מאבק בטרור

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (11-3 באוגוסט 2026)

בחמאס גינו את הודעת "מועצת השלום" שקיבלה את עמדת ישראל לגבי פירוק נשק "ההתנגדות" וקראו לאלץ את ישראל להפסיק את "התוקפנות" וליישם את ההתחייבויות שלה. דווח כי יישום "מפת הדרכים" צפוי להימשך 210 ימים ולהתבצע בחמישה שלבים; כוחות הביטחון של חמאס טענו שסיכלו ניסיונות של המיליציות "משתפות הפעולה עם ישראל" לחטוף תושבים פלסטינים; מנהיג חמאס, ח'ליל אלחיה, קיבל שיחת ברכה מנשיא איראן על בחירתו לתפקיד ונועד עם ראש המודיעין התורכי; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור נרחבת ביהודה ושומרון והרסו את ביתו של מבצע פיגוע הירי בכפר תל; "שיירת סיוע" מטעם ארגון תורכי עם יותר מ-500 משתתפים מנסה להתקדם דרך היבשה מכיוון מזרח לעבר שטחי הרשות הפלסטינית.
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (10-4 באוגוסט 2026)

הלחימה בדרום לבנון עלתה מדרגה השבוע בעקבות פיצוץ מטען במג'דל זון שבו נהרגו שני לוחמי צה"ל וארבעה נפצעו קשה, אירוע שהוביל להרחבת פעילות צה"ל במרחב, להודעת פינוי חריגה באלמנצורי ולתקיפת תשתיות חזבאללה. במקביל, הסבב השביעי של המשא ומתן הישיר ברומא הסתיים ללא פריצת דרך בסוגיות הליבה בשל מחלוקות עמוקות על התניית הרחבת "אזורי הפיילוט" בפירוק תשתיות הארגון ברכס עלי אלט'אהר, אך נרשמה התקדמות מסוימת בסוגיות הגבול, העצורים ומנגנוני היישום, לצד בחינת כוח בינלאומי חדש בהובלת איטליה ואירופה לתצפית ופירוז. במישור הפוליטי והאזורי, ראש ממשלת לבנון נואף סלאם תקף בחריפות את חזבאללה על הפגיעה בריבונות המדינה בעוד הארגון דורש לנתק את המגעים, כאשר ברקע מדווח על מגעים ראשוניים בין חזבאללה למשטר הסורי החדש, סיכול הברחות אמל"ח בגבול, ומשבר הומניטרי מתמשך של מאות אלפי עקורים לבנונים שאינם יכולים לשוב לבתיהם ההרוסים.
להמשך קריאה...

מבט לאיראן ולציר השיעי (29 ביולי – 5 באוגוסט 2026)

מאמרים בתקשורת האיראנית הדגישו את חשיבותם הגוברת של שלוחיה האזוריים של הרפובליקה האסלאמית במסגרת תפיסת "התלכדות הזירות" לנוכח המשך ההסלמה מול ארה"ב ובעלות בריתה; איראן הביעה התנגדות פומבית לפירוק חמאס מנשקו על רקע הכרזת "מועצת השלום" על ההסכם שגובש ברצועת עזה. דווח כי טהראן גם ניסתה לשכנע את חמאס לדחות את ההסכם; שר החוץ האיראני ביקר בעיראק במסגרת טקסי העלייה לרגל למקומות הקדושים לשיעה והצהיר כי היחסים בין שתי המדינות נמצאים במצבם הטוב ביותר; המיליציות הפרו-איראניות בעיראק דרשו מהממשלה להגיב על התקיפות האמריקאיות-סעודיות בשטח המדינה והבהירו כי הן מתכוונות להגדיל את מאגרי הנשק שלהן לנוכח המתיחות; מנהיג החות'ים טען כי ישראל "מתכננת להרוס" חלק ממסגד אלאקצא; החות'ים קיבלו אחריות על פגיעה במכלית נפט סעודית במסגרת יישום "המצור הימי".
להמשך קריאה...

מבט חודשי לטרור – יולי 2026

במהלך יולי 2026, הפסקת האש ברצועת עזה נותרה על כנה במקביל להמשך הסיכולים של פעילי טרור; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון על רקע עלייה בפיגועים; בלבנון נשמרה הפסקת האש בין ישראל לבין חזבאללה במקביל לפעילות צה"ל במרחב הביטחוני; כוחות צה"ל המשיכו לפעול בדרום סוריה תוך חיכוך גובר עם התושבים; חשד שהמיליציות הפרו-איראניות בעיראק ביצעו תקיפות לשטח ישראל.
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (27 ביולי – 4 באוגוסט 2026)

סבב שיחות נוסף בין לבנון לבין ישראל נפתח ב-4 באוגוסט 2026 ברומא. המשלחת הלבנונית תתמקד בעצירת התקיפות הישראליות ובקידום נסיגות נוספות של צה"ל בדרום לבנון; צבא לבנון המשיך לבסס את שליטתו בעיירה זוטר אלע'רביה במסגרת יישום "אזורי הפיילוט", אולם טען כי יש מגבלות משפטיות שמונעות חיפושים בבתים פרטיים והאשים כי התקיפות הישראליות מקשות על מילוי משימותיו; נשיא לבנון עון ויו"ר הפרלמנט ברי נועדו אחרי תקופה ממושכת ודנו ביישום הסכם המסגרת ובגיבוש עמדה אחידה לקראת השיחות עם ישראל; מזכ"ל חזבאללה דרש מהרשויות הלבנוניות להפסיק את המשא ומתן כי הן "רק מוותרות לישראל" ואינם לוחצים לעצור את התקיפות, וטען כי מזכר ההבנות בין איראן לבין ארה"ב הוא הדרך היחידה להשיג נסיגה ישראלית מלאה מדרום לבנון. הוא גם הביע נכונות לפגישה עם ההנהגה הסורית; כוחות צה"ל השמידו תשתיות תת-קרקעיות מרכזיות של חזבאללה ברכס הבופור והמשיכו באיתור אמצעי לחימה וסיכול מחבלים במרחב הביטחוני. קצין צה"ל נפצע בהיתקלות ורחפן נפץ שוגר לעבר כלי הנדסי של צה"ל, אולם בחזבאללה המשיכו להימנע מקבלת אחריות על תקיפות; חמישה חיילים לבנונים נפצעו מפיצוץ מטען שלפי החשד הונח על ידי חזבאללה; הערכות בלבנון כי חזבאללה מתמודד עם שחיקה לוגיסטית ופיננסית שמקשה על בניין הכוח על אף מעורבות איראנית בשיקום היכולות; בצל ביקור נשיא לבנון בתורכיה, דווח כי אנקרה מעוניינת להשתלב בכוח רב-לאומי עתידי שיוצב בדרום לבנון לאחר סיום מנדט יוניפי"ל.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (28 ביולי – 3 באוגוסט 2026)

נשיא ארה"ב טראמפ ו"מועצת השלום" הודיעו על הסכם ליישום "מפת הדרכים" על השלב השני של הפסקת האש, ובמרכזו אחסון הנשק הכבד של חמאס והפלגים החמושים ללא ויתור על נשק אישי לצד נסיגת צה"ל מהרצועה וכניסת הוועדה הפלסטינית לניהול הרצועה וכוח הייצוב הבינלאומי; בחמאס הדגישו כי הם "ויתרו" כדי להפסיק את "התוקפנות", אך התנועה תמשיך בפעילות פוליטית ולאומית למען "שחרור כל האדמות שלנו מהכיבוש בכל המישורים". בג'האד האסלאמי בפלסטין הסתייגו מנוסח ההסכם; כוחות צה”ל המשיכו בפעילות בתחומי “הקו הצהוב” ובאזורים נוספים ברצועת עזה, השמידו מחסני אמצעי לחימה, חלקם ליד מסגד ובית חולים, וסיכלו מחבלים בחמאס ובארגוני טרור נוספים, בהם מעורבים בפלישה לישראל ב-7 באוקטובר 2023. הפלסטינים דיווחו על הסלמה בפעילות צה"ל לאחר ההודעה על ההגעה להסכם על "מפת הדרכים"; ראש הלשכה החדש של חמאס, ח'ליל אלחיה, נועד עם שר החוץ התורכי ושוחח עם ראש ממשלת קטר; הרשויות בארה"ב הודיעו כי מנהל של ארגון צדקה נעצר בבריטניה בחשד למימון חמאס; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו פעילות סיכול התקפית נרחבת ביהודה ושומרון, עצרו יותר מ-200 מבוקשים וחשודים והחרימו כלי נשק ואמצעי לחימה; אש"ף הקים מרכז למעקב ותיעוד של "הפרות" ישראליות עבור הליכים במוסדות משפט בינלאומיים ותחקירים אקדמיים ועיתונאיים.
להמשך קריאה...

מאבק בטרור

אחד האתגרים של מדינות העולם ובכללן ישראל הוא המאבק בטרור. מעבר למאבק הצבאי בטרור מתבצע המאבק במספר דרכים נוספות ביניהן פגיעה במימון, חקיקה, נקיטת צעדים מדיניים וכלכליים לניתוק הארגון מתומכיו, חדירה לארגונים כדי לחשוף אותם מבפנים ועוד. כמו כן מתנהלת מערכה מדינית והסברתית נגד הארגונים עצמם והמדינות התומכות בטרור.

במאבק בטרור מעורבות ישויות רבות ובכלל זה גופים צבאיים, גופי ביטחון פנים, גורמי אכיפה וביטחון, גופים משפטיים וכלכליים. במדינות רבות הוקמו יחידות ייעודיות למאבק בטרור שתפקידן לבצע פעולות מנע ולנהל את המאבק בטרור בעת אירועים.

גם המדע והטכנולוגיה יכולים לסייע במאבק בטרור שכן סביבת הטרור העולמי משתנה וארגוני הטרור הופכים מתוחכמים יותר ויותר כשהם מנצלים את חידושי הטכנולוגיה לטובתם. זירה אשר מרכזיותה במאבק בטרור הולכת וגוברת היא זירת הסייבר הן בתחום ההגנתי והן בתחום ההתקפי.

בישראל נחקק חוק המאבק בטרור, התשע”ו-2016. מטרת החוק לתת בידי רשויות המדינה כלים מתאימים בתחום המשפט הפלילי והציבורי, לשם התמודדות עם איומי הטרור שבפניהם ניצבת מדינת ישראל, חוק מאבק בטרור קובע ענישה מחמירה למחבלים ואלה החברים בארגוני טרור. כן קובע החוק ענישה לאנשים המביעים תמיכה בטרור או הזדהות עם ארגון טרור. החוק מסדיר את נושא ההכרזה על ארגון כארגון טרור ואת השימוש במעצר מנהלי. בנוסף להחמרת ענישה על עבירות טרור, החוק מחליף תקנות רבות שהיו חלק מתקנות ההגנה (שעת חירום). החוק אושר בכנסת ביוני 2016, ונכנס לתוקף ב-1 בנובמבר 2016.