מדינות המערב

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (15-8 ביולי 2025)

כוחות צה”ל המשיכו בתקיפות אוויריות וקרקעיות נרחבות נגד יעדי חמאס וארגוני טרור נוספים ברצועת עזה, סוכלו פעילי טרור בולטים, בהם שר המשפטים לשעבר בממשלת חמאס, מפקדי גדודים ומחבל חמאס שהחזיק בחטופה ישראלית. חמישה לוחמי צה"ל נהרגו במהלך הלחימה. הזרוע הצבאית של חמאס הודתה כי היא פועלת לחטוף חיילים; נמשך המשא ומתן העקיף בין ישראל לבין חמאס בניסיון להשיג הפסקת אש ברצועת עזה ושחרור חטופים. המחלוקות מתמקדות בהיקף הנסיגה הישראלית ובאופן חלוקת הסיוע ההומניטרי, כאשר בחמאס המשיכו להטיל על ישראל את האחריות למבוי הסתום; קרן הסיוע ההומניטרית הודיעה על סיום מוצלח של תוכנית פיילוט לחלוקת מזון באופן ישיר לאנשים נזקקים בתוך הקהילות ברצועת עזה. יאסר אבו שבאב, ראש מיליציה שזוכה לתמיכת ישראל, הודיע על הקמת גוף לתיאום מאמצי הסיוע והקלה על חיי האזרחים; בכירים ברשות הפלסטינית הדגישו כי רק שלטון מלא של הרשות ברצועת עזה, פירוק הנשק של חמאס ובחירות כלליות יסיימו את הפילוג ויחזירו לגיטימציה לפלסטינים. בחמאס טענו כי הם מעולם לא ביקשו לשלוט ברצועה והאשימו את הרשות הפלסטינית בתיאום עם ישראל ובשחיתות; ספינת "סיוע" חדשה יצאה מאיטליה בניסיון "לפרוץ את המצור" מעל רצועת עזה; אזרח ישראלי נהרג בפיגוע דקירה וירי בגוש עציון, סוכל ניסיון פיגוע ירי בצפון השומרון. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון, חייל נפצע בינוני מדקירות מחבל בפעילות מבצעית ליד ג'נין; שני פלסטינים נהרגו, בהם אזרח אמריקאי, בעימות אלים בין פלסטינים למתיישבים יהודים בסנג'ל; שרת החוץ הפלסטינית ציינה כי הרשות הפלסטינית מוכנה לשתף פעולה עם נשיא ארה"ב טראמפ להשגת שלום במסגרת זמן מוגדרת והדגישה כי נורמליזציה בין ישראל לבין סעודיה אינה אפשרית ללא הקמת מדינה פלסטינית.
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (14-7 ביולי 2025)

כוחות צה”ל תקפו מהאוויר ומהקרקע תשתיות חזבאללה וסיכלו פעילים של הארגון במסגרת המשך הפעילות נגד נוכחות חזבאללה בדרום לבנון בניגוד להבנות הסכם הפסקת האש ונגד ניסיונות ההתעצמות המחודשים של הארגון. בין השאר, הותקפו מפקדה צבאית והושמדה תשתית תת-קרקעית וסוכלו פעילי חזבאללה בנוסף לפעיל של כוח קדס האיראני ובכיר בתשתית חמאס בלבנון; בכיר בחזבאללה טען כי ישראל תוקפת את הפעילים "הפשוטים" מאחר שאינה מסוגלת יותר לפגוע במנהיגי הארגון. לצד זאת, דווח כי בחזבאללה נמצאים בכוננות גבוהה ופינו חלק מהמנהיגים וממרכזי הפעילות מחשש לתקיפה ישראלית נרחבת; מנגנוני הביטחון בלבנון הונחו לעצור מעורבים בתקיפות נגד כוחות יוניפי"ל על רקע העלייה באירועי החיכוך בין תושבים בדרום לבנון לבין חיילי האו"ם; בהנהגה הלבנונית הדגישו את מחויבותם להבטחת מונופול המדינה על הנשק גם לאחר שהעבירו את תשובתם לשליח האמריקאי המיוחד תומאס בראק, בעוד שבחזבאללה המשיכו להתריס נגד הדרישות לפרק את הארגון מנשקו. בראק התריע כי לבנון נמצאת בפני איום קיומי אם לא תפתור את סוגיית נשק חזבאללה; מזכ"ל חזבאללה קאסם העניק ריאיון נרחב, בו טען כי המזכ"ל הקודם נצראללה קיבל את העדכון על מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 רק כחצי שעה לפני שהחלה וכי חזבאללה נמנע ממלחמה כוללת נגד ישראל מחשש לחורבן ולהתערבות אמריקאית. הוא ציין כי הארגון עדיין חוקר את הכשלים שהובילו למתקפת הביפרים; דווח כי חזבאללה החל ביישום תוכנית חדשה לארגון מחדש שמטרתה למזג כמה מיחידותיו הלוחמות והמבצעיות ומוסדות שממלאים משימות דומות; הממשל האמריקאי אישר מכירת ציוד תחזוקה למטוסי איסוף וסיוע של צבא לבנון, אך הדגיש כי לא מדובר בשינוי במאזן הכוחות; יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, מינה שגריר חדש בלבנון.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (8-1 ביולי 2025)

כוחות צה”ל המשיכו בתקיפות אוויריות וקרקעיות נרחבות נגד יעדי חמאס וארגוני טרור נוספים ברצועת עזה במסגרת מבצע “מרכבות גדעון” והשתלטו על 65% משטח הרצועה. סוכלו פעילי טרור בולטים, בהם מפקד הכוח הימי של חמאס בצפון הרצועה. שמונה לוחמי צה"ל נהרגו בלחימה ברצועה, בהם חמישה לוחמים בפיצוץ זירת מטענים בבית חאנון; חמאס השיבה בחיוב להצעה להפסקת אש של שישים יום ושחרור חטופים, תוך הצגת דרישות לתיקונים מהותיים בסוגיות הסיוע ההומניטרי, נסיגת צה"ל וסיום המלחמה. בעקבות זאת, נפתח משא ומתן עקיף בין ישראל לבין חמאס בקטר בניסיון לגבש הסכמות; שני עובדים אמריקאים של קרן הסיוע ההומניטרית ברצועה נפצעו מהשלכת רימוני רסס. לראשונה חולקו יותר ממיליון ארוחות ביממה אחת באחד ממרכזי החלוקה של הקרן; קצין במנגנוני הביטחון של חמאס הודה כי התנועה איבדה את השליטה על הרצועה וכי חמולות חמושות ממלאות את החלל.  על רקע ההיערכות להפסקת האש, כוחות הביטחון של חמאס הסלימו את הרדיפה אחרי "סוכנים ומשתפי פעולה עם ישראל", ובראשם יאסר אבו שבאב שנדרש להסגיר עצמו באשמת בגידה. אבו שבאב טען כי הוא פועל רק בתיאום עם הרשות הפלסטינית ולא עם ישראל; "קואליציית משט החירות" הודיעה על כוונתה להוציא ספינה נוספת בניסיון "לשבור את המצור" מעל רצועת עזה; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון. חוליית מחבלים שהייתה בדרכה לפיגוע נעצרה בכפר ברטעה שבשטח ישראל.
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (30 ביוני – 7 ביולי 2025)

כוחות צה”ל תקפו תשתיות חזבאללה וסיכלו פעילים של הארגון במסגרת המשך הפעילות נגד נוכחות חזבאללה בדרום לבנון בניגוד להבנות הסכם הפסקת האש ונגד ניסיונות ההתעצמות המחודשים של הארגון. בין השאר, הותקפו תשתיות בדרום לבנון ובבקעא וסוכל פעיל שעסק בהברחת אמצעי לחימה עבור כוח קדס האיראני; בחזבאללה ניצלו את טקסי העשוראא' השיעיים כדי למחות על התנהלות הממשלה מול "ההפרות" הישראליות ולהצדיק את המשך "ההתנגדות". בכירי ההנהגה הלבנונית שבו על עמדתם כי התקיפות הישראליות והנוכחות בחמשת המוצבים בדרום לבנון מקשים על השגת יציבות. השליח האמריקאי המיוחד, תומאס בראק, הודה כי הפסקת האש היא "כישלון גמור"; נשיא לבנון עון העביר לשליח האמריקאי בראק את תשובת ארצו להצעות האמריקאיות בנוגע לפירוק הנשק, בראק הביע שביעות רצון אך הדגיש כי ארה"ב לא תכפה את רצונה וכי על הלבנונים לפתור את הבעיה. בכירי חזבאללה הדגישו כי אינם מוכנים לדון באפשרות של פירוק הארגון מנשקו והמזכ"ל נעים קאסם טען כי הטילים הם "הבסיס ליכולות ההגנה שלנו", אך דווח כי בחזבאללה דנים בפירוק הנשק הכבד שהפך ל"נטל"; דווח כי עשרת אלפים מלוחמי הארגון הושבתו מאז תחילת הלחימה נגד ישראל וכי חזבאללה איבד את כל הנשק הכבד והבינוני שלו מדרום לנהר הליטאני. ארה"ב הטילה סנקציות על בכירים בזרוע הכלכלית של חזבאללה וגורמי הביטחון בלבנון תפסו 8.2 מיליון דולר שהוברחו בתיקים לנמל התעופה בבירות; בממשל הלבנוני הבהירו כי איסוף הנשק ממחנות הפליטים הפלסטיניים הוא עובדה מוגמרת וכי העיכוב נובע ממחלוקות בתוך תנועת פתח ובשל חוסר יכולתה של ההנהגה הפלסטינית לאחד את כל הפלגים במסגרת יישום ההחלטה.
להמשך קריאה...

אפשרות לפיגועי טרור איראניים בעקבות המערכה הצבאית מול ישראל

איראן משתמשת בטרור ברחבי העולם כדי לקדם אינטרסים לאומיים, בין השאר נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתגובה לפעולות המיוחסות לישראל נגד איראן, כדוגמת פגיעה בבכירים ובתוכנית הגרעין של הרפובליקה האסלאמית, וכן בבכירים ב"ציר ההתנגדות"; פעילות הטרור מתנהלות תחת פיקוח והכוונה של כוח קדס של משמרות המהפכה ומשרד המודיעין. בניסיון לטשטש את המעורבות האיראנית הישירה, הפיגועים מבוצעים בעיקר על ידי ארגונים שלוחים, ובראשם חזבאללה, סייענים מקומיים וארגוני פשיעה; בעקבות המערכה הצבאית בין ישראל לבין איראן בין 24-13 ביוני, במהלכה ישראל סיכלה עשרות מפקדים איראנים בכירים ופגעה במתקני הגרעין וביכולות אסטרטגיות נוספות של איראן, עולה אפשרות כי במסגרת התגובה של איראן, היא גם תנסה להוציא לפועל פיגועי טרור נגד יעדים ישראליים ויהודיים ברחבי העולם. מעצרם של חשוד שתכנן פיגוע נגד ישראלים בקפריסין ושל חשוד שתיעד מטרות יהודיות בגרמניה, שניהם פעלו בהנחיית כוח קדס, הצביעו על סימנים ראשונים למימוש האיום בשטח; להערכתנו, עוצמת הפגיעה חסרת התקדים שספגה איראן והצורך שלה לשקם את תדמיתה וליצור מאזן הרתעה שירסן את ישראל מלהמשיך לפעול כנגדה צפויים להגביר את המוטיבציה האיראנית לפגוע ביעדים ובנכסים ישראליים ויהודיים ברחבי העולם. בדומה לניסיון העבר, המאמצים האיראניים לגבות מחיר מישראל בדמות פיגוע משמעותי בחו"ל צפויים להימשך לאורך זמן, תוך שימוש במגוון יכולות ותשתיות שעומדות לרשות שירותי הביטחון והמודיעין האיראניים במדינות שונות, מול המשך ניסיונות הסיכול  של ישראל ושירותי מודיעין ידידותיים. 
להמשך קריאה...

“ציר ההתנגדות” והמערכה הצבאית בין ישראל לבין איראן

השימוש של איראן בארגונים שלוחים ברחבי המזרח התיכון, המרכיבים את "ציר ההתנגדות", הפך לאחד היסודות המרכזיים בתפיסת הביטחון הלאומי של איראן ובפעילותה האזורית לאחר המהפכה האסלאמית. אחת המטרות המרכזיות בבניית "ציר ההתנגדות" הייתה להרתיע את ישראל מתקיפה נגד מתקני הגרעין באיראן ולספק יכולת תגובה מיידית במקרה של תקיפה כזו; פתיחת המערכה הצבאית של ישראל נגד איראן ב-13 ביוני 2025, מצאה את ארגוני "ציר ההתנגדות" במשבר עמוק אחרי קרוב לשנתיים של לחימה, במהלכן איבדו רבים ממנהיגיהם ואלפי פעילים ויכולותיהם הצבאיות נפגעו קשות. לאורך 12 ימי המערכה הצבאית בין ישראל לבין איראן, במהלכם הותקפו מתקני הגרעין של הרפובליקה האסלאמית וסוכלו עשרות מפקדים ומדעני גרעין, נמנעו הארגונים השלוחים כמעט לחלוטין מפעילות התקפית נגד ישראל וארה"ב. במקום זאת, הם הסתפקו בהודעות תמיכה באיראן וגינויים לתקיפות הישראליות והאמריקאיות, תוך איומים כי יתערבו בלחימה אם הנסיבות ישתנו; ההנהגה באיראן עדיין לא הגיבה על הימנעות הארגונים השלוחים מפתיחת חזיתות נוספות נגד ישראל, אולם בכירים בטהראן הבהירו כי הרפובליקה האסלאמית עדיין מחויבת לתמיכה ב"ציר ההתנגדות" עד להשלמת המאבק בישראל; בראיית "ציר ההתנגדות", הסיכול המשמעותי ביותר במערכה היה של ראש ענף פלסטין בכוח קדס של משמרות המהפכה, מחמד סעיד איזדי (חאג' רמצ'אן), איש המפתח בקשרי איראן עם הארגונים הפלסטיניים ועם חזבאללה שגם מילא תפקיד בהכנות למתקפת ה-7 באוקטובר 2023. בהודעות ההספד, הדגישו הארגונים את מחויבות איזדי לבניית "ההתנגדות"; לתוצאות המערכה בין ישראל לבין איראן יש השלכות על עתיד הארגונים השלוחים, כבר בטווח הזמן המיידי: ארה"ב, קטר ומצרים הגבירו את המאמצים לקדם הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ושחרור חטופים, תוך הגברת הלחץ על חמאס; חזבאללה מתקשה בשיקום יכולותיו הצבאיות, נאלץ לעצור את תשלום הקצבאות לבעלי הבתים שנפגעו, במהלך הלחימה מול ישראל וניצב מול לחץ גובר להתפרק מנשקו; סוגיית פירוק המיליציות הפרו-איראניות בעיראק התעוררה מחדש; החות'ים, שנותרו הזירה הפעילה היחידה של "זירות התמיכה", מנסים לבסס את מעמדם במסגרת "ציר ההתנגדות", גם באמצעות שיפור יכולותיהם הצבאיות בסיוע איראני; להערכתנו, איראן תיאלץ להשקיע בתקופה הקרובה משאבים רבים לשיקום יכולותיה שנפגעו בתקיפות הישראליות ולייצוב המערכת הצבאית והביטחונית אחרי סיכולם של עשרות מפקדים בכירים. על אף ההצהרות על המשך התמיכה ב"ציר ההתנגדות", איראן תתקשה בטווח הקצר לספק את היקפי הסיוע לשלוחים כפי שהיו לפני ה-7 באוקטובר 2023. לסיכול איזדי צפויות להיות השפעות מהותיות על המשך הסיוע הפיננסי והצבאי לארגונים השלוחים לאור ניסיונו רב השנים. גם הארגונים השלוחים ינסו להתאים עצמם למציאות החדשה, לאור הדרישה לוויתורים חסרי תקדים בכל הנוגע ליכולותיהם הצבאיות.
להמשך קריאה...