מחקרים ממוקדים

אמריקה הלטינית מהווה זירת פעילות משמעותית עבור חזבאללה מחוץ למזרח התיכון מזה עשרות שנים, בהתבסס על פזורה לבנונית שיעית נרחבת השוכנת במדינות שונות ביבשת. ונצואלה, במיוחד תחת המשטר הסוציאליסטי בהנהגת הוגו צ'אבס ויורשו ניקולאס מדורו, הפכה לבעלת ברית של חזבאללה ואיראן בזכות עמדות אידיאולוגיות ואנטי-אמריקאיות זהות, ואפשרה לארגון להפוך את המדינה למרכז לוגיסטי, פיננסי ומבצעי; סנקציות של הממשל האמריקאי וכתבי אישום חשפו כיצד פעילי חזבאללה, לעתים בסיוע של בכירים בשלטון בוונצואלה, הקימו רשתות להלבנת הון ולסחר בסמים שסייעו לממן את פעילות הטרור של הארגון. כמו כן, חזבאללה הצליח להכניס לוונצואלה אלפי פעילים ולהקים תשתיות אימונים צבאיות שאפשרו לו לקדם פעילות טרור נגד יעדים מערביים וישראליים באמריקה הלטינית; בתחילת ינואר 2026, נעצר נשיא ונצואלה מדורו בפשיטה של כוחות מיוחדים אמריקאיים והועבר למשפט בארה"ב. בממשל טראמפ הבהירו כי הם ישלטו בוונצואלה בעתיד הנראה לעין והדגישו כי הם לא יאפשרו יותר נוכחות של חזבאללה ואיראן במדינה; חזבאללה גינה את הפעולה האמריקאית בוונצואלה, בעוד שכלי התקשורת בלבנון העריכו כי להתפתחויות יהיו השפעות שליליות על נתיבי המימון של חזבאללה ועל יכולת הפעולה שלו באמריקה הלטינית; להערכתנו, המהלך האמריקאי בוונצואלה צפוי לצמצם את חופש הפעולה של חזבאללה במדינה ולהוות מכה נוספת עבור הארגון, אשר מתווספת לשורת האתגרים חסרי התקדים עמם מתמודד חזבאללה מאז סיום המערכה נגד ישראל בנובמבר 2024. סגירת מקורות המימון בוונצואלה, אשר התבססו על סחר בסמים ועל הלבנת הון, צפויים להעמיק את המשבר הפיננסי של הארגון, אשר מנסה לשקם את יכולותיו הצבאיות והאזרחיות ונדרש גם לתת מענה לדרישות נאמניו שממתינים לשיקום בתיהם שנפגעו במערכה. לצד זאת, השליטה האמריקאית בוונצואלה גם צפויה לנטרל את תשתיות הטרור שהקימו חזבאללה ואיראן במדינה, ובכך להחליש את יכולתן לנצל זאת לצורך ביצוע פיגועים באמריקה הלטינית.  להמשך קריאה...

ב-8 בינואר 2026, עדכן מפקד צבא לבנון, רודולף היכל, את שרי ממשלת לבנון כי הושלם השלב הראשון בתוכנית ליישום מונופול המדינה על הנשק וכי הושגה שליטה "יעילה וממשית" מדרום לנהר הליטאני בדרום המדינה, למעט באזורים שתחת שליטת כוחות צה"ל; דווח כי השרים מתנגדי חזבאללה דרשו לוחות זמנים מחייבים להמשך יישום התוכנית, בעוד שרי חזבאללה ואמל התנו כל התקדמות בעצירת "ההפרות" הישראליות. בתום הישיבה, הנחתה הממשלה את הצבא להכין תוכנית לפירוק הנשק מצפון לנהר הליטאני, אולם לא נקבעו לוחות זמנים; בחזבאללה נמנעו מלהתייחס ישירות להודעת הצבא, אולם שבו על עמדתם כי הארגון בפרט, ולבנון בכלל, יישמו את הסכם הפסקת האש במלואו וכי על ישראל למלא את כל המחויבויות שלה; נשיא לבנון, ראש הממשלה ויו"ר הפרלמנט בירכו על ההודעה והדגישו את הצורך לספק לצבא את הכלים הנדרשים כדי לבצע את משימותיו. ראש הממשלה סלאם הבהיר כי תפקיד "ההתנגדות" הסתיים עם נסיגת ישראל מדרום לבנון בשנת 2000 וכי רק המדינה והצבא הם שמגנים כיום על לבנון; מתנגדי חזבאללה במערכת הפוליטית לא הסתירו את מורת רוחם מהעיכוב בהמשך פירוק נשק חזבאללה והזהירו כי הדבר פוגע ביכולת לשקם את המדינה. שר החוץ הלבנוני  שנפגש בבירות עם עמיתו האיראני, הדגיש בפניו כי על חזבאללה למסור את נשקו בהתאם להחלטת הממשלה; נראה כי לבנון מצויה בשלב ביניים מחושב בתוכנית יישום מונופול המדינה על הנשק: השלב הראשון בדרום הליטאני מוצג כהישג ליישום התוכנית , אך ללא הכרעה על הרחבת המהלך צפונה, עם ניסיון "לקנות זמן" בטיעון שישראל צריכה לסיים קודם לכן את "הפרות" הסכם הפסקת האש. להערכתנו, בטווח הזמן הקרוב צפויה העמקת פריסת הצבא בדרום לבנון והכנת תשתית ליישום התוכנית מצפון לליטאני, אך ללא לוחות זמנים מחייבים לנוכח היעדר שיתוף הפעולה מצד חזבאללה. המעבר לשלב השני צפוי להישאר יעד הצהרתי, התלוי בעיקר בלחץ ישראלי ובינלאומי ובהסכמה פוליטית פנימית שטרם הבשילה. להמשך קריאה...

הפלת משטר אלאסד בדצמבר 2024 ועלייתו של השלטון החדש בהנהגת אחמד אלשרע (אבו מחמד אלג'ולאני), שינו את מפת הטרור הסלפי-ג'האדיסטי בסוריה; היא'ת תחריר אלשאם, החזק מבין ארגוני הג'האד שהובילו את ההתנגדות למשטר אלאסד, והמיליציות המזוהות עמו שסייעו להפלת המשטר הקודם התפרקו והפעילים השתלבו במנגנוני הביטחון של המשטר החדש, בהם גם לוחמי ג'האד זרים; עם זאת, נרשמו גם מקרים ספורים של ארגוני ג'האד ששיתפו פעולה עם היא'ת תחריר אלשאם, אולם התנגדו לעמדות הפרגמטיות של משטר החדש וסירבו להשתלב בשורותיו. הדוגמה הבולטת היא ארגון סראיא אנצר אלסנה שפעל נגד כוחות הביטחון וביצע פיגועים נגד אזרחים עלווים; שינוי המשטר בסוריה והיעדר הנוכחות השלטונית והביטחונית ברחבי המדינה סיפקו הזדמנות לדאעש להתארגן מחדש ולבסס את עצמו במדבר הסורי במזרח המדינה ואף להרחיב את פעילותו לאזורים מיושבים ליד דמשק ואזור חלב, חמץ ודרום סוריה. עם זאת, הצטרפות סוריה לקואליציה הבינלאומית בהובלת ארה"ב סייעה להוריד את מספר התקיפות של הארגון במהלך שנת 2025; על אף העמדות העוינות של ארגוני הסלאפיה-ג'האדיה שעדיין פעילים בסוריה נגד ישראל, לא נרשמה עד כה פעילות מצדם נגד כוחות צה"ל המוצבים בדרום סוריה או נגד שטח ישראל. עם זאת, מעצרו של פעיל דאעש בדרום סוריה העיד על פוטנציאל האיום האפשרי; להערכתנו, שיתוף הפעולה הגובר בין המשטר הסורי לבין הקואליציה הבינלאומית עשוי להקשות על דאעש להגביר את פעילותו, על אף שהארגון ימשיך במאמצים להתבסס באזורים שבהם שליטת המשטר עדיין חלשה, כדוגמת המדבר הסורי, ולהוציא לפועל פיגועים נגד כוחות הביטחון הסוריים וביישובים אזרחיים. גם ארגוני ג'האד נוספים המתנגדים למשטר עלולים לנסות ולערער את יציבות משטר אלשרע. בשל ההתמקדות של גורמי הג'האד החוץ-ממסדיים בזירה הפנימית בסוריה, ניתן להעריך כי הרצון לפגוע בכוחות צה"ל או בשטח ישראל נמצא עבורם בעדיפות נמוכה יותר, על אף שהם עלולים לנסות ולבנות תשתיות בדרום סוריה שיאפשרו להם גם יכולת לאיים בעתיד על אינטרסים ישראליים.  להמשך קריאה...

 ב-14 בדצמבר 2025, שני מחבלים מוסלמים, שלפי הערכות הרשויות באוסטרליה פעלו בהשראת דאעש, ביצעו פיגוע ירי נגד משתתפים באירוע חנוכה בחוף בונדי בסידני. 15 בני אדם נהרגו, בהם ילדה וניצול שואה; הפיגוע היה שיאו של גל אנטישמיות קיצוני שמופנה נגד הקהילה היהודית באוסטרליה מאז מתקפת חמאס בישראל ב-7 באוקטובר 2023 וכלל אלפי מקרים של תקיפות אלימות ומילוליות, הצתות רכוש, הסתה ברשתות החברתיות וכתובות גרפיטי בוטות; מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 עוררה הפגנות גדולות בהובלת ארגונים פרו-פלסטיניים המזינים שיח שנאה והסתה אנטישמי חריף כנגד ישראל, תוך תמיכה נרחבת מצד הקהילה המוסלמית באוסטרליה. אירועי המחאה כללו גם הבעת תמיכה פומבית בחמאס, על אף שהתנועה מוגדרת באוסטרליה כארגון טרור, לצד קריאות להשמדת ישראל; הרשויות באוסטרליה גם זיהו את איראן כאחראית למספר תקיפות אנטישמיות במדינה, ובעקבות זאת גורש השגריר האיראני ומשמרות המהפכה הוכרזו כגוף תומך טרור; תפקיד בולט בהסתה האנטישמית, כפי שבא לידי ביטוי בפיגוע בסידני, ממלאים גם גורמים המקורבים לתפיסות אסלאמיות קיצוניות מבית המדרש של האסלאם הקיצוני, בהם מטיפים מוסלמים שלא ננקטו נגדם צעדים משפטיים כלשהם מצד הרשויות; מעגל האיומים הגובר נגד אינטרסים ישראליים ויהודיים באוסטרליה מציב אתגר משמעותי בפני הרשויות במדינה, אשר מנסות לאזן בין הצורך להיאבק בהסתה האנטישמית ובאיומים שהיא מזינה לבין הצורך לשמר את הערכים הליברליים, ובראשם שמירה על חופש הביטוי, הדת וההתכנסות של ארגונים פרו-פלסטיניים המוחים כנגד פעילות ישראל ברצועת עזה. להערכתנו, כל עוד הרשויות לא ינקטו בפעולות ממשיות נגד מקדמי ההסתה האנטישמית, חמאס, איראן וארגוני הג'האד העולמי יוכלו למצוא כר פורה באוסטרליה לגיוס פעילים שיהפכו את הקריאות האנטישמיות והאנטי-ישראליות לגילויי אלימות כדוגמת הפיגוע בחוף בונדי. להמשך קריאה...

מסמך של "מרכז המחקרים הצבאיים והאסטרטגיים" של הזרוע הצבאית של חמאס מ-9 בספטמבר 2023, אשר התגלה במהלך תמרון צה"ל ברצועת עזה במהלך המלחמה, ניתח את המדיניות הישראלית ביחס לסבבי הלחימה ברצועת עזה מאז שחמאס תפסה את השלטון בשנת 2006; לפי המסמך, ישראל נשענה במשך שנים על אסטרטגיה של מכת מנע מקדימה, אולם התחזקות תנועות "ההתנגדות" בהובלת חמאס וחזבאללה, שמסוגלות לגרום נזק ליכולות הישראליות, גרם לה לעבור לדפוס של סבבי לחימה קצרים בעוצמה מוגבלת; בראיית מחברי המסמך,  מאז שישראל נכשלה בהשגת היעדים במבצע "עופרת יצוקה", ובראשם המטרה של הפלת שלטון חמאס, היא עברה להצגת יעדים עמומים לצד התמקדות בניהול הסכסוך ושימור ההרתעה במטרה להחליש את חמאס מבלי להכריע אותה; מבצע "שומר החומות" (מַעְרַכַּת “סָיְף אלְקֻדְס”) במאי 2021 מוגדר כאירוע מכונן שבו חמאס הצליחה לשבור את הדפוס החוזר מהסבבים הקודמים כאשר קשרה בין רצועת עזה למתרחש בירושלים וביהודה ושומרון ועוררה "התנגדות" גם בקרב ערביי ישראל; להערכת הכותבים, ישראל לא ויתרה על רעיון המכה המקדימה, במיוחד על רקע הכישלון במבצע "שומר החומות", אולם היא לא נמצאת במצב שמאפשר לה לבנות משוואת הרתעה חדשה ולכן היא מתמקדת  בניהול הסכסוך, ניהול סיכונים ובנטרול איומים. על כן, ההמלצה להנהגת חמאס היא להיערך למכת פתיחה חדשה שתעורר סבב לחימה חדש, אך גם להוביל בעצמה לעימות "בלתי צפוי" שישבור את הדפוס החוזר ויכניס את הנהגת ישראל למצב של חוסר ודאות; בראייתנו, המחקר הוא חלק מהמאמץ של מנגנוני המודיעין של חמאס לספק למקבלי ההחלטות בצמרת התנועה, ובמיוחד לראש הלשכה המדינית ברצועת עזה יחיא אלסנואר ומפקד הזרוע הצבאית מחמד אלצ'יף, את ההבנה האסטרטגית המלאה ביחס לתפיסה ולהתנהלות הישראלית בעת שהם היו בשלבים האחרונים של תכנון המתקפה "המכרעת" נגד ישראל. להערכתנו, התמונה העולה מתוך המחקר, לפיה ישראל אינה מעוניינת בהפלת שלטון חמאס ומתמקדת בסבבים מוגבלים עם תוצאות ידועות מראש, יחד עם ההמלצה של מחברי המסמך כי יש להתנהל "באופן בלתי צפוי", סיפקו לאלסנואר ולאלצ'יף אישוש לביטחונם בדבר ההצלחה הצפויה של המתקפה שיצאה לפועל פחות מחודש לאחר כתיבת המסמך, ב-7 באוקטובר 2023. להמשך קריאה...

אנטישמיות מהווה מרכיב מרכזי באידיאולוגיה של תנועת חמאס מאז ייסודה בשנת 1988, והיא באה לידי ביטוי באמנת חמאס (1988) ובמערכת החינוך של התנועה; אחד המייצגים המובילים של העמדות האנטישמיות בחמאס הוא ד"ר מחמוד אלזהאר, ממייסדי התנועה ומדובריה הבכירים, שנחשב ל"מומחה לענייני יהודים" של חמאס. לאורך השנים, הוא התייחס ליהודים בכתבים ובהתבטאויות תוך שימוש במוטיבים אנטישמיים מובהקים שניסו להצדיק את הצורך לגרש את היהודים מ"פלסטין"; הספר "שנאת היהודים – מורשת היסטורית", אותו פרסם אלזהאר בשנת 2020 ועותקים ממנו נמצאו על ידי כוחות צה"ל במהלך התמרון ברצועת עזה, סיכם את עיקרי משנתו האנטישמית. בין השאר, הוא תיאר את היהודים כעם בזוי, שפל, תאב בצע, חסר מוסר ואכזרי, מושחת ובוגדני, תוך שימוש בעלילות דם ובקונספירציות המבוססות על "הפרוטוקולים של זקני ציון"; מכיוון שבחמאס מודעים לכך שהתבטאויות אנטישמיות גורמות להם נזק בזירה הבינלאומית, התנועה מנסה להצניע עמדות אלה במדיניות ההסברה שלה המיועדת כלפי חוץ, ובדגש על מדינות המערב. מסמך שלל שאותר ברצועת עזה כלל הנחיות עבור "הדובר הפלסטיני בעולם", ובהן איסור על שימוש בביטויים אנטי-יהודיים והדגשה כי המאבק הוא כנגד "הכובש הציוני" ולא כנגד היהדות והיהודים; על אף הניסיון "לשווק" פנים אחרות בזירה הבינלאומית, המשנה שהציג מחמוד אלזהאר לאורך השנים, ואשר הוצגה רק בערבית, מהווה עדות אותנטית להשקפות האנטישמית הרווחות בהנהגת חמאס. תפיסה אנטישמית זו, ששמה דגש על דה-הומניזציה של היהודים, סיפקה השראה לגילויי האכזריות המחרידים שליוו את מתקפת חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023. להמשך קריאה...