מחקרים ממוקדים

הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון – תובנות ותגובות

ב-16 באפריל 2026, הודיע נשיא ארה"ב טראמפ כי על כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת אש בין ישראל לבין לבנון למשך עשרה ימים במטרה לקדם את השיחות הישירות בין המדינות כדי להשיג להסכם שלום. בהודעת הממשל האמריקאי נאמר כי ישראל תשמור על זכותה לנקוט בכל הצעדים הנדרשים להגנה עצמית, אולם הנשיא טראמפ הכריז כי ארה"ב אוסרת על ישראל לתקוף בלבנון; כוחות צה"ל נותרו באזורים שנתפסו בדרום לבנון ופעלו נגד מחבלים שזוהו כשהם מהווים איום. שני לוחמי צה"ל נהרגו בשתי תקריות לאחר תחילת הפסקת האש; מזכ"ל חזבאללה קאסם הבהיר כי לוחמי הארגון יישארו בשטח כדי להגיב על כל "הפרה" ודרש את סיום "התוקפנות", נסיגת צה"ל עד הגבול, שחרור הלבנונים המוחזקים בישראל, חזרת העקורים ושיקום המדינה. בכירי הארגון הדגישו כי הלחץ האיראני סייע להשיג את הפסקת האש והזהירו את הנשיא עון ואת ראש הממשלה סלאם מהמשך המשא ומתן הישיר עם ישראל; נשיא לבנון עון הכריז כי הפסקת האש מראה כי לבנון היא שתקבע את גורלה בעצמה והתעלם מאיראן כאשר הודה למדינות שסייעו לעצור את הלחימה. יו"ר הפרלמנט ברי הדגיש את הסיוע האיראני להשגת הפסקת האש ושב על התנגדותו למשא ומתן הישיר; אלפי תושבים עקורים עשו את דרכם חזרה לדרום לבנון על אף אזהרות של צה"ל וצבא לבנון, אולם תושבים באלצ'אחיה אלג'נוביה הודו כי הם עדיין מפחדים לשוב לבתיהם מחשש להתחדשות הלחימה; להערכתנו, חזבאללה ימשיך להציג את הפסקת האש כהישג שלו ושל איראן לצד ניסיונות  לאתגר את כוחות צה"ל בשמירה על ההסכם כדי להאשים את ישראל ב"הפרת ההסכם". לצד זאת, חזבאללה צפוי להסלים את הביקורת הפנימית מול ההנהגה הלבנונית שתגרום בין השאר לעלייה במתח המתפתח בלבנון בין תומכי חזבאללה למתנגדיו. ממשלת לבנון תנסה לנצל את המומנטום כדי לקדם את השיחות הישירות מול ישראל וליישום מונופול המדינה על הנשק בדגש על הכלת ריבונותה בדרום לבנון במטרה לשכנע את ארה"ב ללחוץ על ישראל לסגת חזרה לקו הגבול.
להמשך קריאה...

הסלמה במתיחות בין הממשל הלבנוני לחזבאללה על רקע חידוש הלחימה והמשא ומתן מול ישראל

החלטת חזבאללה לחדש את הלחימה נגד ישראל ב-2 במרץ 2026 הקשיחה את עמדת ההנהגה הלבנונית מול חזבאללה והאשמת הארגון בגרירת המדינה לעימותים לא רצויים. הממשלה גם נקטה צעדים נגד חזבאללה ואיראן, ובראשם הוצאת הזרוע הצבאית של חזבאללה מחוץ לחוק, גירוש שגריר איראן המיועד וכל נציגי משמרות המהפכה ששוהים בלבנון ויישום מונופול המדינה על הנשק ברחבי בירות; בניסיון להביא לסיום המערכה, הציג נשיא לבנון עון יוזמה לשיחות ישירות עם ישראל. ראש הממשלה נתניהו אישר את פתיחת המשא ומתן שצפוי להתנהל על ידי שגרירי שתי המדינות בתיווך אמריקאי; בחזבאללה האשימו כי הממשלה פועלת נגד "ההתנגדות" במקום להילחם לצדה נגד ישראל והביעו התנגדות נחרצת לשיחות עם ישראל, אותן כינו "כניעה". בכיר בארגון אף הזהיר מפני "צונאמי עממי" נגד הממשלה ודרש ממנה להתנצל בפני "ההתנגדות" ולבטל את ההחלטות "השליליות". כלי תקשורת המזוהים עם חזבאללה פרסמו מאמרים שהאשימו את הנשיא וראש הממשלה בבגידה ובקנוניה נגד העם הלבנוני ו"ההתנגדות"; חזבאללה ואמל קראו יחד לתומכיהם להימנע מהפגנות המוניות כדי לשמור על השלום האזרחי, ודווח כי מדינות ערביות ואירופיות הזהירו את יו"ר הפרלמנט ומנהיג אמל, נביה ברי, כי כל ניסיון להסתער על הממשלה או לבצע הפיכה ייענה בתגובה חריפה; מתנגדי חזבאללה הביעו תמיכה במשא ומתן עם ישראל וקראו ליישם במהירות את החלטות הממשלה על פירוק הנשק הבלתי חוקי בבירות ולהרחיב זאת גם לאזורים נוספים במדינה; להערכתנו, חזבאללה  ניצב מול אתגר המאיים על מעמדו בלבנון על רקע הלחץ הצבאי מצד ישראל שנמשך על אף הפסקת האש במערכה באיראן ובשל הצעדים שבהם נוקט השלטון הלבנוני כדי לבסס את המשילות שלו בכל חלקי המדינה, כולל פירוק הארגון מנשקו. פתיחת משא ומתן ישיר בין ישראל לבין לבנון מהווה מכה קשה עבור מעמד חזבאללה, ועל כן הארגון עלול לנסות לערער את יציבות הממשלה באמצעות התפטרות השרים שלו ומעבר למחאה ברחובות. עם זאת, פגיעה באישים פוליטיים או ניסיון להשתלט על מוסדות המדינה עלול לבודד יותר את חזבאללה בתוך לבנון ולדרדר את המדינה לעימות פנימי.
להמשך קריאה...

חמאס ממשיכה להדק את המשילות הביטחונית והאזרחית ברצועת עזה בחסות המערכה באיראן

המערכה מול איראן לצד מחלוקות סביב פעילות הוועדה החדשה לניהול רצועת עזה מעכבים את יישום השלב השני בהסכם הפסקת האש, במסגרתו אמורה חמאס לוותר על השלטון ברצועת עזה ולהתפרק מנשקה; חמאס מנצלת את המצב כדי להדק את השליטה הביטחונית שלה באמצעות פעילות אלימה וכוחנית נגד מי שמביעים עמדות ביקורתיות כלפיה ונגד מי שמסומנים בתור "משתפי פעולה" וחברי מיליציות הזוכות לתמיכת ישראל. הביטחון הגובר של חמאס בא לידי ביטוי גם בהופעות פומביות של חמושים מהזרוע הצבאית וממנגנוני הביטחון; במקביל, חמאס גם ממשיכה במאמצי התעצמות צבאית עם הברחות דרך מצרים ופיתוח עצמי של אמצעי לחימה שעלולים להוות איום על כוחות צה"ל ברצועת עזה ועל מדינת ישראל; חמאס גם מחזקת את המשילות האזרחית בשטחים שבשליטתה ברצועת עזה באמצעות פריסה נרחבת של כוחות המשטרה, חלקם מסתובבים חמושים באופן פומבי, לצד פעילות שוטפת של משרדי הממשלה. הדבר מתבטא בפיקוח הדוק על הסוחרים בשווקים לצד חלוקת סיוע לתושבים; להערכתנו, כל עוד הקשב  הישראלי והאמריקאי  באזור נתונים למלחמה מול איראן והמערכה מול חזבאללה, חמאס תמשיך לבסס את עצמה כגורם השלטוני הדומיננטי ברצועת עזה למרות התקיפות הישראליות, הלחץ על התנועה לוותר על השלטון ועל הנשק והביקורת מצד התושבים על יוקר המחייה וקריסת השירותים.  חמאס תמשיך לחזק את המשילות הביטחונית, הצבאית כולל האצת התחמשות, גיוס והכשרת פעילים. כמו כן,  המשך חיזוק המשילות האזרחית, תוך שילוב של הפעלת אלימות והפחדה לצד מאמץ לרכוש את לבבות התושבים, במטרה להבטיח שהיא תישאר גורם כוח משמעותי גם אם השלב השני של הסכם הפסקת האש יגיע לשלב היישום וחמאס תעביר (לכאורה) את השליטה לידי ועדת הטכנוקרטים הפלסטינית. 
להמשך קריאה...

המערכה בין ישראל ואיראן: אפשרות לפיגועים בהכוונה איראנית נגד יעדים ישראליים ויהודיים

ב-28 בפברואר 2026, פתחו ישראל וארה"ב במתקפת מנע משולבת באיראן שכללה תקיפות נגד עשרות מטרות צבאיות, ביטחוניות ושלטוניות של המשטר ברחבי המדינה, במסגרתן סוכלו המנהיג עלי ח'אמנהאי ועשרות בכירים נוספים. איראן הגיבה עם מתקפות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים נגד ישראל, מתקנים אמריקאיים במזרח התיכון והמדינות השכנות; לצד התגובה הצבאית, גבר החשש כי המשטר בטהראן גם יבצע פיגועי נקם נגד יעדים ישראליים ויהודיים, וכן נגד יעדים אמריקאיים, תוך שימוש בתשתיות הטרור שבנה במדינות רבות בעולם ואשר שימשו אותו לביצוע פיגועים וניסיונות פיגוע ככלי לקידום האינטרסים של הרפובליקה האסלאמית. חכמי דת שיעיים גם פרסמו פסקי הלכה וקריאות לביצוע "ג'האד"; מאז תחילת המערכה, סוכלו מזימות טרור איראניות נגד יעדים ישראליים ויהודיים בבריטניה ובאזרבייג'אן. כמו כן, ארגון בלתי מוכר שלפי החשד פועל בהשראה איראנית קיבל אחריות על ארבע תקיפות נגד מוסדות יהודיים באירופה; גורמים רשמיים ישראלים קראו לאזרחים ישראלים ברחבי העולם לנקוט באמצעי זהירות מוגברים ובפרט בסמוך לאתרים יהודיים וישראליים, ונציגויות ישראל ברחבי העולם  צמצמו פעילות ונוכחות; להערכתנו, נוכח הפגיעות בראשי המשטר באיראן בכלל וסיכול מנהיג איראן בפרט, ולאור הסיכון ליציבות המשטר חותרת איראן לגבות מחיר מרבי מישראל ומארה"ב, בנוסף לזירת העימות הישיר, ולהגביר עליהן את הלחץ לעצור את התקיפות בהקדם. בראייתנו, השילוב בין רצון בנקמה לצד צורך אסטרטגי ביצירת מנוף לחץ משמעותי עלול  לקדם  מתווי טרור שונים  בהכוונת ובסיוע איראן נגד יעדים ישראליים ויהודיים בכל רחבי העולם,  ככל שהמערכה נמשכת ואף לאחר סיומה.ש
להמשך קריאה...

מאפייני הפעלת הכוח של חזבאללה במערכה החדשה מול ישראל

בלילה שבין 2-1 במרץ 2026, שיגר חזבאללה רקטות לעבר צפון ישראל, לראשונה מאז הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב-27 בנובמבר 2024. כעבור יממה, לאחר סדרת תקיפות ישראליות ברחבי לבנון, הודיע חזבאללה באופן רשמי על כוונתו להמשיך במערכה נגד ישראל והחל בתקיפות נגד יעדים צבאיים ואזרחיים בתוך ישראל ונגד כוחות צה"ל בדרום לבנון. מאז תחילת המערכה, קיבל חזבאללה אחריות על יותר מ-280 תקיפות באמצעות רקטות, טילים, כלי טיס בלתי מאוישים ואמצעי לחימה נוספים; בכירי חזבאללה הציגו את המערכה החדשה כמהלך "הגנתי" שהגיע בתגובה לתקיפות הישראליות שנמשכו מאז הפסקת האש וטענו כי לא נותרה להם ברירה מאחר שנכשלו מאמצי הממשלה הלבנונית לעצור את "התוקפנות"; בחזבאללה הבהירו כי התנאים לעצירת הלחימה הם הפסקת התקיפות הישראליות ונסיגת כוחות צה"ל משטח לבנון, שחרור הלבנונים שמוחזקים בידי ישראל והחזרת העקורים לבתיהם בדרום לבנון. לצד זאת, הודגש כי הארגון רוצה לשוב ל"משוואת ההרתעה" (בראייתו), שהייתה תקפה מול ישראל עד כניסת חזבאללה ל"מערכת התמיכה ברצועת עזה" ב-8 באוקטובר 2023; מזכ"ל חזבאללה הכריז כי הם הפיקו את הלקחים מהמערכה הקודמת נגד ישראל וכי הם עברו ללחימה מבוזרת המבוססת על גרילה נגד כוחות צה"ל; בחזבאללה  גם ניצלו את פתיחת המערכה המחודשת כדי להקשיח עמדות מול מדיניות ממשלת לבנון לפירוק הארגון מנשקו; איראן וחזבאללה אישרו כי הם מבצעים תקיפות משולבות ומתואמות של שיגורי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים; במקביל למערכה הצבאית, חזבאללה מנהל גם מערכה תודעתית רחבה שנועדה להעצים את תחושת האיום בקרב הציבור הישראלי, לחזק את תדמית הארגון, בין השאר כ"מגן לבנון" בזירה הלבנונית והאזורית, וליצור רושם של יוזמה ושליטה במערכה; להערכתנו, אופי הפעילות של חזבאללה מתחילת המערכה הנוכחית מעידה על יכולת שליטה ופיקוד שמאפשרת לארגון להוציא לפועל תקיפות משולבות, הן של יחידות שפרוסות באזורים שונים בלבנון והן בתיאום עם איראן, וכן על יכולת לנהל הסלמה מבוקרת ומדורגת של הלחימה. כמו כן, הפעלת חוליות מבוזרות ושילוב בין חיכוך קרקעי לבין ירי מרחוק מאפשרים לחזבאללה לשמר רציפות מבצעית גם תחת תקיפות ישראליות מתמשכות ולפזר את מוקדי הפעילות לאורך הגבול. תקריות החיכוך מול כוחות צה"ל בדרום לבנון גם מעידים על מגבלות הפעולה והיכולת של ממשלת לבנון אחרי שצבא לבנון טען כי הוא הצליח להשיג שליטה מבצעית מדרום לליטאני כחלק מיישום מונופול המדינה על הנשק. נראה שחזבאללה ימשיך בהפעלת כוח מבוקרת תוך תיאום עם איראן וישאף לסיים את סבב הלחימה הנוכחי בהסדרה זמנית שתאפשר לו לשקם את יכולותיו, ולהמשיך בהתנגדותו לפירוק הארגון  מנשקו.
להמשך קריאה...

תגובות “ציר ההתנגדות” למערכה בין ישראל וארה”ב לבין איראן וסיכול עלי ח’אמנהאי

ב-28 בפברואר 2026, פתחו ישראל וארה"ב במתקפת מנע משולבת באיראן שכללה תקיפות נגד עשרות מטרות צבאיות, ביטחוניות ושלטוניות של המשטר ברחבי המדינה. נמסר כי מנהיג איראן, עלי ח'אמנהאי, מפקדי הצבא ומשמרות המהפכה, יועצים בכירים של מנהיג איראן ועשרות בכירים נוספים סוכלו בתקיפות; איראן אישרה את מותם של ח'אמנהאי ויתר הבכירים והודיעה על הקמת מועצת הנהגה זמנית. משמרות המהפכה פתחו במבצע “הבטחת האמת 3” שכלל שיגורי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר ישראל ולעבר בסיסים וכלי שיט אמריקאיים ברחבי המזרח התיכון; ארגוני “ציר ההתנגדות” בלבנון, בזירה הפלסטינית, בתימן, בעיראק ובסוריה גינו את "התוקפנות" וטענו כי היא נועדה לתמוך בחזון "ישראל הגדולה". הם פרסמו הודעות אבל על מות ח'אמנהאי, בהן הדגישו את תמיכתו ב"התנגדות" לאורך עשרות שנים והבהירו כי ימשיכו בפעילותם נגד "האויב הציוני"; בלילה שבין 2-1 במרץ 2026, שיגר חזבאללה רקטות לעבר צפון ישראל והודיע כי מדובר בתגובה על סיכול ח'אמנהאי, אחרי שבארגון איימו בעבר כי יגיבו אם מנהיג איראן ייפגע. התערבות חזבאללה הגיעה על אף שבכירי ההנהגה הלבנונית הפעילו לחץ על הארגון וקראו למנוע מהמדינה להיגרר לתוך סכסוכים חיצוניים; בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין הבהירו כי לא יפתחו בחזית תמיכה באיראן בשל הפגיעות שספגו במלחמה ברצועת עזה, וגם החות'ים עדיין לא הודיעו על חידוש התקיפות נגד ישראל ונגד כלי שיט בים האדום. המיליציות הפרו-איראניות בעיראק קיבלו אחריות על שיגורי כלי טיס בלתי מאוישים לעבר בסיסים אמריקאיים באזור הכורדי שבצפון המדינה ובבגדאד על רקע תקיפות נגד בסיסים של המיליציות שגרמו למותם של לפחות שישה פעילים; להערכתנו, תגובת חזבאללה נבעה מלחץ איראני למרות הקריאות בלבנון להימנע מתגובה, אך מחויבותו לאיראן גברה על נאמנותו ללבנון והביאה לתגובה תקיפה ונרחבת של ישראל. החות'ים, בשלב זה, נמנעו מתגובה, אך עלולים להצטרף ללחימה, אם כי מערכת השיקולים שלהם שונה מחזבאללה.
להמשך קריאה...