מחקרים ממוקדים

מתחילת חודש דצמבר 2024 (ועד 25 בדצמבר 2024, נכון לשעה 9:30 בבוקר), קיבל הדובר הצבאי של החות'ים, יחיא סריע, אחריות על 21 תקיפות נגד ישראל באמצעות כטב"מים וטילים בליסטיים, מתוכן שש תקיפות בשיתוף פעולה עם ההתנגדות האסלאמית בעיראק. מדובר במספר התקיפות החודשי הגבוה ביותר מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל". חלק מהטילים והכטב"מים גרמו לנזקים כבדים בישראל; ב-19 בדצמבר 2024, בתגובה לעלייה במספר התקיפות, ביצע חיל האוויר הישראלי תקיפה שלישית נגד יעדים של החות'ים בתימן, לראשונה גם באזור הבירה צנעאא'. בין השאר, הותקפו תחנות כוח ומכלי דלק ונפט ודווח על תשעה הרוגים; החות'ים גם הסלימו את התקיפות נגד כלי שיט צבאיים ואזרחיים אמריקאיים בים האדום, במקביל לירידה בתקיפות נגד כלי שיט שאינם אמריקאיים. ארה"ב ביצעה תקיפות אוויריות נגד מתקני פיקוד ושליטה ונגד מחסני טילים תת-קרקעיים; מנהיג החות'ים ובכירי השלטון הכריזו כי על אף התקיפות הישראליות והאמריקאיות, הם ימשיכו את התקיפות נגד ישראל במסגרת התמיכה בפלסטינים. לטענתם, הם לא יפסיקו עד לסיום המלחמה ברצועת עזה; להערכתנו, החות'ים שואפים להגביר את תקיפותיהם נגד ישראל, כולל באמצעות הכנסת אמצעי לחימה חדשים, כדי למצב את עצמם כזירה הפעילה המובילה של "ציר ההתנגדות" על רקע הפסקת האש בלבנון ועצירת התקיפות של המיליציות הפרו-איראניות בעיראק. על אף שהחות'ים קושרים בין המשך התקיפות לבין המלחמה ברצועת עזה, להערכתנו הם צפויים להמשיך בפעילות אלימה בטיעונים אחרים כדי לשמר את מעמדם כלפי חוץ וכלפי פנים. עם זאת, שיתוף פעולה בינלאומי בהובלת ארה"ב, שישלב לחץ כלכלי וצבאי שיכלול בין השאר תקיפות ממוקדות נגד היכולות הצבאיות של החות'ים, עשוי להקשות עליהם להמשיך בפעילותם לאורך זמן. להמשך קריאה...

ב-14 בדצמבר 2024, פתחו מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית במבצע נרחב נגד פעילי טרור חמושים במחנה הפליטים ג'נין, לפי הנחיותיו של יו"ר הרשות, אבו מאזן. במהלך הפעילות, התרחשו עימותים בין פעילי המנגנונים לבין חמושים, במהלכם נהרג אחד ממפקדי הגדוד המקומי של הג'האד האסלאמי בפלסטין; דובר מנגנוני הביטחון מסר כי מטרת המבצע היא לשחרר את מחנה הפליטים משליטת פורעי החוק. הוא ציין כי הושגה שליטה על המחנה וכי נוטרלה מכונית תופת שנועדה לפגוע בכוחות. דווח כי חלק מהמבוקשים הסגירו עצמם לידי כוחות צה"ל; המבצע הביטחוני הגיע אחרי הסלמה גוברת במתיחות בין פעילי הטרור לבין מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, על רקע פעילות כוחות הביטחון הישראליים ביהודה ושומרון מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל"; הפעילות הביטחונית הגיעה גם על רקע ניסיונות הרשות הפלסטינית להפגין משילות בניסיון למצב את עצמה כגורם השלטוני ברצועת עזה "ביום שאחרי" המלחמה. כמו כן, מדובר בניסיון למנוע התקוממות חמושה בדומה להפלת המשטר בסוריה; בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין האשימו כי הרשות הפלסטינית משתפת פעולה עם ישראל וקראו למנגנוני הביטחון להפסיק את הרדיפה ולפעול לצד לוחמי "ההתנגדות"; על אף שינוי המגמה מצד מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית והנכונות להתעמת מול פעילי הטרור החמושים, עדיין מדובר באתגר מורכב שיצריך פעילות ממושכת. מאז תחילת המלחמה, איראן מנסה להבעיר את גזרת יהודה ושומרון ולפתוח חזית נוספת מול ישראל. להערכתנו על רקע המכות שספג "ציר ההתנגדות" בשבועות האחרונים, טהראן עלולה להגביר את מאמציה כדי לעודד את הפלגים החמושים להסלים את פעילותם נגד ישראל ונגד הרשות הפלסטינית. בשל כך, קיים חשש כי האלימות תגלוש לאזורים נוספים ברחבי יהודה ושומרון. להמשך קריאה...

בחלוף שנה מאז מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", תחושות האופוריה בקרב הציבור ברצועת עזה התחלפו בתחושות קשות של ייאוש מהמצב על רקע ההרס הכבד, העקירה מהבתים ומספרי ההרוגים; עיקר הביקורת ברשתות הפלסטיניות ברצועת עזה עוסקת בקשיי החיים בצל המשך המלחמה וחוסר הוודאות לגבי ההמשך, הרעב ומחירי המזון הגבוהים, ובקושי למצוא מקומות מחסה ומזון; ביקורת רבה מופנית גם לעבר חמאס, ובמיוחד נגד מנהיגי התנועה ששוהים מחוץ לרצועת עזה ואינם ערים למצוקה ההולכת וגוברת של התושבים. מאז מותו של מנהיג חמאס, יחיא אלסנואר, שנתפס בתור "אדריכל" מתקפת ה-7 באוקטובר, מנהיג חמאס-חו"ל ח'אלד משעל הפך ליעד המרכזי לזעמם של התושבים ברצועה; לצד הבעת הביקורת ברשתות החברתיות, תחושות הייאוש והכעס על חמאס מתבטאים גם בתוצאות של סקרי דעת קהל שהראו כי קיימת תמיכה נמוכה באפשרות שחמאס תמשיך לשלוט ברצועת עזה גם לאחר המלחמה לצד אחוזי תמיכה נמוכים במתקפת ה-7 באוקטובר והמשך "ההתנגדות החמושה" נגד ישראל; על אף קולות הביקורת והתסכול מהמשך המלחמה, עדיין לא ניתן לזהות מחאה ציבורית נרחבת נגד תנועת חמאס ברצועת עזה. להערכתנו, הדבר נוב להמשך קריאה...

ב-27 בנובמבר 2024, פתחו ארגונים חמושים המתנגדים למשטרו של נשיא סוריה, בשאר אלאסד, בהובלת   הארגון האסלאמי-ג'האדי היאת תחריר אלשאם, במבצע "הרתעת התוקפנות" נגד כוחות הצבא הסורי ובעלי בריתם בצפון-מערב סוריה. ב-30 בנובמבר 2024, החלו ארגוני מורדים נוספים שפועלים בחסות תורכית במבצע "שחר השחרור" באזור חלב נגד כוחות המשטר הסורי ונגד הכוחות הסוריים הדמוקרטיים, מיליציה כורדית-ערבית שפועלת בתמיכת ארה"ב. המורדים השתלטו על הערים חלב וחמאת ועל בסיסי צבא, שדות תעופה צבאיים ומתקנים ביטחוניים שפעלו בחסות משמרות המהפכה של איראן וחזבאללה; איראן וארגוני "ציר ההתנגדות" הביעו תמיכה במשטר הסורי, תוך השקעת מאמצים מדיניים להרגעת המצב,  והחלו לשלוח  כוחות לסוריה.  איראן אף האשימה כי המתקפה היא "מזימה  ישראלית-אמריקאית" שנועדה להחליש את "ציר ההתנגדות"; המורדים ציינו כי הפעילות נועדה למנוע מכוחות המשטר הסורי לפתוח במתקפה נגד מובלעת האופוזיציה בצפון-מערב סוריה. כמו כן, הם ציינו כי תשומת הלב של "ציר ההתנגדות" בלחימה נגד ישראל והסגת כוחות חזבאללה מסוריה ללבנון היוו גורמי מפתח בשיקולים שלהם לפתיחת המתקפה בעיתוי הנוכחי; להערכתנו, על אף שהמורדים מתמקדים בלחימה נגד משטר אלאסד ובעלי בריתו, ההשתלטות של גורמים אסלאמיים-ג'האדיסטיים על אמצעי לחימה מתקדמים, כולל מטוסי קרב, עלולה להוות איום על ישראל בטווח הארוך. כמו כן, חוסר היציבות הגובר בסוריה עלול לעורר גל חדש של עקורים שעלולים להתקדם גם לעבר גבול ישראל. עם זאת, מתקפת המורדים גם מהווה איום על איראן ו"ציר ההתנגדות" שהשתמשו בסוריה כנתיב להעברת אמצעי לחימה לחזבאללה בלבנון ולביצוע תקיפות נגד ישראל. ההתמקדות של איראן והמיליציות בלחימה נגד המורדים, שגם השתלטו על אתרים בעלי חשיבות אסטרטגית עבור "ציר ההתנגדות", עשויה להקשות עליהם לסייע לחזבאללה בתהליך השיקום לאחר הלחימה נגד ישראל.  להמשך קריאה...

ב-27 בנובמבר 2024, נכנס לתוקפו הסכם הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון, שעצר את הלחימה שנמשכה בין ישראל לבין חזבאללה מאז 8 באוקטובר 2023. במסגרת ההסכם, ישראל תסיג בהדרגה את כוחותיה מדרום לבנון במשך שישים יום, בעוד צבא לבנון יפרוס את כוחותיו בדרום לבנון ויפעל למנוע מארגונים חמושים, ובראשם חזבאללה, להחזיק באמצעי לחימה או להפעיל תשתיות צבאיות מדרום לנהר הליטאני. ועדה בראשות ארה"ב תפקח על היישום; חזבאללה מנסה לבסס את נרטיב הניצחון וטוען כי הלחימה הסתיימה בניצחון על ישראל, על אף האבדות הכבדות שספג, ובראשן הריגת המזכ"ל חסן נצראללה  וההנהגה הצבאית של הארגון; מיד עם הפסקת האש, החלו אלפי עקורים לשוב לבתיהם בדרום לבנון, אלצ'אחיה אלג'נוביה והבקעא, אולם צה"ל וצבא לבנון הזהירו מפני חזרה לכפרים הקרובים לגבול. צה"ל אף הפעיל אש נגד בני אדם שניסו לחזור לדרום לבנון. בראיית הארגון, חזרת העקורים לבתיהם בדרום לבנון היא ביטוי נוסף לניצחון. זאת, לעומת הישראלים, שלא יכולים לחזור לבתיהם לאורך הגבול; ראש ממשלת המעבר בלבנון ושרים בממשלה הדגישו כי יעניקו לצבא את כל הסמכויות הנדרשות כדי שיוכל ליישם את הסכם הפסקת האש בדרום לבנון. יו"ר הפרלמנט ברי ציין כי לבנון סיכלה את "התוקפנות הישראלית" והודיע כי הפרלמנט יתכנס ב-9 בינואר 2025 לבחירת נשיא חדש; מתנגדי חזבאללה במערכת הפוליטית וברשתות החברתיות הביעו תמיהה וביקורת על הצהרות חזבאללה בדבר ניצחון לנוכח ההרס הכבד במדינה והמכות שספג הארגון. הם גם הביעו תקווה כי ההסכם יוביל לפירוק חזבאללה מנשקו; להערכתנו, חזבאללה ימשיך לקדם ולבסס את נרטיב הניצחון וינקוט במדיניות של הליכה על הסף. כך, פעיליו ינסו לאתגר את יישום הפסקת האש,  עד להשלמת הנסיגה המתוכננת של כוחות צה"ל מדרום לבנון בסוף ינואר 2025 וגם אחרי הנסיגה נראה כי, צבא לבנון יתקשה לאכוף את הפסקת האש, למנוע הגעת פעילי חזבאללה לדרום לבנון ולפקח באופן מלא על פירוק תשתיות חזבאללה מדרום לנהר הליטאני בשל המאמץ של חזבאללה להטמיע את פעילותו בתוך האוכלוסייה המקומית ומתוך רצון של הצבא להימנע מעימות חזיתי מול חזבאללה. להמשך קריאה...

בנובמבר 2024, הוגש בגרמניה כתב אישום נגד ארבעה חשודים בחברות בחמאס בגין הפעלת מחסני נשק עבור חמאס באירופה ותכנון פיגועים נגד מטרות ישראליות, יהודיות ומערביות בגרמניה; ביולי 2024, הורה משרד הפנים בגרמניה על סגירת המרכז האסלאמי בהמבורג אחרי שהתגלו ראיות כי במשך שנים הוא שימש כזרוע ישירה של איראן וחזבאללה במדינה; שני המקרים מספקים עדות להמשך הנוכחות של חמאס וחזבאללה באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, על אף הניסיונות של הרשויות לצמצם או למנוע את פעילותם, במיוחד לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 נגד ישראל; גרמניה, בדומה למדינות נוספות באירופה, הילכה תמיד על חבל דק שבין המלחמה בטרור, המחויבות לקליטת מהגרים והשמירה על זכויות אדם. בשל כך, היא נמנעה במשך שנים מלהגדיר את חמאס ואת חזבאללה כארגוני טרור ולהוציא אותם מחוץ לחוק ואפשרה לארגונים ולאגודות צדקה לגייס כספים עבור פעילות הטרור שכוונה גם נגד אזרחים גרמנים; בשנת 2020, הפסיקה גרמניה את ההפרדה שיצר האיחוד האירופי בין הזרוע הצבאית לבין הזרוע המדינית לכאורה של חזבאללה והכריזה על חזבאללה כעל ארגון טרור. מהלך דומה נגד חמאס ננקט רק בנובמבר 2023, על אף שהתנועה כולה הוגדרה כארגון טרור על ידי האיחוד האירופי מאז 2014; דו"ח של המשרד הפדרלי הגרמני לשמירה על החוקה BfV)) מאוקטובר 2024 התריע כי מלבד פעולות של יחידים בשל מניעים אנטישמיים, ההסלמה במזרח התיכון גם מהווה איום על מטרות יהודיות וישראליות בשל היערכות מבצעית של שלוחי איראן או חזבאללה או מצד חמאס; להערכתנו, רשויות אכיפת החוק בגרמניה צפויות להמשיך במאמצים לסכל את פעילותם של חמאס וחזבאללה בתחומי המדינה, כחלק ממאמץ אירופי גובר לצמצם את הסיכון מצד שלוחי איראן. עם זאת, הסיכון מצד חמאס וחזבאללה צפוי להישאר גבוה עבור אירופה בכלל, וגרמניה ופרט. להערכתנו, מעצר פעילי חמאס והחשיפה של מחסני הנשק יכולים להצביע על שינוי באופן הפעילות באירופה של התנועה, שעד כה נמנעה מביצוע פיגועים בחו"ל והתמקדה בגיוס כספים ובקידום המשנה שלה בקרב ארגוני החברה האזרחית. להערכתנו, גם חזבאללה עלול להפעיל תשתיות שלו שככל הנראה עדיין קיימות בגרמניה כדי לנסות ולפגוע במטרות ישראליות ויהודיות, הן כנקמה על הריגת חסן נצראללה ובכירי הארגון והן כחלק מתגובה איראנית אפשרית על התקיפה הישראלית באיראן באוקטובר 2024. חמאס וחזבאללה יכולים גם לנצל את ההקצנה בקהילות המהגרים המוסלמים באירופה, כפי שבא לידי ביטוי בתקיפת אוהדי הכדורגל הישראלים באמסטרדם בנובמבר 2024, כדי לבנות מאגר תמיכה שישמש אותן להפצת המשנה האנטי-ישראלית והאנטישמית, ואף לביצוע פיגועים. להמשך קריאה...