מדינות המערב

רחפני FPV מהירים, המבוססים על סיבים אופטיים ומאפשרים תקיפה מדויקת במרחק של עשרות ק"מ תוך התגברות על יכולות לוחמה אלקטרונית, הפכו בשנים האחרונות לאמצעי תקיפה זול ונגיש בשדה הקרב, כפי שזכה להבלטה במלחמה באוקראינה; חזבאללה החל בשימוש מצומצם ברחפני FPV במהלך המערכה הקודמת נגד ישראל. במערכה הנוכחית, שהחלה ב-2 במרץ 2026, הגביר חזבאללה את השימוש ברחפני הנפץ, כאשר מאז תחילת הפסקת האש הוא ממקד את התקיפות נגד כוחות צה"ל בדרום לבנון; דווח כי חזבאללה מפעיל סדנאות בדרום לבנון ובאלבקעא להרכבת הרחפנים שעלותם מגיעה למאות דולרים בלבד. עוד נטען כי צבא לבנון תפס בשנה שעברה משלוח של 5,000 רחפנים שהוברח ללבנון, אולם עוד עשרות משלוחים הגיעו לידי הארגון; פרשנויות בכלי תקשורת המזוהים עם חזבאללה ועם "ציר ההתנגדות" הבליטו את השימוש ברחפני FPV ככלי שמשנה את חוקי המשחק במערכה בדרום לבנון ואשר מאפשר לארגון לנהל התמודדות א-סימטרית מול העליונות הטכנולוגית של ישראל בהסתמך על עלות נמוכה, דיוק וגמישות; חזבאללה גם מנצל את תקיפות הרחפנים ככלי תודעתי, זאת תוך שימוש נרחב בדיווחים ובפרשנויות מכלי תקשורת ישראליים כדי לחזק את תפיסת האיום ולבסס תודעה של שחיקת עליונות טכנולוגית ישראלית; השימוש ברחפני FPV מבוססי סיבים אופטיים מאפשר לחזבאללה להגביר את הלחץ על כוחות צה"ל בעלות נמוכה תוך העצמת ההשפעה התודעתית בשל הקושי ליירט את הרחפנים לפני הפגיעה. להערכתנו, בשל כך, השימוש ברחפנים צפוי להימשך ואף להתרחב, תוך שיפור היכולות ושילובם במערכי לחימה מורכבים יותר.   להמשך קריאה...

מפקד כוח קדס במשמרות המהפכה שיבח את "עמידתו האיתנה" של חזבאללה במלחמה עם ישראל. הוא הכריז כי ישראל לא הצליחה לממש את מטרותיה, חזבאללה ניצח במערכה ו"אחדות הזירות" חזקה מאי פעם; דובר משרד החוץ האיראני גינה בחריפות את המשך פעילות צה"ל ברצועת עזה וקרא לקהילה הבינלאומית לפעול נגד ישראל; מפקד כוח קדס הגיע לביקור בעיראק – ביקורו הראשון מחוץ לאיראן מאז תחילת מלחמת "שאגת הארי" – ונועד עם בכירים במיליציות השיעיות הפרו-איראניות. הביקור התקיים על רקע המגעים להקמת ממשלה חדשה בעיראק והאפשרות לחידוש המלחמה נגד איראן; מנהיג החות'ים העריך כי הפסקת האש במערכה נגד איראן מתקרבת לסיומה ושר ההגנה החות'י הכריז כי הם במוכנות גבוהה כדי להתמודד עם כל "תוקפנות"; החות'ים גינו את המינוי של שגריר ישראלי ראשון בסומלילנד; הממשל האמריקאי הציב פרסים של עשרה מיליון דולר עבור מידע על מנהיגי שתי מיליציות פרו-איראניות בעיראק והטיל סנקציות על שבעה מפקדים במיליציות. להמשך קריאה...

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות לאיתור מחבלים ולהשמדת אמצעי לחימה ותשתיות בתחומי "הקו הצהוב" ברצועת עזה. סוכלו מחבלים שהפרו את הפסקת האש ותכננו פעולות טרור, בהם מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. בחמאס טענו כי ישראל פועלת להגדיל את תחומי "הקו הצהוב"; שיחות ישירות התקיימו בין נציגי חמאס לבין נציגי הממשל האמריקאי, לראשונה מאז הפסקת האש. הנציב העליון מטעם "מועצת השלום", ניקולאי מלדנוב, העריך כי ניתן להגיע להסדר לפירוק נשק חמאס, אך הזהיר כי נדרשות הבנות מהירות כדי לשמר את המומנטום; חמאס דחתה את טענות סגן נשיא ארה"ב וצה"ל על גידול בסיוע לרצועה, והאשימה כי ישראל ממשיכה להגביל הכנסת מזון, תרופות ודלק; רשימה המזוהה עם פתח קיבלה את מרבית הקולות בבחירות המקומיות בדיר אלבלח, הראשונות מאז שנת 2006. שוטרי חמאס ומאות מפקידי ממשל חמאס היו מעורבים בארגון ההצבעה ובאבטחתה; עימותים בין מנגנוני הביטחון של חמאס לבין המיליציות המתנגדות שהודיעו על פתיחת מבצע נגד חמאס; שני פיגועי דקירה בוצעו ביהודה ושומרון, ללא נפגעים. כוחות הביטחון הישראליים איתר מצבור מטענים בבית ספר באזור חברון; נמשכו אירועי הטרור היהודי ביהודה ושומרון; האיחוד האירופי והמדינות התורמות דחו את דרישת הרשות הפלסטינית לקבל סיוע חירום של 300 מיליון אירו. להמשך קריאה...

ב-16 באפריל 2026, הודיע נשיא ארה"ב טראמפ על הפסקת אש בין ישראל לבין לבנון למשך עשרה ימים. ב-22 באפריל 2026, מסר טראמפ כי הפסקת האש הוארכה בשלושה שבועות נוספים; עד הפסקת האש, המשיך צה"ל בתקיפות אוויריות נרחבות נגד מאות יעדי חזבאללה בדרום לבנון וסיכל מאות מפקדים ופעילים לצד המשך ביסוס מרחב ההגנה הקדמי בדרום לבנון. לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש, פעלו כוחות צה"ל להשמדת תשתיות טרור וסיכול מחבלים בתחומי מרחב ההגנה הקדמי ("הקו הצהוב") ותקפו תשתיות ומחבלים בתגובה להפרות מצד חזבאללה. ארבעה לוחמי צה"ל נהרגו בלחימה, שלושה מתוכם לאחר הפסקת האש; מתחילת הפסקת האש, פרסם חזבאללה 23 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד כוחות צה"ל בדרום לבנון ונגד יישובים בצפון ישראל בתגובה ל"הפרות" מצד ישראל. מרבית התקיפות בוצעו באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים. מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, הכריז כי הארגון ימשיך עם "התנגדות הגנתית" וכי הוא יגיב על "התוקפנות"; שגרירי ישראל ולבנון בארה"ב קיימו שתי פגישות ישירות, אחת מהן בנוכחות הנשיא טראמפ בבית הלבן. נשיא לבנון, ג'וזף עון, ובכירי הממשלה הגנו על ההחלטה לפתוח משא ומתן ישיר עם ישראל, בעוד מזכ"ל חזבאללה קאסם ובכירי הארגון הדגישו את התנגדותם הנחרצת והאשימו כי הממשלה מאפשרת את המשך "התוקפנות"; כוחות הביטחון בסוריה עצרו תא טרור של חזבאללה וסיכלו ניסיון לשגר רקטות לעבר שטח ישראל מדרום סוריה; הרשויות בלבנון מסרו כי לפחות 2,509 בני אדם נהרגו מאז תחילת המערכה ב-2 במרץ 2026 וכי יותר מ-121 אלף בני אדם עדיין שוהים במרכזים לעקורים. להמשך קריאה...

מאז מינויו של נעים קאסם למזכ"ל חזבאללה ב-29 באוקטובר 2024, הוא התבטא ביותר מחמישים נאומים, הצהרות ואיגרות, בהם התייחס בהרחבה למצבו של חזבאללה, למאבק של "ההתנגדות" מול ישראל וליחסים המורכבים בין הארגון לבין מוסדות מדינת לבנון, במיוחד על רקע ההחלטות נגד הארגון; נאומיו הראשונים של קאסם התאפיינו ברטוריקה הגנתית, שנועדה בעיקר להדגיש כי הארגון נמצא במגמת התאוששות ושיקום לאחר המהלומות הקשות שספג וכי הוא ממלא תפקיד חיוני בהגנה על לבנון. הוא גם הדגיש קאסם כי חזבאללה מוכן לתת למדינת לבנון את הלגיטימציה לפעול כדי לעצור את "התוקפנות" הישראלית ולשתף פעולה לגיבוש אסטרטגיית הגנה לאומית. עם זאת, המשך התקיפות הישראליות לאכיפת הפסקת האש מנובמבר 2024, לצד צעדי ההנהגה הלבנונית נגד הארגון הובילו להחרפת הרטוריקה מצד קאסם שכללה גם איום במלחמת אחים לצד איומים להגיב נגד ישראל; קאסם הקפיד בנאומיו להציג את חזבאללה כחלק ממאבק אזורי כולל נגד "פרויקט ישראל הגדולה". ככל שהממשל הלבנוני הקשיח את עמדותיו כלפי חזבאללה, הדגיש קאסם באופן מוצהר את החיבור של ארגונו לאיראן ול"ציר ההתנגדות"; כניסת חזבאללה למערכה לצד איראן ב-2 במרץ 2026 סיפקה לקאסם הזדמנות להצדיק את סיום נרטיב "הסבלנות" לצד הדגשת הקשר עם איראן והסלמת הרטוריקה כלפי ההנהגה הלבנונית בשל המשא ומתן הישיר מול ישראל. עם זאת, לאחר הפסקת האש השנייה ב-16 באפריל 2026, הוא ניסה לקדם את נרטיב הניצחון כדי לשלוח מסרים מתונים לכאורה על נכונות להידברות עם הממשל הלבנוני כדי להרחיק אותו מארה"ב ומישראל ולשנות את יחסו כלפי "ההתנגדות"; להערכתנו, התפתחות הרטוריקה והמגמות בנאומיו של מזכ"ל חזבאללה ממגננה למיליטנטיות משקפת את מדיניות הארגון מול ישראל, ככל הנראה בהשראה או הנחייה של איראן, ו"מתכתבת" עם המציאות המורכבת והמאתגרת שמלווה את נעים קאסם מאז כניסתו לתפקיד. עם זאת, ניכר כי גם לאחר החרפת הרטוריקה נגד הממשל הלבנוני והביקורת הנוקבת שהשמיע כלפיו, נמנע קאסם מ"שבירת הכלים" כדי לא להגביר את בידודו מבית. כניסת חזבאללה למערכה הנוספת נגד ישראל ב-2 במרץ 2026, בהוראת פטרונו האיראני, לוותה בהקצנת מסריו של קאסם, תוך התמקדות בהדגשת התנגדותו הנחרצת לכל מהלך מדיני של הסדרה מול ישראל שישפיע על עתידו של הארגון. להמשך קריאה...

מפקד כוח קדס, אסמאעיל קאא'ני, שיבח את מעורבות "ציר ההתנגדות" במערכה לצד איראן וציין כי הם ניהלו "מלחמה הרואית"; עד הפסקת האש באיראן ב-8 באפריל 2026, קיבלו החות'ים אחריות על ארבע תקיפות נגד ישראל באמצעות טילים בליסטיים, טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים. דווח כי שלושה טילים בליסטיים יורטו או נפלו בשטחים פתוחים ועל יירוט כלי טיס בלתי מאויש; המיליציות הפרו-איראניות בעיראק המשיכו בתקיפות באמצעות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים נגד בסיסים ומתקנים אמריקאיים בעיראק, במדינות המפרץ ובירדן עד הפסקת האש. המיליציות הודיעו כי לפחות שמונים מפקדים ופעילים נהרגו בתקיפות המיוחסות לארה”ב נגד בסיסי “הגיוס העממי” בעיראק במהלך המערכה; בכירים איראניים גינו בחריפות את תקיפות צה"ל בלבנון לאחר הפסקת האש בין איראן לארה"ב וטענו כי מדובר בהפרת ההבנות שהושגו עם ארה"ב. משמרות המהפכה והמיליציות של "ציר ההתנגדות" הזהירו כי המשך התקיפות יוביל לתגובה חריפה מצדם; מנהיג איראן, מג'תבא ח'אמנהאי, שלח מסר למזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, והדגיש את תמיכת איראן ב"התנגדות נגד האויב הציוני והאמריקאי". יועצו של מנהיג איראן הזהיר את ראש ממשלת לבנון כי התעלמות מתפקיד "ההתנגדות" תעמיד את לבנון בפני "סיכונים ביטחוניים בלתי הפיכים"; שר החוץ האיראני שוחח עם מחמד ראוף שיבאני, שגריר איראן שגורש מלבנון אך סירב להתפנות ממנה, ודן עמו בתקיפות הישראליות בלבנון ובהתפתחויות האחרונות במדינה; ארה"ב הציבה פרס של עשרה מיליון דולר עבור מידע על מקום הימצאו של מזכ"ל גדודי חזבאללה בעיראק. להמשך קריאה...