מחקרים ממוקדים

ב-13 ביוני 2025, פתחה ישראל במתקפת מנע באיראן הכוללת תקיפות נגד עשרות מטרות צבאיות וביטחוניות ובאתרים של תוכנית הגרעין ברחבי איראן. יותר מעשרים בכירים בצמרת הביטחונית, מפקדים צבאיים ומדעני גרעין סוכלו, בהם מפקד הכוחות המזוינים ומפקד משמרות המהפכה; איראן אישרה את מותם של הבכירים. בכירי המשטר איימו כי "המשטר הציוני" ישלם "מחיר כבד" ומשמרות המהפכה פתחו במבצע "הבטחה אמיתית 3" שכלל שיגורי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר ישראל; ארגוני "ציר ההתנגדות" בזירה הפלסטינית, בלבנון, בתימן, בעיראק ובסוריה גינו את ישראל והאשימו אותה ב"חציית הקווים האדומים", תוך הבעת סולידריות עם איראן. הם הדגישו כי התקיפות הישראליות רק תחזקה את "ההתנגדות" וכי "הישות" תשלם את המחיר; דווח כי ממשלת לבנון העבירה מסר לחזבאללה כי היא היחידה שקובעת לגבי יציאה למלחמה. בכיר בחזבאללה הבהיר כי הארגון מסתפק בהודעת הגינוי ואינו מתכוון להגיב באופן צבאי נגד ישראל; החות'ים טענו כי ביצעו תקיפות נגד יעדים בישראל בתיאום עם האיראנים. דווח על ניסיון ישראלי לסכל את הרמטכ"ל החות'י במהלך פגישה ביטחונית; המיליציות הפרו-איראניות בעיראק גינו את ישראל על הפרת המרחב האווירי העיראקי במהלך התקיפות נגד איראן ואיימו לפעול נגד אינטרסים אמריקאיים אם ארה"ב תצטרף ללחימה לצד ישראל. דווח כי ראש ממשלת עיראק העביר למנהיגי המיליציות  מסרים כי יפעל נגדן אם הן תתערבנה במלחמה; איראן בנתה את יכולתם הצבאית של ארגוני "ציר ההתנגדות", ובראשם של חזבאללה, כאמצעי הרתעה נגד ישראל וכחלק מיכולת התגובה במקרה של תקיפה נגד מתקני הגרעין של הרפובליקה האסלאמית. תגובות הארגונים, שהסתפקו בגינויים בעקבות פתיחת המערכה נגד איראן, מעידות על חולשת "ציר ההתנגדות" בעקבות הפגיעות שספג במהלך הלחימה ברצועת עזה ובלבנון מאז ה-7 באוקטובר 2023. להערכתנו, לאור השינויים האסטרטגיים במזרח התיכון, נראה כי חזבאללה מרוסן לעת הזו וממשלת לבנון מצליחה לעת עתה לכפות את רצונה על הארגון. גם המיליציות השיעיות בעיראק לא ששות להתערב בשל הלחץ של ממשלת עיראק. לפיכך, להערכתנו,  בשלב  זה, ארגוני "ציר ההתנגדות", למעט החות'ים, לא יצטרפו למערכה. עם זאת, התערבות אמריקאית פעילה לצד ישראל עלולה להביא לתגובה פעילה מצד ארגוני "ציר ההתנגדות", בעיקר בעיראק. להמשך קריאה...

הפלגים הפלסטיניים בלבנון מקיימים נוכחות חמושה במחנות הפליטים מזה עשרות שנים, ללא התערבות של הרשויות. בשל מעורבות הפלסטינים במלחמת האזרחים בלבנון בשנות השבעים ולנוכח חוסר נכונות לפגוע ב"מאבק" הפלסטיני, נמנעו הרשויות הלבנוניות מלפעול נגד הנשק הפלסטיני במדינה; סיום הלחימה בין ישראל לבין חזבאללה בנובמבר 2024, בה נטלו חלק גם פלגים פלסטיניים חמושים, לצד היחלשות חזבאללה ונפילת משטר אלאסד בסוריה יצרו תנאים שעוררו מחדש את הדיון על מונופול המדינה על הנשק, ובכלל זה הנשק הפלסטיני ופירוז מחנות הפליטים; במהלך ביקור יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, בלבנון במאי 2025 סוכם על הקמת ועדה משותפת לבחינת המצב במחנות הפליטים הפלסטיניים ולפירוק הנשק. בעקבות זאת, הודיעו הרשויות הלבנוניות כי תהליך פירוק הנשק צפוי להתחיל ביוני 2025; מטרת מחקר זה למפות את הפלגים הפלסטיניים החמושים המרכזיים הפועלים בלבנון. המחקר בוחן את אופי פעילותם ויכולותיהם הצבאיות, לנוכח האפשרות שכוחות הביטחון הלבנוניים יידרשו לפעול גם בכוח כדי ליישם את מונופול המדינה על הנשק בהתאם להנחיות השלטון; להערכתנו, יכולתה המוגבלת של ההנהגה הפלסטינית, קרי פתח והרשות הפלסטינית, לכפות את מרותה על הפלגים השונים במחנות הפליטים, בדגש על חמאס, הג'האד האסלאמי בפלסטין והגורמים האסלאמיסטיים הקיצוניים, לצד רתיעת ממשלת לבנון מלהיקלע לעימות אלים מולם, מעמידים בספק את מימוש ההכרזות בדבר פירוק מוחלט של הפלגים מנשקם; בראייתנו, חזבאללה מסתייג מהמהלך העלול להוות תקדים שיסלול את הדרך גם לפירוק עתידי של נשקו שלו. לפיכך, סביר כי הארגון יחתור לסכל כל ניסיון לפירוק הפלגים, כולל שימוש בכוח ויבקש לצמצם את המהלך לכדי הסכמות ומגבלות בדבר אופן השימוש בנשק הפלסטיני, אך תוך מתן לגיטימציה חדשה לעצם הימצאותו במחנות הפליטים; גם איראן עלולה להקשות על יישום התהליך מחשש לפגיעה בפלגים פלסטיניים שבהם השקיעה תמיכה פיננסית, אמצעים והכשרות לאורך שנים כחלק מ"ציר ההתנגדות", בראשם חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין. זאת בנוסף להשפעה האפשרית של תהליך הפירוז על חזבאללה, הזרוע החשובה ביותר של טהראן בלבנון ובאזור.  להמשך קריאה...

בכירי ההנהגה הלבנונית, בהובלת הנשיא עון וראש הממשלה סלאם, הדגישו את רצונם בקיום דיאלוג מול חזבאללה כדי להבטיח את פירוק הארגון מנשקו במטרה לצמצם את הסיכון לשפיכות דמים בתוך המדינה. במקביל, צבא לבנון השתלט על חלק ניכר מהתשתיות הצבאיות של חזבאללה מדרום לנהר הליטאני. לצד זאת, גובר הלחץ האמריקאי על הרשויות הלבנוניות להאיץ את התהליך של פירוק יכולות חזבאללה בכל המדינה, תוך איום לאפשר לישראל לפעול בעצמה נגד הארגון; הנהגת חזבאללה הדגישה את סירובה לוותר על "ההתנגדות" מול ישראל, אולם בהדרגה מיתנה את עמדותיה והביעה נכונות להידבר עם הממשל הלבנוני על גיבוש אסטרטגיית הגנה לאומית שתאפשר לחזבאללה לשמור על כוחו הצבאי לצד כוחות הביטחון. עם זאת, גם בתוך העדה השיעית נשמעו קולות שהדגישו את הצורך לוותר על הנשק לנוכח המכות שספג חזבאללה במלחמה נגד ישראל; נכון להיום, סוגיית פירוק נשק חזבאללה בולטת בשיח הציבורי בלבנון, ולראשונה מאז הקמת הארגון לפני יותר מארבעה עשורים יש הבנה כי מדובר בסוגיה קריטית עבור עתיד המדינה וסיכויי שיקומה לאחר המלחמה נגד ישראל. על אף שבעת הזו מנסים הנשיא עון ובכירי השלטון להתקדם בזהירות, על אף הלחץ הבינלאומי הגובר, במיוחד מצד ארה"ב ומדינות המפרץ, להשלים בהקדם את פירוק הנשק של חזבאללה. יותר מכך, התניית הסיוע הכלכלי הנדרש לשיקום לבנון במימוש ההתחייבות ליישום מונופול המדינה על הנשק עלולה להציב את ההנהגה הפוליטית והצבאית בלבנון במסלול של התנגשות ישירה מול חזבאללה ותומכיו ולהחריף את המתיחות הביטחונית בתוך לבנון. להמשך קריאה...

הפלגים הפלסטיניים בלבנון מקיימים נוכחות חמושה במחנות הפליטים מזה עשרות שנים, ללא התערבות של הרשויות. בשנים האחרונות, הפכה שלוחת חמאס בלבנון לכוח הצבאי החזק ביותר מבין הפלגים ומעורבותה הפעילה בלחימה לצד חזבאללה בעימות האחרון משכה תשומת לב ציבורית ופוליטית רבה; הפסקת האש בין ישראל ללבנון בנובמבר 2024, שסיימה את הלחימה בין ישראל לחזבאללה, הובילה את הרשויות בלבנון להצהיר על נכונותן ליישם את מונופול המדינה על הנשק בכל חלקי המדינה. מחויבות זו התחזקה תחת הנשיא החדש, ג'וזף עון, והממשלה החדשה בראשות נואף סלאם; שיגורי הרקטות לצפון ישראל בסוף מרץ 2025 והחשיפה כי האחראים הם פעילי חמאס הובילו את הרשויות להזהיר את התנועה מפני פגיעה בביטחון המדינה. בעקבות זאת, הסגירה חמאס באופן תקדימי מבוקשים בשיגור הרקטות לידי צבא לבנון; יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, צפוי להגיע לביקור בלבנון במחצית השנייה של מאי 2025, ולפי הדיווחים הוא צפוי לתת לממשלה הלבנונית לגיטימציה לפעול לפירוק חמאס ושאר הפלגים החמושים במחנות הפליטים במדינה; בשלב זה לא ברור אם בכוונת גורמי הביטחון בלבנון לפעול באופן צבאי כדי לאסוף את כלי הנשק במחנות הפליטים הפלסטיניים במדינה או להסתפק במהלך להסדרה מחודשת של היחסים והידוק התיאום בהיבטי השימוש בנשק. להערכתנו, הצלחה של מוסדות המדינה מול הפלגים הפלסטיניים עשויה ליצור תקדים לקראת מהלך דומה מול חזבאללה, שנחשב לאתגר מורכב יותר ובעל משמעויות עמוקות יותר עבור לבנון. בשל כך, אפשר כי חזבאללה ינסה לסכל מהלך כוחני של צבא לבנון נגד הפלגים הפלסטיניים, אולם עשוי לסייע בהסדרת הסוגיה באמצעות דיאלוג. להמשך קריאה...

ב-25 במרץ 2025, התקיימו הפגנות עממיות ספונטניות של תושבים פלסטינים בבית לאהיא שבצפון הרצועה נגד המשך המלחמה ונגד שלטון חמאס, המחאה הפומבית הראשונה נגד חמאס מאז 7 באוקטובר 2023. ביומיים הבאים, התקיימו הפגנות נוספות בבית לאהיא ובאזורים נוספים ברצועה. עם זאת, מאז 28 במרץ 2025, לא נרשמו הפגנות נוספות, בעוד המחאה נמשכה בעיקר ברשתות החברתיות. בכל אחת מההפגנות השתתפו עשרות עד מאות מפגינים; לצד הקריאות לסיום המלחמה, על רקע חידוש הפעילות ההתקפית של צה"ל ברצועת עזה, המפגינים התמקדו בקריאות נגד חמאס, כשהם מאשימים את התנועה באחראיות לסבל התושבים, לצד ישראל, ודרשו כי היא תוותר על השלטון ברצועה, בו היא מחזיקה מאז שנת 2007; בחמאס ניסו תחילה להציג את המחאה כהפגנות נגד המשך "התוקפנות הישראלית", אולם גם טענו כי "בעלי אג'נדות מפוקפקות" מובילים את המחאה בשירות ישראל. בהמשך, החלו מנגנוני חמאס גם להפעיל אלימות ודווח כי פעילים שהשתתפו במחאה או קידמו אותה ברשתות החברתיות קיבלו איומים מפעילי חמאס ואף הותקפו פיזית, בהם מפגין שעונה למוות; ברשות הפלסטינית ובפתח הכחישו כי הם עומדים מאחורי ההפגנות, אך קראו לחמאס להיענות לקריאות התושבים ולוותר על השלטון ברצועת עזה. כלי תקשורת של חמאס, ואלה המזוהים עם התנועה, כדוגמת אלג'זירה, לא דיווחו על המחאות נגד חמאס בהפגנות; להערכתנו, ההפגנות מייצגות כאב אמיתי של הציבור הפלסטיני ברצועת עזה, ולכן הן ספונטניות, בלי הנהגה או הכוונה. עם זאת, החשש ממנגנוני השליטה של חמאס ברצועת עזה, המצליחים עדיין להטיל אימה על התושבים באמצעות שימוש בכוח, עלול להקשות על צמיחת הנהגה חלופית מתוך התנועה העממית של המפגינים. אחרי שלושה ימים, ההפגנות דעכו, אולם אם הלחימה והמשבר ההומניטרי ברצועת עזה יימשכו ללא פריצת דרך במשא ומתן, עשויה המחאה להתחדש. במקרה כזה, חמאס צפויה לנסות ושוב לדכא אותה במהירות.  להמשך קריאה...

ההכרזה על הפסקת האש ברצועת עזה סיפקה לחמאס הזדמנות להתחיל בקידום נרטיב "הניצחון" על ישראל במלחמת "חרבות ברזל", המכונה בפיהם מערכת "מבול אלאקצא"; הצהרות רשמיות של תנועת חמאס ובכיריה לצד הדהוד המסרים בערוצי התקשורת הרשמיים של התנועה והמזוהים עמה ובמסגרת "טקסי השחרור" הפומביים של החטופים הישראלים נועדו לקדם את הנרטיב, לפיו ישראל כשלה בהשגת מטרות המלחמה מול "ההתנגדות" ו"העמידה האיתנה" של תושבי רצועת עזה;; גם יישום שלבי ההסכם, כדוגמת שחרור האסירים הפלסטיניים בתמורה לחטופים הישראלים, חזרת העקורים לצפון רצועת עזה והנסיגה הישראלית מציר נצרים שימשו להדגשת נרטיב "הניצחון" של חמאס מול "הכישלון" הישראלי; כלי התקשורת של חמאס עשו גם שימוש נרחב בהצהרות ובציטוטים של אישים ישראלים מהמערכת הפוליטית, הצבאית והתקשורתית, שבראייתם מחזקים את המסרים בדבר "הכישלון" הישראלי; להערכתנו, חמאס צפויה להמשיך ולקדם את נרטיב "הניצחון" כל עוד נשמר היישום של הסכם הפסקת האש במטרה לרכך את הביקורת הפומבית מבית לנוכח ההרס הכבד ברצועת עזה. זאת, תוך שימת דגש על כישלונות ישראל בהשגת מטרותיה. אם אכן יתבצע המעבר לשלב השני של ההסכם, שצפוי לכלול נסיגות ישראליות נוספות משטח רצועת עזה ושחרור של אסירים שנחשבים "כבדים" יותר, חמאס צפויה להגביר את הדהוד מסרי "הניצחון" כדי להמשיך ולחזק את כוחה ברצועת עזה ולשמור על מקומה בזירה הפלסטינית, גם אם תיאלץ לוותר השליטה בפועל ברצועת עזה. להמשך קריאה...