי של אלסנואר עם דגש על "ההתנגדות" וסירוב לוויתורים סביב פירוק נשק חמאס לצד המשך היחסים ההדוקים עם איראן והשותפות האסטרטגית עם קטר ותורכיה. הבחירה באלחיה גם צפויה למנוע זעזועים ארגוניים בתוך חמאס ומלמדת כי התנועה מעדיפה בשלב זה שיקום והמשכיות של מורשת אלסנואר, ולא שינוי אסטרטגי, בעודה מתמודדת עם השלכות המלחמה ברצועת עזה ונערכת לאפשרות של קיום בחירות להנהגה הפלסטינית ולמועצה הלאומית המחוקקת.  להמשך קריאה...

חזבאללה וחמאס הם שניים מהארגונים המרכזיים של "ציר ההתנגדות" שאיראן טיפחה במשך שנים ברחבי המזרח התיכון באמצעות העברות כספים, אמצעי לחימה וידע לצורך קידום האידאולוגיה והאינטרסים הלאומיים שלה; בחירת יחיא אלסנואר לראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה בשנת 2017 הובילה להידוק שיתוף הפעולה בין חמאס לבין חזבאללה. אלסנואר ראה את חזבאללה לא רק כמודל לחיקוי במאבק נגד ישראל, אלא גם גורם מתווך בקשר עם איראן ואמצעי להפיכת חמאס לחלק בלתי נפרד מברית אזורית ועל כן פעל להקים עמו שותפות אסטרטגית, תוך שימוש במוטיב הדתי של הגנה על אלאקצא; מערכת "סיף אלקדס" סיפקה את ההזדמנות הראשונה ליישום שיתוף הפעולה האסטרטגי בין חמאס לבין חזבאללה במסגרת מערכה רב-זירתית. מסמכי שלל של חמאס שנתפסו על ידי צה"ל ברצועת עזה כללו פרטים על התיאום בין הצדדים במסגרת חדר מבצעים משותף שפעל לאורך כל המערכה עם העברת מידע מודיעיני בזמן אמת לצד אישור של חזבאללה לחמאס לשגר רקטות משטח לבנון; מסמכי השלל גם הראו כיצד ניסו בכירי החמאס לשכנע את מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, להשתתף במערכה המכרעת נגד ישקראל, גם אם באופן חלקי, בעוד שנצראללה הפגין עמדה זהירה עד שהביע נכונות לשתף פעולה במערכה; החלטת חמאס לפתוח במתקפה נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023 הפתיעה את נצראללה, שנדרש להחליט במהירות כיצד להיענות לקריאת הנהגת חזבאללה לסייע במלחמה החדשה; מסמכי השלל של חמאס מאירים את ההבנה בקרב הנהגת חמאס כי מעורבות חזבאללה תהווה מכפיל כוח בכל מערכה מול ישראל, בין אם בשיתוף פעולה מודיעיני או בפעילות מוגבלת שתרתק את כוחות צה"ל בגבול הצפון ובכך תקל על הלחימה ברצועת עזה ובזירות נוספת ובין אם במעורבות מלאה שתוכל לסייע ביישום החזון של "השמדת ישראל". עם זאת, ההחלטה של אלסנואר ואלצ'יף לפתוח במערכה מבלי שעדכנו מראש את חזבאללה העידה על הבנתם כי לארגון יש אינטרסים משלו הקשורים לזירה הלבנונית ולמחויבות לאיראן, כפי שבאו לידי ביטוי בתפיסת הפעלת הכוח של חזבאללה במלחמה ובהצהרות בכירי הארגון. להמשך קריאה...

מאז תחילת שנת 2026, חושפות הזרועות הצבאיות של חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין באופן תדיר את שמותיהם של מאות מפקדים ופעילים שנהרגו במהלך המלחמה ברצועת עזה מאז 7 באוקטובר 2023, וגם לאחר הפסקת האש שנכנסה לתוקף באוקטובר 2025; פרסום השמות סיפק הוכחה רשמית מטעם שני הארגונים כי הרוגים שנטען במהלך המלחמה כי הם עיתונאים ואנשי תקשורת השתייכו בפועל ליחידות ההסברה הקרבית של הזרועות הצבאיות של חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין או ליחידות צבאיות אחרות במסגרתן; מרכז המידע למודיעין ולטרור (כיום מכון עמית למחקר טרור ומודיעין), פרסם שני מחקרים מקיפים בפברואר 2024 ובדצמבר 2025, במסגרתם נבדקה זהותם של 266 הרוגים פלסטינים ברצועת עזה שנטען כי היו עיתונאים ואנשי תקשורת. הממצאים שהתבססו על מקורות גלויים הראו כי כשישים אחוז מההרוגים השתייכו לזרועות הצבאיות או היו מזוהים עם ארגוני הטרור, בראשם חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין; המחקר הנוכחי מראה כי מפקדים ופעילים ששמותיהם נחשפו על ידי חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין בחודשים האחרונים כבר הופיעו במחקרים המיוחדים של מרכז המידע כמי שנטען כי היו אנשי תקשורת אך בפועל השתייכו בוודאות לזרועות הצבאיות של שני הארגונים; זוהי הוכחה נוספת וחד משמעית כי ארגוני הטרור ברצועת עזה מנסים לעשות שימוש מניפולטיבי בפרסום שמות ההרוגים ברצועה ולהציג את חלקם כ"חפים מפשע",  למרות מעורבותם הברורה והחד משמעית בפעילות צבאית ובטרור נגד ישראל. להמשך קריאה...

לצד התכנונים הצבאיים לקראת המתקפה שיצאה לפועל נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023, בחמאס יישמו גם תוכנית הונאה שנועדה להטעות את המודיעין ומקבלי ההחלטות בישראל ולגרום להם להאמין כי התנועה אינה מעוניינת בעימות; מניתוח המידע שבידינו, אשר מבוסס גם על מסמכי שלל של חמאס שהתגלו ברצועת עזה במהלך מלחמת "חרבות ברזל", עולה כי תוכנית ההונאה כללה מספר מרכיבים מרכזיים: הימנעות מעימות ישיר עם ישראל, יצירת מיצג שווא שהנהגת חמאס מתמקדת בענייניה הפנימיים ובמצב הכלכלי הקשה ברצועת עזה, קיום סדרת תרגילים משותפים "שגרתיים" עם הפלגים החמושים ברצועה, וחידוש התקריות האלימות לאורך הגבול עם ישראל בשבועות שקדמו למתקפה במסווה של משבר סביב המצב הכלכלי והמענק הקטרי; לצד פעילות ההונאה מול ישראל, נקט הפורום המצומצם של מקבלי ההחלטות בחמאס ובזרוע הצבאית ברצועת עזה במידור פנימי שכלל גם את הסתרת התוכנית ומועד הביצוע מבכירי התנועה ומדרגי השטח; תוכנית ההונאה היוותה חלק אסטרטגי מרכזי בהכנות של חמאס לקראת מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. להערכתנו, שילוב מכלול מרכיבי התוכנית נועד ליצור מצג שווא שבו חמאס מורתעת, במיוחד מאז מבצע "שומר החומות" במאי 2021, וכי אינה מעוניינת או מסוגלת להוציא מתקפה יזומה מצדה נגד שטח ישראל. בסופו של דבר, תוכנית ההונאה של חמאס הצליחה להטעות את מערכת הביטחון ומקבלי ההחלטות בישראל שהאמינו כי חמאס אכן מורתעת ומתמקדת במשילות שלה ברצועת עזה ובשיפור תנאי החיים של תושבי הרצועה וכי התרגילים הצבאיים הפומביים שלה הם לא יותר מאשר הפגנת כוח. להמשך קריאה...