מחקרי עומק ותשתית

מערך התקשורת של חמאס הינו מערך מסועף המשלב ערוצי תקשורת גלויים וסמויים, פורמליים ובלתי-פורמליים, ומכוון לקהלי יעד שונים ומגוונים.  מערך זה משמש את חמאס ככלי תעמולה והסתה נגד ישראל במאבק על התודעה; מסמכי שלל של חמאס שנתפסו במהלך תמרון צה"ל ברצועת עזה העידו כי חמאס שולטת באופן מלא – ניהולי, פיננסי ואסטרטגי – גם בגופי תקשורת המזוהים עמה מבחינת תכנים ומסרים, אך מוצגים כ"עצמאיים". מודל תקשורתי "היברידי" זה משרת את חמאס ומאפשר לה מרחב תמרון מבחינה תקשורתית ומבחינה מדינית וצבאית; ממסמכי השלל עולה כי הפעילות התקשורתית של חמאס מתבססת על תוכנית-אב סדורה ורב-שנתית הנחלקת ל-25 פרויקטים מובילים, כאשר כל אחד מהם כולל יעדים מדידים, מכסות לייצור תכנים, לוחות זמנים, והקצאת משאבים; נדבך מרכזי בתוכנית ה"הסברה" הרב-שנתית הוא מערכה תודעתית המכוונת לערעור החוסן הישראלי. השיטות כוללות הפצת חדשות כָּזָב (פייק ניוז) מימון מודעות ממוקדות לקהלים בישראל, הפעלת עמודים סאטיריים ללעג על מנהיגים וסמלים ישראליים וזריעת דמורליזציה וספקות בקרב הציבור הישראלי ולהעמקת שסעים ומשברים; חמאס משקיעה משאבים ניכרים בעיצוב נרטיב המותאם למערב (באנגלית) כדי לגייס לגיטימציה ל"התנגדות" ולהשחיר את מדינת ישראל. במקביל, מתנהל קמפיין אגרסיבי נגד מדינות וגורמים ערביים המקדמים נורמליזציה עם ישראל, כולל יצירת "רשימות שחורות" והוקעה פומבית; דו"חות הביקורת הפנימיים חושפים כי גופי התקשורת של חמאס, סובלים מגירעונות, חובות אבודים וניהול לקוי של נכסים. הממצאים מעידים על תלות מוחלטת בהזרמת כספים מקופת חמאס, כולל דרך תורכיה; ראש מחלקת ההסברה עלי אלעאמודי, שלרוב פעל מאחורי הקלעים וכמעט לא נחשף בתקשורת, עלה לכותרות בסוף שנת 2025, בעקבות דיווחים בלתי רשמיים על מינויו לראש הלשכה המדינית בפועל של חמאס ברצועת עזה וממשיך דרכו המסתמן של יחיא אלסנואר; להערכתנו, הממצאים העולים ממסמכי השלל, ממחישים ביתר שאת את עובדת היותו של המערך התקשורתי מרכיב ליבה בתשתית מערך ההסתה והמאבק על התודעה של חמאס ומחדדים את תפקיד המפתח של מחלקת ההסברה והעומד בראשה הן בהתוויית המדיניות התקשורתית והן בניהול ריכוזי ובקרה של פעילות כלל מוסדות התקשורת הפועלים בשירות חמאס, ובכללם גופי התקשורת שחמאס מעדיפה לא להגדיר כגופים רשמיים הפועלים מטעמה.  להמשך קריאה...

הזרועות הצבאיות של חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין (הגא"פ) קיימו שיתוף פעולה הדוק במערכות ובסבבי הלחימה נגד ישראל, כולל במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שהחלה בעקבותיה ברצועת עזה, והפעילו יחד חדר מבצעים משותף עם הפלגים החמושים הנוספים ברצועה; למרות שיתוף הפעולה, נרשמו לא מעט מקרים של מחלוקת בין שתי התנועות, בעיקר על רקע שיגורי רקטות עצמאיים של הגא"פ שהובילו לסבבי לחימה קצרים מול ישראל בניגוד למדיניות "ההסלמה המבוקרת" שחמאס ניסתה לקדם במקביל להכנות החשאיות למתקפת ה-7 באוקטובר 2023. ממסמכי שלל של חמאס שנתפסו על ידי צה"ל ברצועת עזה עולה כי בחמאס הביעו חוסר שביעות רצון מההתנהלות העצמאית; מסמכי השלל גם אישרו כי לא מעט רקטות ששוגרו על ידי הגא"פ לעבר ישראל נפלו ברצועת עזה וגרמו להרג תושבים פלסטינים ולנזק רב וכי גם חמאס ראתה בכך בעיה קשה; בניסיון לצמצם את ההתנהלות הסוררת של הגא"פ, פעלו בחמאס לכפות את רצונם על הגא"פ ואף להכפיף את הארגון לשליטתם הישירה; מסמכי השלל מציגים מערכת יחסים פרגמטית ותלוית אינטרסים בין חמאס ובין הגא"פ. חמאס רואה בגא"פ ארגון לא ממושמע הזקוק לבקרה קבועה ופיקוח, בעוד הגא"פ מבקש לזכות בהגמוניה הציבורית באמצעות פעילות אקטיביות יותר נגד ישראל. על אף שלא ידוע אם חמאס הצליחה ליישם במלואה את התוכניות להשתלטות על הגא"פ, המלחמה ברצועת עזה הראתה כי שתי התנועות הצליחו להתגבר על חילוקי הדעות ולשתף פעולה מול ישראל, כולל במסגרת העסקאות לשחרור החטופים. להערכתנו, על אף שחמאס תוותר לכאורה על השליטה הפוליטית ברצועת עזה במסגרת השלב השני של הסכם הפסקת האש, שתי התנועות צפויות להציג עמדה נוקשה בכל הנוגע לפירוק הנשק ולהמשיך לפגוע בכוחות הביטחון ובאזרחים ישראליים בהתאם לחזון של מלחמת ג'האד עד ל"השמדת ישראל".  עם זאת, אם חמאס תציג עמדות פרגמטיות, העימות בין התנועות צפויות להתחדש ולהחריף, גם כלפי חוץ.  להמשך קריאה...

ב-14 בינואר 2026, הודיע השליח האמריקאי המיוחד, סטיב וויטקוף, על תחילת השלב השני של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה. בעקבות זאת, הוכרז על הקמתה של הוועדה הלאומית לניהול עזה, גוף פלסטיני טכנוקרטי שאמור לנהל את ענייני היומיום ברצועה בהתאם לתוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ; מרביתם של 12 חברי הוועדה, בראשותו של ד"ר עלי שעת', הם מזוהי פתח והרשות הפלסטינית וחלקם גם מילאו תפקידים בממשלות הרשות הפלסטינית ובמוסדות ציבוריים. בין חברי הוועדה נמצאים סאמי נסמאן, בכיר לשעבר במודיעין הכללי הפלסטיני שנידון למאסר על ידי רשויות חמאס ברצועת עזה, והנאא' אלתרזי, האישה היחידה בוועדה ועורכת דין נוצרייה שמתמחה במשפט אסלאמי; בכתב המינוי של הוועדה נאמר כי היא מחויבת לביסוס ביטחון התושבים, להשבת השירותים החיוניים ולטיפוח חברה המושתתת על שלום, דמוקרטיה וצדק. יו"ר הוועדה שעת' ציין כי בראש סדר העדיפויות נמצאים מתן מחסה לתושבים ופינוי ההריסות, והוועדה כבר הורתה על ביטול אגרות ומסים עבור תושבים ועסקים ברצועה; חמאס ציינה כי היא פועלת להעביר את סמכויות השלטון לידי הוועדה, בעוד שברשות הפלסטינית הדגישו את הצורך בחיבור בין המוסדות ברצועת עזה לבין יהודה ושומרון; להערכתנו, על אף הרצון הטוב מצד חברי הוועדה להתחיל בפעילות מהירה לטובת תושבי הרצועה, הם צפויים להיתקל בקשיים ביישום החזון למציאות בשטח. ראשית, ישראל עדיין מונעת את כניסתם לרצועת עזה דרך מעבר רפיח כל עוד לא תיפתר סוגיית החלל החטוף הישראלי האחרון, ולכן חברי הוועדה נאלצים לעבוד ממצרים. בנוסף, לא ברורה מידת חופש התנועה שתקבל הוועדה, במיוחד באזורים שבהם עדיין יש לישראל שליטה ביטחונית. בנוסף, על אף נכונות חמאס להעביר לוועדה את סמכויות השלטון ברצועה, הוועדה  תצטרך להתבסס על עשרות אלפי עובדים שעדיין נאמנים לחמאס אחרי קרוב לשני עשורים של שליטה מוחלטת  של חמאס ברצועה. במצב כזה, הוועדה תוכל לכל היותר לממש פעילות סיוע ושיקום מוגבלים, אולם לא לפתור את שאלות הליבה של שליטה, ביטחון ופירוז.  להמשך קריאה...

חמאס מחשיבה מאד את תפקיד העיתונאים במהלך מערכות ועימותים עם ישראל ורואה בהם חלק ממערכת התעמולה, המאבק על התודעה וההסתה. ארגוני הטרור ברצועת עזה, ובראשם חמאס, מפעילים ברצועת עזה מספר רב של ערוצי תקשורת מטעמם ואשר מזוהים עמם; במתקפת ה-7 באוקטובר 2023, עיתונאים המקורבים לחמאס קיבלו התרעה מראש על המתקפה והגיעו לאזור הגבול ואף ליישובים הישראליים בעוטף עזה והעבירו משם שידורים ישירים. גם במהלך מלחמת “חרבות ברזל” נצפו עיתונאים רבים שסיקרו מקרוב את אזורי הקרבות, באישור התנועה; מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ולאורך מלחמת ״חרבות ברזל" (עד 30 בנובמבר 2025), דיווחה לשכת ההסברה הממשלתית של חמאס ברצועת עזה על 256 אנשי ונשות תקשורת פלסטינים שנהרגו ברצועה. ארגונים בינלאומיים להגנה על עיתונאים דיווחו על כ-220 אנשי תקשורת הרוגים; לפי המידע שנבדק ע"י מרכז המידע למודיעין ולטרור במחקר הנוכחי ובמחקר קודם שפורסם בפברואר 2024, 266 אנשים שהוגדרו כעיתונאים ואנשי תקשורת נהרגו במהלך המלחמה ברצועת עזה. מניתוח זהות ההרוגים עולה כי כ-60% מתוכם היו חברי ארגוני טרור או מזוהים עמם, בדגש על חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין; אחד המאפיינים הבולטים של השימוש של חמאס וארגוני טרור נוספים בתקשורת הוא זהות כפולה של אנשי תקשורת ששימשו במקביל פעילים צבאיים חמושים. תופעה זו הייתה בולטת במיוחד בשיתוף הפעולה בין חמאס לבין רשת אלג'זירה הקטרית. עירוב זה בין התפקידים לא רק מערער את האמון באנשי התקשורת ומהימנות הדיווחים שלהם, אלא גם משנה את הסטטוס של העיתונאים בהתאם למשפט הבינלאומי ומציב אותם בפני סכנות, שכן לכוחות צבא קשה להבחין מי הוא אכן עיתונאי ומי הוא פעיל טרור. להמשך קריאה...

ב-27 בנובמבר 2025, צוינה שנה מאז נכנס לתוקפו הסכם הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון, אשר סיים את הלחימה בין ישראל לבין חזבאללה שהחלה ב-8 באוקטובר 2023; תוצאות המערכה והתפתחויות גיאו-אסטרטגיות אזוריות ופנימיות בלבנון במהלך השנה האחרונה הציבו את חזבאללה בפני המציאות המורכבת ביותר שחווה מאז הקמתו: אובדן ההנהגה ובכיריה ואלפי מפקדים ופעילי שטח; המשך הסיכולים והפגיעה בתשתיות הארגון במסגרת פעילות צה"ל לאכיפת הסכם הפסקת האש; עצירת הטיסות מאיראן והפגיעה בנתיבי ההברחה ובמקורות המימון; החלטת ממשלת לבנון על יישום מונופול המדינה על הנשק והלחץ הבינלאומי על לבנון והופעת קולות ביקורת נגד הארגון בתוך הקהילה השיעית; על אף הקשיים, חזבאללה הפגין יכולת הסתגלות גבוהה במאמציו לשקם את הארגון באמצעות ביזור ארגוני שנועד לשפר את שרידות ההנהגה, הסתמכות על תמיכה איראנית מתמשכת ופיתוח דרכים חלופיות להברחת אמצעי לחימה וכספים לצד ייצור עצמי, שימור בסיס הכוח הפוליטי בזירה הפנים לבנונית תוך  חיזוק מעמד הארגון ו"ההתנגדות" בקרב הדור השיעי הצעיר בלבנון; לאורך השנה, גם ניכר שינוי באופן ההתבטאות של בכירי חזבאללה. בחודשים הראשונים של הפסקת האש, הארגון הביע מחויבות להפסקת האש והטיל על מוסדות המדינה לטפל ב"הפרות הישראליות". עם זאת, המשך התקיפות והסיכולים, לצד הלחץ הגובר על הממשלה לפרק את חזבאללה מנשקו ולפתוח במשא ומתן עם ישראל, הובילו להקשחת הטון המתריס ולאיומים להגיב נגד ישראל ולפעול גם נגד מי שינסה לפגוע בחזבאללה בתוך לבנון, על אף שהארגון המשיך לשמור על ריסון ונמנע מתגובות  לתקיפות של ישראל נגדו; סיכולו של רמטכ"ל חזבאללה בפועל, הית'ם עלי טבטבאא'י, הדגיש את הדילמה שבפניה ניצב חזבאללה: איומים בפעולת נקם לצד הבנה שלכל תגובה, במיוחד אם היא תיעשה באופן חד-צדדי על ידי חזבאללה, יהיו השלכות קשות על הארגון בפרט ועל לבנון בכלל; להערכתנו, המשך מאמצי בניין הכוח של חזבאללה, אוזלת ידו של צבא לבנון לבלימת תהליכים אלו ואי עמידה של ממשלת לבנון בתאריכי היעד שקבעה לפירוק נשק חזבאללה ושאר המיליציות החמושות לצד החרפת צעדי האכיפה מצד ישראל עלולים לשחוק את הזהירות והריסון שאפיינו את חזבאללה מאז תחילת הסכם הפסקת האש ועלול להגביר את הסיכון להסלמה שתכלול גם תגובה מצד הארגון נגד כוחות צה"ל או שטח ישראל. נראה כי  על אף החולשה שבה מצוי חזבאללה, הוא משמר בידיו כוח מספק המרתיע את ממשלת לבנון מפני כל ניסיון לאכוף את מונופול המדינה על הנשק באופן מלא על חזבאללה ובמקביל גם נותר גורם הכוח המרכזי בעדה השיעית  ללא  כל אופוזיציה משמעותית היכולה לאתגר את מעמדו. להמשך קריאה...

תנועת חמאס הקימה ברחבי אירופה לאורך שנים תשתית נרחבת שהתמקדה בהפעלת קרנות צדקה לגיוס כספים עבור התשתית האזרחית והצבאית של התנועה ברצועת עזה וביהודה ושומרון, על אף שחמאס הוכנסה לרשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי כבר בשנת 2003. לצד זאת, קידמו נציגי חמאס באירופה פעילות תעמולה  נרחבת, כולל ניסיונות ראשונים להקמת מפלגות פוליטיות; רק לאחר מתקפת חמאס נגד ישראל ה-7 באוקטובר 2023 וההפגנות הפרו-חמאסיות ברחבי אירופה, הגבירו מדינות אירופה את הצעדים נגד פעילות חמאס, כולל הוצאת התנועה מחוץ לחוק וסגירת מקורות מימון; באוקטובר 2025, נעצרו בגרמניה שלושה פעילים מבצעיים של חמאס שלפי החשד היו בשלב מתקדם של הכנות לביצוע פיגועים נגד יעדים ישראליים ויהודיים במדינה. בדצמבר 2023, נעצרו ארבעה פעילי חמאס בגרמניה ובהולנד, שלפי החשד היו אחראים על הפעלת מחסנים חבויים (מִשְׁלָשִׁים) של  אמצעי לחימה באירופה תחת פיקוח של שלוחת הזרוע הצבאית של התנועה בלבנון; להערכתנו, המעצרים מעידים על כוונות של חמאס להוציא לפועל לראשונה פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות על אדמת אירופה, דפוס פעילות שחמאס נמנעה מלבצע עד כה. מעצר פעילי התנועה, שחלקם היו מוכרים לרשויות בתור מגייסי כספים עבור חמאס, מעיד על רצון של חמאס לנצל את התשתית של גיוס כספים ותעמולה שהקימה באירופה, ובמיוחד בגרמניה ובאוסטריה, גם למטרות מבצעיות של ביצוע פיגועים, על אף מאמצי הרשויות באירופה לפעול נגד התנועה בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. התנועה גם עלולה להשתמש במשתתפים בהפגנות הפרו-חמאסיות באירופה בשנתיים האחרונות לצורך הוצאת פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות. לצד זאת, פעילי חמאס גם עלולים לנצל את הפגנות התמיכה הפרו-חמאסיות כדי להקים מפלגות שינסו להשיג דריסת רגל בזירה הפוליטית ויגבירו את ניסיונות ההשפעה של חמאס ותומכיה על דעת הקהל ומקבלי ההחלטות באירופה. להמשך קריאה...