מחקרי עומק ותשתית

תנועת חמאס הקימה ברחבי אירופה לאורך שנים תשתית נרחבת שהתמקדה בהפעלת קרנות צדקה לגיוס כספים עבור התשתית האזרחית והצבאית של התנועה ברצועת עזה וביהודה ושומרון, על אף שחמאס הוכנסה לרשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי כבר בשנת 2003. לצד זאת, קידמו נציגי חמאס באירופה פעילות תעמולה  נרחבת, כולל ניסיונות ראשונים להקמת מפלגות פוליטיות; רק לאחר מתקפת חמאס נגד ישראל ה-7 באוקטובר 2023 וההפגנות הפרו-חמאסיות ברחבי אירופה, הגבירו מדינות אירופה את הצעדים נגד פעילות חמאס, כולל הוצאת התנועה מחוץ לחוק וסגירת מקורות מימון; באוקטובר 2025, נעצרו בגרמניה שלושה פעילים מבצעיים של חמאס שלפי החשד היו בשלב מתקדם של הכנות לביצוע פיגועים נגד יעדים ישראליים ויהודיים במדינה. בדצמבר 2023, נעצרו ארבעה פעילי חמאס בגרמניה ובהולנד, שלפי החשד היו אחראים על הפעלת מחסנים חבויים (מִשְׁלָשִׁים) של  אמצעי לחימה באירופה תחת פיקוח של שלוחת הזרוע הצבאית של התנועה בלבנון; להערכתנו, המעצרים מעידים על כוונות של חמאס להוציא לפועל לראשונה פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות על אדמת אירופה, דפוס פעילות שחמאס נמנעה מלבצע עד כה. מעצר פעילי התנועה, שחלקם היו מוכרים לרשויות בתור מגייסי כספים עבור חמאס, מעיד על רצון של חמאס לנצל את התשתית של גיוס כספים ותעמולה שהקימה באירופה, ובמיוחד בגרמניה ובאוסטריה, גם למטרות מבצעיות של ביצוע פיגועים, על אף מאמצי הרשויות באירופה לפעול נגד התנועה בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. התנועה גם עלולה להשתמש במשתתפים בהפגנות הפרו-חמאסיות באירופה בשנתיים האחרונות לצורך הוצאת פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות. לצד זאת, פעילי חמאס גם עלולים לנצל את הפגנות התמיכה הפרו-חמאסיות כדי להקים מפלגות שינסו להשיג דריסת רגל בזירה הפוליטית ויגבירו את ניסיונות ההשפעה של חמאס ותומכיה על דעת הקהל ומקבלי ההחלטות באירופה. להמשך קריאה...

ארגון IHH התורכי הודיע על פתיחת פרויקט לפינוי הריסות ופתיחת דרכים חסומות ברצועת עזה כחלק ממאמצי השיקום בעקבות כניסתה לתוקף של הפסקת האש בין ישראל לבין חמאס. הארגון היה מעורב בהוצאה לפועל של משטים לרצועת עזה, בראשם משט ה"מרמרה" שהסתיים בעימות אלים עם כוחות צה"ל במאי 2010 וכן במשט  "החוסן העולמי" שסוכל ע"י צה"ל באוקטובר 2025; הארגון הבלתי ממשלתי, שהוקם בשנת 1992 ומקורב לשלטון התורכי, מקדם פעילות אסלאמית-רדיקלית, אנטי-ישראלית ואנטי-מערבית. ראש הארגון, בולנט ילדרים, התבטא פעמים רבות עם אמירות אנטי-ישראליות ואנטישמיות; לארגון ה-IHH גם קשרים עם חמאס, והוא הוצא מחוץ לחוק בישראל ב-2008 בשל מעורבותו ברשת אגודות צדקה שגייסה כספים עבור מוסדות חמאס בחו"ל; המחקר הנוכחי, המבוסס על עשרות מחקרים של מרכז המידע למודיעין ולטרור על ארגון ה-IHH מאז שנת 2010, מסכם את ההיבטים המרכזיים בקשרים שבין הארגון התורכי לבין חמאס ואת התפקיד המרכזי של בולנט ילדרים בקמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל בשיתוף פעולה עם חמאס; להערכתנו, מעורבות ה-IHH בפעילות השיקום ברצועת עזה עלולה להוות זרוע נוספת בחיזוק ההשפעה של חמאס על הנעשה ברצועה גם לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש. הנוכחות של מפקדת חמאס בתורכיה, שהיא אחת משושבינות הסכם הפסקת האש, והקשרים בין התנועה לבין ה-IHH גם עלולה לספק לחמאס צינור ישיר להעברת כספים וציוד שיסייעו לשיקום הזרוע הצבאית ברצועת עזה בכסות של סיוע הומניטרי. כמו כן, הקשר הישיר בין ה-IHH לבין ממשלת תורכיה, אחת החותמות על הסכם הפסקת האש ותומכת בלתי מסויגת בחמאס, מעניק לשלטון התורכי דריסת רגל ברצועת עזה ומגביר את השפעתו האזורית, על הגבול עם ישראל. להמשך קריאה...

רשת אלג'זירה, הנשלטת על ידי משפחת השלטון בקטר, היא אחד מכלי התקשורת הבולטים ביותר בעולם הערבי. לאורך שנים, הרשת מקדמת אג'נדות ברורות  המעניקות עדיפות לגורמים המזוהים עם האסלאם הסוני הרדיקלי, ובכללם חמאס; במהלך מלחמת "חרבות ברזל" העניקה רשת אלג'זירה במה להעברת מסרים והצהרות מטעם ההנהגה המדינית והצבאית של חמאס ואף סייעה ללוחמה הפסיכולוגית של חמאס עם פרסום של סרטוני חטופים, שידור בלעדי של "טקסי" שחרור חטופים ותיעוד של תקיפות של מחבלי חמאס נגד כוחות צה"ל ברצועת עזה. לצד זאת, הרשת העלימה עין באופן מכוון ושיטתי מביטויי מחאה נגד חמאס ברצועת עזה; מסמכי שלל של חמאס שנתפסו על ידי כוחות צה"ל ברצועת עזה הוכיחו כי שיתוף הפעולה והתיאום התקשורתי בין חמאס לרשת אלג'זירה לא היה מקרי או נקודתי, אלא מערכתי, שיטתי והתקיים לאורך זמן. המסמכים הראו כי חמאס העבירה דגשי סיקור והנחיות להנהלת הרשת במטרה להשפיע על מדיניות הסיקור של הרשת בנושאים הקשורים לתנועה ואף פעלה להקמת קו טלפון מאובטח בין חמ"ל החירום הצבאי של התנועה לבין אלג'זירה; מסמכי השלל גם כללו הוכחות כי עיתונאים רבים שעבדו מטעם אלג'זירה ברצועת עזה שימשו במקביל כפעילים בזרוע הצבאיות של חמאס. חלק מהם התלוו לגלי הפשיטה לשטח ישראל במהלך מתקפת ה-7 באוקטובר 2023; מתוך המחקר עולה כי חמאס ראתה במשך שנים, ובמיוחד במהלך מלחמת "חרבות ברזל", את רשת אלג'זירה לא רק כפלטפורמה תקשורתית לצורכי דיווחים חדשותיים והעברת מסרים גרידא, אלא החשיבה את הרשת כחלק בלתי נפרד ממערך התעמולה, הדה לגיטימציה של ישראל והלוחמה הפסיכולוגית של התנועה; גם לאחר ההכרזה על הסכם הפסקת האש במסגרת יוזמת הנשיא טראמפ, אלג'זירה ממשיכה להעניק נפח סיקור נרחב לחמאס ולמסריה לצד הבלטת שרידותה מחד גיסא והמחירים הכבדים שהמלחמה גבתה מישראל מאידך גיסא. כמו כן ניכר המשך שיתוף הפעולה בין חמאס לרשת בכל הקשור להענקת סיקור בלעדי לכתבי הרשת וגישה לנקודות מסירת החטופים והחללים לידי הצלב האדום. להמשך קריאה...

השימוש של איראן בארגונים שלוחים ברחבי המזרח התיכון, המרכיבים את "ציר ההתנגדות", הפך לאחד היסודות המרכזיים בתפיסת הביטחון הלאומי של איראן ובפעילותה האזורית לאחר המהפכה האסלאמית. אחת המטרות המרכזיות בבניית "ציר ההתנגדות" הייתה להרתיע את ישראל מתקיפה נגד מתקני הגרעין באיראן ולספק יכולת תגובה מיידית במקרה של תקיפה כזו; פתיחת המערכה הצבאית של ישראל נגד איראן ב-13 ביוני 2025, מצאה את ארגוני "ציר ההתנגדות" במשבר עמוק אחרי קרוב לשנתיים של לחימה, במהלכן איבדו רבים ממנהיגיהם ואלפי פעילים ויכולותיהם הצבאיות נפגעו קשות. לאורך 12 ימי המערכה הצבאית בין ישראל לבין איראן, במהלכם הותקפו מתקני הגרעין של הרפובליקה האסלאמית וסוכלו עשרות מפקדים ומדעני גרעין, נמנעו הארגונים השלוחים כמעט לחלוטין מפעילות התקפית נגד ישראל וארה"ב. במקום זאת, הם הסתפקו בהודעות תמיכה באיראן וגינויים לתקיפות הישראליות והאמריקאיות, תוך איומים כי יתערבו בלחימה אם הנסיבות ישתנו; ההנהגה באיראן עדיין לא הגיבה על הימנעות הארגונים השלוחים מפתיחת חזיתות נוספות נגד ישראל, אולם בכירים בטהראן הבהירו כי הרפובליקה האסלאמית עדיין מחויבת לתמיכה ב"ציר ההתנגדות" עד להשלמת המאבק בישראל; בראיית "ציר ההתנגדות", הסיכול המשמעותי ביותר במערכה היה של ראש ענף פלסטין בכוח קדס של משמרות המהפכה, מחמד סעיד איזדי (חאג' רמצ'אן), איש המפתח בקשרי איראן עם הארגונים הפלסטיניים ועם חזבאללה שגם מילא תפקיד בהכנות למתקפת ה-7 באוקטובר 2023. בהודעות ההספד, הדגישו הארגונים את מחויבות איזדי לבניית "ההתנגדות"; לתוצאות המערכה בין ישראל לבין איראן יש השלכות על עתיד הארגונים השלוחים, כבר בטווח הזמן המיידי: ארה"ב, קטר ומצרים הגבירו את המאמצים לקדם הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ושחרור חטופים, תוך הגברת הלחץ על חמאס; חזבאללה מתקשה בשיקום יכולותיו הצבאיות, נאלץ לעצור את תשלום הקצבאות לבעלי הבתים שנפגעו, במהלך הלחימה מול ישראל וניצב מול לחץ גובר להתפרק מנשקו; סוגיית פירוק המיליציות הפרו-איראניות בעיראק התעוררה מחדש; החות'ים, שנותרו הזירה הפעילה היחידה של "זירות התמיכה", מנסים לבסס את מעמדם במסגרת "ציר ההתנגדות", גם באמצעות שיפור יכולותיהם הצבאיות בסיוע איראני; להערכתנו, איראן תיאלץ להשקיע בתקופה הקרובה משאבים רבים לשיקום יכולותיה שנפגעו בתקיפות הישראליות ולייצוב המערכת הצבאית והביטחונית אחרי סיכולם של עשרות מפקדים בכירים. על אף ההצהרות על המשך התמיכה ב"ציר ההתנגדות", איראן תתקשה בטווח הקצר לספק את היקפי הסיוע לשלוחים כפי שהיו לפני ה-7 באוקטובר 2023. לסיכול איזדי צפויות להיות השפעות מהותיות על המשך הסיוע הפיננסי והצבאי לארגונים השלוחים לאור ניסיונו רב השנים. גם הארגונים השלוחים ינסו להתאים עצמם למציאות החדשה, לאור הדרישה לוויתורים חסרי תקדים בכל הנוגע ליכולותיהם הצבאיות. להמשך קריאה...

ההפגנות וגילויי המחאה שפרצו בישראל החל מינואר 2023, על רקע החקיקה המשפטית שקידמה ממשלת ישראל, זכו להתעניינות רבה ושיטתית מצד כלי התקשורת הפלסטיניים עם פרשנויות לגבי ההשלכות על החברה הישראלית ועל העוצמה הצבאית של צה"ל; בכירי חמאס נמנעו מלהגיב על המחאה בישראל באופן פומבי. עם זאת, מסמכי שלל של חמאס שנתפסו ברצועת עזה במהלך תמרון צה”ל במלחמת “חרבות ברזל” העידו כי הם עקבו אחרי הדיווחים באופן שוטף ויומיומי ואף התייחסו אליה בשיחות ביניהם ועם שותפיהם ב"ציר ההתנגדות", במיוחד על רקע ההיערכות ליישום התוכנית המעשית להגשמת חזון "השמדת ישראל"; בין מסמכי השלל התגלו גם דוחות של מחלקות המודיעין של חמאס, אשר סיקרו בהרחבה את ההתפתחויות סביב החקיקה המשפטית של הממשלה ואת המחאה וההשלכות האפשרויות על תפקוד צה"ל לנוכח מחאת אנשי המילואים; מתוך המסמכים עולה כי אנשי המודיעין של חמאס הזהירו את ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה, יחיא אלסנואר, כי לנוכח ההתרחשויות הפנימיות, ישראל תגיב בעוצמה על כל פעולה יזומה מצד "ההתנגדות", ולכן הם המליצו להמתין ולחכות להעמקת המשבר בתוך ישראל. למרות זאת, אלסנואר המשיך עם ההכנות והורה על ביצוע מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, כאשר המשבר הפנימי בישראל עדיין בעיצומו, וחיזק את ההערכות לגבי תגובת ישראל, כפי שהוצגו במסמכי המודיעין של חמאס. להמשך קריאה...

ח'אלד משעל, שעומד בראש הנהגת "החוץ" של חמאס מאז אפריל 2021, הוא ממייסדי התנועה ושימש בעבר ראש הלשכה המדינית במשך 21 שנה. למרות זאת, הוא נחשב לדמות שנויה במחלוקת שמגלם את המתח בין הנהגת "החוץ", ששוהה בבתי מלון יוקרתיים ומסתובבת בין מדינות ערב, לבין הנהגת "הפנים" ברצועת עזה שמתמודדת עם אתגרי השלטון היומיומיים ועם השלכות העימותים הצבאיים מול ישראל; מסמכי שלל של חמאס שנתפסו במהלך תמרון צה"ל ברצועת עזה במלחמת "חרבות ברזל" סיפקו עדות למאבקי הכוח בצמרת התנועה. המסמכים תיארו כיצד הנהגת "הפנים" בהובלת יחיא אלסנואר ניסתה להחליש את כוחו של משעל במרכזי קבלת ההחלטות של חמאס, במיוחד במהלך קידום התוכניות הצבאיות ליישום חזון “השמדת ישראל” אחרי מבצע "שומר החומות" במאי 2021; מסמכי השלל גם הציגו את דמותו של משעל כמי שנתפש כגורם מפריע ליחסים האסטרטגיים עם איראן, הן בעיני אלסנואר ואסמאעיל הניה, והן בעיני מחמד סעיד איזדי, ראש ענף פלסטין בכוח קדס האיראני, שאף התעמת ישירות עם משעל; משעל גם נתפש כאחראי לסילוק חמאס מסוריה בשל תמיכתו במורדים נגד משטר אלאסד בתחילת מלחמת האזרחים ב-2011. מסמכי השלל הראו כיצד בהנהגת "הפנים" ובאיראן פעלו לבודד את משעל בזמן תהליך הפיוס מול סוריה כחלק מחיזוק "ציר ההתנגדות; בעקבות סיכול הניה ואלסנואר, מונהגת כיום חמאס על ידי ועדה זמנית של חמישה בכירים, בהם משעל. הבחירות לנושאי התפקידים הבכירים בהנהגת התנועה צפויות להתקיים רק לאחר סיום המלחמה ברצועת עזה, אולם לנוכח הסיכולים של רבים מחברי הנהגת "הפנים" האזרחית והצבאית צפוי לעלות משקלה של הנהגת "החוץ", ובמיוחד של משעל שאיבד את יריביו המרכזיים בצמרת התנועה. כמו כן, היחלשותה האזורית של איראן לצד הפלת משטר אלאסד בסוריה מהווים גורמים שעשויים לצמצם את מוקדי ההתנגדות לכוחו של משעל בהנהגת חמאס. להמשך קריאה...