מדינות המערב

ב-2 במרץ 2026, חידש חזבאללה את התקיפות נגד ישראל כתגובה על המערכה בין ישראל לאיראן שנפתחה ב-28 בפברואר 2026. כוחות צה"ל ביצעו תקיפות אוויריות נגד יעדי חזבאללה ברחבי לבנון וסיכלו מפקדים ופעילים לצד בכירים בכוח קדס האיראני ומפקדים בארגוני טרור פלסטיניים שפועלים בלבנון. כמו כן, כוחות צה"ל תפסו שטחים שולטים נוספים בדרום לבנון ופעלו לאיתור ולהשמדת תשתיות טרור. פורסמו הודעות פינוי לכל תושבי דרום לבנון והשכונות באלצ'אחיה אלג'נוביה בבירות. שני לוחמי צה"ל נהרגו בלחימה; חזבאללה קיבל אחריות על 124 תקיפות נגד יעדים אזרחיים, צבאיים וביטחוניים בישראל ונגד כוחות צה”ל בדרום לבנון באמצעות רקטות, טילים וכלי טיס בלתי מאוישים, כולל שיגור ראשון של רקטות לעבר מרכז ישראל מאז הפסקת האש בנובמבר 2024. הארגון תקף את נהריה וקריית שמונה לאחר שפרסם "הודעות פינוי" לתושבים. חזבאללה לא עדכן על מספר הנפגעים בשורותיו, אולם לפי הערכות בלתי רשמיות, יותר ממאה פעילים נהרגו; מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, טען כי המערכה החדשה היא תגובה ל"תוקפנות" מצד ישראל וארה"ב ובשל "הפרות" הסכם הפסקת האש והאשים את ממשלת לבנון בהחלשת מעמד המדינה וכניעה לדרישות חיצוניות. פרשן המקורב לחזבאללה טען כי כל הסדר חייב לכלול חזרה למצב שלפני 8 באוקטובר 2023, כאשר חזבאללה החל "לסייע" לחמאס; ההנהגה הלבנונית הכריזה כי תיישם את ההחלטה על איסור הפעילות הצבאית והביטחונית של חזבאללה והטילה על הארגון את האחריות להסלמה החדשה. כמו כן, הממשלה הורתה על סילוק כל פעילי כוח קדס מלבנון וקבעה כי אזרחי איראן יידרשו לוויזה כדי לבקר במדינה; צבא לבנון נסוג מעמדות בדרום לבנון והקים מחסומים כדי למנוע מעבר של פעילי חזבאללה ואמצעי לחימה מדרום לליטאני. דווח כי בית המשפט הצבאי שחרר פעילי חזבאללה עצורים בעקבות לחץ כבד מצד הארגון; הרשויות הלבנוניות מסרו כי קרוב ל-400 בני אדם נהרגו מאז תחילת התקיפות הישראליות וכי יותר מחצי מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם. ראש הממשלה הלבנוני הדגיש כי המדינה מחויבת לספק מקלט לכל העקורים; יוניפי"ל האשים את ישראל ואת חזבאללה בהפרת החלטה 1701 ומסר כי שלושה מאנשיו נפצעו בתקרית ירי לעבר אחד ממוצבי הכוח. להמשך קריאה...

כוחות צה״ל המשיכו בפעילות בתחומי “הקו הצהוב” ברצועת עזה לאיתור ולהשמדת אמצעי לחימה ותשתיות טרור. סוכלו פעילי טרור שניסו להתקרב לכוחות ובתקיפות בתגובה להפרת הסכם הפסקת האש; נטען כי חמאס הבריחה דרך הים חומרים חיוניים שאפשרו לה לייצור עשרות רקטות; חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין גינו את המערכה הישראלית-אמריקאית נגד איראן ואת סיכול ח'אמנהאי, אולם הבהירו כי לא יתערבו בשל השלכות המלחמה ברצועת עזה. דווח כי בארגונים הפלסטיניים החמושים הנתמכים על ידי איראן יש חשש מקריסה מוחלטת בשל הלחץ הכלכלי על טהראן; ישראל סגרה את המעברים לרצועת עזה בשל מצב החירום, אולם הדגישה כי יש ברצועה מספיק סיוע הומניטרי עבור התושבים. דווח על עליות מחירים חדות של מוצרי יסוד בשווקי הרצועה; ארגון IHH התורכי הודיע כי משט של יותר ממאה כלי שיט עם אלפי פעילים צפוי לצאת באפריל 2026 לכיוון רצועת עזה במטרה "לשבור את המצור", במקביל להוצאת שיירות יבשתיות; בכיר בצוות התיווך האמריקאי מסר כי הממשל מכין הצעה לפירוק הדרגתי של חמאס מנשקה והעריך כי גם עובדים בממשל חמאס ישולבו במנגנוני השלטון החדשים תחת ועדת הטכנוקרטים הפלסטינית שהוקמה לנהל את רצועת עזה; מזכיר הוועד הפועל של אש"ף הביע התנגדות לשיח על פירוק חמאס מנשקה או על סיווגה כארגון טרור, אך הדגיש כי מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 הייתה טעות אסטרטגית. להמשך קריאה...

בלילה שבין 2-1 במרץ 2026, שיגר חזבאללה רקטות לצפון ישראל והודיע כי מדובר בתגובה על סיכול מנהיג איראן ח'אמנהאי ועל התקיפות הישראליות בלבנון. צה"ל הגיב בתקיפות נגד יעדי חזבאללה ובסיכול בכירים בארגון בדרום לבנון ובאלצ'אחיה אלג'נוביה בבירות; בתגובה לשיגור הרקטות, החליטה ממשלת לבנון על איסור הפעילות הצבאית והביטחונית של חזבאללה והגבלתו לפעילות פוליטית בלבד. ראש הממשלה סלאם הנחה את הצבא להאיץ את פירוק נשק חזבאללה מצפון לליטאני "בכל האמצעים". דווח כי יו"ר הפרלמנט ברי נערך להסיר את החסות הפוליטית מחזבאללה בשל ירי הרקטות; לפני כניסת חזבאללה למערכה, גינו בארגון את התקיפות הישראליות והאמריקאיות באיראן ואת סיכול ח'אמנהאי, אולם נמנעו מלהכריז במפורש כי יגיבו נגד ישראל. בהנהגה הלבנונית פעלו לשכנע את חזבאללה שלא להתערב במערכה בין איראן לבין ישראל וארה"ב מחשש לתגובה ישראלית נרחבת גם נגד תשתיות לבנוניות; לפני פתיחת המערכה בין ישראל ואיראן (28 בפברואר 2026), המשיך צה"ל בתקיפות בדרום לבנון נגד יעדים צבאיים של הארגון במסגרת הפעילות לאכיפת הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 ומניעת התעצמות מחודשת של הארגון לצד היערכות אפשרית לתקיפות נגד ישראל. הותקפו מחנות של כוח רצ'ואן ועמדות שיגור ופירים תת-קרקעיים; בשל ההתפתחויות האזוריות, הוחלט כי ועידת התמיכה בצבא לבנון שתוכננה להתכנס בפריז ב-5 במרץ 2026 תידחה לאפריל 2026; דווח כי ראש יחידת התיאום והקישור לשעבר של חזבאללה, ופיק צפא, מונה לעוזר ראש המועצה המדינית של הארגון. להמשך קריאה...

ב-28 בפברואר 2026, פתחו ישראל וארה"ב במתקפת מנע משולבת באיראן שכללה תקיפות נגד עשרות מטרות צבאיות, ביטחוניות ושלטוניות של המשטר ברחבי המדינה. נמסר כי מנהיג איראן, עלי ח'אמנהאי, מפקדי הצבא ומשמרות המהפכה, יועצים בכירים של מנהיג איראן ועשרות בכירים נוספים סוכלו בתקיפות; איראן אישרה את מותם של ח'אמנהאי ויתר הבכירים והודיעה על הקמת מועצת הנהגה זמנית. משמרות המהפכה פתחו במבצע “הבטחת האמת 3” שכלל שיגורי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר ישראל ולעבר בסיסים וכלי שיט אמריקאיים ברחבי המזרח התיכון; ארגוני “ציר ההתנגדות” בלבנון, בזירה הפלסטינית, בתימן, בעיראק ובסוריה גינו את "התוקפנות" וטענו כי היא נועדה לתמוך בחזון "ישראל הגדולה". הם פרסמו הודעות אבל על מות ח'אמנהאי, בהן הדגישו את תמיכתו ב"התנגדות" לאורך עשרות שנים והבהירו כי ימשיכו בפעילותם נגד "האויב הציוני"; בלילה שבין 2-1 במרץ 2026, שיגר חזבאללה רקטות לעבר צפון ישראל והודיע כי מדובר בתגובה על סיכול ח'אמנהאי, אחרי שבארגון איימו בעבר כי יגיבו אם מנהיג איראן ייפגע. התערבות חזבאללה הגיעה על אף שבכירי ההנהגה הלבנונית הפעילו לחץ על הארגון וקראו למנוע מהמדינה להיגרר לתוך סכסוכים חיצוניים; בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין הבהירו כי לא יפתחו בחזית תמיכה באיראן בשל הפגיעות שספגו במלחמה ברצועת עזה, וגם החות'ים עדיין לא הודיעו על חידוש התקיפות נגד ישראל ונגד כלי שיט בים האדום. המיליציות הפרו-איראניות בעיראק קיבלו אחריות על שיגורי כלי טיס בלתי מאוישים לעבר בסיסים אמריקאיים באזור הכורדי שבצפון המדינה ובבגדאד על רקע תקיפות נגד בסיסים של המיליציות שגרמו למותם של לפחות שישה פעילים; להערכתנו, תגובת חזבאללה נבעה מלחץ איראני למרות הקריאות בלבנון להימנע מתגובה, אך מחויבותו לאיראן גברה על נאמנותו ללבנון והביאה לתגובה תקיפה ונרחבת של ישראל. החות'ים, בשלב זה, נמנעו מתגובה, אך עלולים להצטרף ללחימה, אם כי מערכת השיקולים שלהם שונה מחזבאללה. להמשך קריאה...

יו"ר "מטה האנתפאצ'ה ויום ירושלים העולמי" באיראן טען כי תפיסתו של מכונן המהפכה האסלאמית, שהגדיר את ישראל כ"גידול סרטני", נפוצה היום ברחבי העולם וכי הסוגיה הפלסטינית הפכה לנושא המרכזי בזירה הבינלאומית; שגריר איראן בלבנון, מג'תבא אמאני, סיים את שליחותו בבירות ושב לאיראן. במקומו מונה מחמד-רצ'א ראוף שיבאני לכהונה שנייה כשגריר בלבנון; דווח כי קצינים ממשמרות המהפכה מובילים את היערכות חזבאללה לקראת האפשרות למתקפה ישראלית אפשרית ולתקיפה אמריקאית על איראן; נטען כי איש הדת השיעי הבכיר בעיראק, איתאללה סיסתאני, העביר לשגריר איראן בבגדאד מסר שלפיו במקרה של פגיעה אמריקאית בחייו של מנהיג איראן, הוא יוציא פסק הלכה הקורא לג'האד נגד הכוחות האמריקאיים בעיראק; ההנהגה החות'ית גינתה את דברי שגריר ארה"ב בישראל על "ארץ ישראל הגדולה" וקראה למדינות המוסלמיות לפעול יחד מול "האיום הקיומי"; דווח כי החות'ים העלו את הכוננות לקראת אפשרות של תקיפה אמריקאית באיראן ונערכים להשתמש באמצעי לחימה מתקדמים. מיליציה שיעית בעיראק הציגה מתקן תת-קרקעי עם כלי טיס בלתי מאוישים. להמשך קריאה...

כוחות צה״ל המשיכו בפעילות בתחומי “הקו הצהוב” ברצועת עזה לאיתור ולהשמדת אמצעי לחימה ותשתיות טרור. לוחם צה"ל נהרג בתקרית ירי דו-צדדי בדרום הרצועה; דווח כי בוועדה הלאומית לניהול רצועת עזה הביעו אי שביעות רצון מהתנהלות חמאס על רקע מינוי מפקדי משטרה חדשים שקשורים לזרוע הצבאית; "מקורות בחמאס" מסרו כי התנועה נערכת להכריז על היו"ר החדש של הלשכה המדינית בהתמודדות בין ח'אלד משעל וח'ליל אלחיה וכי המנצח יחזיק בתפקידו במשך שנה בלבד; "מועצת השלום" בהובלת הנשיא טראמפ קיימה את פגישתה הראשונה, במסגרתה פורסמו התחייבויות לסיוע כלכלי בשווי עשרות מיליארדי דולרים ולסיוע בשיקום הרצועה. נמסר כי אינדונזיה צפויה לשלוח 8,000 חיילים עבור כוח הייצוב הבינלאומי;  הוועדה הלאומית לניהול רצועת עזה פרסמה מודעה לגיוס שוטרים עבור הכוח החדש לשמירת הסדר ודווח כי התקבלו אלפי פניות; הרשות הפלסטינית הקימה משרד קישור שיפעל מול הנציב העליון לרצועת עזה מטעם "מועצת השלום". להמשך קריאה...