מחקרים ממוקדים

המערכה מול איראן לצד מחלוקות סביב פעילות הוועדה החדשה לניהול רצועת עזה מעכבים את יישום השלב השני בהסכם הפסקת האש, במסגרתו אמורה חמאס לוותר על השלטון ברצועת עזה ולהתפרק מנשקה; חמאס מנצלת את המצב כדי להדק את השליטה הביטחונית שלה באמצעות פעילות אלימה וכוחנית נגד מי שמביעים עמדות ביקורתיות כלפיה ונגד מי שמסומנים בתור "משתפי פעולה" וחברי מיליציות הזוכות לתמיכת ישראל. הביטחון הגובר של חמאס בא לידי ביטוי גם בהופעות פומביות של חמושים מהזרוע הצבאית וממנגנוני הביטחון; במקביל, חמאס גם ממשיכה במאמצי התעצמות צבאית עם הברחות דרך מצרים ופיתוח עצמי של אמצעי לחימה שעלולים להוות איום על כוחות צה"ל ברצועת עזה ועל מדינת ישראל; חמאס גם מחזקת את המשילות האזרחית בשטחים שבשליטתה ברצועת עזה באמצעות פריסה נרחבת של כוחות המשטרה, חלקם מסתובבים חמושים באופן פומבי, לצד פעילות שוטפת של משרדי הממשלה. הדבר מתבטא בפיקוח הדוק על הסוחרים בשווקים לצד חלוקת סיוע לתושבים; להערכתנו, כל עוד הקשב  הישראלי והאמריקאי  באזור נתונים למלחמה מול איראן והמערכה מול חזבאללה, חמאס תמשיך לבסס את עצמה כגורם השלטוני הדומיננטי ברצועת עזה למרות התקיפות הישראליות, הלחץ על התנועה לוותר על השלטון ועל הנשק והביקורת מצד התושבים על יוקר המחייה וקריסת השירותים.  חמאס תמשיך לחזק את המשילות הביטחונית, הצבאית כולל האצת התחמשות, גיוס והכשרת פעילים. כמו כן,  המשך חיזוק המשילות האזרחית, תוך שילוב של הפעלת אלימות והפחדה לצד מאמץ לרכוש את לבבות התושבים, במטרה להבטיח שהיא תישאר גורם כוח משמעותי גם אם השלב השני של הסכם הפסקת האש יגיע לשלב היישום וחמאס תעביר (לכאורה) את השליטה לידי ועדת הטכנוקרטים הפלסטינית.  להמשך קריאה...

ב-28 בפברואר 2026, פתחו ישראל וארה"ב במתקפת מנע משולבת באיראן שכללה תקיפות נגד עשרות מטרות צבאיות, ביטחוניות ושלטוניות של המשטר ברחבי המדינה, במסגרתן סוכלו המנהיג עלי ח'אמנהאי ועשרות בכירים נוספים. איראן הגיבה עם מתקפות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים נגד ישראל, מתקנים אמריקאיים במזרח התיכון והמדינות השכנות; לצד התגובה הצבאית, גבר החשש כי המשטר בטהראן גם יבצע פיגועי נקם נגד יעדים ישראליים ויהודיים, וכן נגד יעדים אמריקאיים, תוך שימוש בתשתיות הטרור שבנה במדינות רבות בעולם ואשר שימשו אותו לביצוע פיגועים וניסיונות פיגוע ככלי לקידום האינטרסים של הרפובליקה האסלאמית. חכמי דת שיעיים גם פרסמו פסקי הלכה וקריאות לביצוע "ג'האד"; מאז תחילת המערכה, סוכלו מזימות טרור איראניות נגד יעדים ישראליים ויהודיים בבריטניה ובאזרבייג'אן. כמו כן, ארגון בלתי מוכר שלפי החשד פועל בהשראה איראנית קיבל אחריות על ארבע תקיפות נגד מוסדות יהודיים באירופה; גורמים רשמיים ישראלים קראו לאזרחים ישראלים ברחבי העולם לנקוט באמצעי זהירות מוגברים ובפרט בסמוך לאתרים יהודיים וישראליים, ונציגויות ישראל ברחבי העולם  צמצמו פעילות ונוכחות; להערכתנו, נוכח הפגיעות בראשי המשטר באיראן בכלל וסיכול מנהיג איראן בפרט, ולאור הסיכון ליציבות המשטר חותרת איראן לגבות מחיר מרבי מישראל ומארה"ב, בנוסף לזירת העימות הישיר, ולהגביר עליהן את הלחץ לעצור את התקיפות בהקדם. בראייתנו, השילוב בין רצון בנקמה לצד צורך אסטרטגי ביצירת מנוף לחץ משמעותי עלול  לקדם  מתווי טרור שונים  בהכוונת ובסיוע איראן נגד יעדים ישראליים ויהודיים בכל רחבי העולם,  ככל שהמערכה נמשכת ואף לאחר סיומה.ש להמשך קריאה...

בלילה שבין 2-1 במרץ 2026, שיגר חזבאללה רקטות לעבר צפון ישראל, לראשונה מאז הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב-27 בנובמבר 2024. כעבור יממה, לאחר סדרת תקיפות ישראליות ברחבי לבנון, הודיע חזבאללה באופן רשמי על כוונתו להמשיך במערכה נגד ישראל והחל בתקיפות נגד יעדים צבאיים ואזרחיים בתוך ישראל ונגד כוחות צה"ל בדרום לבנון. מאז תחילת המערכה, קיבל חזבאללה אחריות על יותר מ-280 תקיפות באמצעות רקטות, טילים, כלי טיס בלתי מאוישים ואמצעי לחימה נוספים; בכירי חזבאללה הציגו את המערכה החדשה כמהלך "הגנתי" שהגיע בתגובה לתקיפות הישראליות שנמשכו מאז הפסקת האש וטענו כי לא נותרה להם ברירה מאחר שנכשלו מאמצי הממשלה הלבנונית לעצור את "התוקפנות"; בחזבאללה הבהירו כי התנאים לעצירת הלחימה הם הפסקת התקיפות הישראליות ונסיגת כוחות צה"ל משטח לבנון, שחרור הלבנונים שמוחזקים בידי ישראל והחזרת העקורים לבתיהם בדרום לבנון. לצד זאת, הודגש כי הארגון רוצה לשוב ל"משוואת ההרתעה" (בראייתו), שהייתה תקפה מול ישראל עד כניסת חזבאללה ל"מערכת התמיכה ברצועת עזה" ב-8 באוקטובר 2023; מזכ"ל חזבאללה הכריז כי הם הפיקו את הלקחים מהמערכה הקודמת נגד ישראל וכי הם עברו ללחימה מבוזרת המבוססת על גרילה נגד כוחות צה"ל; בחזבאללה  גם ניצלו את פתיחת המערכה המחודשת כדי להקשיח עמדות מול מדיניות ממשלת לבנון לפירוק הארגון מנשקו; איראן וחזבאללה אישרו כי הם מבצעים תקיפות משולבות ומתואמות של שיגורי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים; במקביל למערכה הצבאית, חזבאללה מנהל גם מערכה תודעתית רחבה שנועדה להעצים את תחושת האיום בקרב הציבור הישראלי, לחזק את תדמית הארגון, בין השאר כ"מגן לבנון" בזירה הלבנונית והאזורית, וליצור רושם של יוזמה ושליטה במערכה; להערכתנו, אופי הפעילות של חזבאללה מתחילת המערכה הנוכחית מעידה על יכולת שליטה ופיקוד שמאפשרת לארגון להוציא לפועל תקיפות משולבות, הן של יחידות שפרוסות באזורים שונים בלבנון והן בתיאום עם איראן, וכן על יכולת לנהל הסלמה מבוקרת ומדורגת של הלחימה. כמו כן, הפעלת חוליות מבוזרות ושילוב בין חיכוך קרקעי לבין ירי מרחוק מאפשרים לחזבאללה לשמר רציפות מבצעית גם תחת תקיפות ישראליות מתמשכות ולפזר את מוקדי הפעילות לאורך הגבול. תקריות החיכוך מול כוחות צה"ל בדרום לבנון גם מעידים על מגבלות הפעולה והיכולת של ממשלת לבנון אחרי שצבא לבנון טען כי הוא הצליח להשיג שליטה מבצעית מדרום לליטאני כחלק מיישום מונופול המדינה על הנשק. נראה שחזבאללה ימשיך בהפעלת כוח מבוקרת תוך תיאום עם איראן וישאף לסיים את סבב הלחימה הנוכחי בהסדרה זמנית שתאפשר לו לשקם את יכולותיו, ולהמשיך בהתנגדותו לפירוק הארגון  מנשקו. להמשך קריאה...

ב-28 בפברואר 2026, פתחו ישראל וארה"ב במתקפת מנע משולבת באיראן שכללה תקיפות נגד עשרות מטרות צבאיות, ביטחוניות ושלטוניות של המשטר ברחבי המדינה. נמסר כי מנהיג איראן, עלי ח'אמנהאי, מפקדי הצבא ומשמרות המהפכה, יועצים בכירים של מנהיג איראן ועשרות בכירים נוספים סוכלו בתקיפות; איראן אישרה את מותם של ח'אמנהאי ויתר הבכירים והודיעה על הקמת מועצת הנהגה זמנית. משמרות המהפכה פתחו במבצע “הבטחת האמת 3” שכלל שיגורי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר ישראל ולעבר בסיסים וכלי שיט אמריקאיים ברחבי המזרח התיכון; ארגוני “ציר ההתנגדות” בלבנון, בזירה הפלסטינית, בתימן, בעיראק ובסוריה גינו את "התוקפנות" וטענו כי היא נועדה לתמוך בחזון "ישראל הגדולה". הם פרסמו הודעות אבל על מות ח'אמנהאי, בהן הדגישו את תמיכתו ב"התנגדות" לאורך עשרות שנים והבהירו כי ימשיכו בפעילותם נגד "האויב הציוני"; בלילה שבין 2-1 במרץ 2026, שיגר חזבאללה רקטות לעבר צפון ישראל והודיע כי מדובר בתגובה על סיכול ח'אמנהאי, אחרי שבארגון איימו בעבר כי יגיבו אם מנהיג איראן ייפגע. התערבות חזבאללה הגיעה על אף שבכירי ההנהגה הלבנונית הפעילו לחץ על הארגון וקראו למנוע מהמדינה להיגרר לתוך סכסוכים חיצוניים; בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין הבהירו כי לא יפתחו בחזית תמיכה באיראן בשל הפגיעות שספגו במלחמה ברצועת עזה, וגם החות'ים עדיין לא הודיעו על חידוש התקיפות נגד ישראל ונגד כלי שיט בים האדום. המיליציות הפרו-איראניות בעיראק קיבלו אחריות על שיגורי כלי טיס בלתי מאוישים לעבר בסיסים אמריקאיים באזור הכורדי שבצפון המדינה ובבגדאד על רקע תקיפות נגד בסיסים של המיליציות שגרמו למותם של לפחות שישה פעילים; להערכתנו, תגובת חזבאללה נבעה מלחץ איראני למרות הקריאות בלבנון להימנע מתגובה, אך מחויבותו לאיראן גברה על נאמנותו ללבנון והביאה לתגובה תקיפה ונרחבת של ישראל. החות'ים, בשלב זה, נמנעו מתגובה, אך עלולים להצטרף ללחימה, אם כי מערכת השיקולים שלהם שונה מחזבאללה. להמשך קריאה...

גופי הביטחון של איראן, ובראשם משמרות המהפכה, משתמשים ברווחים ממכירות נפט כדי לממן את פעילותם ואת הפעילות של ארגוני הטרור השלוחים ברחבי המזרח התיכון בספטמבר 2025, הפעילה מועצת הביטחון של האו"ם את מנגנון ה"סנאפבק", אשר החזיר את הסנקציות שבוטלו במסגרת הסכם הגרעין משנת 2015, וזאת על רקע אי עמידתה של טהראן במחויבויות הבינלאומיות שלה לאחר מבצע "עם כלביא" ותקיפת מתקני הגרעין; בניסיון לעקוף את הסנקציות האמריקאיות והבינלאומיות, מפעילה איראן רשת סבוכה של גופי תיווך, חברות קש ו"צי רפאים" של מכליות נפט. במרכז עומדת חברת SEPEHR ENERGY JAHAN שמהווה חברת קש של הכוחות המזויינים של איראן ונתונה לסנקציות אמריקאיות מאז נובמבר 2023; תקיפת סייבר של שרתי החברה והדלפת ענק של מסמכים פנימיים סיפקו עדויות לאופן שבו מבצעת SEPEHR ENERGY JAHAN את פעילותה הבלתי חוקית, תוך חשיפת שורה ארוכה של חברות קש, מכליות נפט ושותפים עסקיים הלוקחים חלק בפעילות אסורה זו. מתוך המסמכים גם עולה כי סין ממשיכה להיות צרכנית הנפט העיקרית של איראן על אף הסנקציות הבינלאומיות; להערכתנו, עד כניסתם לפעולה של המנגנונים הנדרשים לאכיפת המגבלות שהושתו על איראן לאחר הפעלת מנגנון ה"סנאפבק", איראן תמשיך במאמצים לקדם פעילות חשאית לעקיפת הסנקציות, במסגרתה חברת SEPEHR ENERGY JAHAN והמנכ"ל מג'יד אעט'מי ימשיכו למלא תפקיד מרכזי, תוך ניהול מערכת היחסים העסקית האסורה מול גורמי ממשל בסין. להמשך קריאה...

השלב השני של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה קובע כי חמאס תעביר את השלטון ברצועת עזה לוועדת טכנוקרטים פלסטינית וכי התנועה וכל שאר הארגונים החמושים יתפרקו מנשקם. בפועל, חל עיכוב בתחילת הפעילות המעשית של ועדת הניהול החדשה שעדיין לא נכנסה לרצועה וחמאס מנצלת זאת כדי לבסס את משילותה האזרחית והביטחונית לצד סירוב פומבי לפירוק נשק "ההתנגדות"; מערכת הביטחון הישראלית התריעה כי מאז כניסתה לתוקף של הפסקת האש באוקטובר 2025, חמאס נמצאת בתהליך מואץ של התעצמות כלכלית וצבאית. חמאס מתבססת על ייצור עצמי של אמצעי לחימה והברחות ממצרים באמצעות רחפנים ועל גביית מסים מהכנסת משאיות הסיוע ההומניטרי ומהברחות של סיגריות ומוצרים נוספים שמכניסים מיליוני שקלים לקופת התנועה. כמו כן גויסו והוכשרו אלפי פעילים חדשים ושוקמו תשתיות המשמות לצרכים ביטחוניים; להערכתנו, על אף שחמאס מביעה לכאורה נכונות לוותר על השלטון לטובת הממשל הטכנוקרטי החדש שהוכתב על ידי ארה"ב והמתווכות, היא בונה תשתית שתאפשר לה להישאר גורם כוח משמעותי ומשפיע גם ב"יום שאחרי" ותקשה על פירוקה המוחלט מהנשק. לצורך כך, היא מחזקת את המערכים הצבאיים שלה באמצעות ייצור והברחת אמצעי לחימה, גיוס והכשרת לוחמים חדשים וחידוש תשתיות שחלקן פועלות במבנים אזרחיים, ופועלת לשלב את אנשיה במנגנונים האזרחיים והביטחוניים תחת ועדת הטכנוקרטים. בנוסף, פתיחה בעתיד של מעבר רפיח  גם למעבר סחורות עלולה לשמש שוב את חמאס להברחת חומרים שיסייעו לשיקומה הצבאי. להערכתנו, כל עוד לא יתבצע מהלך לעצירת התעצמות חמאס ופירוק התנועה מנשקה לצד הקמת ממשל חלופי יעיל ברצועת עזה, שזוכה לתמיכה בינלאומית פעילה וללא נוכחות של אנשי חמאס, התנועה תישאר איום פעיל על כוחות צה"ל ועל שטח מדינת ישראל. להמשך קריאה...