מדינות המערב

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (20-12 בינואר 2026)

צה"ל המשיך בתקיפות נגד יעדי חזבאללה בדרום לבנון ובאלבקעא לאכיפת הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 ולמניעת התעצמות מחודשת של הארגון. בין השאר, סוכל פעיל חזבאללה ובוצעו תקיפות בדרום לבנון ובאלבקעא נגד מחסני אמצעי לחימה של חזבאללה  מחנות אימונים, אתרי שיגור ותשתיות צבאיות; מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, הזהיר כי סבלנות הארגון אוזלת לנוכח המשך "התוקפנות" הישראלית. הוא האשים כי מוסדות המדינה אינם ממלאים את חובתם וטען כי לבנון איבדה את ריבונותה; בעוד צבא לבנון ממשיך בהיערכות לקראת השלב השני של יישום התוכנית למונופול המדינה על הנשק מצפון לליטאני, המשיך המזכ"ל נעים קאסם בעמדה המתריסה עם סירוב מוחלט לפירוק "ההתנגדות" מנשקה בטענה שרק היא יכולה למנוע מישראל להשתלט על כל המדינה. דווח כי חזבאללה כבר לא משתף פעולה עם צבא לבנון ומונע מהכוחות להגיע לזירות שהותקפו; נשיא לבנון הצהיר כי החלטות הממשלה בנוגע למונופול הנשק על המדינה הן הישג שלא היה כדוגמתו בלבנון מזה ארבעים שנה והדגיש כי לבנון מחויבת להסכם הפסקת האש, למרות הקשיים ופעילות ישראל; שר החוץ הלבנוני אמר כי נשק חזבאללה כבר אינו מגן על המדינה אלא הפך לנטל ועורר את זעמם של בכירי הארגון שהאשימו כי הוא פוגע באינטרס הלבנוני וקראו לנקוט נגדו בצעדים; בחזבאללה הביעו תמיכה במשטר האיראני וטענו כי "סוכנים אמריקאים וישראלים" פועלים להסלים את האלימות ברפובליקה האסלאמית. דווח כי בסביבת נשיא לבנון יש ספקות לגבי מידת מחויבות חזבאללה להימנע ממעורבות בלחימה במקרה של תקיפה אמריקאית-ישראלית נגד איראן.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (19-13 בינואר 2026)

נשיא ארה"ב הכריז על תחילת השלב השני של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה והציג את הגופים שיפקחו על יישום ההסכם ועל שיקום הרצועה, בהם יש נציגות גם לקטר ולתורכיה; ד"ר עלי שעת', לשעבר סגן שר בממשלת הרשות הפלסטינית, מונה לעמוד בראש ועדת הטכנוקרטים שתנהל את רצועת עזה באופן יומיומי והצהיר כי המטרה היא "לתמוך באזרחים ולנגב את דמעות הילדים"; בחמאס הביעו נכונות להעביר את ניהול הרצועה לידי הוועדה, אולם המשיכו להציג עמדה מתריסה נגד הדרישה לפירוק התנועה ושאר הפלגים החמושים מנשקם; כוחות צה"ל המשיכו בפעילות בתחומי "הקו הצהוב" ברצועת עזה, איתרו והשמידו תשתיות ואמצעי לחימה וסיכלו מחבלים שניסו לפגוע בלוחמים. לאחר חילופי אש עם חוליית מחבלים ברפיח, הותקפו פעילי טרור בולטים בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין; במנגנוני הביטחון של חמאס ברצועה האשימו את הרשות הפלסטינית בתמיכה ב"כנופיות משתפי הפעולה" שפועלות בשטחים בשליטת ישראל; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות לסיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון ופתחו במבצע נרחב בדרום חברון.
להמשך קריאה...

פעילות חזבאללה בוונצואלה והשלכות הפעולה האמריקאית נגד הנשיא מדורו

אמריקה הלטינית מהווה זירת פעילות משמעותית עבור חזבאללה מחוץ למזרח התיכון מזה עשרות שנים, בהתבסס על פזורה לבנונית שיעית נרחבת השוכנת במדינות שונות ביבשת. ונצואלה, במיוחד תחת המשטר הסוציאליסטי בהנהגת הוגו צ'אבס ויורשו ניקולאס מדורו, הפכה לבעלת ברית של חזבאללה ואיראן בזכות עמדות אידיאולוגיות ואנטי-אמריקאיות זהות, ואפשרה לארגון להפוך את המדינה למרכז לוגיסטי, פיננסי ומבצעי; סנקציות של הממשל האמריקאי וכתבי אישום חשפו כיצד פעילי חזבאללה, לעתים בסיוע של בכירים בשלטון בוונצואלה, הקימו רשתות להלבנת הון ולסחר בסמים שסייעו לממן את פעילות הטרור של הארגון. כמו כן, חזבאללה הצליח להכניס לוונצואלה אלפי פעילים ולהקים תשתיות אימונים צבאיות שאפשרו לו לקדם פעילות טרור נגד יעדים מערביים וישראליים באמריקה הלטינית; בתחילת ינואר 2026, נעצר נשיא ונצואלה מדורו בפשיטה של כוחות מיוחדים אמריקאיים והועבר למשפט בארה"ב. בממשל טראמפ הבהירו כי הם ישלטו בוונצואלה בעתיד הנראה לעין והדגישו כי הם לא יאפשרו יותר נוכחות של חזבאללה ואיראן במדינה; חזבאללה גינה את הפעולה האמריקאית בוונצואלה, בעוד שכלי התקשורת בלבנון העריכו כי להתפתחויות יהיו השפעות שליליות על נתיבי המימון של חזבאללה ועל יכולת הפעולה שלו באמריקה הלטינית; להערכתנו, המהלך האמריקאי בוונצואלה צפוי לצמצם את חופש הפעולה של חזבאללה במדינה ולהוות מכה נוספת עבור הארגון, אשר מתווספת לשורת האתגרים חסרי התקדים עמם מתמודד חזבאללה מאז סיום המערכה נגד ישראל בנובמבר 2024. סגירת מקורות המימון בוונצואלה, אשר התבססו על סחר בסמים ועל הלבנת הון, צפויים להעמיק את המשבר הפיננסי של הארגון, אשר מנסה לשקם את יכולותיו הצבאיות והאזרחיות ונדרש גם לתת מענה לדרישות נאמניו שממתינים לשיקום בתיהם שנפגעו במערכה. לצד זאת, השליטה האמריקאית בוונצואלה גם צפויה לנטרל את תשתיות הטרור שהקימו חזבאללה ואיראן במדינה, ובכך להחליש את יכולתן לנצל זאת לצורך ביצוע פיגועים באמריקה הלטינית. 
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (12-5 בינואר 2026)

צה"ל המשיך בתקיפות נגד יעדי חזבאללה בדרום לבנון ובאלבקעא לאכיפת הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 ולמניעת התעצמות מחודשת של הארגון. בין השאר, הותקפו מחסני אמצעי לחימה מעל הקרקע ומתחתיה ואתרי שיגור ומשגרים, וסוכלו חמישה פעילי חזבאללה. בנוסף, הותקפו אתרים צבאיים של חמאס בדרום לבנון; נשיא לבנון עון שמר על אופטימיות זהירה והצהיר כי הסיכון למלחמה נרחבת נמנע כמעט לחלוטין, על אף המשך התקיפות הישראליות, וציין כי השגת הסכמות מול ישראל תהווה צעד משמעותי לעבר שלום; צבא לבנון הודיע על השגת "שליטה מבצעית" במרחב שמדרום לליטאני בדרום לבנון במסגרת השלב הראשון של יישום התוכנית למונופול המדינה על הנשק, אולם הממשלה עדיין לא קבעה לוחות זמנים להמשך פירוק נשק חזבאללה. שר החוץ הלבנוני טען כי כוחות צבא לבנון מסוגלים להתעמת עם חזבאללה אם יהיה צורך; שר החוץ האיראני ביקר בלבנון ונועד עם הנהגת המדינה ועם מזכ"ל חזבאללה. הוא הביע רצון לחזק את הקשרים הכלכליים והפוליטיים בין המדינות וטען כי טהראן תומכת בחזבאללה כארגון "התנגדות", אך אינה מתערבת בענייניה הפנימיים של לבנון; חבר פרלמנט מטעם חזבאללה הזהיר כי פגיעה אמריקאית באיראן תוביל להסלמה אזורית רחבת היקף; נטען כי בכירים בדרגי הביניים בחזבאללה החלו להוציא את משפחותיהם והונם מלבנון, בעיקר לאמריקה הלטינית.
להמשך קריאה...

הודעת צבא לבנון על השלמת השלב הראשון בתוכנית פירוק נשק חזבאללה ועמדות גורמי הכוח במדינה

ב-8 בינואר 2026, עדכן מפקד צבא לבנון, רודולף היכל, את שרי ממשלת לבנון כי הושלם השלב הראשון בתוכנית ליישום מונופול המדינה על הנשק וכי הושגה שליטה "יעילה וממשית" מדרום לנהר הליטאני בדרום המדינה, למעט באזורים שתחת שליטת כוחות צה"ל; דווח כי השרים מתנגדי חזבאללה דרשו לוחות זמנים מחייבים להמשך יישום התוכנית, בעוד שרי חזבאללה ואמל התנו כל התקדמות בעצירת "ההפרות" הישראליות. בתום הישיבה, הנחתה הממשלה את הצבא להכין תוכנית לפירוק הנשק מצפון לנהר הליטאני, אולם לא נקבעו לוחות זמנים; בחזבאללה נמנעו מלהתייחס ישירות להודעת הצבא, אולם שבו על עמדתם כי הארגון בפרט, ולבנון בכלל, יישמו את הסכם הפסקת האש במלואו וכי על ישראל למלא את כל המחויבויות שלה; נשיא לבנון, ראש הממשלה ויו"ר הפרלמנט בירכו על ההודעה והדגישו את הצורך לספק לצבא את הכלים הנדרשים כדי לבצע את משימותיו. ראש הממשלה סלאם הבהיר כי תפקיד "ההתנגדות" הסתיים עם נסיגת ישראל מדרום לבנון בשנת 2000 וכי רק המדינה והצבא הם שמגנים כיום על לבנון; מתנגדי חזבאללה במערכת הפוליטית לא הסתירו את מורת רוחם מהעיכוב בהמשך פירוק נשק חזבאללה והזהירו כי הדבר פוגע ביכולת לשקם את המדינה. שר החוץ הלבנוני  שנפגש בבירות עם עמיתו האיראני, הדגיש בפניו כי על חזבאללה למסור את נשקו בהתאם להחלטת הממשלה; נראה כי לבנון מצויה בשלב ביניים מחושב בתוכנית יישום מונופול המדינה על הנשק: השלב הראשון בדרום הליטאני מוצג כהישג ליישום התוכנית , אך ללא הכרעה על הרחבת המהלך צפונה, עם ניסיון "לקנות זמן" בטיעון שישראל צריכה לסיים קודם לכן את "הפרות" הסכם הפסקת האש. להערכתנו, בטווח הזמן הקרוב צפויה העמקת פריסת הצבא בדרום לבנון והכנת תשתית ליישום התוכנית מצפון לליטאני, אך ללא לוחות זמנים מחייבים לנוכח היעדר שיתוף הפעולה מצד חזבאללה. המעבר לשלב השני צפוי להישאר יעד הצהרתי, התלוי בעיקר בלחץ ישראלי ובינלאומי ובהסכמה פוליטית פנימית שטרם הבשילה.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (30 בדצמבר 2025 – 6 בינואר 2026)

כוחות צה”ל המשיכו לפעול בתחומי "הקו הצהוב" ברצועת עזה, סיכלו מחבלים שהיוו איום וחשפו משגרי רקטות מוכנים להפעלה לירי לשטח ישראל; חמאס גינתה את החלטת ישראל להפסיק פעילות של יותר משלושים ארגוני סיוע בינלאומיים ברצועת עזה; נמשך ביסוס המשילות האזרחית והביטחונית של חמאס עם פתיחת בתי ספר ובתי חולים בסיוע של קטר ותורכיה; דווח על מתיחות פנימית בהנהגת חמאס על רקע גיבוש הנהגה חדשה ברצועת עזה בהובלת עלי אלעמודי, ממקורביו של יחיא אלסנואר; בכירי חמאס המשיכו בקו המתריס נגד דרישת ישראל וארה"ב לפירוק התנועה מנשקה וטענו כי מדובר בניסיון למנוע את המעבר לשלב השני של הסכם הפסקת האש; סגן יו"ר הרשות הפלסטינית קיים שיחות במצרים ובסעודיה על יישום השלב השני של ההסכם ברצועה. דווח כי תפקידה של הרשות הפלסטינית בתחילת השלב יוגבל לניהול מעבר רפיח; מנהיג חמאס ביהודה ושומרון האשים כי ישראל מנסה לכפות עובדות חדשות בשטח וקרא לכל הפלגים לגבש "קו התנגדות משותף".
להמשך קריאה...