מאבק בטרור

מבט לאיראן ולציר השיעי (11-4 במרץ 2026)

צה"ל המשיך בתקיפות באיראן ובלבנון נגד פעילים ותשתיות של כוח קדס שסייעו למימון ולהתעצמות של חזבאללה וארגוני טרור נוספים שפועלים נגד ישראל. איראן טענה כי ארבעה פעילי כוח קדס שסוכלו בבירות היו דיפלומטים; בשל איומי צה"ל, דווח כי עשרות פעילי משמרות המהפכה עזבו את לבנון, אולם שגריר איראן בבירות טען כי הנציגות הדיפלומטית פועלת כרגיל וכי רק בני משפחות הדיפלומטים ו"קבוצת איראנים שמתגוררים בלבנון" עזבו את בירות; החות'ים עדיין לא התערבו במערכה בין איראן לבין ישראל וארה"ב, אולם מנהיג התנועה מסר כי הם מוכנים לפעולה בהתאם להתפתחויות האזוריות; המיליציות הפרו-איראניות בעיראק קיבלו אחריות על כמאה תקיפות באמצעות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים נגד בסיסים ומתקנים אמריקאיים בעיראק, בירדן ובמדינות המפרץ. דובר אחת המיליציות טען כי יש תיאום מלא בין כל גופי "ציר ההתנגדות" במזרח התיכון לגבי הפעלת הכוחות מול ישראל וארה"ב. דווח כי חלק מהמיליציות חוששות כי המשך התקיפות יוביל לתגובה אמריקאית נרחבת נגדן. 
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (10-3 במרץ 2026)

על רקע המערכה באיראן, נמסר כי הוקפאו השיחות על יישום השלב השני של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, כולל בסוגיית פירוק חמאס מנשקה. חבר ועדת הטכנוקרטים לניהול רצועת עזה הודה כי הם לא יכולים לקדם דבר בנסיבות הקיימות; כוחות צה"ל המשיכו בפעילות במרחב "הקו הצהוב" ברצועת עזה והשמידו חמישה תוואים תת-קרקעיים ומשגרים שכוונו לעבר מדינת ישראל; מתאם פעולות הממשלה בשטחים האשים את חמאס בהשתלטות על סחורות והעלאות מחירים על אף חידוש הכנסת משאיות הסיוע דרך המעברים לרצועת עזה; חמאס ניצלה את העיכוב בפעילות ועדת הטכנוקרטים וכוחות הביטחון החדשים כדי להמשיך בביסוס משילות ביטחונית ואזרחית ברצועת עזה; ברשות הפלסטינית גינו את מותם של תושבים פלסטינים בהתפרעויות של מתיישבים יהודים, בחמאס קראו "להתעמת עם כנופיות המתנחלים".
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (9-2 במרץ 2026)

ב-2 במרץ 2026, חידש חזבאללה את התקיפות נגד ישראל כתגובה על המערכה בין ישראל לאיראן שנפתחה ב-28 בפברואר 2026. כוחות צה"ל ביצעו תקיפות אוויריות נגד יעדי חזבאללה ברחבי לבנון וסיכלו מפקדים ופעילים לצד בכירים בכוח קדס האיראני ומפקדים בארגוני טרור פלסטיניים שפועלים בלבנון. כמו כן, כוחות צה"ל תפסו שטחים שולטים נוספים בדרום לבנון ופעלו לאיתור ולהשמדת תשתיות טרור. פורסמו הודעות פינוי לכל תושבי דרום לבנון והשכונות באלצ'אחיה אלג'נוביה בבירות. שני לוחמי צה"ל נהרגו בלחימה; חזבאללה קיבל אחריות על 124 תקיפות נגד יעדים אזרחיים, צבאיים וביטחוניים בישראל ונגד כוחות צה”ל בדרום לבנון באמצעות רקטות, טילים וכלי טיס בלתי מאוישים, כולל שיגור ראשון של רקטות לעבר מרכז ישראל מאז הפסקת האש בנובמבר 2024. הארגון תקף את נהריה וקריית שמונה לאחר שפרסם "הודעות פינוי" לתושבים. חזבאללה לא עדכן על מספר הנפגעים בשורותיו, אולם לפי הערכות בלתי רשמיות, יותר ממאה פעילים נהרגו; מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, טען כי המערכה החדשה היא תגובה ל"תוקפנות" מצד ישראל וארה"ב ובשל "הפרות" הסכם הפסקת האש והאשים את ממשלת לבנון בהחלשת מעמד המדינה וכניעה לדרישות חיצוניות. פרשן המקורב לחזבאללה טען כי כל הסדר חייב לכלול חזרה למצב שלפני 8 באוקטובר 2023, כאשר חזבאללה החל "לסייע" לחמאס; ההנהגה הלבנונית הכריזה כי תיישם את ההחלטה על איסור הפעילות הצבאית והביטחונית של חזבאללה והטילה על הארגון את האחריות להסלמה החדשה. כמו כן, הממשלה הורתה על סילוק כל פעילי כוח קדס מלבנון וקבעה כי אזרחי איראן יידרשו לוויזה כדי לבקר במדינה; צבא לבנון נסוג מעמדות בדרום לבנון והקים מחסומים כדי למנוע מעבר של פעילי חזבאללה ואמצעי לחימה מדרום לליטאני. דווח כי בית המשפט הצבאי שחרר פעילי חזבאללה עצורים בעקבות לחץ כבד מצד הארגון; הרשויות הלבנוניות מסרו כי קרוב ל-400 בני אדם נהרגו מאז תחילת התקיפות הישראליות וכי יותר מחצי מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם. ראש הממשלה הלבנוני הדגיש כי המדינה מחויבת לספק מקלט לכל העקורים; יוניפי"ל האשים את ישראל ואת חזבאללה בהפרת החלטה 1701 ומסר כי שלושה מאנשיו נפצעו בתקרית ירי לעבר אחד ממוצבי הכוח.
להמשך קריאה...

מבט חודשי לטרור – פברואר 2026

במהלך פברואר 2026, נמשך יישום הפסקת האש ברצועת עזה, בעוד שנמשכה פעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון. הפסקת האש בין ישראל לבין חזבאללה נותרה על כנה, על אף תקיפות צה”ל נגד יעדי חזבאללה. ב-28 בפברואר 2026, החלה מערכה צבאית בין ישראל וארה"ב לבין איראן, אולם ארגוני "ציר ההתנגדות" לא פעלו נגד ישראל ביממה הראשונה; רצועת עזה: נמשך יישום הפסקת האש שנכנסה לתוקפה ב-10 באוקטובר 2025. כוחות צה”ל תקפו חשודים שחצו את "הקו הצהוב" וסיכלו פעילי טרור בתגובה להפרות הפסקת האש, בהם מפקדים בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין ומעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. פורסמו שמותיהם של מפקדים ופעילי טרור שנהרגו במהלך המלחמה. לא שוגרו רקטות לשטח ישראל; ישראל, יהודה ושומרון: לא בוצעו פיגועים. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול ומנע ברחבי יהודה ושומרון. בנוסף, סוכלו פיגועים שתוכננו על ידי אזרחים ערבים-ישראלים, בהם קטינים; לבנון: צה”ל המשיך בתקיפות נגד ניסיונות חזבאללה להפר את הבנות הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב-27 בנובמבר 2024 ונגד ניסיונות השיקום של הארגון. בנוסף, סוכלו שני פעילי חמאס במחנה הפליטים עין אלחלוה ושני פעילי הג'האד האסלאמי בפלסטין בגבול לבנון-סוריה ונתפס בכיר בארגון אלג'מאעה אלאסלאמיה; כוחות צה"ל המשיכו לפעול בדרום סוריה, אותר מחסן אמצעי לחימה של אלג'מאעה אלאסלאמיה; החות’ים נמנעו מתקיפות נגד ישראל ונגד כלי שיט, בהתאם להחלטתם מאז תחילת הפסקת האש ברצועת עזה.  
להמשך קריאה...

מבט לאיראן ולציר השיעי (25 בפברואר – 4 במרץ 2026)

ב-28 בפברואר 2026, פתחו ישראל וארה"ב במתקפה צבאית משולבת נגד איראן, במהלכה נפגעו למעלה מ-1,500 מטרות צבאיות, ביטחוניות ושלטוניות של המשטר. במכת הפתיחה נהרגו בכירים בצמרת האיראנית, ובראשם המנהיג העליון ח'אמנהאי, מזכיר "מועצת ההגנה העליונה", ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים, שר ההגנה ומפקד משמרות המהפכה; במסגרת תקיפות צה"ל באיראן ובלבנון, סוכלו בכירים בכוח קדס שהיו אחראים לקשר מול חזבאללה וסייעו להתעצמות הארגון; נטען כי נותק הקשר בין הבכירים האיראניים האחראים על הטיפול ב"תיק הפלסטיני" לבין חמאס, הג'האד האסלאמי בפלסטין ופלגים פלסטיניים נוספים; דווח כי הנהגת החות'ים ממשיכה לעקוב אחרי ההתפתחויות לפני שתקבל החלטה אם להצטרף ללחימה לצד איראן; המיליציות הפרו-איראניות בעיראק קיבלו אחריות על כמאה תקיפות באמצעות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים נגד בסיסים ומתקנים אמריקאיים בעיראק, בירדן ובמדינות המפרץ.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24 בפברואר – 3 במרץ 2026)

כוחות צה״ל המשיכו בפעילות בתחומי “הקו הצהוב” ברצועת עזה לאיתור ולהשמדת אמצעי לחימה ותשתיות טרור. סוכלו פעילי טרור שניסו להתקרב לכוחות ובתקיפות בתגובה להפרת הסכם הפסקת האש; נטען כי חמאס הבריחה דרך הים חומרים חיוניים שאפשרו לה לייצור עשרות רקטות; חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין גינו את המערכה הישראלית-אמריקאית נגד איראן ואת סיכול ח'אמנהאי, אולם הבהירו כי לא יתערבו בשל השלכות המלחמה ברצועת עזה. דווח כי בארגונים הפלסטיניים החמושים הנתמכים על ידי איראן יש חשש מקריסה מוחלטת בשל הלחץ הכלכלי על טהראן; ישראל סגרה את המעברים לרצועת עזה בשל מצב החירום, אולם הדגישה כי יש ברצועה מספיק סיוע הומניטרי עבור התושבים. דווח על עליות מחירים חדות של מוצרי יסוד בשווקי הרצועה; ארגון IHH התורכי הודיע כי משט של יותר ממאה כלי שיט עם אלפי פעילים צפוי לצאת באפריל 2026 לכיוון רצועת עזה במטרה "לשבור את המצור", במקביל להוצאת שיירות יבשתיות; בכיר בצוות התיווך האמריקאי מסר כי הממשל מכין הצעה לפירוק הדרגתי של חמאס מנשקה והעריך כי גם עובדים בממשל חמאס ישולבו במנגנוני השלטון החדשים תחת ועדת הטכנוקרטים הפלסטינית שהוקמה לנהל את רצועת עזה; מזכיר הוועד הפועל של אש"ף הביע התנגדות לשיח על פירוק חמאס מנשקה או על סיווגה כארגון טרור, אך הדגיש כי מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 הייתה טעות אסטרטגית.
להמשך קריאה...

מאבק בטרור

אחד האתגרים של מדינות העולם ובכללן ישראל הוא המאבק בטרור. מעבר למאבק הצבאי בטרור מתבצע המאבק במספר דרכים נוספות ביניהן פגיעה במימון, חקיקה, נקיטת צעדים מדיניים וכלכליים לניתוק הארגון מתומכיו, חדירה לארגונים כדי לחשוף אותם מבפנים ועוד. כמו כן מתנהלת מערכה מדינית והסברתית נגד הארגונים עצמם והמדינות התומכות בטרור.

במאבק בטרור מעורבות ישויות רבות ובכלל זה גופים צבאיים, גופי ביטחון פנים, גורמי אכיפה וביטחון, גופים משפטיים וכלכליים. במדינות רבות הוקמו יחידות ייעודיות למאבק בטרור שתפקידן לבצע פעולות מנע ולנהל את המאבק בטרור בעת אירועים.

גם המדע והטכנולוגיה יכולים לסייע במאבק בטרור שכן סביבת הטרור העולמי משתנה וארגוני הטרור הופכים מתוחכמים יותר ויותר כשהם מנצלים את חידושי הטכנולוגיה לטובתם. זירה אשר מרכזיותה במאבק בטרור הולכת וגוברת היא זירת הסייבר הן בתחום ההגנתי והן בתחום ההתקפי.

בישראל נחקק חוק המאבק בטרור, התשע”ו-2016. מטרת החוק לתת בידי רשויות המדינה כלים מתאימים בתחום המשפט הפלילי והציבורי, לשם התמודדות עם איומי הטרור שבפניהם ניצבת מדינת ישראל, חוק מאבק בטרור קובע ענישה מחמירה למחבלים ואלה החברים בארגוני טרור. כן קובע החוק ענישה לאנשים המביעים תמיכה בטרור או הזדהות עם ארגון טרור. החוק מסדיר את נושא ההכרזה על ארגון כארגון טרור ואת השימוש במעצר מנהלי. בנוסף להחמרת ענישה על עבירות טרור, החוק מחליף תקנות רבות שהיו חלק מתקנות ההגנה (שעת חירום). החוק אושר בכנסת ביוני 2016, ונכנס לתוקף ב-1 בנובמבר 2016.