מחקרים ממוקדים

כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה ב-10 באוקטובר 2025 אפשר לחמאס להפגין משילות וחזרה לשגרה בכל היבטי החיים, על אף ההרס המסיבי ופירוק המסגרות האזרחיות ברצועה מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר 2023; חמאס פרסה כוחות משטרה וביטחון באזורים שפונו על ידי כוחות צה"ל לצורך השבת הסדר הציבורי, לצד מאבק ב"משתפי פעולה" ובמעורבים בפעילות פלילית והפקעת מחירים. במקביל, מנגנוני הממשלה של חמאס והרשויות המקומיות החלו לפעול לשיקום הנזקים בתחומי הבריאות, החינוך, הרווחה, התחבורה ועוד; להערכתנו, למרות הפגיעה הקשה בהנהגה האזרחית של חמאס ובתשתיות האזרחיות ברצועת עזה לאורך המלחמה, חמאס הצליחה להשיב במהירות שליטה כמעט מלאה על האזורים שבהם היא מחזיקה ברצועת עזה, תוך הפעלת מנגנוני הממשל וניסיון לספק שירותים בסיסיים, לצד הפעלת כוח נגד תושבים לצורך הרתעה. לצד זאת, חמאס מבינה כי שליטה גלויה שלה ברצועה תרתיע את הקהילה הבינלאומית מהעברת המימון הנדרש לטובת השיקום ותעכב את שיקום הרצועה, ואף עלולה ללבות תסיסה אזרחית. בשל כך, התנועה מאותתת על נכונות להעביר את הניהול האזרחי לממשלה טכנוקרטית פלסטינית, על אף סירובה לוותר על הנשק. עם זאת, השליטה המוחלטת של חמאס במוסדות השלטון ואספקת השירותים, כולל ברמת הרשויות המקומיות, צפויה להשאיר בידיה יכולת השפעה משמעותית, גם אם יוקם גוף חלופי לניהול הרצועה בהתאם לשלב השני בתוכנית טראמפ. להמשך קריאה...

בתחילת אוקטובר 2025, הציג מפקד צבא לבנון בפני הממשלה בבירות את הדו"ח הראשון על יישום התוכנית לפירוק נשק חזבאללה בהתאם להחלטות הממשלה על מונופול המדינה על הנשק מאוגוסט 2025. דווח כי הדו"ח גובש באופן זהיר ומאוזן כדי למנוע מחלוקת פנימית בממשלה, אך נטען בו כי הצבא יוכל להשלים את פירוז הנשק באזור שמדרום לליטאני עד סוף שנת 2025, ובתנאי שכוחות צה"ל ייצאו מדרום לבנון; לפי צבא ארה"ב, צבא לבנון פינה קרוב לעשרת אלפים רקטות ו-400 טילים מאז הפסקת האש בסוף נובמבר 2024. עם זאת, "מקורות" טענו כי הצבא פועל רק נגד אתרים שדווחו ליוניפי"ל ולוועדת הפיקוח על הפסקת האש מחשש להתנגשות עם חזבאללה שתוביל למלחמת אזרחים; בהנהגה הלבנונית הביעו את מחויבותם ליישום מונופול המדינה על הנשק והטילו על ישראל את האחריות לעיכובים ביישום התוכנית בשל המשך התקיפות ונוכחות כוחות צה"ל בחמש נקודות בדרום לבנון. נשיא לבנון עון טען כי 85-80 אחוז מהשטח שמדרום לליטאני נקי מנשק חזבאללה וראש הממשלה סלאם הדגיש כי חזבאללה יצטרף להפוך למפלגה פוליטית ללא זרוע צבאית; בכירי חזבאללה הבהירו כי הם מתנגדים לפירוק הארגון מנשקו והבהירו כי הוא חיוני להתמודדות מול ישראל.  למרות זאת, דווח כי בחזבאללה ביקשו ערבויות בתמורה לוויתור על הנשק, כולל הגנה מפני סיכולים ישראליים ושילוב פעילי הארגון במנגנוני הביטחון. כמו כן, דווח כי נעשה ניסיון כושל לפתוח במשא ומתן ישיר מול ארה"ב, בדומה לחמאס; על רקע העיכוב ביישום התוכנית, דווח כי השליח האמריקאי המיוחד, תומאס בראק, יגיע ללבנון ויזהיר את ראשי המדינה כי יש להם הזדמנות אחרונה להיכנס למשא ומתן ישיר עם ישראל על לוח זמנים לפירוק חזבאללה מנשקו או שלבנון תישאר ללא תמיכה חיצונית. סגנית השליח האמריקאי המיוחד למזרח התיכון, מורגן אורטגוס, נועדה עם בכירי ההנהגה הלבנונית וביקשה מהם לפעול למניעת שיקום יכולותיו הצבאיות של חזבאללה; להערכתנו, צבא לבנון ימשיך בפעולות איסוף הנשק מארגוני הטרור, בדגש על חזבאללה, ופריסת כוחותיו בעיקר באזורים שמדרום לליטאני, במטרה לסיים זאת עד סוף שנת 2025. מנגד, במעוזי חזבאללה מצפון לליטאני, באלבקעא ובבירות יתקשה צבא לבנון לפרק את הנשק מחשש לעימות עם חזבאללה שעלול להידרדר למלחמת אזרחים; להערכתנו, חזבאללה גם ימשיך להתנגד באופן פומבי לפירוק נשקו, אך עשוי להסכים לפירוק חלקי, בדגש על האזור שמדרום לליטאני, בתמורה לקבלת ערבויות מתאימות. לצד זאת, ממשלת לבנון תמשיך במאמצים לשכנע את הקהילה הבינלאומית, ובעיקר את הממשל האמריקאי, להגביר את הלחץ על ישראל כדי שתפחית את התקיפות ותסיג את הכוחות מהעמדות בדרום לבנון, באופן מלא או חלקי, כדי לסייע במאמצים לשכנע את חזבאללה להגמיש את עמדותיו ביחס לפירוק הנשק. עם זאת, אם הממשל האמריקאי יגביר את השימוש במנופי הלחץ, כדוגמת חסימת כספי סיוע לשיקום או מתן יד חופשית לפעולה ישראלית בלבנון, עשויה הממשלה הלבנונית לשנות את עמדתה הזהירה ביחס להתמודדות מול חזבאללה. להמשך קריאה...

ב-24-23 באוקטובר 2025, התקיים בקהיר כינוס הפלגים הפלסטיניים, בחסות מצרים ובתמיכת קטר ותורכיה, במטרה לגבש עמדה פלסטינית מאוחדת לקראת השלב הבא של יישום הסכם הפסקת האש, ובכלל זה סוגיות ניהול רצועת עזה ופירוק חמאס והפלגים החמושים מנשקם. במפגש השתתפו נציגי מרבית הפלגים, בהם חמאס, הג'האד האסלאמי בפלסטין והחזית העממית לשחרור פלסטין, אולם ללא נציגי פתח; בהודעת הסיכום של המפגש נמסר כי הפלגים הסכימו לתמוך בהמשך הפסקת האש, ביציאת צה״ל מהרצועה, בהסרת "המצור", פתיחת המעברים ותחילת שיקום כולל של הרצועה. עוד סוכם כי ניהול הרצועה יועבר לוועדה זמנית של אנשי מקצוע עצמאיים בשיתוף גורמים ערביים ובינלאומיים, לצד ועדה בינלאומית למימון ופיקוח, וכוח בינלאומי זמני בגבולות; במקביל לכינוס הפלגים, התקיים מפגש ישיר בין משלחת חמאס בהובלת ראש התנועה ברצועת עזה, ח'ליל אלחיה, לבין משלחת של הרשות הפלסטינית בראשות סגן היו"ר, חסין אלשיח'. כמו כן, נועד ראש המודיעין המצרי עם נציגי הפלגים לפגישות נפרדות; בכירי חמאס הדגישו כי הם התנועה מחויבת לוותר על השליטה ברצועת עזה ולהגיע להבנות עם הפלגים הפלסטיניים האחרים בדבר החזון המשותף ליישום הסכם הפסקת האש, אולם נמנעו מלהכריז על נכונות חמאס לוותר על נשקה או לקבל את אחריות הרשות הפלסטינית על הרצועה. מנגד, בפתח הבהירו כי הרשות הפלסטינית היא שצריכה לקבל את האחריות על רצועת עזה, כולל על הוועדה המנהלתית שתקום כדי לנהל את הרצועה ועל שמירת הביטחון, וקראו לחמאס לפעול במסגרת אש"ף;  להערכתנו, הארגונים הפלסטיניים מבינים כי קיים חלון הזדמנויות צר ליצירת קונצנזוס לאומי ומתווה ביניים שירצה את כל הצדדים, ובראשם חמאס ופתח. תוצאות המלחמה והלחץ של ארה"ב והמתווכות יצרו תזוזה זהירה אצל חמאס לכיוון ויתור על השלטון לטובת ניהול אזרחי טכנוקרטי ובחירות, מתוך הבנה שמודל הממשל המוצע, ניהול טכנוקרטי מפוקח בשותפות ערבית ובינלאומית, משאיר לתנועה השפעה ברצועה. כמו כן, בחמאס גם מבינים שוויתור על הנשק יחרוץ את גורל התנועה, ולהערכתנו התנועה תנסה לעמעם ולדחות את סוגיית פירוק הנשק במסגרת הסכם אפשרי. עם זאת,  להערכתנו, גם אם למראית עין יושלמו ההבנות, והצדדים יגיעו להחלטה משותפת ומוסכמת ללא התחייבות ותוכנית מעשית לפירוק הנשק של הפלגים החמושים,  תעמוד ישראל בפני דילמה אם לממש נסיגה מלאה, פתיחת המעברים והסכמה לשיקום הרצועה.   להמשך קריאה...

הפסקת האש בין ישראל לחמאס ברצועת עזה הושגה בשעה שאיראן ו"ציר ההתנגדות" שבהובלתה ניצבים בפני אתגרים משמעותיים מבית ובאזור, במיוחד לנוכח היחלשות הציר והשלכות "מלחמת 12 הימים" בינה לבין ישראל וארה"ב ביוני 2025; בכירים איראניים הביעו תמיכה עקרונית בהסכם הפסקת האש וטענו כי איראן תמכה לאורך השנתיים האחרונות בכל יוזמה שנועדה להביא לסיום המלחמה. עם זאת, הם הביעו ספק באשר למחויבותה של ישראל לעמוד בהסכם. בנוסף, הדגישו הבכירים כי ההחלטה על הפסקת האש התקבלה באופן בלעדי על ידי חמאס ללא כל מעורבות מצד טהראן. איראן גם דחתה את ההזמנה להשתתף בפסגת השלום בשרם אלשיח' בטענה כי אינה יכולה להשתתף עם מי שתקף אותה במהלך "מלחמת 12 הימים"; התקשורת הממסדית באיראן הציגה את סיום המלחמה כניצחון אסטרטגי של חמאס והפלסטינים שהעלו מחדש את הסוגיה הפלסטינית לראש סדר היום העולמי וכתבוסה קשה לישראל שלא השיגה את יעדיה ונחלשה מבחינה צבאית, כלכלית, חברתית ובינלאומית; לפני הפסקת האש ולאחריה, הדגישו בכירים ואמצעי תקשורת באיראן כי חרף האתגרים והלחצים שבפניהם ניצבים הרפובליקה האסלאמית והציר הפרו-איראני באזור, אין בכוונת טהראן לנטוש את בעלי בריתה. הם עמדו על חשיבות המשך "ההתנגדות" והתמיכה האיראנית בה. במקביל, איראן מוסיפה להעביר סיוע, לרבות אמצעי לחימה, לשלוחיה באזור, ובכלל זה לארגוני הטרור ביהודה ושומרון, לחזבאללה ולחות'ים; להערכתנו, סיום המלחמה ברצועת עזה לא  צפוי לחולל שינוי משמעותי במדיניות איראן או לשים קץ למאמציה להרחיב את השפעתה בזירה הפלסטינית ולהמשיך בהעברת סיוע לחמאס ולשאר ארגוני הטרור הפלסטיניים. להערכת טהראן, המשך נוכחות חמאס ברצועת עזה וביהודה ושומרון עשוי לספק לה גם בעתיד הזדמנויות לשיקום יכולות התנועה ולשימור חלק מההשפעה האיראנית חרף המגבלות המבצעיות, הלוגיסטיות והכלכליות המגבילות את המשך הסיוע שאיראן יכולה להעניק לארגוני הטרור הפלסטיניים. במקביל, איראן צפויה להמשיך את התמיכה בשאר מרכיבי "ציר ההתנגדות" באזור, ובראשם חזבאללה שנמצא בעיצומו של תהליך שיקום על אף תקיפות צה"ל והדרישה להתפרקות הארגון מנשקו והחות'ים שמנצלים את הפסקת האש ברצועת עזה להמשך הצטיידות באמצעי לחימה ושיפור היכולות ההתקפיות.  להמשך קריאה...

בעקבות הסכם הפסקת האש בין ישראל לבין חמאס ברצועת עזה, הורה מנהיג החות'ים על השהיית התקיפות הישירות נגד שטח ישראל ונגד כלי שיט "המזוהים עם ישראל" בים האדום ובמפרץ עדן, כפי שנעשה בהפסקת האש הקודמת בתחילת 2025; בכירי ההנהגה החות'ית הבהירו כי על אף עצירת התקיפות, הם ממשיכים לתמוך בפלסטינים ברצועת עזה ועוקבים אחרי היישום הישראלי של הפסקת האש. הם איימו כי אם ישראל תחדש את הלחימה או תפר את הפסקת האש, יהיו לכך "השלכות חמורות"; החות'ים ניצלו את הודעות האבל על מותו של הרמטכ"ל, מחמד עבד אלכרים אלע'מארי, שנפגע בתקיפה ישראלית בסוף אוגוסט 2025, כדי לאיים בתגובה ולהדגיש את מחויבותם להמשך הג'האד נגד ישראל; מאז תחילת אוקטובר 2025, הודיעו הכוחות התימניים המתנגדים לחות’ים על תפיסת משלוחים צבאיים ימיים ויבשתיים שהיו בדרכם לאזורים בשליטת החות'ים ולפי החשד נשלחו מאיראן. נמסר כי המשלוחים הכילו רכיבים אמצעי לחימה ובהם כלי טיס בלתי מאוישים, וציוד מתקדם נוסף; להערכתנו, החות'ים  לא יחדשו את תקיפותיהם ויכבדו את הפסקת האש  כל עוד יישומה נמשך. עם זאת, חידוש הלחימה מצד ישראל , בין אם באופן יזום או בתגובה להפרות חמאס, עלול להוביל את החות'ים לחידוש התקיפות נגד ישראל באופן מלא או חלקי. כמו כן, התלקחות בזירה נוספת, כדוגמת לבנון או יהודה ושומרון, עלולה לספק תירוץ עבור החות'ים לבצע תקיפות מחודשות כדי לבסס את מעמדם כמובילי "ציר ההתנגדות". לצד זאת, צפויים החות'ים להמשיך במאמצי הברחות אמצעי הלחימה מאיראן כדי לבסס את יכולותיהם הצבאיות. להמשך קריאה...

״תוכנית עשרים הנקודות״ של נשיא ארה"ב טראמפ, שהיוותה בסיס להסכם הפסקת האש במלחמה בין ישראל לבין לחמאס, קובעת במפורש כי במסגרת השלב השני יידרשו חמאס ושאר הארגונים החמושים ברצועת עזה להתפרק מנשקם והרצועה תהפוך לשטח מפורז; בכירי חמאס הבהירו כי על אף מחויבותם לשמירה על הסכם הפסקת האש, הם אינם מוכנים לקבל את האפשרות של פירוק נשק "ההתנגדות" עד להקמתה של מדינה פלסטינית. כמו כן, הם טענו כי מדובר בסוגיה מורכבת שיש לדון עליה במסגרת רחבה יותר של הסכמות כלל-פלסטיניות על עתיד הרצועה; בדומה להתנהלותה לאחר סבבי לחימה קודמים עם ישראל, ועל אף הדרישה לפירוקה מנשקה, מיהרה חמאס לנצל את הפסקת האש לטובת מאמצי שיקום של הזרוע הצבאית באמצעות איסוף של נפלים ותחמושת שנותרו ברצועת עזה אחרי שנתיים של מלחמה. גם הברחות של אמצעי לחימה דרך גבול מצרים באמצעות רחפנים אזרחיים והכנסת חומרי גלם וציוד דו-שימושי לטובת שיקום הרצועה עלולות להוות מרכיב בפעילות חמאס לייצור עצמי של אמצעי לחימה במסגרת בנייה מחודשת של כוחה הצבאי; להערכתנו, עמדותיהם של בכירי חמאס בדבר חוסר נכונות לוותר על נשק "ההתנגדות" משקפות נחישות מצד התנועה להמשיך במאבק המזוין נגד ישראל באצטלה של "זכות חוקית ודתית להילחם בכיבוש". בשל כך, חמאס צפויה לנצל את תקופת הביניים עד להקמת ממשל זמני חדש ברצועת עזה לטובת בניין הכוח של הזרוע הצבאית אחרי הפגיעות שספגה במהלך המלחמה, כאשר גם איראן צפויה להמשיך ולמלא את תפקידה כמשענת אסטרטגית של חמאס באמצעות סיוע כספי, אספקת אמצעי לחימה והעברת ידע והכשרות. המעורבות של קטר ותורכיה, בעלות בריתה של חמאס, בגיבוש "היום שאחרי" ברצועה עלולה לסכל הקמתו של ממשל זמני שיוביל מאמצים כנים להגבלת פעילות חמאס ופירוקה מנשקה. עם זאת, גם אם הממשל הזמני יפגין נחישות מול חמאס, התנועה תמשיך להשתמש בניסיונה המוכח כדי להתאים את תהליכי בניין הכוח הצבאי שלה לתנאי המציאות המשתנה בשטח. להמשך קריאה...