מחקרים ממוקדים

גופי הביטחון של איראן, ובראשם משמרות המהפכה, משתמשים ברווחים ממכירות נפט כדי לממן את פעילותם ואת הפעילות של ארגוני הטרור השלוחים ברחבי המזרח התיכון בספטמבר 2025, הפעילה מועצת הביטחון של האו"ם את מנגנון ה"סנאפבק", אשר החזיר את הסנקציות שבוטלו במסגרת הסכם הגרעין משנת 2015, וזאת על רקע אי עמידתה של טהראן במחויבויות הבינלאומיות שלה לאחר מבצע "עם כלביא" ותקיפת מתקני הגרעין; בניסיון לעקוף את הסנקציות האמריקאיות והבינלאומיות, מפעילה איראן רשת סבוכה של גופי תיווך, חברות קש ו"צי רפאים" של מכליות נפט. במרכז עומדת חברת SEPEHR ENERGY JAHAN שמהווה חברת קש של הכוחות המזויינים של איראן ונתונה לסנקציות אמריקאיות מאז נובמבר 2023; תקיפת סייבר של שרתי החברה והדלפת ענק של מסמכים פנימיים סיפקו עדויות לאופן שבו מבצעת SEPEHR ENERGY JAHAN את פעילותה הבלתי חוקית, תוך חשיפת שורה ארוכה של חברות קש, מכליות נפט ושותפים עסקיים הלוקחים חלק בפעילות אסורה זו. מתוך המסמכים גם עולה כי סין ממשיכה להיות צרכנית הנפט העיקרית של איראן על אף הסנקציות הבינלאומיות; להערכתנו, עד כניסתם לפעולה של המנגנונים הנדרשים לאכיפת המגבלות שהושתו על איראן לאחר הפעלת מנגנון ה"סנאפבק", איראן תמשיך במאמצים לקדם פעילות חשאית לעקיפת הסנקציות, במסגרתה חברת SEPEHR ENERGY JAHAN והמנכ"ל מג'יד אעט'מי ימשיכו למלא תפקיד מרכזי, תוך ניהול מערכת היחסים העסקית האסורה מול גורמי ממשל בסין. להמשך קריאה...

השלב השני של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה קובע כי חמאס תעביר את השלטון ברצועת עזה לוועדת טכנוקרטים פלסטינית וכי התנועה וכל שאר הארגונים החמושים יתפרקו מנשקם. בפועל, חל עיכוב בתחילת הפעילות המעשית של ועדת הניהול החדשה שעדיין לא נכנסה לרצועה וחמאס מנצלת זאת כדי לבסס את משילותה האזרחית והביטחונית לצד סירוב פומבי לפירוק נשק "ההתנגדות"; מערכת הביטחון הישראלית התריעה כי מאז כניסתה לתוקף של הפסקת האש באוקטובר 2025, חמאס נמצאת בתהליך מואץ של התעצמות כלכלית וצבאית. חמאס מתבססת על ייצור עצמי של אמצעי לחימה והברחות ממצרים באמצעות רחפנים ועל גביית מסים מהכנסת משאיות הסיוע ההומניטרי ומהברחות של סיגריות ומוצרים נוספים שמכניסים מיליוני שקלים לקופת התנועה. כמו כן גויסו והוכשרו אלפי פעילים חדשים ושוקמו תשתיות המשמות לצרכים ביטחוניים; להערכתנו, על אף שחמאס מביעה לכאורה נכונות לוותר על השלטון לטובת הממשל הטכנוקרטי החדש שהוכתב על ידי ארה"ב והמתווכות, היא בונה תשתית שתאפשר לה להישאר גורם כוח משמעותי ומשפיע גם ב"יום שאחרי" ותקשה על פירוקה המוחלט מהנשק. לצורך כך, היא מחזקת את המערכים הצבאיים שלה באמצעות ייצור והברחת אמצעי לחימה, גיוס והכשרת לוחמים חדשים וחידוש תשתיות שחלקן פועלות במבנים אזרחיים, ופועלת לשלב את אנשיה במנגנונים האזרחיים והביטחוניים תחת ועדת הטכנוקרטים. בנוסף, פתיחה בעתיד של מעבר רפיח  גם למעבר סחורות עלולה לשמש שוב את חמאס להברחת חומרים שיסייעו לשיקומה הצבאי. להערכתנו, כל עוד לא יתבצע מהלך לעצירת התעצמות חמאס ופירוק התנועה מנשקה לצד הקמת ממשל חלופי יעיל ברצועת עזה, שזוכה לתמיכה בינלאומית פעילה וללא נוכחות של אנשי חמאס, התנועה תישאר איום פעיל על כוחות צה"ל ועל שטח מדינת ישראל. להמשך קריאה...

מאז סיום המערכה מול ישראל בסוף נובמבר 2024, נמצא חזבאללה בתהליך מקיף ועמוק של ארגון מחדש על רקע הפגיעה הקשה בארגון, כולל בצמרת ההנהגה ומינויו של נעים קאסם למזכ"ל החדש; לצד דיווחים על מחלוקות ומאבקי כוח בין הזרם "הפרגמטי" בהובלת קאסם, לבין מובילי הקו המתריס והקיצוני, בכירי הארגון טענו כי חזבאללה הצליח להתאושש מהמכות הקשות ושיקם את מבנה ההנהגה, תוך התאמתו למציאות של המשך הסיכולים הישראליים במסגרת פעולות האכיפה וההיערכות למערכה חדשה; בתחילת פברואר 2026, נמסר כי הנהגת חזבאללה קיבלה את התפטרותו של ופיק צפא, שעמד בראש יחידת התיאום והקישור מאז שנת 1987 ונחשב לאחד המקורבים ביותר לנצראללה ולאחד האישים הבולטים והמשפיעים בצמרת הארגון. פרשנויות בכלי התקשורת העריכו כי ההתפטרות נבעה ממחלוקות עמוקות בין צפא לבין קאסם, אולם גם ציינו כי המהלך הוא חלק ממאמצי המזכ"ל לארגן מחדש את ההיררכיה הארגונית בחזבאללה עם הידוק שליטתו במנגנונים הביטחוניים, הפוליטיים והתקשורתיים של חזבאללה, תוך הסתמכות על דמויות שנאמנות לקאסם ובעלות בולטות תקשורתית נמוכה יותר כדי לצמצם את סיכוני הפגיעה מצד ישראל; להערכתנו, סיום תפקידו של ופיק צפא הינו מהלך שנועד לייצב את הנהגת חזבאללה, לצמצם את הַפְּגִיעוּת של בכירי הארגון ולייצב את השליטה הארגונית  של המזכ"ל לאחר הזעזוע העמוק בארגון. עם זאת, ריכוז סמכויות בלשכת המזכ"ל והחלשת מוקדי כוח ותיקים עלולים לייצר חיכוכים סמויים ולערער איזונים פנימיים. הצלחת המהלך תימדד בין השאר ביכולת הארגון לשמר לכידות, למנוע דליפות מודיעיניות נוספות ולהגדיר מחדש את יחסי חזבאללה עם המדינה הלבנונית מבלי לוותר על עקרונות הליבה שלו. להמשך קריאה...

מאז כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת האש בסוף נובמבר 2024, מתחו בחזבאללה ביקורת על מוסדות השלטון בלבנון בטענה כי אינם פועלים מספיק כדי לעצור את "התוקפנות" הישראלית ואת "ההפרות" של ההסכם; בשבועות האחרונים, גבר הזעם מצד חזבאללה על רקע כוונת הממשלה והצבא להמשיך בפירוק הנשק גם מצפון לליטאני ולנוכח המינוי של נציג אזרחי לשיחות מול ישראל. גם הצהרות הנשיא עון ובכירים נוספים בממשל הלבנוני על סיום תפקיד "ההתנגדות" תרם לכעס בתוך חזבאללה; בכירי הארגון, ובראשם המזכ"ל נעים קאסם, החריפו את התבטאויותיהם נגד הנשיא והממשלה והאשימו את מוסדות המדינה באי שמירה על ריבונות לבנון ובפגיעה בקהילה השיעית בכללותה, בעודם מבהירים כי "ההתנגדות" לא תיכנע ומוכנה לעימות. גם כלי תקשורת המזוהים עם חזבאללה הצטרפו לקמפיין נגד הממשלה ואף הטילו ספק בלגיטימיות של הנשיא עון כשהם מאשימים אותו כי הוא פועל ליישם את האינטרסים של ארה"ב וישראל; לצד זאת, נעשו ניסיונות להביא לרגיעה במתיחות, ובכלל זה פגישות בין הנשיא עון ועוזריו לבין נציגים של חזבאללה בפרלמנט; להערכתנו, המערכת מצויה במעבר ממתח פוליטי מנוהל למאבק גלוי ומתמשך. כל עוד לא יחול שינוי אזורי משמעותי, במיוחד בכל הנוגע למתיחות סביב איראן, הסבירות היא להמשך "חיכוך ומתיחות": הממשל ינסה להתקדם בזהירות בהחלת סמכותו גם מצפון לליטאני, וחזבאללה יבלום צעדים הנתפסים כפגיעה בליבת כוחו, תוך הימנעות מהידרדרות למשבר פנים-לבנוני רחב. להמשך קריאה...

על רקע גל המחאות באיראן וחילופי האיומים בין איראן, ארה"ב וישראל פרסמו חברות 'ציר ההתנגדות' התייחסויות ואיומים מצדן ואף דווח כי חלקן פועלות להיערכות לעימות. היקף התגובות ועוצמתן יושפע בין השאר גם מאופי התקיפה של ארה"ב והמטרות שיותקפו. עם זאת, השיקולים של חברות הציר אינם אחידים. להמשך קריאה...

ארה"ב הכריזה על סניפי תנועת האחים המוסלמים  במצרים, ירדן ובלבנון ועל מנהיג השלוחה בלבנון כישויות טרור בשל תמיכתם בחמאס. ההחלטה מהווה איתות המשקף את חוסר הנחת של הממשל מהאג'נדה האסלאמית שמקדמת תנועת האחים המוסלמים בארה"ב בפרט ובמערב בכלל. להערכתנו, להכרזה תהיה השפעה מועטה על המשך פעילות האחים המוסלמים, בעיקר במדינות המערב. להמשך קריאה...