מחקרים ממוקדים

ב-17 בנובמבר 2025, אישרה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 2803, אשר מאמצת את תוכנית עשרים הנקודות של נשיא ארה”ב טראמפ להפסקת אש ברצועת עזה ולהסדרת “היום שאחרי”; ההחלטה מאשרת הקמת "מועצת שלום" שתנהל את רצועת עזה באופן זמני עד להעברת השליטה לרשות הפלסטינית. כמו כן, אושרה הקמתו של כוח ייצוב בינלאומי שיפעל לצד כוח שיטור פלסטיני "שעבר בידוק", בתיאום עם ישראל ומצרים, לצורך הבטחת פירוז הרצועה ופירוק הקבוצות החמושות מנשקן; ההחלטה אינה כוללת התחייבות מפורשת למדינה פלסטינית, אלא מביעה תקווה ליצירת "נתיב אמין" להגשמה עצמית פלסטינית אם הרשות הפלסטינית תיישם את הרפורמות הנדרשות; חמאס והפלגים החמושים ברצועת עזה דחו את ההחלטה והזהירו כי כל כוח בינלאומי שיגיע לרצועת עזה עלול להיחשב "כוח כובש" אם ינסה לפרק אותם מנשקם. גם איראן והחות'ים הצטרפו לעמדת חמאס וטענו כי ההחלטה נועדה לשרת את המטרות הישראליות. מנגד, הרשות הפלסטינית בירכה על ההחלטה והביעה נכונות לקבל אחריות מלאה על רצועת עזה; להערכתנו, על אף חשיבות החלטת מועצת הביטחון כניסיון להתוות מסלול להסדרת "היום שאחרי" ברצועת עזה הכולל  פירוז מלא ושלטון יציב שאינו חמאס, היא מהווה צעד הצהרתי שיכולת יישומו בפועל עדיין לוט בערפל. סירוב חמאס ושאר הפלגים החמושים להתפרק מנשקם והאיום כי יראו את הכוח הבינלאומי בתור "כוח כובש" עלול להגביר את החיכוך בינם לבין הכוחות הזרים שיסכימו להגיע לרצועה ולהוביל לאירועים אלימים שעלולים להשפיע גם על כוחות צה"ל. בנוסף, חוסר הוודאות לגבי יכולתה של הרשות הפלסטינית ליישם באופן מלא ואמין את הרפורמות הנדרשות והיעדר ההסכמות בין חמאס לבין פתח לגבי זהות ועדת הניהול הטכנוקרטית, לצד הקושי המובנה לבסס מנגנוני פיקוח ושליטה אפקטיביים על האוכלוסייה הפלסטינית, עלולים ליצור ואקום שלטוני שיאפשר לחמאס להמשיך ולבסס את המשילות הביטחונית והאזרחית שלה ברצועה. להמשך קריאה...

משרד האוצר האמריקאי דיווח כי משמרות המהפכה של איראן הצליחו להעביר כמיליארד דולר לחזבאללה מאז תחילת השנה לטובת בנייה מחדש של יכולות הארגון בעקבות המערכה נגד ישראל שהסתיימה בסוף נובמבר 2024 לצד  המשך ניסיונות הברחת אמצעי לחימה לארגון ושיבוש ניסיונות הממשלה הלבנונית לפרק את חזבאללה מנשקו. בעקבות זאת, משלחת אמריקאית בכירה הפצירה בהנהגה הלבנונית להאיץ את הפעילות נגד מקורות המימון של חזבאללה; הפלת משטר אלאסד בסוריה בדצמבר 2024 והאיסור שהטילה ממשלת לבנון על טיסות מאיראן מאז פברואר 2025 שיבשו את הנתיבים היבשתיים והאוויריים ששימשו את איראן להעברת אמצעי לחימה, סיוע טכנולוגי וכספים עבור חזבאללה. בשל כך, יישמו איראן וחזבאללה דרכים חלופיות להעברת הסיוע, ובהן הברחות דרך תורכיה ועיראק ודרך נמלי הים ושימוש בסוכנויות לחלפנות כספים. במקביל, הם ממשיכים להסתמך על רשתות ההברחה בגבול סוריה-לבנון, על אף מאמצי הסיכול של הרשויות הסוריות ושל צה"ל; שגרירות איראן בבירות הכחישה את המידע האמריקאי, אולם בכירים איראנים הבהירו לאורך המלחמה ברצועת עזה וגם לאחר הפסקת האש כי הם ממשיכים את התמיכה בחזבאללה, כמו בשאר חברות "ציר ההתנגדות". גם מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, הודה לאיראן בפומבי על הסיוע "העצום"; הפרסום האמריקאי בדבר הסיוע הכספי הנכבד של משמרות המהפכה לחזבאללה, לצד חשיפת דרכי ההברחות, מעידים על כך שאיראן וחזבאללה מצאו דרכים חלופיות כדי להתגבר על האתגרים שיצרו השינויים הגיאו-פוליטיים בלבנון ובמזרח התיכון מאז הפסקת האש בסוף נובמבר 2024 ועל הקושי לסכל את שיתוף הפעולה בין טהראן לבין הארגון הלבנוני שנמשך כארבעה עשורים. להערכתנו, איראן תמשיך לסייע לשיקום הצבאי והאזרחי  של חזבאללה כדי לשמר את מעמדו בקהילה השיעית ובלבנון וכדי למנוע מישראל והרשויות הלבנוניות להחליש או לנטרל לחלוטין את הזרוע האסטרטגית החשובה ביותר מבין השלוחות האיראניות במזרח התיכון. היעדר פעולה נחרצת יותר מצד הממשלה הלבנונית בפרט, ומצד הקהילה הבינלאומית בכלל, למאבק במקורות המימון של חזבאללה וחסימת נתיבי ההברחה, יאפשרו לאיראן ולחזבאללה להמשיך את העברות הכספים והברחות אמצעי הלחימה ללא הפרעה משמעותית. להמשך קריאה...

ההפיכה האלימה של חמאס ברצועת עזה בשנת 2007 יצרה לראשונה פילוג בין ממשלת הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון לבין ממשלת חמאס ברצועה ועוינות מתמשכת בין הצדדים על אף ניסיונות הפיוס הפנים-פלסטיניים; המלחמה שפרצה עם מתקפת חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023 סיפקה לרשות הפלסטינית הזדמנות להדגיש את עמדתה כי היא צריכה לקבל מחדש את השליטה על הרצועה עם סיום המלחמה במטרה ליצור איחוד גיאוגרפי ופוליטי עם יהודה ושומרון לקראת הקמת מדינה פלסטינית. בכירי הרשות הדגישו עמדה זו במיוחד לאחר הפסקת האש שנכנסה לתוקף ברצועת עזה באוקטובר 2025 ואף הציגו תוכניות משלהם לשיקום הרצועה. מצרים וקטר הביעו תמיכה בעמדת הרשות הפלסטינית; בחמאס הביעו הסתייגות מחזרת הרשות הפלסטינית לרצועת עזה, על אף עמדת התנועה כי היא תוותר על השליטה ברצועה. עם זאת, לאחר שיחות בין בכירי חמאס לבין בכירי הרשות הפלסטינית בקהיר, החלו בחמאס להגמיש את עמדתם ולהביע תמיכה פומבית במינוי של שר בממשלת הרשות הפלסטינית לעמוד בראש הוועדה הפלסטינית שתוקם כדי לנהל את הרצועה. השם הבולט ביותר לעמוד בראש הוועדה לניהול הרצועה הוא ד"ר אמג'ד אבו רמצ'אן, שר הבריאות ברשות הפלסטינית ולשעבר ראש עיריית עזה; להערכתנו, הרשות הפלסטינית צפויה למלא תפקיד משמעותי בוועדה שתוקם לניהול הרצועה, על אף ההתנגדות הפומבית של ישראל והעמימות האמריקאית בנושא, וזאת כחלק מההסכמה המתגבשת בין פתח לבין חמאס שתבקש להראות כי היא עומדת בתנאי הפסקת האש. עם זאת, המחלוקת בין הצדדים בסוגיית פירוק הנשק של חמאס ושאר פלגי "ההתנגדות" צפויה להימשך על רקע סירוב חמאס לדרישה כי תוותר על כלי הנשק שברשותה מול עמדת הרשות הפלסטינית כי היא צריכה להחזיק במונופול על הנשק וכי לא יכול להיות עוד כוח חמוש פלסטיני מלבדה. בשל כך, להערכתנו המתח בין חמאס לבין הרשות הפלסטינית עלול להימשך ולהקשות על מציאת פתרון פוליטי שיאפשר התקדמות במאמצי שיקום הרצועה.   להמשך קריאה...

ב-6 בנובמבר 2025, פרסם חזבאללה "מכתב פתוח" להנהגה הלבנונית ולציבור, בו טען כי הארגון עמד בהסכם הפסקת האש מ-27 בנובמבר 2024 והזהיר כי הדרישה לפירוק חזבאללה מנשקו ולפתיחת משא ומתן עם ישראל נועדו להחליש את לבנון. הארגון אף הדגיש כי אינו מוכן לוותר על "הזכות להתנגדות" ואינו נדרש לציית להנחיות של הממשלה בנושאי מלחמה ושלום. גם מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, ובכירים נוספים בארגון הביעו עמדות דומות; פרסום המכתב הגיע על רקע תקיפות צה"ל לאכיפת הסכם הפסקת האש שהתמקדו במאמצי השיקום של הארגון וביכולות של כוח רצ'ואן, וזאת על רקע הפרסומים על ההתחמשות המחודשת של חזבאללה. ישראל וארה"ב גם הזהירו כי אם צבא לבנון לא יגביר את קצב פירוק נשק חזבאללה, התקיפות עלולות להתגבר ולהתרחב; בניסיון למנוע הסלמה ולהביא לפתרון המחלוקות בין ישראל לבין לבנון, הציעו ארה"ב ומצרים לקיים משא ומתן בין שתי המדינות. נשיא לבנון עון ציין כי לארצו אין ברירה אלא לקיים הידברות עם ישראל, אולם יו"ר הפרלמנט ברי, בעל בריתו של חזבאללה, הביע התנגדות למשא ומתן ישיר; "המכתב הפתוח" של חזבאללה מהווה שלב נוסף בהתרסה של הארגון לנוכח המאמצים לפרק אותו מנשקו אחרי שבעבר הביע נכונות עמומה לקיים דיון על יישום התוכנית בתנאים מסוימים. עם זאת, היעדרם של אולטימטום כלפי ממשלת לבנון או אזהרות מפורשות מול ישראל מעידים על המשך מגמת הריסון של הארגון למרות תקיפות האכיפה של צה"ל. להערכתנו, המשך מאמצי בניין הכוח של חזבאללה, אוזלת ידו של צבא לבנון לבלימת תהליכים אלו והחרפת צעדי האכיפה מצד ישראל עלולים לשחוק את הזהירות והריסון שאפיינו את כלל השחקנים המעורבים מאז תחילת הסכם הפסקת האש עלול להגביר את הסיכון להתפרצות סבב הסלמה חריג לקראת סוף שנת 2025, המועד בו נקבה ממשלת לבנון כתאריך היעד לפירוק הנשק של המיליציות החמושות הפועלות במדינה, ובכלל זה חזבאללה. להמשך קריאה...

חמאס ניסתה להפוך את יהודה ושומרון לזירת טרור כחלק מהמערכה נגד ישראל שהחלה עם מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. עם זאת, פעילות סיכול ומניעה נרחבת של כוחות הביטחון הישראליים, שכללה מעצר וסיכול של אלפי מבוקשים ופעילי טרור ותפיסת אמצעי לחימה ובהם רקטות, הצליחה למנוע התפרצות גל טרור מכיוון יהודה ושומרון; בעקבות הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, החלו חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין במאמצים להסיט את מרכז "ההתנגדות" נגד ישראל ליהודה ושומרון, תוך עידוד לפגיעה בכוחות הביטחון הישראליים ובמתיישבים; איראן ממשיכה גם היא למלא תפקיד מרכזי במאמצים להפוך את יהודה ושומרון לזירת טרור פעילה נגד ישראל. בתוך כך, נתפס משלוח של אמצעי לחימה מאיראן, ובהם מטענים רבי עוצמה ורחפני נפץ, וסוכלו פעילי כוח קדס של משמרות המהפכה בלבנון שהיו מעורבים בצירי ההברחות של אמצעי לחימה; להערכתנו, לאחר הסכם הפסקת האש ברצועת עזה צפויים ארגוני הטרור הפלסטיניים, בסיוע איראן, להפנות חלק ניכר מפעילותם ליהודה ושומרון במטרה להדגיש את המשך "ההתנגדות" כהצדקה לקיומם. כמו כן, ארגוני הטרור ינסו לנצל את חזרת הסוגיה הפלסטינית למרכז סדר היום העולמי ואת המעורבות של גורמים אזוריים ובינלאומיים ברצועת עזה כחלק מהפסקת האש כדי לעורר לחץ בינלאומי על ישראל, וזאת באמצעות פיגועים שעלולים להביא להסלמה בצעדי התגובה הישראליים ביהודה ושומרון. בנוסף, חזרתם של מאות פעילי טרור ליהודה ושומרון אחרי שחרורם מבתי הכלא הישראליים במסגרת העסקה לשחרור החטופים ברצועת עזה עלולה לסייע להתארגנויות הטרור להגביר את פעילותם בהתבסס על הידע והניסיון של האסירים המשוחררים ושיתופי הפעולה שיצרו בבתי הכלא. להמשך קריאה...

כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה ב-10 באוקטובר 2025 אפשר לחמאס להפגין משילות וחזרה לשגרה בכל היבטי החיים, על אף ההרס המסיבי ופירוק המסגרות האזרחיות ברצועה מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר 2023; חמאס פרסה כוחות משטרה וביטחון באזורים שפונו על ידי כוחות צה"ל לצורך השבת הסדר הציבורי, לצד מאבק ב"משתפי פעולה" ובמעורבים בפעילות פלילית והפקעת מחירים. במקביל, מנגנוני הממשלה של חמאס והרשויות המקומיות החלו לפעול לשיקום הנזקים בתחומי הבריאות, החינוך, הרווחה, התחבורה ועוד; להערכתנו, למרות הפגיעה הקשה בהנהגה האזרחית של חמאס ובתשתיות האזרחיות ברצועת עזה לאורך המלחמה, חמאס הצליחה להשיב במהירות שליטה כמעט מלאה על האזורים שבהם היא מחזיקה ברצועת עזה, תוך הפעלת מנגנוני הממשל וניסיון לספק שירותים בסיסיים, לצד הפעלת כוח נגד תושבים לצורך הרתעה. לצד זאת, חמאס מבינה כי שליטה גלויה שלה ברצועה תרתיע את הקהילה הבינלאומית מהעברת המימון הנדרש לטובת השיקום ותעכב את שיקום הרצועה, ואף עלולה ללבות תסיסה אזרחית. בשל כך, התנועה מאותתת על נכונות להעביר את הניהול האזרחי לממשלה טכנוקרטית פלסטינית, על אף סירובה לוותר על הנשק. עם זאת, השליטה המוחלטת של חמאס במוסדות השלטון ואספקת השירותים, כולל ברמת הרשויות המקומיות, צפויה להשאיר בידיה יכולת השפעה משמעותית, גם אם יוקם גוף חלופי לניהול הרצועה בהתאם לשלב השני בתוכנית טראמפ. להמשך קריאה...