החלטת מועצת הביטחון 2803 על עתיד רצועת עזה ועמדות גורמי הכוח
ב-17 בנובמבר 2025, אישרה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 2803, אשר מאמצת את תוכנית עשרים הנקודות של נשיא ארה”ב טראמפ להפסקת אש ברצועת עזה ולהסדרת “היום שאחרי”; ההחלטה מאשרת הקמת "מועצת שלום" שתנהל את רצועת עזה באופן זמני עד להעברת השליטה לרשות הפלסטינית. כמו כן, אושרה הקמתו של כוח ייצוב בינלאומי שיפעל לצד כוח שיטור פלסטיני "שעבר בידוק", בתיאום עם ישראל ומצרים, לצורך הבטחת פירוז הרצועה ופירוק הקבוצות החמושות מנשקן; ההחלטה אינה כוללת התחייבות מפורשת למדינה פלסטינית, אלא מביעה תקווה ליצירת "נתיב אמין" להגשמה עצמית פלסטינית אם הרשות הפלסטינית תיישם את הרפורמות הנדרשות; חמאס והפלגים החמושים ברצועת עזה דחו את ההחלטה והזהירו כי כל כוח בינלאומי שיגיע לרצועת עזה עלול להיחשב "כוח כובש" אם ינסה לפרק אותם מנשקם. גם איראן והחות'ים הצטרפו לעמדת חמאס וטענו כי ההחלטה נועדה לשרת את המטרות הישראליות. מנגד, הרשות הפלסטינית בירכה על ההחלטה והביעה נכונות לקבל אחריות מלאה על רצועת עזה; להערכתנו, על אף חשיבות החלטת מועצת הביטחון כניסיון להתוות מסלול להסדרת "היום שאחרי" ברצועת עזה הכולל פירוז מלא ושלטון יציב שאינו חמאס, היא מהווה צעד הצהרתי שיכולת יישומו בפועל עדיין לוט בערפל. סירוב חמאס ושאר הפלגים החמושים להתפרק מנשקם והאיום כי יראו את הכוח הבינלאומי בתור "כוח כובש" עלול להגביר את החיכוך בינם לבין הכוחות הזרים שיסכימו להגיע לרצועה ולהוביל לאירועים אלימים שעלולים להשפיע גם על כוחות צה"ל. בנוסף, חוסר הוודאות לגבי יכולתה של הרשות הפלסטינית ליישם באופן מלא ואמין את הרפורמות הנדרשות והיעדר ההסכמות בין חמאס לבין פתח לגבי זהות ועדת הניהול הטכנוקרטית, לצד הקושי המובנה לבסס מנגנוני פיקוח ושליטה אפקטיביים על האוכלוסייה הפלסטינית, עלולים ליצור ואקום שלטוני שיאפשר לחמאס להמשיך ולבסס את המשילות הביטחונית והאזרחית שלה ברצועה.
להמשך קריאה...