מדינות המערב

יישום תוכנית צבא לבנון לפירוק חזבאללה מנשקו – תמונת מצב

בתחילת אוקטובר 2025, הציג מפקד צבא לבנון בפני הממשלה בבירות את הדו"ח הראשון על יישום התוכנית לפירוק נשק חזבאללה בהתאם להחלטות הממשלה על מונופול המדינה על הנשק מאוגוסט 2025. דווח כי הדו"ח גובש באופן זהיר ומאוזן כדי למנוע מחלוקת פנימית בממשלה, אך נטען בו כי הצבא יוכל להשלים את פירוז הנשק באזור שמדרום לליטאני עד סוף שנת 2025, ובתנאי שכוחות צה"ל ייצאו מדרום לבנון; לפי צבא ארה"ב, צבא לבנון פינה קרוב לעשרת אלפים רקטות ו-400 טילים מאז הפסקת האש בסוף נובמבר 2024. עם זאת, "מקורות" טענו כי הצבא פועל רק נגד אתרים שדווחו ליוניפי"ל ולוועדת הפיקוח על הפסקת האש מחשש להתנגשות עם חזבאללה שתוביל למלחמת אזרחים; בהנהגה הלבנונית הביעו את מחויבותם ליישום מונופול המדינה על הנשק והטילו על ישראל את האחריות לעיכובים ביישום התוכנית בשל המשך התקיפות ונוכחות כוחות צה"ל בחמש נקודות בדרום לבנון. נשיא לבנון עון טען כי 85-80 אחוז מהשטח שמדרום לליטאני נקי מנשק חזבאללה וראש הממשלה סלאם הדגיש כי חזבאללה יצטרף להפוך למפלגה פוליטית ללא זרוע צבאית; בכירי חזבאללה הבהירו כי הם מתנגדים לפירוק הארגון מנשקו והבהירו כי הוא חיוני להתמודדות מול ישראל.  למרות זאת, דווח כי בחזבאללה ביקשו ערבויות בתמורה לוויתור על הנשק, כולל הגנה מפני סיכולים ישראליים ושילוב פעילי הארגון במנגנוני הביטחון. כמו כן, דווח כי נעשה ניסיון כושל לפתוח במשא ומתן ישיר מול ארה"ב, בדומה לחמאס; על רקע העיכוב ביישום התוכנית, דווח כי השליח האמריקאי המיוחד, תומאס בראק, יגיע ללבנון ויזהיר את ראשי המדינה כי יש להם הזדמנות אחרונה להיכנס למשא ומתן ישיר עם ישראל על לוח זמנים לפירוק חזבאללה מנשקו או שלבנון תישאר ללא תמיכה חיצונית. סגנית השליח האמריקאי המיוחד למזרח התיכון, מורגן אורטגוס, נועדה עם בכירי ההנהגה הלבנונית וביקשה מהם לפעול למניעת שיקום יכולותיו הצבאיות של חזבאללה; להערכתנו, צבא לבנון ימשיך בפעולות איסוף הנשק מארגוני הטרור, בדגש על חזבאללה, ופריסת כוחותיו בעיקר באזורים שמדרום לליטאני, במטרה לסיים זאת עד סוף שנת 2025. מנגד, במעוזי חזבאללה מצפון לליטאני, באלבקעא ובבירות יתקשה צבא לבנון לפרק את הנשק מחשש לעימות עם חזבאללה שעלול להידרדר למלחמת אזרחים; להערכתנו, חזבאללה גם ימשיך להתנגד באופן פומבי לפירוק נשקו, אך עשוי להסכים לפירוק חלקי, בדגש על האזור שמדרום לליטאני, בתמורה לקבלת ערבויות מתאימות. לצד זאת, ממשלת לבנון תמשיך במאמצים לשכנע את הקהילה הבינלאומית, ובעיקר את הממשל האמריקאי, להגביר את הלחץ על ישראל כדי שתפחית את התקיפות ותסיג את הכוחות מהעמדות בדרום לבנון, באופן מלא או חלקי, כדי לסייע במאמצים לשכנע את חזבאללה להגמיש את עמדותיו ביחס לפירוק הנשק. עם זאת, אם הממשל האמריקאי יגביר את השימוש במנופי הלחץ, כדוגמת חסימת כספי סיוע לשיקום או מתן יד חופשית לפעולה ישראלית בלבנון, עשויה הממשלה הלבנונית לשנות את עמדתה הזהירה ביחס להתמודדות מול חזבאללה.
להמשך קריאה...

מאמצי השיקום של חזבאללה לנוכח פעילות צה”ל לאכיפת הפסקת האש בלבנון

מאז כניסתה לתוקף של הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון ב-27 בנובמבר 2024, עושה חזבאללה מאמצים לשקם את יכולותיו שנפגעו קשות במערכה נגד ישראל בין אוקטובר 2023 לנובמבר 2024, תוך התאמת מבנה הארגון למציאות החדשה. בכירים בחזבאללה אף הצהירו כי הארגון ערוך לעימות חדש מול ישראל. פעולות השיקום של חזבאללה בדרום לבנון מהוות הפרה של ההבנות האוסרות על נוכחות חזבאללה מדרום לנהר הליטאני; לאור זיהוי מאמצים מואצים לשיקום תשתיות הארגון, ביצע צה"ל מאות תקיפות נגד פעילי חזבאללה ותשתיות צבאיות של הארגון בדרום לבנון ובאזורים נוספים במדינה.  מאז תחילת אוקטובר 2025, בוצעו עשרים תקיפות לאכיפת הבנות הפסקת האש, במסגרתן הושמדו יכולות שסייעו לשיקום תשתיות חזבאללה, כולל מאות כלים הנדסיים ומחצבה לייצור בטון; בחזבאללה המשיכו את הקו שבו נקטו מאז תחילת הפסקת האש עם קריאה לרשויות מדינת לבנון להגביר את מאמציהן נגד "התוקפנות הישראלית", תוך איומים עמומים כי "ההתנגדות" עשויה לאבד את סבלנותה; התקיפה הישראלית שהשמידה מאות כלים הנדסיים הגבירה את הזעם והביקורת של ההנהגה הלבנונית, שהאשימה את ישראל בניסיון לפגוע במאמצי השיקום של לבנון בכלל ושל היישובים בדרום לבנון בפרט. ראש הממשלה סלאם גם הנחה את משרד החוץ להגיש תלונה למועצת הביטחון של האו"ם; על רקע הפסקת האש ברצועת עזה והניסיון להגביר את הלחץ האמריקאי על ישראל, הציע נשיא לבנון עון לפתוח במשא ומתן עקיף עם ישראל לפתרון הסוגיות שבמחלוקת. דווח כי בחזבאללה לא שללו את הרעיון, אולם דרשו כתנאי מקדים את עצירת התקיפות, נסיגת כוחות צה"ל מדרום לבנון ושחרור העצירים הלבנונים המוחזקים בישראל; להערכתנו, חזבאללה צפוי להמשיך במאמצים לשקם את יכולותיו על אף פעולות האכיפה של צה"ל, בדגש על האזורים שמצפון לנהר הליטאני במטרה לצמצם את החיכוך מול כוחות צבא לבנון שפועלים ליישם את מונופול המדינה על הנשק בדרום לבנון. להערכתנו, אם תתגבר מגמת התקיפות הישראליות נגד פעילי חזבאללה ותשתיות הארגון, צפוי חזבאללה להגביר את הביקורת והלחץ כלפי הנהגת המדינה, אך נראה שלעת עתה הארגון עדיין מרוסן וימנע מלפעול ישירות נגד ישראל. עם זאת, אם התקיפות הישראליות יביאו לפגיעה נרחבת באזרחים בלתי מעורבים, עלול חזבאללה להגיב בצורה נרחבת יותר תחת הטיעון שהוא "מגן לבנון".
להמשך קריאה...

פעילות חמאס להשבת המשילות הביטחונית ברצועת עזה לאחר הפסקת האש

כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה ב-10 באוקטובר 2025 סיפקה לחמאס הזדמנות לפרוס את כוחות הביטחון של התנועה באזורים שפונו על ידי כוחות צה"ל במטרה להפגין משילות, על אף הפגיעה הקשה שספגו במהלך המלחמה מאז ה-7 באוקטובר 2023; הפעילות של מנגנוני הביטחון של חמאס התמקדה במאבק נגד חמולות מקומיות שהואשמו בשיתוף פעולה נגד ישראל או זוהו כמוקדי כוח שעלולים לאיים על מעמד התנועה ברצועה. במסגרת זאת, כוחות הביטחון ניהלו פשיטות ומעצרים, החרמות ציוד והוצאות להורג של "משתפי פעולה" מול עיני התושבים; הפעילות האלימה של חמאס זכתה לתמיכה מצד ארגוני "ההתנגדות" ברצועת עזה וארגוני גג של חמולות שהתנערו מ"משתפי הפעולה" בקרבן, אולם עוררו תגובות נזעמות מצד הרשות הפלסטינית וארה"ב. עם זאת, בחמאס טענו כי הפעילות נועדה למנוע "אנרכיה וכאוס", אך דווח שבתנועה הסכימו להפסיק עם הוצאות להורג פומביות; להערכתנו, כל עוד לא יהיה שינוי בפועל בתמונת השליטה ברצועת עזה במסגרת השלב השני של הסכם הפסקת אש, שבמסגרתו חמאס אמורה לוותר על השלטון ולהתפרק מנשקה, התנועה צפויה להמשיך ולהשתמש במנגנוני הביטחון שלה כדי לדכא גורמי כוח שעלולים לאיים עליה. הפעלת הכוח, ובמיוחד ההוצאות להורג, נועדו בין השאר להטיל אימה על האוכלוסייה המקומית ולהבטיח כי לחמאס תהיה השפעה גם אם התנועה תוותר על מוקדי הכוח השלטוניים. עם זאת, אם הלחימה מול ישראל תתחדש, צפויות המיליציות והחמולות מתנגדות  חמאס לפעול כדי להרחיב את תחומי השפעתן ברחבי הרצועה. 
להמשך קריאה...

מבט לאיראן ולציר השיעי (30-17 בספטמבר 2025)

נשיא איראן האשים בנאומו בעצרת הכללית של האו"ם את ישראל בביצוע "רצח עם" ברצועה עזה והצהיר כי תוכנית "ישראל הגדולה" מבטאת את כוונותיו האמיתיות של "המשטר הציוני". מנהיג החות'ים בתימן האשים את מדינות ערב ב"טעות אסטרטגית" בשל המשך הקשרים עם ישראל; אמצעי תקשורת שמרניים באיראן הביעו הסתייגות מהכרת מדינות אירופיות ב"מדינת פלסטין" בטענה כי אין די בהכרה זו כדי להביא לשינוי במצבם של הפלסטינים או להביא לסיום "הכיבוש הציוני"; מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, עלי לאריג'אני, הגיע לביקור בלבנון כדי להשתתף בטקסי הזיכרון במלאות שנה לסיכול מנהיג חזבאללה, חסן נצראללה. הוא הדגיש את תמיכתה הנמשכת של איראן בחזבאללה, אך הבהיר כי היא אינה מתערבת בקבלת ההחלטות בלבנון. טרם ביקורו של לאריג'אני, סירבה ממשלת לבנון לאפשר לשני מטוסים איראניים לנחות בבירות לקראת אירועי יום השנה; דובר משרד החוץ האיראני הגיב לדברי נשיא סוריה כי ניתוק היחסים בין שתי המדינות אינו נצחי ואמר כי איראן מוכנה לחידוש הקשרים עם דמשק אך אינה ממהרת לעשות זאת; החות'ים קיבלו אחריות של תשע תקיפות נגד מטרות בישראל באמצעות טילים בליסטיים וכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים). שני כטב"מים התפוצצו באילת, לפחות עשרים בני אדם נפצעו. בתגובה, תקף צה"ל מטרות צבאיות של החות'ים בצנעאא'; דווח כי החות'ים שיפרו את יכולותיהם בייצור עצמי של כטב"מים וטילים לטווח רחוק וכי הם נערכים לאפשרות של פשיטה קרקעית לשטח ישראל; אוניית מטען נושאת דגל הולנד הותקפה בים האדום ועלתה באש, שני אנשי צוות נפצעו; ארה"ב הכניסה ארבע מיליציות פרו-איראניות בעיראק לרשימת ארגוני הטרור. היערכות בקרב המיליציות לנוכח החששות מפני תקיפה ישראלית; מיליציה בסוריה טענה כי היא אחראית לפיצוץ ליד מוצב צה"ל בדרום סוריה אשר גרם לפציעתו הקשה של קצין צה"ל במילואים. 
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (29-16 בספטמבר 2025)

כוחות צה"ל המשיכו להעמיק את התמרון הקרקעי בתוך העיר עזה במסגרת מבצע “מרכבות גדעון ב'” לצד המשך התקיפות האוויריות נגד מטרות טרור מעל ומתחת לקרקע וסיכול פעילי טרור, בהם מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. לפחות 750 אלף מתושבי העיר נענו לקריאות צה”ל ועברו לאזורים הומניטריים בדרום הרצועה, על אף איומים וניסיונות מניעה מצד חמאס. שישה לוחמי צה"ל נהרגו בלחימה; נשיא ארה"ב טראמפ הציע תוכנית של 21 נקודות לסיום המלחמה ושחרור כל החטופים. בחמאס הכחישו שקיבלו הצעה חדשה ושבו על עמדותיהם הקודמות; דווח על הקמת מיליציות חדשות שפועלות נגד חמאס באזורים שונים ברצועת עזה, חלקן בשיתוף פעולה עם ישראל. מנגנוני הביטחון של חמאס הוציאו להורג "משתפי פעולה" והבטיחו הגנה למי שיסגירו את עצמם; "משט החוסן (צֻמוּד) העולמי" מתקדם עם יותר מארבעים כלי שיט ומאות פעילים בניסיון "לפרוץ את המצור" מעל רצועת עזה; שני חיילי צה"ל נהרגו בפיגוע ירי שביצע מחבל ירדני במעבר אלנבי, לוחם צה"ל נהרג בפיגוע דריסה בשומרון. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול נרחבת ביהודה ושומרון ואיתרו רקטות באזור ראמאללה וטולכרם; יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, קרא בנאומו בעצרת האו"ם לפירוק חמאס מנשקה והבטיח כי "המדינה הפלסטינית" תהיה מפורזת. בחמאס גינו את הנאום והאשימו את אבו מאזן בהזדהות עם "הנרטיב הציוני".
להמשך קריאה...

הלכי רוח ותגובות בעקבות גל ההכרה במדינה פלסטינית

כעשר מדינות, בהן צרפת, בריטניה, קנדה ואוסטרליה, הודיעו על הכרתן במדינה פלסטינית, ובכך עלה מספר המדינות המכירות ב"פלסטין" ל-159 מתוך 193 חברות האו"ם. ההודעות הגיעו לאחר שעצרת האו"ם אימצה את "הצהרת ניו יורק" שתומכת בקידום פתרון שתי המדינות כבסיס לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני; ברשות הפלסטינית בירכו על ההכרה וקראו ליישום צעדים בפועל שיאפשרו את הקמת מדינת "פלסטין". בחמאס ציינו כי ההכרה היא תוצאה של מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 והבהירו כי ימשיכו ב"התנגדות" חמושה. עם זאת, גולשים פלסטינים הביעו ספק אם גל ההכרה הדיפלומטי יביא לסיום המלחמה ברצועת עזה ולשיפור במצב ההומניטרי; בארה"ב גינו את המדינות שהכירו במדינה פלסטינית, בעוד שבאיטליה ובגרמניה הבהירו כי מדובר בצעד מוקדם שלא יקדם משא ומתן לסיום המלחמה ולפתרון הסכסוך. בעולם הערבי ציינו כי ההכרה נותנת תקווה לפלסטינים למימוש זכויותיהם; להערכתנו, אימוץ "הצהרת ניו יורק" והצטרפות מדינות נוספות לגל ההכרה במדינה פלסטינית מהווים הישג תודעתי של הפלסטינים אחרי שהנושא הפלסטיני נדחק לשוליים בשנים האחרונות, ומחזקים את טיעוני חמאס בדבר החשיבות ההיסטורית של מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. עם זאת, הקמתה של מדינה פלסטינית בפועל עדיין רחוקה בשל השליטה הישראלית בשטח ובמשאבים וחולשת הרשות הפלסטינית ותמיכתה במבצעי פיגועי טרור לצד המציאות הביטחונית ברצועת עזה והמשך פעילות חמאס. גם ההתנגדות האמריקאית להכרה במדינה פלסטינית, ויכולתה להטיל וטו במועצת הביטחון של האו"ם אם תועלה הצעת החלטה להקמת מדינה פלסטינית, מותירות את המהלך הנוכחי ברמה ההצהרתית. 
להמשך קריאה...