מדינות המערב

מתחילת חודש דצמבר 2024 (ועד 25 בדצמבר 2024, נכון לשעה 9:30 בבוקר), קיבל הדובר הצבאי של החות'ים, יחיא סריע, אחריות על 21 תקיפות נגד ישראל באמצעות כטב"מים וטילים בליסטיים, מתוכן שש תקיפות בשיתוף פעולה עם ההתנגדות האסלאמית בעיראק. מדובר במספר התקיפות החודשי הגבוה ביותר מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל". חלק מהטילים והכטב"מים גרמו לנזקים כבדים בישראל; ב-19 בדצמבר 2024, בתגובה לעלייה במספר התקיפות, ביצע חיל האוויר הישראלי תקיפה שלישית נגד יעדים של החות'ים בתימן, לראשונה גם באזור הבירה צנעאא'. בין השאר, הותקפו תחנות כוח ומכלי דלק ונפט ודווח על תשעה הרוגים; החות'ים גם הסלימו את התקיפות נגד כלי שיט צבאיים ואזרחיים אמריקאיים בים האדום, במקביל לירידה בתקיפות נגד כלי שיט שאינם אמריקאיים. ארה"ב ביצעה תקיפות אוויריות נגד מתקני פיקוד ושליטה ונגד מחסני טילים תת-קרקעיים; מנהיג החות'ים ובכירי השלטון הכריזו כי על אף התקיפות הישראליות והאמריקאיות, הם ימשיכו את התקיפות נגד ישראל במסגרת התמיכה בפלסטינים. לטענתם, הם לא יפסיקו עד לסיום המלחמה ברצועת עזה; להערכתנו, החות'ים שואפים להגביר את תקיפותיהם נגד ישראל, כולל באמצעות הכנסת אמצעי לחימה חדשים, כדי למצב את עצמם כזירה הפעילה המובילה של "ציר ההתנגדות" על רקע הפסקת האש בלבנון ועצירת התקיפות של המיליציות הפרו-איראניות בעיראק. על אף שהחות'ים קושרים בין המשך התקיפות לבין המלחמה ברצועת עזה, להערכתנו הם צפויים להמשיך בפעילות אלימה בטיעונים אחרים כדי לשמר את מעמדם כלפי חוץ וכלפי פנים. עם זאת, שיתוף פעולה בינלאומי בהובלת ארה"ב, שישלב לחץ כלכלי וצבאי שיכלול בין השאר תקיפות ממוקדות נגד היכולות הצבאיות של החות'ים, עשוי להקשות עליהם להמשיך בפעילותם לאורך זמן. להמשך קריאה...

בנובמבר 2024, הוגש בגרמניה כתב אישום נגד ארבעה חשודים בחברות בחמאס בגין הפעלת מחסני נשק עבור חמאס באירופה ותכנון פיגועים נגד מטרות ישראליות, יהודיות ומערביות בגרמניה; ביולי 2024, הורה משרד הפנים בגרמניה על סגירת המרכז האסלאמי בהמבורג אחרי שהתגלו ראיות כי במשך שנים הוא שימש כזרוע ישירה של איראן וחזבאללה במדינה; שני המקרים מספקים עדות להמשך הנוכחות של חמאס וחזבאללה באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, על אף הניסיונות של הרשויות לצמצם או למנוע את פעילותם, במיוחד לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 נגד ישראל; גרמניה, בדומה למדינות נוספות באירופה, הילכה תמיד על חבל דק שבין המלחמה בטרור, המחויבות לקליטת מהגרים והשמירה על זכויות אדם. בשל כך, היא נמנעה במשך שנים מלהגדיר את חמאס ואת חזבאללה כארגוני טרור ולהוציא אותם מחוץ לחוק ואפשרה לארגונים ולאגודות צדקה לגייס כספים עבור פעילות הטרור שכוונה גם נגד אזרחים גרמנים; בשנת 2020, הפסיקה גרמניה את ההפרדה שיצר האיחוד האירופי בין הזרוע הצבאית לבין הזרוע המדינית לכאורה של חזבאללה והכריזה על חזבאללה כעל ארגון טרור. מהלך דומה נגד חמאס ננקט רק בנובמבר 2023, על אף שהתנועה כולה הוגדרה כארגון טרור על ידי האיחוד האירופי מאז 2014; דו"ח של המשרד הפדרלי הגרמני לשמירה על החוקה BfV)) מאוקטובר 2024 התריע כי מלבד פעולות של יחידים בשל מניעים אנטישמיים, ההסלמה במזרח התיכון גם מהווה איום על מטרות יהודיות וישראליות בשל היערכות מבצעית של שלוחי איראן או חזבאללה או מצד חמאס; להערכתנו, רשויות אכיפת החוק בגרמניה צפויות להמשיך במאמצים לסכל את פעילותם של חמאס וחזבאללה בתחומי המדינה, כחלק ממאמץ אירופי גובר לצמצם את הסיכון מצד שלוחי איראן. עם זאת, הסיכון מצד חמאס וחזבאללה צפוי להישאר גבוה עבור אירופה בכלל, וגרמניה ופרט. להערכתנו, מעצר פעילי חמאס והחשיפה של מחסני הנשק יכולים להצביע על שינוי באופן הפעילות באירופה של התנועה, שעד כה נמנעה מביצוע פיגועים בחו"ל והתמקדה בגיוס כספים ובקידום המשנה שלה בקרב ארגוני החברה האזרחית. להערכתנו, גם חזבאללה עלול להפעיל תשתיות שלו שככל הנראה עדיין קיימות בגרמניה כדי לנסות ולפגוע במטרות ישראליות ויהודיות, הן כנקמה על הריגת חסן נצראללה ובכירי הארגון והן כחלק מתגובה איראנית אפשרית על התקיפה הישראלית באיראן באוקטובר 2024. חמאס וחזבאללה יכולים גם לנצל את ההקצנה בקהילות המהגרים המוסלמים באירופה, כפי שבא לידי ביטוי בתקיפת אוהדי הכדורגל הישראלים באמסטרדם בנובמבר 2024, כדי לבנות מאגר תמיכה שישמש אותן להפצת המשנה האנטי-ישראלית והאנטישמית, ואף לביצוע פיגועים. להמשך קריאה...

מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל" עוררו ברחבי העולם את גל האנטישמיות ושנאת היהודים הגדול ביותר מאז תום מלחמת העולם השנייה. התופעה באה לידי ביטוי גם בעולם הערבי-אסלאמי, החל מחברות "ציר ההתנגדות", כדוגמת איראן, חמאס והחות'ים, ועד מדינות סוניות "מתונות" כדוגמת תורכיה וקטר; גילויי האנטישמיות בעולם האסלאמי הופיעו במאמרים וקריקטורות בעיתונות, בהתבטאויות של גורמים בעלי השפעה ציבורית דתית ופוליטית וברשתות חברתיות, שם הופיעו קריאות מפורשות לפגיעה ביהודים. הביטויים האנטישמיים כללו שילוב של מוטיבים אנטי-יהודיים שהופיעו בכתבים האסלאמיים המסורתיים עם מוטיבים אנטישמיים אירופיים "קלאסיים" בהשראת "הפרוטוקולים של זקני ציון"; ההצלחה חסרת התקדים של מסע ההרג וההתעללות שביצעו מחבלי חמאס ביישובי הנגב המערבי ב-7 באוקטובר 2023, היוותה את הפעם הראשונה בה ניתן היה להבין את תופעת שנאת היהודים בחמאס לעומקה ולחוש אותה בפועל בכל אכזריותה; מטרות המחקר הנוכחי הן להצביע על השורשים ההיסטוריים והדתיים של האנטישמיות בעולם האסלאמי, להצביע על מוקדים חשובים בהפצת האנטישמיות בתקופה הנוכחית, ולהדגים את התכונות המיוחסות ליהודים בהסתה האנטישמית הזו; להערכתנו, כל עוד המערכה הצבאית ברצועת עזה נמשכת, יחד עם ההאשמות הפלסטיניות כי ישראל מבצעת "רצח עם", גילויי האנטישמיות האסלאמית צפויים להימשך בעוצמה גבוהה כפי שהיה מאז ה-7 באוקטובר 2023. על אף שגילויי האנטישמיות בעולם הערבי-אסלאמי נותרו בעיקר בתקשורת וברשתות החברתיות, ההתפרעויות של פרו פלסטינים בהולנד, רבים מהם מוסלמים, נגד אוהדי הכדורגל הישראלים ב-8-7 בנובמבר 2024 מראות כי יש סכנה שהאנטישמיות האסלאמית תוביל גם לגילויי אלימות ככל שהעימות יימשך. עם זאת, גם סיום המערכה ברצועת עזה אינו מבטיח ירידה מחודשת בהיקפי האנטישמיות האסלאמית, כאשר הנרטיב שחמאס והפלסטינים מקדמים סביב מלחמת "חרבות ברזל" והשלכותיה עשויים להשאיר את גילויי האנטישמיות בהיקפים גבוהים לאורך זמן, גם לאחר שתושג הפסקת אש. להמשך קריאה...

ב-10 במאי 2024 אישרה העצרת הכללית של האו"ם ברוב של 143 מדינות, הצעת החלטה להעניק לרשות הפלסטינית זכויות נוספות באו"ם. כמו כן אישרה לרשות להגיש פעם נוספת את הבקשה להתקבל כחברה מלאה למועצת הביטחון של האו"ם. משמעות ההחלטה היא שנציגי הרשות הפלסטינית, שמאז שנת 2012 הייתה במעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", יוכלו מעתה להשתתף בדיוני העצרת הכללית, להעלות הצעות לדיונים ולהשתתף בפורומים של ארגונים ובוועדות האו"ם ובתהליכי בחירת הנציגים בוועדות השונות של האו"ם. מדובר במהלך תקדימי ושנוי במחלוקת, שכן לא ברור אם בסמכות העצרת הכללית להעניק לרשות הפלסטינית, המוגדרת כמשקיפה, זכויות של מדינה חברה מלאה באו"ם. בהקשר זה יוזכר כי רק מועצת הביטחון של האו"ם יכולה להכיר במדינה כחברה, ובאפריל 2024 ארה"ב הטילה וטו על הצעה לשדרג את הרשות הפלסטינית למעמד של חברה. אין ספק שההצבעה בעצרת הכללית מהווה הישג מדיני משמעותי עבור הרשות הפלסטינית. השגת רוב בהצבעה בעצרת הכללית, והצבעת מדינות כדוגמת צרפת בעד הצעת ההחלטה, מעידה על הקונצנזוס הרחב הקיים בימים אלה בקרב מדינות העולם לגבי הצורך בהכרה במדינת פלסטין. צעד זה עשוי גם לקדם הכרה במדינה פלסטינית על בסיס בילטראלי, כולל מצד מדינות חברות האיחוד האירופי. מהלך זה גם מאתגר את מדיניות ארה"ב כלפי הסוגיה הפלסטינית לאחר שנעשה ניסיון לעקוף את הווטו שהיא הטילה על הצעת ההחלטה במועצת הביטחון ואל מול האפשרות שהנושא יועלה שוב לדיון במועצת הביטחון.  להמשך קריאה...

נמשכת פעילות כוחות צה"ל ברחבי רצועת עזה בשלושה מוקדים מרכזיים: בית החולים אלשפאא' בעיר עזה, מרכז הרצועה: שם פשטו הכוחות על מעבדה לייצור רחפנים, ובאזור ח'אן יונס במערב העיר ובכפר אלקרארה. ב-25 במרץ 2024 בוצע, לראשונה מזה חודשיים, ירי שמונה רקטות משטח הרצועה לעבר העיר אשדוד, הזרוע הצבאית של חמאס קיבלה אחריות על השיגור. למרות התגמשות מצד ישראל בנושא האסירים וחזרת התושבים לצפון הרצועה, הודיעה חמאס כי היא דוחה את ההצעה האחרונה של ארה"ב במשא ומתן. מועצת הביטחון של האו"ם העבירה הצעת החלטה הקוראת להפסקת אש ולשחרור כל החטופים ללא תנאים. נמשכים המבצעים להכנסת סיוע הומניטארי ברחבי הרצועה. תפילת יום שישי השני של חודש רמצ'אן בהר הבית עברה בשקט יחסי. דווח על 120 אלף מתפללים שהגיעו למקום. השבוע בוצעו ארבעה פיגועים. לוחם צה"ל נהרג בפיגוע בצומת הפרסה (מערבית לראמאללה). נחשפה הברחת אמצעי לחימה מאסיבית מאיראן ליהודה ושומרון, שבוצעה בהכוונת פעיל מלבנון. בכירי הרשות ממשיכים בפעילותם להפסקת המלחמה ברצועת עזה. להמשך קריאה...

מאז מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר ותחילת מלחמת “חרבות ברזל” מתקיימות בבלגיה ובהולנד, בדומה לרבות ממדינות האיחוד האירופי, הפגנות פרו פלסטיניות נגד ישראל, בהן נשמעות קריאות להפסקת אש ולהפסקת התמיכה בישראל לצד סיסמאות אנטי ישראליות. ההפגנות בבלגיה ובהולנד מאורגנות בשיתוף פעולה בין הקהילות הפלסטיניות המקומיות ובין ארגוני סולידריות המבוססים על ארגוני שמאל, ארגונים אנטי ממשלתיים, ארגוני סטודנטים, תנועות אנרכיסטיות, ואף מפלגות פוליטיות. יש לציין שבלגיה והולנד, כמדינות חברות באיחוד האירופי, מגדירות את תנועת חמאס בכללותה (הזרוע הצבאית והזרוע המדינית), כארגון טרור, ומיישמות את הסנקציות שנקבעו על ידי מוסדות האיחוד האירופי נגדה. להלן סקירה של הארגונים המרכזיים המובילים את המחאה במדינות אלה. להמשך קריאה...