מדינות המערב

כעשר מדינות, בהן צרפת, בריטניה, קנדה ואוסטרליה, הודיעו על הכרתן במדינה פלסטינית, ובכך עלה מספר המדינות המכירות ב"פלסטין" ל-159 מתוך 193 חברות האו"ם. ההודעות הגיעו לאחר שעצרת האו"ם אימצה את "הצהרת ניו יורק" שתומכת בקידום פתרון שתי המדינות כבסיס לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני; ברשות הפלסטינית בירכו על ההכרה וקראו ליישום צעדים בפועל שיאפשרו את הקמת מדינת "פלסטין". בחמאס ציינו כי ההכרה היא תוצאה של מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 והבהירו כי ימשיכו ב"התנגדות" חמושה. עם זאת, גולשים פלסטינים הביעו ספק אם גל ההכרה הדיפלומטי יביא לסיום המלחמה ברצועת עזה ולשיפור במצב ההומניטרי; בארה"ב גינו את המדינות שהכירו במדינה פלסטינית, בעוד שבאיטליה ובגרמניה הבהירו כי מדובר בצעד מוקדם שלא יקדם משא ומתן לסיום המלחמה ולפתרון הסכסוך. בעולם הערבי ציינו כי ההכרה נותנת תקווה לפלסטינים למימוש זכויותיהם; להערכתנו, אימוץ "הצהרת ניו יורק" והצטרפות מדינות נוספות לגל ההכרה במדינה פלסטינית מהווים הישג תודעתי של הפלסטינים אחרי שהנושא הפלסטיני נדחק לשוליים בשנים האחרונות, ומחזקים את טיעוני חמאס בדבר החשיבות ההיסטורית של מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. עם זאת, הקמתה של מדינה פלסטינית בפועל עדיין רחוקה בשל השליטה הישראלית בשטח ובמשאבים וחולשת הרשות הפלסטינית ותמיכתה במבצעי פיגועי טרור לצד המציאות הביטחונית ברצועת עזה והמשך פעילות חמאס. גם ההתנגדות האמריקאית להכרה במדינה פלסטינית, ויכולתה להטיל וטו במועצת הביטחון של האו"ם אם תועלה הצעת החלטה להקמת מדינה פלסטינית, מותירות את המהלך הנוכחי ברמה ההצהרתית.  להמשך קריאה...

כוחות צה”ל תקפו תשתיות חזבאללה וסיכלו פעילים של הארגון במסגרת המשך הפעילות נגד נוכחות חזבאללה בדרום לבנון בניגוד להבנות הסכם הפסקת האש ונגד ניסיונות ההתעצמות המחודשים של הארגון. בין השאר, הותקפו אתר לייצור טילים מדויקים ומחנות של כוח רצ'ואן וסוכלו שבעה פעילי חזבאללה; המשך התקיפות הישראליות, ובמיוחד מותם של ארבעה בני משפחה בלתי מעורבים בבנת ג'ביל, עורר זעם בלבנון: בחזבאללה האשימו את ממשלת לבנון בחולשה, בעוד שבכירי ההנהגה מתחו ביקורת על תפקוד הוועדה המפקחת על יישום הפסקת האש וטענו כי היא מוטה לטובת ישראל; בחזבאללה ציינו שנה למתקפת הביפרים ולסיכול בכירי הארגון, ובראשם המזכ"ל חסן נצראללה ויורשו המיועד, האשם צפי אלדין. המזכ"ל הנוכחי, נעים קאסם, המשיך להדגיש את סירוב הארגון לפירוק מנשקו ואף איים כי חזבאללה מוכן ל"מות קדושים";  נשיא לבנון עון ניצל את ביקורו בעצרת האו"ם כדי לקרוא להפעלת לחץ על ישראל להפסקת תקיפותיה ולנסיגה משטח לבנון לצד הדגשת מחויבות הרשויות בלבנון לפירוק נשק חזבאללה. דווח כי עון הנחה את מפקד הצבא להבטיח את הטיהור מנשק בכל השטח שמדרום לנהר הליטאני; בכירי הממשל הלבנוני נועדו עם בכירים איראנים ששבו על הבטחותיהם שלא להתערב בעניינים הפנימיים בלבנון. מזכיר המועצה העליונה של איראן לביטחון לאומי הכחיש שארצו שולחת אמצעי לחימה לחזבאללה.  להמשך קריאה...

חזבאללה קיים טקסים רשמיים לציון יום השנה למתקפת הביפרים ולסיכול בכירי הארגון, בראשם המזכ"ל חסן נצראללה ויורשו המיועד, האשם צפי אלדין. האירועים האירו מחדש את האתגרים שמולם ניצב הארגון, בראשם הדרישה להתפרקותו מנשקו, מעמדו בלבנון, המשך התקיפות הישראליות והקשיים הפנים-ארגוניים והכלכליים; מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, ובכירי הארגון ניצלו את אירועי הזיכרון כדי לצאת נגד התוכנית לפרק את נשק "ההתנגדות" ואף איימו בעימות אלים אם ינסו ליישם את הפירוק בכוח. מנגד, הנשיא ג'וזף עון וראש הממשלה סלאם המשיכו להדגיש את מחויבותם ליישום מונופול המדינה על הנשק, על רקע לחץ אמריקאי גובר, אולם עון נוקט בגישה זהירה יותר מחשש למלחמת אזרחים; החלטת חזבאללה להתעלם מאיסור הרשויות על הקרנת דמויותיהם של נצראללה וצפי אלדין על האתר התיירותי של סלע אלרושה בבירות הציפה שוב את המתיחות בין הארגון לבין ראש הממשלה סלאם שדרש לעצור את האחראים ואף איים בהתפטרות; להערכתנו, חוסר היכולת של מדינת לבנון לאכוף את ריבונותה על חזבאללה, על אף המכות שספג בשנתיים האחרונות, משקף את חולשתה הבסיסית של המדינה ואת הקושי של המערכת הבינלאומית להניע את מוסדות המדינה לפעולה. זאת, שעה שחזבאללה מוסיף לשמר יכולות צבאיות ומעגל נאמנים נרחב דיו המאפשר לו לקרוא תיגר על החלטות הממשלה שבה הוא חבר ותוך שימוש באיומים בשימוש בכוח להשגת יעדיו. עם זאת, המשך היישום של תוכנית פירוק נשק חזבאללה, לצד המשך פעולות האכיפה הישראליות של הסכם הפסקת האש, עלולים לאלץ את חזבאללה להגיב בכוח בזירה הפנימית, ואפשר שגם ינסה לפעול נגד ישראל, כ"אויב משותף" לארגון וללבנון, למרות חולשתו והיותו מרוסן עד כה. להמשך קריאה...

״משט החוסן (צֻמוּד) העולמי״, שיצא לדרך בסוף אוגוסט 2025, ממשיך את התקדמותו בים התיכון עם כחמישים כלי שיט ומאות פעילים במטרה "לשבור את המצור על רצועת עזה"; משתתפי המשט טענו כי הם היו נתונים לסדרת תקיפות באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים וניסיונות הפרעה שונים, שלטענתם בוצעו על ידי ישראל, במטרה לשבש את המהלך התקין של ההפלגה ולמנוע מכלי השיט להגיע לרצועת עזה. בעקבות זאת, הודיעו ספרד ואיטליה על שליחת ספינות צבאיות שילוו את המשט ויסייעו בפעולות פינוי במקרה הצורך; בישראל הבהירו כי ימנעו את כניסת המשט לרצועת עזה בשל הלחימה המתמשכת, אך לא קיבלו אחריות על התקיפות לכאורה נגד כלי השיט. ההצעה הישראלית כי כלי השיט יעגנו באשקלון והסיוע ההומניטרי יועבר לרצועת עזה נענתה בסירוב מצד מארגני המשט; סירוב המארגנים לקריאות לחדול מההפלגה לרצועת עזה, לצד הליווי הצבאי שניתן לספינות המשט ונחישות ישראל למנוע מכלי השיט להגיע ליעדם, יוצרים מצב מורכב העלול להוביל לחיכוך אלים בימים הקרובים. להערכתנו, התפתחות זו עלולה לשחק לידי מארגני המשט ותנועת חמאס, הרואים במשט אמצעי תעמולה שנועד לפגוע במעמד ישראל בזירה הבינלאומית. להמשך קריאה...

ב-16 בספטמבר 2025, החלו כוחות צה"ל בתמרון הקרקעי בתוך העיר עזה במסגרת מבצע "מרכבות גדעון ב'" לאחר שהותקפו מאות מטרות טרור באזורים שונים בעיר. לפחות 350 אלף מתושבי העיר נענו לקריאות צה"ל ועברו לאזורים הומניטריים בדרום הרצועה, על אף איומים וניסיונות מניעה מצד חמאס; שיחות המשא ומתן לשחרור החטופים ולהפסקת האש הוקפאו בעקבות ניסיון הסיכול הישראלי נגד הנהגת חמאס בדוחה שבקטר. בחמאס הבהירו כי לא יוותרו על דרישותיהם לסיום המלחמה ולנסיגה מוחלטת של כוחות צה"ל מהרצועה; פעילים פרו-פלסטינים המשיכו במשט בים התיכון בניסיון "לפרוץ את המצור" מעל רצועת עזה; דווח כי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית עצרו את איש העסקים סמיר חלילה שטען כי הוא מועמד לתפקיד המושל הזמני של רצועת עזה; מחבל פלסטיני בעל תעודת זהות כחולה פצע שני ישראלים בפיגוע דקירה במלון בצובה. כוחות הביטחון הישראליים אטמו את בתיהם של שני מבצעי פיגוע הירי בשכונת רמות בירושלים עוד לפני קבלת אישור הריסה; ברשות הפלסטינית בירכו על החלטת העצרת הכללית של האו"ם לאמץ את "הצהרת ניו יורק" שקוראת ליישום פתרון שתי המדינות. להמשך קריאה...

ב-9 בספטמבר 2025, ביצעה ישראל תקיפה בדוחה שבקטר נגד מבנה, שעל פי ההערכה התקיים בו מפגש של צוות המשא ומתן של חמאס בהובלת ראש הלשכה המדינית ברצועת עזה, ח'ליל אלחיה. תוצאות התקיפה אינן חד משמעיות ועדיין לא ברור מי נפגע. חמאס מסרה כי בתקיפה נהרגו חמישה ממקורביו של אלחיה, בהם בנו וראש לשכתו, אולם נטען כי אין הרוגים בקרב הנהגת התנועה. עם זאת, עד כה לא פורסם תיעוד של חלק מהבכירים, ובראשם אלחיה, ולא ידוע מה מצבם;  חמאס האשימה כי התקיפה מהווה "פשע" והוכחה לכך שישראל אינה מעוניינת בסיום המלחמה והגעה להסכמה לשחרור החטופים; קטר מסרה כי התקיפה היא "טרור מדינתי" ואיימה בתגובה תקיפה נגד ישראל ואף הזהירה כי תבחן את המשך מעורבותה כמתווכת במשא ומתן על שחרור החטופים וסיום המלחמה ברצועת עזה. פסגת חירום ערבית-אסלאמית שהתכנסה בדוחה גינתה את התקיפה וקראה לבחון מחדש את היחסים עם ישראל, אולם לא הודיעה על צעדים מעשיים; נשיא ארה"ב טראמפ הביע ביקורת פומבית על התקיפה, על אף שהדגיש את הצורך בחיסול חמאס. גם מדינות נוספות במערב גינו את ישראל על הפגיעה בריבונות קטר; להערכתנו, בטווח הקצר, התקיפה מטלטלת את ערוץ התיווך הקטרי-המצרי ועלולה לעכב את המשא ומתן העקיף בין ישראל לבין חמאס על הפסקת אש ושחרור חטופים. מנגד,  יתכן, שבעקבות הלחץ הנוסף על הנהגת חמאס ואמצעי הזהירות המוגברים שיאלצו לנקוט התקיפה עשויה להביא אותם להתפשר בדרישותיהם. ברובד התודעתי-הרתעתי, ישראל הראתה את יכולתה ונחישותה לפעול נגד בכירי חמאס גם במקומות שנחשבו כ"בטוחים" עבורם, ובכך היא מצמצת את חופש התמרון של הנהגת חמאס שנאלצת להשקיע משאבים בשמירה על ביטחונה.  להמשך קריאה...