מחקרים ממוקדים

במסגרת הניסיונות למצוא גורם שינהל את רצועת עזה ב"יום שאחרי", מדי פעם עולה שמו של מחמד דחלאן, בכיר פתח שנמצא בגלות במאע"מ, כמי שמועמד לשמש כאחראי, לפחות באופן זמני, על ניהול רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה. בספטמבר 2024, גם החליטה הנהגת תנועת פתח בראשות אבו מאזן על קידום מהלך לפיוס עם דחלאן ועם כל חברי הפתח המודחים. שמו של דחלאן עלה בעיקר על רקע מעורבותו ברצועה מאז תחילת המלחמה במסגרת פעילות הסיוע ההומניטרית של מאע"מ ובשל קשריו הפוליטיים עם גורמים שונים ברצועה, בהם יחיא אלסנואר, ששימש ראש הלשכה המדינית של חמאס עד הריגתו באוקטובר 2024. מחמד דחלאן עצמו הכחיש את הדיווחים וציין כי הוא מסרב לקבל על עצמו או לבצע כל תפקיד ביטחוני, ממשלתי או ביצועי וכי הוא עוסק רק בפעילות הסיוע ההומניטרי; דחלאן, יליד ח׳אן יונס שברצועת עזה ומהאישים הבולטים בדור הביניים של הנהגת פתח, נחשב לדמות שנויה במחלוקת. לאחר הסכם אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית, הוא מילא תפקידים בכירים, ובהם ראש מנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה והשר לעניינים אזרחיים. במסגרת תפקידיו, הוא ניהל שיחות מדיניות וביטחוניות מול גורמים ישראליים, אולם לאחר פרוץ האנתפאצ'ה השנייה נקשר שמו לפעילות טרור נגד ישראל. בשנת 2011, סולק דחלאן מתנועת פתח לאחר שנטען כי ניסה להדיח את יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן. הוא עבר למאע"מ, שם הפך ליועץ קרוב של הנשיא מחמד בן זאיד. במקביל, הוא פעל לשמר את מעמדו בתוך הרשות הפלסטינית באמצעות יצירת בריתות פוליטית וחיזק את קשריו עם חמאס ברצועת עזה; להערכתנו, שיחות הפיוס בין תנועת פתח לבין דחלאן צפויות להימשך מאחר שהן משרתות את שני הצדדים. עבור הרשות הפלסטינית, מדובר בהזדמנות להתקרב למאע"מ ולמדינות המפרץ שצפויות למלא תפקיד מרכזי בשיקום רצועת עזה לאחר סיום המלחמה. עבור דחלאן, המהלך יסייע לחזק את מעמדו בתוך הרשות הפלסטינית כמי שעשוי לשוב לתפקיד הנהגה לאחר סיום עידן אבו מאזן, במיוחד אם מרואן אלברג'ות'י לא ישוחרר מהכלא הישראלי  במסגרת המשא ומתן עם חמאס על שחרור החטופים. לדחלאן גם יתרון בכך שהוא לא מזוהה כיום כחלק מהנהגת הרשות הפלסטינית וידוע כיריב בולט של אבו מאזן והנהגת הרשות הנתפסים בעיני ציבור נרחב כמושחתים.  להמשך קריאה...

איראן מהווה את המשענת האסטרטגית העיקרית של חמאס מאז שנת 2014.  התמיכה של איראן כוללת סיוע צבאי (אמצעים והכשרה), וסיוע כספי של מאות מיליוני דולרים להנהגת התנועה ולזרוע הצבאית שלה. בכירי חמאס הודו  גם בפומבי למשטר בטהראן על הסיוע באמצעי לחימה שסייעו לפגוע בעומק ישראל; מסמכים של חמאס שנתפסו על ידי כוחות צה"ל במסגרת התמרון ברצועת עזה במלחמת "חרבות ברזל", ואשר עותקים שלהם נחשפים במחקר זה, מספקים הצצה נדירה להיקף החדירה האיראנית לחמאס כחלק מבניית "ציר ההתנגדות" מול ישראל. לצד התמיכה בהיבטים הצבאיים של פעילות חמאס, ההשפעה האיראנית באה לידי ביטוי גם בתמיכה בארגוני טרור נוספים ברצועת עזה ובמימון של מיזמים אזרחיים, חינוכיים ותרבותיים ברצועת עזה; המסמכים גם מספקים מידע חדש על המעורבות האיראנית בהכנות לחמאס לקראת מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, ובכלל זה התיאום מול חזבאללה והיערכות חמאס בזירה הלבנונית; מסמכי השלל מלמדים על תהליך אסטרטגי של האיראנים לבסס את דריסת הרגל וההשפעה על הנעשה בחמאס בפרט וברצועת עזה בכלל. התהליך בוצע באמצעות מימון איראני נרחב, שחלקו הופנה לתוכניות אזרחיות, חיזוק הממד השיעי בחברה הסונית ברצועה (שיעיזציה), לצד השפעה על קבלת החלטות בחמאס באמצעות שליטה על מקורות פיננסיים ועל רכש משמעותי של אמצעי לחימה. להמשך קריאה...

מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל" עוררו ברחבי העולם את גל האנטישמיות ושנאת היהודים הגדול ביותר מאז תום מלחמת העולם השנייה. התופעה באה לידי ביטוי גם בעולם הערבי-אסלאמי, החל מחברות "ציר ההתנגדות", כדוגמת איראן, חמאס והחות'ים, ועד מדינות סוניות "מתונות" כדוגמת תורכיה וקטר; גילויי האנטישמיות בעולם האסלאמי הופיעו במאמרים וקריקטורות בעיתונות, בהתבטאויות של גורמים בעלי השפעה ציבורית דתית ופוליטית וברשתות חברתיות, שם הופיעו קריאות מפורשות לפגיעה ביהודים. הביטויים האנטישמיים כללו שילוב של מוטיבים אנטי-יהודיים שהופיעו בכתבים האסלאמיים המסורתיים עם מוטיבים אנטישמיים אירופיים "קלאסיים" בהשראת "הפרוטוקולים של זקני ציון"; ההצלחה חסרת התקדים של מסע ההרג וההתעללות שביצעו מחבלי חמאס ביישובי הנגב המערבי ב-7 באוקטובר 2023, היוותה את הפעם הראשונה בה ניתן היה להבין את תופעת שנאת היהודים בחמאס לעומקה ולחוש אותה בפועל בכל אכזריותה; מטרות המחקר הנוכחי הן להצביע על השורשים ההיסטוריים והדתיים של האנטישמיות בעולם האסלאמי, להצביע על מוקדים חשובים בהפצת האנטישמיות בתקופה הנוכחית, ולהדגים את התכונות המיוחסות ליהודים בהסתה האנטישמית הזו; להערכתנו, כל עוד המערכה הצבאית ברצועת עזה נמשכת, יחד עם ההאשמות הפלסטיניות כי ישראל מבצעת "רצח עם", גילויי האנטישמיות האסלאמית צפויים להימשך בעוצמה גבוהה כפי שהיה מאז ה-7 באוקטובר 2023. על אף שגילויי האנטישמיות בעולם הערבי-אסלאמי נותרו בעיקר בתקשורת וברשתות החברתיות, ההתפרעויות של פרו פלסטינים בהולנד, רבים מהם מוסלמים, נגד אוהדי הכדורגל הישראלים ב-8-7 בנובמבר 2024 מראות כי יש סכנה שהאנטישמיות האסלאמית תוביל גם לגילויי אלימות ככל שהעימות יימשך. עם זאת, גם סיום המערכה ברצועת עזה אינו מבטיח ירידה מחודשת בהיקפי האנטישמיות האסלאמית, כאשר הנרטיב שחמאס והפלסטינים מקדמים סביב מלחמת "חרבות ברזל" והשלכותיה עשויים להשאיר את גילויי האנטישמיות בהיקפים גבוהים לאורך זמן, גם לאחר שתושג הפסקת אש. להמשך קריאה...

ב-29 באוקטובר 2024, הודיע חזבאללה כי מועצת השורא בחרה את השיח' נעים קאסם למזכ"ל החדש של הארגון במקומו של חסן נצראללה שנהרג בתקיפה ישראלית בבירות ב-27 בספטמבר 2024. בנאומו הראשון לאחר המינוי, הבטיח קאסם כי ימשיך בדרכו של נצראללה וכי חזבאללה יסיים את המלחמה הנוכחית נגד ישראל רק בתנאים שמתאימים לו; קאסם הוא אחד ממייסדי חזבאללה ושימש כסגן מזכ"ל הארגון מאז 1991, אולם אינו בעל הכשרה צבאית והוא נחשב לאידיאולוג הראשי של הארגון והתמקד בהיבטים הפוליטיים והחברתיים של חזבאללה; בספרים שפרסם קאסם ובהתבטאויותיו הפומביות כאחד הדוברים הראשיים של חזבאללה, הוא הצדיק את "ההתנגדות" נגד ישראל ושלל את זכות קיומה. כמו כן, הוא הודה כי חזבאללה פועל על פי הנחיות מאיראן; מינוי קאסם, שלא נחשב מועמד מוביל, נעשה כברירת מחדל בעקבות סיכולו של ראש המועצה המבצעת של חזבאללה האשם צפי אלדין, שסומן כיורש המיועד של נצראללה. להערכתנו, המינוי נועד להציג המשכיות של צמרת הארגון לנוכח הלחימה המתמשכת נגד ישראל, כאשר לאחר שתושג הפסקת אש קבועה יתפנה חזבאללה לבחור מזכ"ל קבוע. להערכתנו, על אף שקאסם הוא מוותיקי חזבאללה, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום הצבאי, המשטר האיראני צפוי לפקח על הלחימה של חזבאללה באמצעות נציגי משמרות המהפכה וכוח קדס ולהשפיע על מאפייני הלחימה של הארגון נגד ישראל ועל ההחלטה על הפסקת אש אפשרית.  להמשך קריאה...

ב-2 בנובמבר 2023, החלו המיליציות הפרו-איראניות בעיראק לתקוף את ישראל תחת השם "ההתנגדות האסלאמית בעיראק". תקיפות אלה נועדו לסייע לחמאס ברצועת עזה על בסיס תפיסת "אחדות הזירות", שמקדמת איראן באמצעות שלוחותיה במזרח התיכון, ובהם חזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן. לצורך כך, גם הוקם חדר מבצעים משותף של "ציר ההתנגדות" תחת פיקוח איראני;  עד כה, פרסמה ההתנגדות האסלאמית בעיראק 242 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד יותר מ-285 מטרות בישראל, מרביתן באמצעות כטב"מים וטילי שיוט. בנוסף, בוצעו 12 תקיפות בשיתוף עם החות'ים בתימן. יותר ממחצית מהתקיפות כוונו נגד מטרות באילת, ברמת הגולן ובחיפה. כטב"מים ששוגרו מעיראק גרמו למותם של שני לוחמי צה"ל, לפציעות של מספר חיילים ואזרחים ולנזק לרכוש, אולם רובם המכריע של השיגורים לא חדרו לשטח ישראל; בספטמבר ובאוקטובר 2024, על רקע הסיכולים של חסן נצראללה ובכירי חזבאללה, התקיפות הישראליות בלבנון והריגת יחיא אלסנואר נרשמה עלייה חדה בהיקף התקיפות של המיליציות העיראקיות נגד ישראל. להמשך קריאה...

ב-17 באוקטובר 2024, הודיע דובר צה"ל כי ראש הלשכה המדינית של חמאס, יחיא אלסנואר, נהרג בהיתקלות עם כוחות צה"ל בעת שהסתתר במבנה בשכונת תל אלסלטאן ברפיח. דובר צה"ל ציין כי זהותו של אלסנואר התבררה רק לאחר שהתגלתה גופתו וכי לא מדובר בסיכול ממוקד; בחמאס אישרו רק אחרי יממה את דבר מותו של אלסנואר, שמונה לתפקיד ראש הלשכה המדינית בתחילת ספטמבר 2024, לאחר הריגת אסמאעיל הניה. בהודעות הרשמיות מטעם התנועה שיבחו את תפקידו של אלסנואר בהנהגת "מבול אלאקצא" (מתקפת ה-7 באוקטובר 2023) ואת מותו בעימות עם כוחות צה"ל והבהירו כי ימשיכו ב"התנגדות" ולא יוותרו על התנאים לסיום המלחמה ברצועת עזה ולשחרור החטופים; הרשות הפלסטינית והארגונים הפלסטיניים גינו את הריגת אלסנואר ומסרו כי הוא היווה סמל עבור "ההתנגדות" וכי הוא נהרג בעת שהוא ניצב מול "האויב"; איראן וארגוני "ציר ההתנגדות" ציינו כי אלסנואר היה "לוחם" וסמל עבור "ההתנגדות" והבהירו כי הם ימשיכו לתמוך ב"התנגדות" הפלסטינית. ברשתות החברתיות, שיבחו תומכי חמאס ו"ציר ההתנגדות" את אלסנואר כמי שניצב מול "האויב" עד הרגע האחרון, בעוד מתנגדי חמאס לא הסתירו את שביעות רצונם ממותו; להערכתנו, מותו של אלסנואר צפוי להעביר את כובד המשקל של הנהגת התנועה לידי אנשי "החוץ" בקטר, אולם ייתכן כי בחמאס יימנעו מחשיפת שמו של המנהיג החדש כדי להקשות על ישראל לסכל אותו או להפעיל עליו לחץ במסגרת המשא ומתן. להערכתנו, אחיו של אלסנואר, מחמד אלסנואר, שהיה מקורב אליו, צפוי למלא את מקומו בהנהגת חמאס ברצועת עזה, הן ברמה "המדינית" והן ברמה הצבאית. להערכתנו, בתקופה הקרובה לא תשנה הנהגת חמאס את  עמדותיה במסגרת המשא ומתן על סיום המלחמה ברצועת עזה. עם זאת, אם חמאס-חוץ יהפוך לגורם הדומיננטי בהנהגה החדשה, ניתן להעריך כי יתאפשר להפעיל עליו מנופי לחץ כדי שיתגמש בכל הנוגע לפרטי העסקה ולהנהגה העתידית ברצועת עזה. להמשך קריאה...