מחקרים ממוקדים

בלילה שבין 28-27 בנובמבר, פעלו לוחמי צה"ל בכפר בית ג'ן שבדרום סוריה במסגרת מבצע מעצרים נגד פעילי טרור של אלג'מאעה אלאסלאמיה שתכננו פיגועים נגד כוחות צה"ל ושטח ישראל. בחילופי אש שהתפתחו במקום נפצעו שישה לוחמי צה"ל וסוכלו כעשרים פעילי טרור; אלג'מאעה אלאסלאמיה היא תנועה אסלאמית-סונית המהווה את שלוחת האחים המוסלמים בלבנון. לתנועה יש קשר אידיאולוגי קרוב עם חמאס ושיתוף פעולה עם חזבאללה ופעילי הזרוע הצבאית שלה נטלו חלק במערכה נגד ישראל בלבנון לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. לאחר התקרית בבית ג'ן, הכחישה התנועה כל מעורבות וטענה כי היא פועלת רק בלבנון; בסוריה גינו את "התוקפנות" בבית ג'ן וכינו אותה "פשע מלחמה". בכירים במשטר האשימו כי ישראל מעוניינת לערער את היציבות במדינה ו והדגישו כי "האזרחים" יגנו על עצמם "בכל האמצעים"; חשיפת תשתית הטרור בבית ג'ן מעידה על התבססות מחודשת של גורמי טרור המזוהים עם איראן ועם שלוחיה בדרום סוריה. להערכתנו, המשך פעילות הסיכול הישראלית נגד איומי הטרור בדרום סוריה לצד חוסר היכולת של המשטר הסורי להשית את מרותו על הגורמים השונים הפועלים באזור בשל הדרישה הישראלית לפירוז האזור עלולים להוביל להמשך ניסיונות ההתבססות של ארגונים חמושים שישאפו להוציא לפועל תקיפות נגד כוחות צה"ל ונגד שטח ישראל. להמשך קריאה...

לאחר סבבי לחימה קודמים של חמאס נגד ישראל, הקפידה התנועה לקדם את נרטיב "הניצחון" והדגשת ההישגים, לרוב באמצעות טקסים פומביים וראוותניים, כדוגמת "טקסי" שחרור החטופים הישראלים בהפסקת האש שהייתה בתוקף בין ינואר למרץ 2025; עם זאת, מאז כניסת הסכם הפסקת האש ברצועת עזה לתוקף ב-10 באוקטובר 2025, ניכרת התנהלות תקשורתית שונה של חמאס, אשר מתבטאת בריסון יחסי והימנעות משימוש במונחים חד-משמעיים של “ניצחון”; בחינה מעמיקה של הנרטיבים שמקדמת חמאס באמצעות דובריה הרשמיים ובכלי התקשורת המזוהים עמה מצביעה על מאמץ תודעתי מתמשך של התנועה, שמטרתו להבליט שורה של הישגים משמעותיים שאותם היא מעוניינת לשווק מבחינה תודעתית לאחר ההסכם ובכללם הטלטלה שחוללה מתקפת ה-7 באוקטובר בישראל והפגיעה שנגרמה למעמדה הבינלאומי, הישארות חמאס כגורם שלטוני וצבאי ברצועה, כישלונה של ישראל בפירוק "ההתנגדות" מנשקה, שחרור אסירים פלסטינים "כבדים" והעידן האזורי החדש שנפתח בהובלת יחיא אלסנואר; להערכתנו, ההתנהלות התקשורתית המתונה והזהירה יחסית של חמאס נובעת מרצונה "להלך בין הטיפות" בתקופה רגישה זו מבחינתה, תוך המשך ניהול מערכה תודעתית על הנרטיבים שלה וזאת ממספר סיבות:  חיזוק המשילות האזרחית והביטחונית ברצועה לפני ההתקדמות ליישום השלבים הבאים של הסכם הפסקת האש, כאשר לפי ההצהרות הפומביות של בכירי חמאס הם מעוניינים להמשיך הלאה, אולם לא ברור עדיין עד כמה עמדה זו באה לידי יישום בפועל, לפחות בזמן הקרוב; רצון התנועה לא להתעמת עם המדינות המפקחות על יישום ההסכם; הבנת חמאס כי המצב הקשה ברצועת עזה בתום שנתיים של מלחמה אינו עולה בקנה אחד עם "חגיגות ניצחון" שעלולות לגרום לה נזק תדמיתי בתקופה שבה היא נדרשת להיאבק על קיומה בכלל ועל המשך עתידה כגורם בעל שליטה והשפעה ברצועת עזה בפרט. להמשך קריאה...

ב-17 בנובמבר 2025, אישרה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 2803, אשר מאמצת את תוכנית עשרים הנקודות של נשיא ארה”ב טראמפ להפסקת אש ברצועת עזה ולהסדרת “היום שאחרי”; ההחלטה מאשרת הקמת "מועצת שלום" שתנהל את רצועת עזה באופן זמני עד להעברת השליטה לרשות הפלסטינית. כמו כן, אושרה הקמתו של כוח ייצוב בינלאומי שיפעל לצד כוח שיטור פלסטיני "שעבר בידוק", בתיאום עם ישראל ומצרים, לצורך הבטחת פירוז הרצועה ופירוק הקבוצות החמושות מנשקן; ההחלטה אינה כוללת התחייבות מפורשת למדינה פלסטינית, אלא מביעה תקווה ליצירת "נתיב אמין" להגשמה עצמית פלסטינית אם הרשות הפלסטינית תיישם את הרפורמות הנדרשות; חמאס והפלגים החמושים ברצועת עזה דחו את ההחלטה והזהירו כי כל כוח בינלאומי שיגיע לרצועת עזה עלול להיחשב "כוח כובש" אם ינסה לפרק אותם מנשקם. גם איראן והחות'ים הצטרפו לעמדת חמאס וטענו כי ההחלטה נועדה לשרת את המטרות הישראליות. מנגד, הרשות הפלסטינית בירכה על ההחלטה והביעה נכונות לקבל אחריות מלאה על רצועת עזה; להערכתנו, על אף חשיבות החלטת מועצת הביטחון כניסיון להתוות מסלול להסדרת "היום שאחרי" ברצועת עזה הכולל  פירוז מלא ושלטון יציב שאינו חמאס, היא מהווה צעד הצהרתי שיכולת יישומו בפועל עדיין לוט בערפל. סירוב חמאס ושאר הפלגים החמושים להתפרק מנשקם והאיום כי יראו את הכוח הבינלאומי בתור "כוח כובש" עלול להגביר את החיכוך בינם לבין הכוחות הזרים שיסכימו להגיע לרצועה ולהוביל לאירועים אלימים שעלולים להשפיע גם על כוחות צה"ל. בנוסף, חוסר הוודאות לגבי יכולתה של הרשות הפלסטינית ליישם באופן מלא ואמין את הרפורמות הנדרשות והיעדר ההסכמות בין חמאס לבין פתח לגבי זהות ועדת הניהול הטכנוקרטית, לצד הקושי המובנה לבסס מנגנוני פיקוח ושליטה אפקטיביים על האוכלוסייה הפלסטינית, עלולים ליצור ואקום שלטוני שיאפשר לחמאס להמשיך ולבסס את המשילות הביטחונית והאזרחית שלה ברצועה. להמשך קריאה...

משרד האוצר האמריקאי דיווח כי משמרות המהפכה של איראן הצליחו להעביר כמיליארד דולר לחזבאללה מאז תחילת השנה לטובת בנייה מחדש של יכולות הארגון בעקבות המערכה נגד ישראל שהסתיימה בסוף נובמבר 2024 לצד  המשך ניסיונות הברחת אמצעי לחימה לארגון ושיבוש ניסיונות הממשלה הלבנונית לפרק את חזבאללה מנשקו. בעקבות זאת, משלחת אמריקאית בכירה הפצירה בהנהגה הלבנונית להאיץ את הפעילות נגד מקורות המימון של חזבאללה; הפלת משטר אלאסד בסוריה בדצמבר 2024 והאיסור שהטילה ממשלת לבנון על טיסות מאיראן מאז פברואר 2025 שיבשו את הנתיבים היבשתיים והאוויריים ששימשו את איראן להעברת אמצעי לחימה, סיוע טכנולוגי וכספים עבור חזבאללה. בשל כך, יישמו איראן וחזבאללה דרכים חלופיות להעברת הסיוע, ובהן הברחות דרך תורכיה ועיראק ודרך נמלי הים ושימוש בסוכנויות לחלפנות כספים. במקביל, הם ממשיכים להסתמך על רשתות ההברחה בגבול סוריה-לבנון, על אף מאמצי הסיכול של הרשויות הסוריות ושל צה"ל; שגרירות איראן בבירות הכחישה את המידע האמריקאי, אולם בכירים איראנים הבהירו לאורך המלחמה ברצועת עזה וגם לאחר הפסקת האש כי הם ממשיכים את התמיכה בחזבאללה, כמו בשאר חברות "ציר ההתנגדות". גם מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, הודה לאיראן בפומבי על הסיוע "העצום"; הפרסום האמריקאי בדבר הסיוע הכספי הנכבד של משמרות המהפכה לחזבאללה, לצד חשיפת דרכי ההברחות, מעידים על כך שאיראן וחזבאללה מצאו דרכים חלופיות כדי להתגבר על האתגרים שיצרו השינויים הגיאו-פוליטיים בלבנון ובמזרח התיכון מאז הפסקת האש בסוף נובמבר 2024 ועל הקושי לסכל את שיתוף הפעולה בין טהראן לבין הארגון הלבנוני שנמשך כארבעה עשורים. להערכתנו, איראן תמשיך לסייע לשיקום הצבאי והאזרחי  של חזבאללה כדי לשמר את מעמדו בקהילה השיעית ובלבנון וכדי למנוע מישראל והרשויות הלבנוניות להחליש או לנטרל לחלוטין את הזרוע האסטרטגית החשובה ביותר מבין השלוחות האיראניות במזרח התיכון. היעדר פעולה נחרצת יותר מצד הממשלה הלבנונית בפרט, ומצד הקהילה הבינלאומית בכלל, למאבק במקורות המימון של חזבאללה וחסימת נתיבי ההברחה, יאפשרו לאיראן ולחזבאללה להמשיך את העברות הכספים והברחות אמצעי הלחימה ללא הפרעה משמעותית. להמשך קריאה...

ההפיכה האלימה של חמאס ברצועת עזה בשנת 2007 יצרה לראשונה פילוג בין ממשלת הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון לבין ממשלת חמאס ברצועה ועוינות מתמשכת בין הצדדים על אף ניסיונות הפיוס הפנים-פלסטיניים; המלחמה שפרצה עם מתקפת חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023 סיפקה לרשות הפלסטינית הזדמנות להדגיש את עמדתה כי היא צריכה לקבל מחדש את השליטה על הרצועה עם סיום המלחמה במטרה ליצור איחוד גיאוגרפי ופוליטי עם יהודה ושומרון לקראת הקמת מדינה פלסטינית. בכירי הרשות הדגישו עמדה זו במיוחד לאחר הפסקת האש שנכנסה לתוקף ברצועת עזה באוקטובר 2025 ואף הציגו תוכניות משלהם לשיקום הרצועה. מצרים וקטר הביעו תמיכה בעמדת הרשות הפלסטינית; בחמאס הביעו הסתייגות מחזרת הרשות הפלסטינית לרצועת עזה, על אף עמדת התנועה כי היא תוותר על השליטה ברצועה. עם זאת, לאחר שיחות בין בכירי חמאס לבין בכירי הרשות הפלסטינית בקהיר, החלו בחמאס להגמיש את עמדתם ולהביע תמיכה פומבית במינוי של שר בממשלת הרשות הפלסטינית לעמוד בראש הוועדה הפלסטינית שתוקם כדי לנהל את הרצועה. השם הבולט ביותר לעמוד בראש הוועדה לניהול הרצועה הוא ד"ר אמג'ד אבו רמצ'אן, שר הבריאות ברשות הפלסטינית ולשעבר ראש עיריית עזה; להערכתנו, הרשות הפלסטינית צפויה למלא תפקיד משמעותי בוועדה שתוקם לניהול הרצועה, על אף ההתנגדות הפומבית של ישראל והעמימות האמריקאית בנושא, וזאת כחלק מההסכמה המתגבשת בין פתח לבין חמאס שתבקש להראות כי היא עומדת בתנאי הפסקת האש. עם זאת, המחלוקת בין הצדדים בסוגיית פירוק הנשק של חמאס ושאר פלגי "ההתנגדות" צפויה להימשך על רקע סירוב חמאס לדרישה כי תוותר על כלי הנשק שברשותה מול עמדת הרשות הפלסטינית כי היא צריכה להחזיק במונופול על הנשק וכי לא יכול להיות עוד כוח חמוש פלסטיני מלבדה. בשל כך, להערכתנו המתח בין חמאס לבין הרשות הפלסטינית עלול להימשך ולהקשות על מציאת פתרון פוליטי שיאפשר התקדמות במאמצי שיקום הרצועה.   להמשך קריאה...

ב-6 בנובמבר 2025, פרסם חזבאללה "מכתב פתוח" להנהגה הלבנונית ולציבור, בו טען כי הארגון עמד בהסכם הפסקת האש מ-27 בנובמבר 2024 והזהיר כי הדרישה לפירוק חזבאללה מנשקו ולפתיחת משא ומתן עם ישראל נועדו להחליש את לבנון. הארגון אף הדגיש כי אינו מוכן לוותר על "הזכות להתנגדות" ואינו נדרש לציית להנחיות של הממשלה בנושאי מלחמה ושלום. גם מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, ובכירים נוספים בארגון הביעו עמדות דומות; פרסום המכתב הגיע על רקע תקיפות צה"ל לאכיפת הסכם הפסקת האש שהתמקדו במאמצי השיקום של הארגון וביכולות של כוח רצ'ואן, וזאת על רקע הפרסומים על ההתחמשות המחודשת של חזבאללה. ישראל וארה"ב גם הזהירו כי אם צבא לבנון לא יגביר את קצב פירוק נשק חזבאללה, התקיפות עלולות להתגבר ולהתרחב; בניסיון למנוע הסלמה ולהביא לפתרון המחלוקות בין ישראל לבין לבנון, הציעו ארה"ב ומצרים לקיים משא ומתן בין שתי המדינות. נשיא לבנון עון ציין כי לארצו אין ברירה אלא לקיים הידברות עם ישראל, אולם יו"ר הפרלמנט ברי, בעל בריתו של חזבאללה, הביע התנגדות למשא ומתן ישיר; "המכתב הפתוח" של חזבאללה מהווה שלב נוסף בהתרסה של הארגון לנוכח המאמצים לפרק אותו מנשקו אחרי שבעבר הביע נכונות עמומה לקיים דיון על יישום התוכנית בתנאים מסוימים. עם זאת, היעדרם של אולטימטום כלפי ממשלת לבנון או אזהרות מפורשות מול ישראל מעידים על המשך מגמת הריסון של הארגון למרות תקיפות האכיפה של צה"ל. להערכתנו, המשך מאמצי בניין הכוח של חזבאללה, אוזלת ידו של צבא לבנון לבלימת תהליכים אלו והחרפת צעדי האכיפה מצד ישראל עלולים לשחוק את הזהירות והריסון שאפיינו את כלל השחקנים המעורבים מאז תחילת הסכם הפסקת האש עלול להגביר את הסיכון להתפרצות סבב הסלמה חריג לקראת סוף שנת 2025, המועד בו נקבה ממשלת לבנון כתאריך היעד לפירוק הנשק של המיליציות החמושות הפועלות במדינה, ובכלל זה חזבאללה. להמשך קריאה...