מחקרים ממוקדים

מסמך של "מרכז המחקרים הצבאיים והאסטרטגיים" של הזרוע הצבאית של חמאס מ-9 בספטמבר 2023, אשר התגלה במהלך תמרון צה"ל ברצועת עזה במהלך המלחמה, ניתח את המדיניות הישראלית ביחס לסבבי הלחימה ברצועת עזה מאז שחמאס תפסה את השלטון בשנת 2006; לפי המסמך, ישראל נשענה במשך שנים על אסטרטגיה של מכת מנע מקדימה, אולם התחזקות תנועות "ההתנגדות" בהובלת חמאס וחזבאללה, שמסוגלות לגרום נזק ליכולות הישראליות, גרם לה לעבור לדפוס של סבבי לחימה קצרים בעוצמה מוגבלת; בראיית מחברי המסמך,  מאז שישראל נכשלה בהשגת היעדים במבצע "עופרת יצוקה", ובראשם המטרה של הפלת שלטון חמאס, היא עברה להצגת יעדים עמומים לצד התמקדות בניהול הסכסוך ושימור ההרתעה במטרה להחליש את חמאס מבלי להכריע אותה; מבצע "שומר החומות" (מַעְרַכַּת “סָיְף אלְקֻדְס”) במאי 2021 מוגדר כאירוע מכונן שבו חמאס הצליחה לשבור את הדפוס החוזר מהסבבים הקודמים כאשר קשרה בין רצועת עזה למתרחש בירושלים וביהודה ושומרון ועוררה "התנגדות" גם בקרב ערביי ישראל; להערכת הכותבים, ישראל לא ויתרה על רעיון המכה המקדימה, במיוחד על רקע הכישלון במבצע "שומר החומות", אולם היא לא נמצאת במצב שמאפשר לה לבנות משוואת הרתעה חדשה ולכן היא מתמקדת  בניהול הסכסוך, ניהול סיכונים ובנטרול איומים. על כן, ההמלצה להנהגת חמאס היא להיערך למכת פתיחה חדשה שתעורר סבב לחימה חדש, אך גם להוביל בעצמה לעימות "בלתי צפוי" שישבור את הדפוס החוזר ויכניס את הנהגת ישראל למצב של חוסר ודאות; בראייתנו, המחקר הוא חלק מהמאמץ של מנגנוני המודיעין של חמאס לספק למקבלי ההחלטות בצמרת התנועה, ובמיוחד לראש הלשכה המדינית ברצועת עזה יחיא אלסנואר ומפקד הזרוע הצבאית מחמד אלצ'יף, את ההבנה האסטרטגית המלאה ביחס לתפיסה ולהתנהלות הישראלית בעת שהם היו בשלבים האחרונים של תכנון המתקפה "המכרעת" נגד ישראל. להערכתנו, התמונה העולה מתוך המחקר, לפיה ישראל אינה מעוניינת בהפלת שלטון חמאס ומתמקדת בסבבים מוגבלים עם תוצאות ידועות מראש, יחד עם ההמלצה של מחברי המסמך כי יש להתנהל "באופן בלתי צפוי", סיפקו לאלסנואר ולאלצ'יף אישוש לביטחונם בדבר ההצלחה הצפויה של המתקפה שיצאה לפועל פחות מחודש לאחר כתיבת המסמך, ב-7 באוקטובר 2023. להמשך קריאה...

אנטישמיות מהווה מרכיב מרכזי באידיאולוגיה של תנועת חמאס מאז ייסודה בשנת 1988, והיא באה לידי ביטוי באמנת חמאס (1988) ובמערכת החינוך של התנועה; אחד המייצגים המובילים של העמדות האנטישמיות בחמאס הוא ד"ר מחמוד אלזהאר, ממייסדי התנועה ומדובריה הבכירים, שנחשב ל"מומחה לענייני יהודים" של חמאס. לאורך השנים, הוא התייחס ליהודים בכתבים ובהתבטאויות תוך שימוש במוטיבים אנטישמיים מובהקים שניסו להצדיק את הצורך לגרש את היהודים מ"פלסטין"; הספר "שנאת היהודים – מורשת היסטורית", אותו פרסם אלזהאר בשנת 2020 ועותקים ממנו נמצאו על ידי כוחות צה"ל במהלך התמרון ברצועת עזה, סיכם את עיקרי משנתו האנטישמית. בין השאר, הוא תיאר את היהודים כעם בזוי, שפל, תאב בצע, חסר מוסר ואכזרי, מושחת ובוגדני, תוך שימוש בעלילות דם ובקונספירציות המבוססות על "הפרוטוקולים של זקני ציון"; מכיוון שבחמאס מודעים לכך שהתבטאויות אנטישמיות גורמות להם נזק בזירה הבינלאומית, התנועה מנסה להצניע עמדות אלה במדיניות ההסברה שלה המיועדת כלפי חוץ, ובדגש על מדינות המערב. מסמך שלל שאותר ברצועת עזה כלל הנחיות עבור "הדובר הפלסטיני בעולם", ובהן איסור על שימוש בביטויים אנטי-יהודיים והדגשה כי המאבק הוא כנגד "הכובש הציוני" ולא כנגד היהדות והיהודים; על אף הניסיון "לשווק" פנים אחרות בזירה הבינלאומית, המשנה שהציג מחמוד אלזהאר לאורך השנים, ואשר הוצגה רק בערבית, מהווה עדות אותנטית להשקפות האנטישמית הרווחות בהנהגת חמאס. תפיסה אנטישמית זו, ששמה דגש על דה-הומניזציה של היהודים, סיפקה השראה לגילויי האכזריות המחרידים שליוו את מתקפת חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023. להמשך קריאה...

במשך שנים פועלת איראן לקידום יעדים דיפלומטיים, כלכליים וצבאיים במזרח אפריקה כחלק מאסטרטגיה בסיסית למיצוב טהראן כמעצמה אזורית, ניצול מרחב זה לטובת הרחבת השפעתה הגאו-אסטרטגית, תוך הפיכת מזרח אפריקה לעורף לוגיסטי לטובת מאמצי בניין הכוח של רשת ארגוני הטרור השלוחים של טהראן; בשנים האחרונות, איראן חידשה את היחסים עם ג'יבוטי וסודאן והידקה את הקשרים עם אתיופיה. מגמה זו מאפשרת לאיראן להרחיב את נוכחותה במרחב עם ייצוא של אמצעי לחימה מתקדמים לאזורי סכסוך במזרח אפריקה, ובראשם מלחמת האזרחים בסודאן; היחסים המתמשכים בין איראן לבין ארגון הטרור אלשבאב בסומליה הובילו גם לשיתוף פעולה מתהדק בין החות'ים בתימן לבין שלוחת אלקאעדה בקרן אפריקה. החות'ים מעבירים אמצעי לחימה איראניים לידי ארגון הטרור שמצדו מאפשר לטהראן להשתמש בנמלים שבשליטתו לצורך הברחות נשק לחות'ים; להערכתנו, הנוכחות האיראנית המתרחבת במזרח אפריקה מהווה איום גובר על אינטרסים ישראליים בשל היכולת של איראן להשתמש בנתיבי ההברחה של אמצעי לחימה מסודאן לרצועת עזה. איראן עלולה גם להשתמש באמצעי הלחימה שהיא שולחת לאזורי סכסוך במזרח אפריקה ובנציגויות הרשמיות שלה כדי לקדם מתווי טרור נגד יעדים ישראליים באפריקה. בנוסף, דריסת הרגל האיראנית מגבירה את האיום על אינטרסים אמריקאיים ומערביים חיוניים, כדוגמת יכולת לפגוע בנתיבי השיט בים האדום וקרבה מסוכנת לבסיס האמריקאי המרכזי באפריקה ששוכן בג'יבוטי. להמשך קריאה...

ב-4 בדצמבר 2025, נמסר על מותו של יאסר אבו שבאב, שעמד בראש "הכוחות העממיים", מיליציה שזוכה לתמיכת ישראל ברפיח ונחשבת ליריבה הבולטת של חמאס ברצועת עזה. במיליציה מסרו כי הוא נהרג בעת שניסה לפתור סכסוך משפחתי והכחישו את טענות חמאס כי היא אחראית לסיכולו של אבו שבאב, המבוקש הבכיר ברצועה; סגנו של אבו שבאב, ע'סאן אלדהיני, מונה למפקד החדש של המיליציה והבהיר כי הם ימשיכו במערכה נגד חמאס. גם מנהיגי מיליציות אחרות ברצועה ששיתפו פעולה עם אבו שבאב הדגישו כי הם מחויבים להמשיך בדרכו; באזורים שתחת שליטת חמאס ברצועה חגגו את מותו של אבו שבאב עם ממתקים. בחמאס ובפלגי "ההתנגדות" הכריזו כי מותו של אבו שבאב הוא דוגמה לסופו של כל "משתף פעולה עם הכיבוש". משרד הפנים של חמאס גם הודיע כי הוא מעניק לכל "משתפי הפעולה" פרק זמן של עשרה ימים ל"חזרה בתשובה" כדי שיסגירו את עצמם; להערכתנו, מותו של אבו שבאב מהווה זריקת עידוד לחמאס ולביסוס המשילות הביטחונית  שלה ברצועת עזה ועלול להשפיע על המוטיבציה של חלק מפעילי "הכוחות העממיים" ושל שאר המיליציות המתנגדות לחמאס. עם זאת, החשש הכבד מנקמת חמאס והוצאה להורג של כל מי שיסגיר את עצמו, על אף הבטחות חמאס ל"הקלה בעונש", צפוי להרתיע פעילים רבים מלהסגיר עצמם לידי "ההתנגדות". להערכתנו, המיליציות ימשיכו לפעול כל עוד ישראל שולטת בשטח "הקו הצהוב" ומספקת להם מרחב פעולה, וכל עוד קיים סיכוי שחמאס תתפרק מנשקה כתוצאה מלחץ בינלאומי, על אף שחמאס תנסה לשבש את פעילות המיליציות ולפגוע  בפעילים שלהן בדגש על ראשי המיליציות.  להמשך קריאה...

בלילה שבין 28-27 בנובמבר, פעלו לוחמי צה"ל בכפר בית ג'ן שבדרום סוריה במסגרת מבצע מעצרים נגד פעילי טרור של אלג'מאעה אלאסלאמיה שתכננו פיגועים נגד כוחות צה"ל ושטח ישראל. בחילופי אש שהתפתחו במקום נפצעו שישה לוחמי צה"ל וסוכלו כעשרים פעילי טרור; אלג'מאעה אלאסלאמיה היא תנועה אסלאמית-סונית המהווה את שלוחת האחים המוסלמים בלבנון. לתנועה יש קשר אידיאולוגי קרוב עם חמאס ושיתוף פעולה עם חזבאללה ופעילי הזרוע הצבאית שלה נטלו חלק במערכה נגד ישראל בלבנון לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. לאחר התקרית בבית ג'ן, הכחישה התנועה כל מעורבות וטענה כי היא פועלת רק בלבנון; בסוריה גינו את "התוקפנות" בבית ג'ן וכינו אותה "פשע מלחמה". בכירים במשטר האשימו כי ישראל מעוניינת לערער את היציבות במדינה ו והדגישו כי "האזרחים" יגנו על עצמם "בכל האמצעים"; חשיפת תשתית הטרור בבית ג'ן מעידה על התבססות מחודשת של גורמי טרור המזוהים עם איראן ועם שלוחיה בדרום סוריה. להערכתנו, המשך פעילות הסיכול הישראלית נגד איומי הטרור בדרום סוריה לצד חוסר היכולת של המשטר הסורי להשית את מרותו על הגורמים השונים הפועלים באזור בשל הדרישה הישראלית לפירוז האזור עלולים להוביל להמשך ניסיונות ההתבססות של ארגונים חמושים שישאפו להוציא לפועל תקיפות נגד כוחות צה"ל ונגד שטח ישראל. להמשך קריאה...

לאחר סבבי לחימה קודמים של חמאס נגד ישראל, הקפידה התנועה לקדם את נרטיב "הניצחון" והדגשת ההישגים, לרוב באמצעות טקסים פומביים וראוותניים, כדוגמת "טקסי" שחרור החטופים הישראלים בהפסקת האש שהייתה בתוקף בין ינואר למרץ 2025; עם זאת, מאז כניסת הסכם הפסקת האש ברצועת עזה לתוקף ב-10 באוקטובר 2025, ניכרת התנהלות תקשורתית שונה של חמאס, אשר מתבטאת בריסון יחסי והימנעות משימוש במונחים חד-משמעיים של “ניצחון”; בחינה מעמיקה של הנרטיבים שמקדמת חמאס באמצעות דובריה הרשמיים ובכלי התקשורת המזוהים עמה מצביעה על מאמץ תודעתי מתמשך של התנועה, שמטרתו להבליט שורה של הישגים משמעותיים שאותם היא מעוניינת לשווק מבחינה תודעתית לאחר ההסכם ובכללם הטלטלה שחוללה מתקפת ה-7 באוקטובר בישראל והפגיעה שנגרמה למעמדה הבינלאומי, הישארות חמאס כגורם שלטוני וצבאי ברצועה, כישלונה של ישראל בפירוק "ההתנגדות" מנשקה, שחרור אסירים פלסטינים "כבדים" והעידן האזורי החדש שנפתח בהובלת יחיא אלסנואר; להערכתנו, ההתנהלות התקשורתית המתונה והזהירה יחסית של חמאס נובעת מרצונה "להלך בין הטיפות" בתקופה רגישה זו מבחינתה, תוך המשך ניהול מערכה תודעתית על הנרטיבים שלה וזאת ממספר סיבות:  חיזוק המשילות האזרחית והביטחונית ברצועה לפני ההתקדמות ליישום השלבים הבאים של הסכם הפסקת האש, כאשר לפי ההצהרות הפומביות של בכירי חמאס הם מעוניינים להמשיך הלאה, אולם לא ברור עדיין עד כמה עמדה זו באה לידי יישום בפועל, לפחות בזמן הקרוב; רצון התנועה לא להתעמת עם המדינות המפקחות על יישום ההסכם; הבנת חמאס כי המצב הקשה ברצועת עזה בתום שנתיים של מלחמה אינו עולה בקנה אחד עם "חגיגות ניצחון" שעלולות לגרום לה נזק תדמיתי בתקופה שבה היא נדרשת להיאבק על קיומה בכלל ועל המשך עתידה כגורם בעל שליטה והשפעה ברצועת עזה בפרט. להמשך קריאה...