מדינות המערב

ב-6 בנובמבר 2025, פרסם חזבאללה "מכתב פתוח" להנהגה הלבנונית ולציבור, בו טען כי הארגון עמד בהסכם הפסקת האש מ-27 בנובמבר 2024 והזהיר כי הדרישה לפירוק חזבאללה מנשקו ולפתיחת משא ומתן עם ישראל נועדו להחליש את לבנון. הארגון אף הדגיש כי אינו מוכן לוותר על "הזכות להתנגדות" ואינו נדרש לציית להנחיות של הממשלה בנושאי מלחמה ושלום. גם מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, ובכירים נוספים בארגון הביעו עמדות דומות; פרסום המכתב הגיע על רקע תקיפות צה"ל לאכיפת הסכם הפסקת האש שהתמקדו במאמצי השיקום של הארגון וביכולות של כוח רצ'ואן, וזאת על רקע הפרסומים על ההתחמשות המחודשת של חזבאללה. ישראל וארה"ב גם הזהירו כי אם צבא לבנון לא יגביר את קצב פירוק נשק חזבאללה, התקיפות עלולות להתגבר ולהתרחב; בניסיון למנוע הסלמה ולהביא לפתרון המחלוקות בין ישראל לבין לבנון, הציעו ארה"ב ומצרים לקיים משא ומתן בין שתי המדינות. נשיא לבנון עון ציין כי לארצו אין ברירה אלא לקיים הידברות עם ישראל, אולם יו"ר הפרלמנט ברי, בעל בריתו של חזבאללה, הביע התנגדות למשא ומתן ישיר; "המכתב הפתוח" של חזבאללה מהווה שלב נוסף בהתרסה של הארגון לנוכח המאמצים לפרק אותו מנשקו אחרי שבעבר הביע נכונות עמומה לקיים דיון על יישום התוכנית בתנאים מסוימים. עם זאת, היעדרם של אולטימטום כלפי ממשלת לבנון או אזהרות מפורשות מול ישראל מעידים על המשך מגמת הריסון של הארגון למרות תקיפות האכיפה של צה"ל. להערכתנו, המשך מאמצי בניין הכוח של חזבאללה, אוזלת ידו של צבא לבנון לבלימת תהליכים אלו והחרפת צעדי האכיפה מצד ישראל עלולים לשחוק את הזהירות והריסון שאפיינו את כלל השחקנים המעורבים מאז תחילת הסכם הפסקת האש עלול להגביר את הסיכון להתפרצות סבב הסלמה חריג לקראת סוף שנת 2025, המועד בו נקבה ממשלת לבנון כתאריך היעד לפירוק הנשק של המיליציות החמושות הפועלות במדינה, ובכלל זה חזבאללה. להמשך קריאה...

תנועת חמאס הקימה ברחבי אירופה לאורך שנים תשתית נרחבת שהתמקדה בהפעלת קרנות צדקה לגיוס כספים עבור התשתית האזרחית והצבאית של התנועה ברצועת עזה וביהודה ושומרון, על אף שחמאס הוכנסה לרשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי כבר בשנת 2003. לצד זאת, קידמו נציגי חמאס באירופה פעילות תעמולה  נרחבת, כולל ניסיונות ראשונים להקמת מפלגות פוליטיות; רק לאחר מתקפת חמאס נגד ישראל ה-7 באוקטובר 2023 וההפגנות הפרו-חמאסיות ברחבי אירופה, הגבירו מדינות אירופה את הצעדים נגד פעילות חמאס, כולל הוצאת התנועה מחוץ לחוק וסגירת מקורות מימון; באוקטובר 2025, נעצרו בגרמניה שלושה פעילים מבצעיים של חמאס שלפי החשד היו בשלב מתקדם של הכנות לביצוע פיגועים נגד יעדים ישראליים ויהודיים במדינה. בדצמבר 2023, נעצרו ארבעה פעילי חמאס בגרמניה ובהולנד, שלפי החשד היו אחראים על הפעלת מחסנים חבויים (מִשְׁלָשִׁים) של  אמצעי לחימה באירופה תחת פיקוח של שלוחת הזרוע הצבאית של התנועה בלבנון; להערכתנו, המעצרים מעידים על כוונות של חמאס להוציא לפועל לראשונה פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות על אדמת אירופה, דפוס פעילות שחמאס נמנעה מלבצע עד כה. מעצר פעילי התנועה, שחלקם היו מוכרים לרשויות בתור מגייסי כספים עבור חמאס, מעיד על רצון של חמאס לנצל את התשתית של גיוס כספים ותעמולה שהקימה באירופה, ובמיוחד בגרמניה ובאוסטריה, גם למטרות מבצעיות של ביצוע פיגועים, על אף מאמצי הרשויות באירופה לפעול נגד התנועה בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. התנועה גם עלולה להשתמש במשתתפים בהפגנות הפרו-חמאסיות באירופה בשנתיים האחרונות לצורך הוצאת פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות. לצד זאת, פעילי חמאס גם עלולים לנצל את הפגנות התמיכה הפרו-חמאסיות כדי להקים מפלגות שינסו להשיג דריסת רגל בזירה הפוליטית ויגבירו את ניסיונות ההשפעה של חמאס ותומכיה על דעת הקהל ומקבלי ההחלטות באירופה. להמשך קריאה...

בתחילת אוקטובר 2025, הציג מפקד צבא לבנון בפני הממשלה בבירות את הדו"ח הראשון על יישום התוכנית לפירוק נשק חזבאללה בהתאם להחלטות הממשלה על מונופול המדינה על הנשק מאוגוסט 2025. דווח כי הדו"ח גובש באופן זהיר ומאוזן כדי למנוע מחלוקת פנימית בממשלה, אך נטען בו כי הצבא יוכל להשלים את פירוז הנשק באזור שמדרום לליטאני עד סוף שנת 2025, ובתנאי שכוחות צה"ל ייצאו מדרום לבנון; לפי צבא ארה"ב, צבא לבנון פינה קרוב לעשרת אלפים רקטות ו-400 טילים מאז הפסקת האש בסוף נובמבר 2024. עם זאת, "מקורות" טענו כי הצבא פועל רק נגד אתרים שדווחו ליוניפי"ל ולוועדת הפיקוח על הפסקת האש מחשש להתנגשות עם חזבאללה שתוביל למלחמת אזרחים; בהנהגה הלבנונית הביעו את מחויבותם ליישום מונופול המדינה על הנשק והטילו על ישראל את האחריות לעיכובים ביישום התוכנית בשל המשך התקיפות ונוכחות כוחות צה"ל בחמש נקודות בדרום לבנון. נשיא לבנון עון טען כי 85-80 אחוז מהשטח שמדרום לליטאני נקי מנשק חזבאללה וראש הממשלה סלאם הדגיש כי חזבאללה יצטרף להפוך למפלגה פוליטית ללא זרוע צבאית; בכירי חזבאללה הבהירו כי הם מתנגדים לפירוק הארגון מנשקו והבהירו כי הוא חיוני להתמודדות מול ישראל.  למרות זאת, דווח כי בחזבאללה ביקשו ערבויות בתמורה לוויתור על הנשק, כולל הגנה מפני סיכולים ישראליים ושילוב פעילי הארגון במנגנוני הביטחון. כמו כן, דווח כי נעשה ניסיון כושל לפתוח במשא ומתן ישיר מול ארה"ב, בדומה לחמאס; על רקע העיכוב ביישום התוכנית, דווח כי השליח האמריקאי המיוחד, תומאס בראק, יגיע ללבנון ויזהיר את ראשי המדינה כי יש להם הזדמנות אחרונה להיכנס למשא ומתן ישיר עם ישראל על לוח זמנים לפירוק חזבאללה מנשקו או שלבנון תישאר ללא תמיכה חיצונית. סגנית השליח האמריקאי המיוחד למזרח התיכון, מורגן אורטגוס, נועדה עם בכירי ההנהגה הלבנונית וביקשה מהם לפעול למניעת שיקום יכולותיו הצבאיות של חזבאללה; להערכתנו, צבא לבנון ימשיך בפעולות איסוף הנשק מארגוני הטרור, בדגש על חזבאללה, ופריסת כוחותיו בעיקר באזורים שמדרום לליטאני, במטרה לסיים זאת עד סוף שנת 2025. מנגד, במעוזי חזבאללה מצפון לליטאני, באלבקעא ובבירות יתקשה צבא לבנון לפרק את הנשק מחשש לעימות עם חזבאללה שעלול להידרדר למלחמת אזרחים; להערכתנו, חזבאללה גם ימשיך להתנגד באופן פומבי לפירוק נשקו, אך עשוי להסכים לפירוק חלקי, בדגש על האזור שמדרום לליטאני, בתמורה לקבלת ערבויות מתאימות. לצד זאת, ממשלת לבנון תמשיך במאמצים לשכנע את הקהילה הבינלאומית, ובעיקר את הממשל האמריקאי, להגביר את הלחץ על ישראל כדי שתפחית את התקיפות ותסיג את הכוחות מהעמדות בדרום לבנון, באופן מלא או חלקי, כדי לסייע במאמצים לשכנע את חזבאללה להגמיש את עמדותיו ביחס לפירוק הנשק. עם זאת, אם הממשל האמריקאי יגביר את השימוש במנופי הלחץ, כדוגמת חסימת כספי סיוע לשיקום או מתן יד חופשית לפעולה ישראלית בלבנון, עשויה הממשלה הלבנונית לשנות את עמדתה הזהירה ביחס להתמודדות מול חזבאללה. להמשך קריאה...

מאז כניסתה לתוקף של הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון ב-27 בנובמבר 2024, עושה חזבאללה מאמצים לשקם את יכולותיו שנפגעו קשות במערכה נגד ישראל בין אוקטובר 2023 לנובמבר 2024, תוך התאמת מבנה הארגון למציאות החדשה. בכירים בחזבאללה אף הצהירו כי הארגון ערוך לעימות חדש מול ישראל. פעולות השיקום של חזבאללה בדרום לבנון מהוות הפרה של ההבנות האוסרות על נוכחות חזבאללה מדרום לנהר הליטאני; לאור זיהוי מאמצים מואצים לשיקום תשתיות הארגון, ביצע צה"ל מאות תקיפות נגד פעילי חזבאללה ותשתיות צבאיות של הארגון בדרום לבנון ובאזורים נוספים במדינה.  מאז תחילת אוקטובר 2025, בוצעו עשרים תקיפות לאכיפת הבנות הפסקת האש, במסגרתן הושמדו יכולות שסייעו לשיקום תשתיות חזבאללה, כולל מאות כלים הנדסיים ומחצבה לייצור בטון; בחזבאללה המשיכו את הקו שבו נקטו מאז תחילת הפסקת האש עם קריאה לרשויות מדינת לבנון להגביר את מאמציהן נגד "התוקפנות הישראלית", תוך איומים עמומים כי "ההתנגדות" עשויה לאבד את סבלנותה; התקיפה הישראלית שהשמידה מאות כלים הנדסיים הגבירה את הזעם והביקורת של ההנהגה הלבנונית, שהאשימה את ישראל בניסיון לפגוע במאמצי השיקום של לבנון בכלל ושל היישובים בדרום לבנון בפרט. ראש הממשלה סלאם גם הנחה את משרד החוץ להגיש תלונה למועצת הביטחון של האו"ם; על רקע הפסקת האש ברצועת עזה והניסיון להגביר את הלחץ האמריקאי על ישראל, הציע נשיא לבנון עון לפתוח במשא ומתן עקיף עם ישראל לפתרון הסוגיות שבמחלוקת. דווח כי בחזבאללה לא שללו את הרעיון, אולם דרשו כתנאי מקדים את עצירת התקיפות, נסיגת כוחות צה"ל מדרום לבנון ושחרור העצירים הלבנונים המוחזקים בישראל; להערכתנו, חזבאללה צפוי להמשיך במאמצים לשקם את יכולותיו על אף פעולות האכיפה של צה"ל, בדגש על האזורים שמצפון לנהר הליטאני במטרה לצמצם את החיכוך מול כוחות צבא לבנון שפועלים ליישם את מונופול המדינה על הנשק בדרום לבנון. להערכתנו, אם תתגבר מגמת התקיפות הישראליות נגד פעילי חזבאללה ותשתיות הארגון, צפוי חזבאללה להגביר את הביקורת והלחץ כלפי הנהגת המדינה, אך נראה שלעת עתה הארגון עדיין מרוסן וימנע מלפעול ישירות נגד ישראל. עם זאת, אם התקיפות הישראליות יביאו לפגיעה נרחבת באזרחים בלתי מעורבים, עלול חזבאללה להגיב בצורה נרחבת יותר תחת הטיעון שהוא "מגן לבנון". להמשך קריאה...

כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה ב-10 באוקטובר 2025 סיפקה לחמאס הזדמנות לפרוס את כוחות הביטחון של התנועה באזורים שפונו על ידי כוחות צה"ל במטרה להפגין משילות, על אף הפגיעה הקשה שספגו במהלך המלחמה מאז ה-7 באוקטובר 2023; הפעילות של מנגנוני הביטחון של חמאס התמקדה במאבק נגד חמולות מקומיות שהואשמו בשיתוף פעולה נגד ישראל או זוהו כמוקדי כוח שעלולים לאיים על מעמד התנועה ברצועה. במסגרת זאת, כוחות הביטחון ניהלו פשיטות ומעצרים, החרמות ציוד והוצאות להורג של "משתפי פעולה" מול עיני התושבים; הפעילות האלימה של חמאס זכתה לתמיכה מצד ארגוני "ההתנגדות" ברצועת עזה וארגוני גג של חמולות שהתנערו מ"משתפי הפעולה" בקרבן, אולם עוררו תגובות נזעמות מצד הרשות הפלסטינית וארה"ב. עם זאת, בחמאס טענו כי הפעילות נועדה למנוע "אנרכיה וכאוס", אך דווח שבתנועה הסכימו להפסיק עם הוצאות להורג פומביות; להערכתנו, כל עוד לא יהיה שינוי בפועל בתמונת השליטה ברצועת עזה במסגרת השלב השני של הסכם הפסקת אש, שבמסגרתו חמאס אמורה לוותר על השלטון ולהתפרק מנשקה, התנועה צפויה להמשיך ולהשתמש במנגנוני הביטחון שלה כדי לדכא גורמי כוח שעלולים לאיים עליה. הפעלת הכוח, ובמיוחד ההוצאות להורג, נועדו בין השאר להטיל אימה על האוכלוסייה המקומית ולהבטיח כי לחמאס תהיה השפעה גם אם התנועה תוותר על מוקדי הכוח השלטוניים. עם זאת, אם הלחימה מול ישראל תתחדש, צפויות המיליציות והחמולות מתנגדות  חמאס לפעול כדי להרחיב את תחומי השפעתן ברחבי הרצועה.  להמשך קריאה...

נשיא איראן האשים בנאומו בעצרת הכללית של האו"ם את ישראל בביצוע "רצח עם" ברצועה עזה והצהיר כי תוכנית "ישראל הגדולה" מבטאת את כוונותיו האמיתיות של "המשטר הציוני". מנהיג החות'ים בתימן האשים את מדינות ערב ב"טעות אסטרטגית" בשל המשך הקשרים עם ישראל; אמצעי תקשורת שמרניים באיראן הביעו הסתייגות מהכרת מדינות אירופיות ב"מדינת פלסטין" בטענה כי אין די בהכרה זו כדי להביא לשינוי במצבם של הפלסטינים או להביא לסיום "הכיבוש הציוני"; מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, עלי לאריג'אני, הגיע לביקור בלבנון כדי להשתתף בטקסי הזיכרון במלאות שנה לסיכול מנהיג חזבאללה, חסן נצראללה. הוא הדגיש את תמיכתה הנמשכת של איראן בחזבאללה, אך הבהיר כי היא אינה מתערבת בקבלת ההחלטות בלבנון. טרם ביקורו של לאריג'אני, סירבה ממשלת לבנון לאפשר לשני מטוסים איראניים לנחות בבירות לקראת אירועי יום השנה; דובר משרד החוץ האיראני הגיב לדברי נשיא סוריה כי ניתוק היחסים בין שתי המדינות אינו נצחי ואמר כי איראן מוכנה לחידוש הקשרים עם דמשק אך אינה ממהרת לעשות זאת; החות'ים קיבלו אחריות של תשע תקיפות נגד מטרות בישראל באמצעות טילים בליסטיים וכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים). שני כטב"מים התפוצצו באילת, לפחות עשרים בני אדם נפצעו. בתגובה, תקף צה"ל מטרות צבאיות של החות'ים בצנעאא'; דווח כי החות'ים שיפרו את יכולותיהם בייצור עצמי של כטב"מים וטילים לטווח רחוק וכי הם נערכים לאפשרות של פשיטה קרקעית לשטח ישראל; אוניית מטען נושאת דגל הולנד הותקפה בים האדום ועלתה באש, שני אנשי צוות נפצעו; ארה"ב הכניסה ארבע מיליציות פרו-איראניות בעיראק לרשימת ארגוני הטרור. היערכות בקרב המיליציות לנוכח החששות מפני תקיפה ישראלית; מיליציה בסוריה טענה כי היא אחראית לפיצוץ ליד מוצב צה"ל בדרום סוריה אשר גרם לפציעתו הקשה של קצין צה"ל במילואים.  להמשך קריאה...