מאבק בטרור

בלילה שבין 2-1 במרץ 2026, שיגר חזבאללה רקטות לעבר צפון ישראל, לראשונה מאז הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב-27 בנובמבר 2024. כעבור יממה, לאחר סדרת תקיפות ישראליות ברחבי לבנון, הודיע חזבאללה באופן רשמי על כוונתו להמשיך במערכה נגד ישראל והחל בתקיפות נגד יעדים צבאיים ואזרחיים בתוך ישראל ונגד כוחות צה"ל בדרום לבנון. מאז תחילת המערכה, קיבל חזבאללה אחריות על יותר מ-280 תקיפות באמצעות רקטות, טילים, כלי טיס בלתי מאוישים ואמצעי לחימה נוספים; בכירי חזבאללה הציגו את המערכה החדשה כמהלך "הגנתי" שהגיע בתגובה לתקיפות הישראליות שנמשכו מאז הפסקת האש וטענו כי לא נותרה להם ברירה מאחר שנכשלו מאמצי הממשלה הלבנונית לעצור את "התוקפנות"; בחזבאללה הבהירו כי התנאים לעצירת הלחימה הם הפסקת התקיפות הישראליות ונסיגת כוחות צה"ל משטח לבנון, שחרור הלבנונים שמוחזקים בידי ישראל והחזרת העקורים לבתיהם בדרום לבנון. לצד זאת, הודגש כי הארגון רוצה לשוב ל"משוואת ההרתעה" (בראייתו), שהייתה תקפה מול ישראל עד כניסת חזבאללה ל"מערכת התמיכה ברצועת עזה" ב-8 באוקטובר 2023; מזכ"ל חזבאללה הכריז כי הם הפיקו את הלקחים מהמערכה הקודמת נגד ישראל וכי הם עברו ללחימה מבוזרת המבוססת על גרילה נגד כוחות צה"ל; בחזבאללה  גם ניצלו את פתיחת המערכה המחודשת כדי להקשיח עמדות מול מדיניות ממשלת לבנון לפירוק הארגון מנשקו; איראן וחזבאללה אישרו כי הם מבצעים תקיפות משולבות ומתואמות של שיגורי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים; במקביל למערכה הצבאית, חזבאללה מנהל גם מערכה תודעתית רחבה שנועדה להעצים את תחושת האיום בקרב הציבור הישראלי, לחזק את תדמית הארגון, בין השאר כ"מגן לבנון" בזירה הלבנונית והאזורית, וליצור רושם של יוזמה ושליטה במערכה; להערכתנו, אופי הפעילות של חזבאללה מתחילת המערכה הנוכחית מעידה על יכולת שליטה ופיקוד שמאפשרת לארגון להוציא לפועל תקיפות משולבות, הן של יחידות שפרוסות באזורים שונים בלבנון והן בתיאום עם איראן, וכן על יכולת לנהל הסלמה מבוקרת ומדורגת של הלחימה. כמו כן, הפעלת חוליות מבוזרות ושילוב בין חיכוך קרקעי לבין ירי מרחוק מאפשרים לחזבאללה לשמר רציפות מבצעית גם תחת תקיפות ישראליות מתמשכות ולפזר את מוקדי הפעילות לאורך הגבול. תקריות החיכוך מול כוחות צה"ל בדרום לבנון גם מעידים על מגבלות הפעולה והיכולת של ממשלת לבנון אחרי שצבא לבנון טען כי הוא הצליח להשיג שליטה מבצעית מדרום לליטאני כחלק מיישום מונופול המדינה על הנשק. נראה שחזבאללה ימשיך בהפעלת כוח מבוקרת תוך תיאום עם איראן וישאף לסיים את סבב הלחימה הנוכחי בהסדרה זמנית שתאפשר לו לשקם את יכולותיו, ולהמשיך בהתנגדותו לפירוק הארגון  מנשקו. להמשך קריאה...

צה"ל המשיך בתקיפות באיראן ובלבנון נגד פעילים ותשתיות של כוח קדס שסייעו למימון ולהתעצמות של חזבאללה וארגוני טרור נוספים שפועלים נגד ישראל. איראן טענה כי ארבעה פעילי כוח קדס שסוכלו בבירות היו דיפלומטים; בשל איומי צה"ל, דווח כי עשרות פעילי משמרות המהפכה עזבו את לבנון, אולם שגריר איראן בבירות טען כי הנציגות הדיפלומטית פועלת כרגיל וכי רק בני משפחות הדיפלומטים ו"קבוצת איראנים שמתגוררים בלבנון" עזבו את בירות; החות'ים עדיין לא התערבו במערכה בין איראן לבין ישראל וארה"ב, אולם מנהיג התנועה מסר כי הם מוכנים לפעולה בהתאם להתפתחויות האזוריות; המיליציות הפרו-איראניות בעיראק קיבלו אחריות על כמאה תקיפות באמצעות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים נגד בסיסים ומתקנים אמריקאיים בעיראק, בירדן ובמדינות המפרץ. דובר אחת המיליציות טען כי יש תיאום מלא בין כל גופי "ציר ההתנגדות" במזרח התיכון לגבי הפעלת הכוחות מול ישראל וארה"ב. דווח כי חלק מהמיליציות חוששות כי המשך התקיפות יוביל לתגובה אמריקאית נרחבת נגדן.  להמשך קריאה...

על רקע המערכה באיראן, נמסר כי הוקפאו השיחות על יישום השלב השני של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, כולל בסוגיית פירוק חמאס מנשקה. חבר ועדת הטכנוקרטים לניהול רצועת עזה הודה כי הם לא יכולים לקדם דבר בנסיבות הקיימות; כוחות צה"ל המשיכו בפעילות במרחב "הקו הצהוב" ברצועת עזה והשמידו חמישה תוואים תת-קרקעיים ומשגרים שכוונו לעבר מדינת ישראל; מתאם פעולות הממשלה בשטחים האשים את חמאס בהשתלטות על סחורות והעלאות מחירים על אף חידוש הכנסת משאיות הסיוע דרך המעברים לרצועת עזה; חמאס ניצלה את העיכוב בפעילות ועדת הטכנוקרטים וכוחות הביטחון החדשים כדי להמשיך בביסוס משילות ביטחונית ואזרחית ברצועת עזה; ברשות הפלסטינית גינו את מותם של תושבים פלסטינים בהתפרעויות של מתיישבים יהודים, בחמאס קראו "להתעמת עם כנופיות המתנחלים". להמשך קריאה...

ב-2 במרץ 2026, חידש חזבאללה את התקיפות נגד ישראל כתגובה על המערכה בין ישראל לאיראן שנפתחה ב-28 בפברואר 2026. כוחות צה"ל ביצעו תקיפות אוויריות נגד יעדי חזבאללה ברחבי לבנון וסיכלו מפקדים ופעילים לצד בכירים בכוח קדס האיראני ומפקדים בארגוני טרור פלסטיניים שפועלים בלבנון. כמו כן, כוחות צה"ל תפסו שטחים שולטים נוספים בדרום לבנון ופעלו לאיתור ולהשמדת תשתיות טרור. פורסמו הודעות פינוי לכל תושבי דרום לבנון והשכונות באלצ'אחיה אלג'נוביה בבירות. שני לוחמי צה"ל נהרגו בלחימה; חזבאללה קיבל אחריות על 124 תקיפות נגד יעדים אזרחיים, צבאיים וביטחוניים בישראל ונגד כוחות צה”ל בדרום לבנון באמצעות רקטות, טילים וכלי טיס בלתי מאוישים, כולל שיגור ראשון של רקטות לעבר מרכז ישראל מאז הפסקת האש בנובמבר 2024. הארגון תקף את נהריה וקריית שמונה לאחר שפרסם "הודעות פינוי" לתושבים. חזבאללה לא עדכן על מספר הנפגעים בשורותיו, אולם לפי הערכות בלתי רשמיות, יותר ממאה פעילים נהרגו; מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, טען כי המערכה החדשה היא תגובה ל"תוקפנות" מצד ישראל וארה"ב ובשל "הפרות" הסכם הפסקת האש והאשים את ממשלת לבנון בהחלשת מעמד המדינה וכניעה לדרישות חיצוניות. פרשן המקורב לחזבאללה טען כי כל הסדר חייב לכלול חזרה למצב שלפני 8 באוקטובר 2023, כאשר חזבאללה החל "לסייע" לחמאס; ההנהגה הלבנונית הכריזה כי תיישם את ההחלטה על איסור הפעילות הצבאית והביטחונית של חזבאללה והטילה על הארגון את האחריות להסלמה החדשה. כמו כן, הממשלה הורתה על סילוק כל פעילי כוח קדס מלבנון וקבעה כי אזרחי איראן יידרשו לוויזה כדי לבקר במדינה; צבא לבנון נסוג מעמדות בדרום לבנון והקים מחסומים כדי למנוע מעבר של פעילי חזבאללה ואמצעי לחימה מדרום לליטאני. דווח כי בית המשפט הצבאי שחרר פעילי חזבאללה עצורים בעקבות לחץ כבד מצד הארגון; הרשויות הלבנוניות מסרו כי קרוב ל-400 בני אדם נהרגו מאז תחילת התקיפות הישראליות וכי יותר מחצי מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם. ראש הממשלה הלבנוני הדגיש כי המדינה מחויבת לספק מקלט לכל העקורים; יוניפי"ל האשים את ישראל ואת חזבאללה בהפרת החלטה 1701 ומסר כי שלושה מאנשיו נפצעו בתקרית ירי לעבר אחד ממוצבי הכוח. להמשך קריאה...

במהלך פברואר 2026, נמשך יישום הפסקת האש ברצועת עזה, בעוד שנמשכה פעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון. הפסקת האש בין ישראל לבין חזבאללה נותרה על כנה, על אף תקיפות צה”ל נגד יעדי חזבאללה. ב-28 בפברואר 2026, החלה מערכה צבאית בין ישראל וארה"ב לבין איראן, אולם ארגוני "ציר ההתנגדות" לא פעלו נגד ישראל ביממה הראשונה; רצועת עזה: נמשך יישום הפסקת האש שנכנסה לתוקפה ב-10 באוקטובר 2025. כוחות צה”ל תקפו חשודים שחצו את "הקו הצהוב" וסיכלו פעילי טרור בתגובה להפרות הפסקת האש, בהם מפקדים בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין ומעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. פורסמו שמותיהם של מפקדים ופעילי טרור שנהרגו במהלך המלחמה. לא שוגרו רקטות לשטח ישראל; ישראל, יהודה ושומרון: לא בוצעו פיגועים. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול ומנע ברחבי יהודה ושומרון. בנוסף, סוכלו פיגועים שתוכננו על ידי אזרחים ערבים-ישראלים, בהם קטינים; לבנון: צה”ל המשיך בתקיפות נגד ניסיונות חזבאללה להפר את הבנות הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב-27 בנובמבר 2024 ונגד ניסיונות השיקום של הארגון. בנוסף, סוכלו שני פעילי חמאס במחנה הפליטים עין אלחלוה ושני פעילי הג'האד האסלאמי בפלסטין בגבול לבנון-סוריה ונתפס בכיר בארגון אלג'מאעה אלאסלאמיה; כוחות צה"ל המשיכו לפעול בדרום סוריה, אותר מחסן אמצעי לחימה של אלג'מאעה אלאסלאמיה; החות’ים נמנעו מתקיפות נגד ישראל ונגד כלי שיט, בהתאם להחלטתם מאז תחילת הפסקת האש ברצועת עזה.   להמשך קריאה...

ב-28 בפברואר 2026, פתחו ישראל וארה"ב במתקפה צבאית משולבת נגד איראן, במהלכה נפגעו למעלה מ-1,500 מטרות צבאיות, ביטחוניות ושלטוניות של המשטר. במכת הפתיחה נהרגו בכירים בצמרת האיראנית, ובראשם המנהיג העליון ח'אמנהאי, מזכיר "מועצת ההגנה העליונה", ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים, שר ההגנה ומפקד משמרות המהפכה; במסגרת תקיפות צה"ל באיראן ובלבנון, סוכלו בכירים בכוח קדס שהיו אחראים לקשר מול חזבאללה וסייעו להתעצמות הארגון; נטען כי נותק הקשר בין הבכירים האיראניים האחראים על הטיפול ב"תיק הפלסטיני" לבין חמאס, הג'האד האסלאמי בפלסטין ופלגים פלסטיניים נוספים; דווח כי הנהגת החות'ים ממשיכה לעקוב אחרי ההתפתחויות לפני שתקבל החלטה אם להצטרף ללחימה לצד איראן; המיליציות הפרו-איראניות בעיראק קיבלו אחריות על כמאה תקיפות באמצעות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים נגד בסיסים ומתקנים אמריקאיים בעיראק, בירדן ובמדינות המפרץ. להמשך קריאה...