מדינות המערב

ועדת הטכנוקרטים לניהול רצועת עזה – קווים לדמותה

ב-14 בינואר 2026, הודיע השליח האמריקאי המיוחד, סטיב וויטקוף, על תחילת השלב השני של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה. בעקבות זאת, הוכרז על הקמתה של הוועדה הלאומית לניהול עזה, גוף פלסטיני טכנוקרטי שאמור לנהל את ענייני היומיום ברצועה בהתאם לתוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ; מרביתם של 12 חברי הוועדה, בראשותו של ד"ר עלי שעת', הם מזוהי פתח והרשות הפלסטינית וחלקם גם מילאו תפקידים בממשלות הרשות הפלסטינית ובמוסדות ציבוריים. בין חברי הוועדה נמצאים סאמי נסמאן, בכיר לשעבר במודיעין הכללי הפלסטיני שנידון למאסר על ידי רשויות חמאס ברצועת עזה, והנאא' אלתרזי, האישה היחידה בוועדה ועורכת דין נוצרייה שמתמחה במשפט אסלאמי; בכתב המינוי של הוועדה נאמר כי היא מחויבת לביסוס ביטחון התושבים, להשבת השירותים החיוניים ולטיפוח חברה המושתתת על שלום, דמוקרטיה וצדק. יו"ר הוועדה שעת' ציין כי בראש סדר העדיפויות נמצאים מתן מחסה לתושבים ופינוי ההריסות, והוועדה כבר הורתה על ביטול אגרות ומסים עבור תושבים ועסקים ברצועה; חמאס ציינה כי היא פועלת להעביר את סמכויות השלטון לידי הוועדה, בעוד שברשות הפלסטינית הדגישו את הצורך בחיבור בין המוסדות ברצועת עזה לבין יהודה ושומרון; להערכתנו, על אף הרצון הטוב מצד חברי הוועדה להתחיל בפעילות מהירה לטובת תושבי הרצועה, הם צפויים להיתקל בקשיים ביישום החזון למציאות בשטח. ראשית, ישראל עדיין מונעת את כניסתם לרצועת עזה דרך מעבר רפיח כל עוד לא תיפתר סוגיית החלל החטוף הישראלי האחרון, ולכן חברי הוועדה נאלצים לעבוד ממצרים. בנוסף, לא ברורה מידת חופש התנועה שתקבל הוועדה, במיוחד באזורים שבהם עדיין יש לישראל שליטה ביטחונית. בנוסף, על אף נכונות חמאס להעביר לוועדה את סמכויות השלטון ברצועה, הוועדה  תצטרך להתבסס על עשרות אלפי עובדים שעדיין נאמנים לחמאס אחרי קרוב לשני עשורים של שליטה מוחלטת  של חמאס ברצועה. במצב כזה, הוועדה תוכל לכל היותר לממש פעילות סיוע ושיקום מוגבלים, אולם לא לפתור את שאלות הליבה של שליטה, ביטחון ופירוז. 
להמשך קריאה...

מבט לאיראן ולציר השיעי (21-14 בינואר 2026)

דובר משרד החוץ האיראני הסתייג מהודעת הבית הלבן על הקמת "מועצת השלום" לרצועת עזה ואמר כי כל פתרון המתעלם מזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני לא יצליח; שר החוץ העיראקי ביקר בטהראן ונועד עם בכירי הממשל האיראני. יועצו הבכיר של מנהיג איראן שוחח עם ראש ממשלת עיראק לשעבר, נורי אלמאלכי, המועמד להרכיב את הממשלה החדשה בבגדאד. ברקע למגעים בין שתי המדינות: החשש הגובר באיראן מפני תקיפה אמריקאית אפשרית וההתקדמות לקראת כינון ממשלה חדשה בעיראק; מנהיג החות'ים איים כי הם לא יהססו לפגוע בכל "נוכחות ציונית קבועה" בסומלילנד; דווח כי הנהגת החות'ים העלתה את המוכנות הביטחונית על רקע האירועים באיראן; המיליציות הפרו-איראניות בעיראק הביעו תמיכה מלאה במשטר האיראני ואיימו בתגובה במקרה של תקיפה אמריקאית נגד הרפובליקה האסלאמית.
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (20-12 בינואר 2026)

צה"ל המשיך בתקיפות נגד יעדי חזבאללה בדרום לבנון ובאלבקעא לאכיפת הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 ולמניעת התעצמות מחודשת של הארגון. בין השאר, סוכל פעיל חזבאללה ובוצעו תקיפות בדרום לבנון ובאלבקעא נגד מחסני אמצעי לחימה של חזבאללה  מחנות אימונים, אתרי שיגור ותשתיות צבאיות; מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, הזהיר כי סבלנות הארגון אוזלת לנוכח המשך "התוקפנות" הישראלית. הוא האשים כי מוסדות המדינה אינם ממלאים את חובתם וטען כי לבנון איבדה את ריבונותה; בעוד צבא לבנון ממשיך בהיערכות לקראת השלב השני של יישום התוכנית למונופול המדינה על הנשק מצפון לליטאני, המשיך המזכ"ל נעים קאסם בעמדה המתריסה עם סירוב מוחלט לפירוק "ההתנגדות" מנשקה בטענה שרק היא יכולה למנוע מישראל להשתלט על כל המדינה. דווח כי חזבאללה כבר לא משתף פעולה עם צבא לבנון ומונע מהכוחות להגיע לזירות שהותקפו; נשיא לבנון הצהיר כי החלטות הממשלה בנוגע למונופול הנשק על המדינה הן הישג שלא היה כדוגמתו בלבנון מזה ארבעים שנה והדגיש כי לבנון מחויבת להסכם הפסקת האש, למרות הקשיים ופעילות ישראל; שר החוץ הלבנוני אמר כי נשק חזבאללה כבר אינו מגן על המדינה אלא הפך לנטל ועורר את זעמם של בכירי הארגון שהאשימו כי הוא פוגע באינטרס הלבנוני וקראו לנקוט נגדו בצעדים; בחזבאללה הביעו תמיכה במשטר האיראני וטענו כי "סוכנים אמריקאים וישראלים" פועלים להסלים את האלימות ברפובליקה האסלאמית. דווח כי בסביבת נשיא לבנון יש ספקות לגבי מידת מחויבות חזבאללה להימנע ממעורבות בלחימה במקרה של תקיפה אמריקאית-ישראלית נגד איראן.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (19-13 בינואר 2026)

נשיא ארה"ב הכריז על תחילת השלב השני של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה והציג את הגופים שיפקחו על יישום ההסכם ועל שיקום הרצועה, בהם יש נציגות גם לקטר ולתורכיה; ד"ר עלי שעת', לשעבר סגן שר בממשלת הרשות הפלסטינית, מונה לעמוד בראש ועדת הטכנוקרטים שתנהל את רצועת עזה באופן יומיומי והצהיר כי המטרה היא "לתמוך באזרחים ולנגב את דמעות הילדים"; בחמאס הביעו נכונות להעביר את ניהול הרצועה לידי הוועדה, אולם המשיכו להציג עמדה מתריסה נגד הדרישה לפירוק התנועה ושאר הפלגים החמושים מנשקם; כוחות צה"ל המשיכו בפעילות בתחומי "הקו הצהוב" ברצועת עזה, איתרו והשמידו תשתיות ואמצעי לחימה וסיכלו מחבלים שניסו לפגוע בלוחמים. לאחר חילופי אש עם חוליית מחבלים ברפיח, הותקפו פעילי טרור בולטים בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין; במנגנוני הביטחון של חמאס ברצועה האשימו את הרשות הפלסטינית בתמיכה ב"כנופיות משתפי הפעולה" שפועלות בשטחים בשליטת ישראל; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות לסיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון ופתחו במבצע נרחב בדרום חברון.
להמשך קריאה...

פעילות חזבאללה בוונצואלה והשלכות הפעולה האמריקאית נגד הנשיא מדורו

אמריקה הלטינית מהווה זירת פעילות משמעותית עבור חזבאללה מחוץ למזרח התיכון מזה עשרות שנים, בהתבסס על פזורה לבנונית שיעית נרחבת השוכנת במדינות שונות ביבשת. ונצואלה, במיוחד תחת המשטר הסוציאליסטי בהנהגת הוגו צ'אבס ויורשו ניקולאס מדורו, הפכה לבעלת ברית של חזבאללה ואיראן בזכות עמדות אידיאולוגיות ואנטי-אמריקאיות זהות, ואפשרה לארגון להפוך את המדינה למרכז לוגיסטי, פיננסי ומבצעי; סנקציות של הממשל האמריקאי וכתבי אישום חשפו כיצד פעילי חזבאללה, לעתים בסיוע של בכירים בשלטון בוונצואלה, הקימו רשתות להלבנת הון ולסחר בסמים שסייעו לממן את פעילות הטרור של הארגון. כמו כן, חזבאללה הצליח להכניס לוונצואלה אלפי פעילים ולהקים תשתיות אימונים צבאיות שאפשרו לו לקדם פעילות טרור נגד יעדים מערביים וישראליים באמריקה הלטינית; בתחילת ינואר 2026, נעצר נשיא ונצואלה מדורו בפשיטה של כוחות מיוחדים אמריקאיים והועבר למשפט בארה"ב. בממשל טראמפ הבהירו כי הם ישלטו בוונצואלה בעתיד הנראה לעין והדגישו כי הם לא יאפשרו יותר נוכחות של חזבאללה ואיראן במדינה; חזבאללה גינה את הפעולה האמריקאית בוונצואלה, בעוד שכלי התקשורת בלבנון העריכו כי להתפתחויות יהיו השפעות שליליות על נתיבי המימון של חזבאללה ועל יכולת הפעולה שלו באמריקה הלטינית; להערכתנו, המהלך האמריקאי בוונצואלה צפוי לצמצם את חופש הפעולה של חזבאללה במדינה ולהוות מכה נוספת עבור הארגון, אשר מתווספת לשורת האתגרים חסרי התקדים עמם מתמודד חזבאללה מאז סיום המערכה נגד ישראל בנובמבר 2024. סגירת מקורות המימון בוונצואלה, אשר התבססו על סחר בסמים ועל הלבנת הון, צפויים להעמיק את המשבר הפיננסי של הארגון, אשר מנסה לשקם את יכולותיו הצבאיות והאזרחיות ונדרש גם לתת מענה לדרישות נאמניו שממתינים לשיקום בתיהם שנפגעו במערכה. לצד זאת, השליטה האמריקאית בוונצואלה גם צפויה לנטרל את תשתיות הטרור שהקימו חזבאללה ואיראן במדינה, ובכך להחליש את יכולתן לנצל זאת לצורך ביצוע פיגועים באמריקה הלטינית. 
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (12-5 בינואר 2026)

צה"ל המשיך בתקיפות נגד יעדי חזבאללה בדרום לבנון ובאלבקעא לאכיפת הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 ולמניעת התעצמות מחודשת של הארגון. בין השאר, הותקפו מחסני אמצעי לחימה מעל הקרקע ומתחתיה ואתרי שיגור ומשגרים, וסוכלו חמישה פעילי חזבאללה. בנוסף, הותקפו אתרים צבאיים של חמאס בדרום לבנון; נשיא לבנון עון שמר על אופטימיות זהירה והצהיר כי הסיכון למלחמה נרחבת נמנע כמעט לחלוטין, על אף המשך התקיפות הישראליות, וציין כי השגת הסכמות מול ישראל תהווה צעד משמעותי לעבר שלום; צבא לבנון הודיע על השגת "שליטה מבצעית" במרחב שמדרום לליטאני בדרום לבנון במסגרת השלב הראשון של יישום התוכנית למונופול המדינה על הנשק, אולם הממשלה עדיין לא קבעה לוחות זמנים להמשך פירוק נשק חזבאללה. שר החוץ הלבנוני טען כי כוחות צבא לבנון מסוגלים להתעמת עם חזבאללה אם יהיה צורך; שר החוץ האיראני ביקר בלבנון ונועד עם הנהגת המדינה ועם מזכ"ל חזבאללה. הוא הביע רצון לחזק את הקשרים הכלכליים והפוליטיים בין המדינות וטען כי טהראן תומכת בחזבאללה כארגון "התנגדות", אך אינה מתערבת בענייניה הפנימיים של לבנון; חבר פרלמנט מטעם חזבאללה הזהיר כי פגיעה אמריקאית באיראן תוביל להסלמה אזורית רחבת היקף; נטען כי בכירים בדרגי הביניים בחזבאללה החלו להוציא את משפחותיהם והונם מלבנון, בעיקר לאמריקה הלטינית.
להמשך קריאה...