1. בית
  2. מידע כללי על הטרור
  3. מאבק בטרור

מאבק בטרור

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (13-6 באוקטובר 2026)

בהודעות לציון שלוש שנים למתקפת ה-7 באוקטובר 2023, חמאס ושאר הארגונים החמושים ברצועת עזה הציגו את "מבול אלאקצא" כאירוע מכונן ששינה את ההיסטוריה; כוחות צה"ל השמידו מחסני אמצעי לחימה וסיכלו מפקדים ופעילים בזרועות הצבאיות של חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין ברצועת עזה, בהם מעורבים במתקפת 7 באוקטובר 2023. צה"ל עדכן כי מחבלי חמאס ממשיכים לפעול מבתי חולים ומתקנים אזרחיים; הנציב העליון לרצועה מטעם "מועצת השלום", ניקולאי מלדנוב, הזהיר כי ללא יישום הסדר הפסקת האש, עלולה הרצועה לשוב ללחימה או להיקלע לקיפאון ממושך ללא ממשל יציב ושיקום משמעותי; מחקר חדש ציין כי חמאס עברה למערכת שליטה מבוזרת ובלתי פורמלית ברצועה שמאפשרת לה לשמר את משילותה על אף חולשתה הצבאית והוויתור על השלטון הרשמי; ברשות הפלסטינית פועלים לכינוס דחוף של מועצת הביטחון בדרישה להגנה בינלאומית על רקע תקיפות של מתפרעים יהודים נגד פלסטינים במהלך מסיק הזיתים; יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, הודיע על דחיית הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית מנובמבר 2026 לספטמבר 2027.
להמשך קריאה...

המרכיב הדתי בתפיסת חמאס בדרך למתקפת ה-7 באוקטובר 2023 ובמהלכה

מאז הקמת חמאס בדצמבר 1987, האסלאם הוא חלק בלתי נפרד מזהותה של התנועה. אמנת חמאס הדגישה כי האסלאם מנחה את כל פעולות התנועה וכי "הג'האד הוא דרכה והמוות למען אללה הוא הנעלה במשאלותיה"; שליטתה המוחלטת של חמאס ברצועת עזה מאז שנת 2007 אפשרה לתנועה לכפות את תפיסותיה במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית במטרה לגדל דורות חדשים של בני נוער בעלי אידיאולוגיה אסלאמית-קיצונית; לצד שיקולים צבאיים ומדיניים "רציונליים", לממד הדתי הייתה השפעה מכרעת על ההחלטה של הנהגת חמאס ברצועת עזה לצאת למתקפה נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023, כפי שעלה ממסמכי שלל שהתגלו ברצועת עזה במהלך המלחמה ומהתבטאויות בכירי חמאס במהלך ההכנות למתקפה ועם תחילתה; מעשי הטבח והזוועה שביצעו מחבלי חמאס ביישובים ובבסיסי הצבא בעוטף עזה ובנגב המערבי היוו יישום של התפיסות האנטישמיות של חמאס ושל פסקי הלכה שלא הפרידו בין אזרחים ישראלים לבין לובשי מדים. זאת על אף שמקורות אסלאמיים אסרו על פגיעה בנשים, ילדים וקשישים ועל התעללות בגופות.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24 בספטמבר – 6 באוקטובר 2026)

כוחות צה"ל השמידו שני תוואים תת-קרקעיים בדרום הרצועה ובצפונה וסיכלו לפחות עשרים פעילי טרור, בהם מפקד חטיבת צפון הרצועה של חמאס, מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023 ובהחזקת חטופים וחלפני כספים של חמאס. נכשל ניסיון לסכל את עלי אלעאמודי, הדמות הבכירה ביותר של חמאס ברצועה; ראש הלשכה המדינית של חמאס טען כי התנועה מוכנה ליישם את מפת הדרכים להפסקת האש, אך דורשת לראות בה חבילה אחת שאינה ניתנת לפיצול; דו"ח של משרד הבריאות של חמאס ברצועה ציין כי בשנת 2025 נרשם גידול באוכלוסיית הרצועה וכי מספר המתים שלא כתוצאה מהמלחמה היה זהה לנתונים שנרשמו עד שנת 2023; משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות נגד רשת מימון של חמאס שפעלה מצרפת; סוכל פיגוע דקירה בחווה בבנימין, שני פלסטינים נהרגו לאחר שניסו לפגוע עם כלי רכב בכוח צה"ל ליד חברון.
להמשך קריאה...

מבט חודשי לטרור – ספטמבר 2026

במהלך ספטמבר 2026, הפסקת האש ברצועת עזה נשמרה במקביל להמשך סיכולים של עשרות מחבלים, בהם מפקדים בכירים; כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ביהודה ושומרון על רקע עלייה במספר הפיגועים; נשמרה הפסקת האש בדרום לבנון על אף הפרות חזבאללה ופעילות צה"ל במרחב הביטחוני; כוחות צה"ל המשיכו לפעול בדרום סוריה; סוכל ניסיון לרסק מטוס נוסעים שהיה בדרך לישראל.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24-16 בספטמבר 2026)

כוחות צה"ל חשפו מנהרה במרכז רצועת עזה וסיכלו יותר מעשרה מחבלים של חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין, בהם מנהל הכספים של חמאס ומעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. כלי רכב הנדסי של צה"ל עלה על מטען חבלה במרחב "הקו הצהוב", לא היו נפגעים; דובר חמאס הכחיש את "הטענות הבלתי מבוססות" על הפרות מצד התנועה ועל כוונה לחטוף חיילים או אזרחים ישראלים; "מועצת השלום" הודיעה על תוכנית שיקום של שישה חודשים לרצועת עזה בעלות של 2.45 מיליארד דולר. הנציג העליון של "מועצת השלום" לרצועת עזה הודה כי המצב הפוליטי הרגיש בשל הבחירות בישראל מקשה על קידום הסכם הפסקת האש; אזרח ישראלי נהרג בפיגוע ירי ליד נווה צוף ולוחם מילואים נפצע אנושות בפיגוע דריסה בכביש 443, פיגוע דריסה נוסף בצפון השומרון הסתיים ללא נפגעים. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול נרחבת ביהודה ושומרון, מנהרה בעומק 25 מטר נחשפה בקלקיליה. שני ערבים-ישראלים הואשמו בתמיכה בחמאס; הממשל האמריקאי סירב להעניק אשרות כניסה ליו"ר הרשות הפלסטינית ולבכירים הפלסטינים עבור כינוס העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, זו השנה השנייה ברציפות.
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (23-15 בספטמבר 2026)

כוחות צה"ל המשיכו בתקיפות קרקעיות ואוויריות נגד תשתיות חזבאללה במרחב הביטחוני בדרום לבנון. שני לוחמי צה"ל נפצעו קל מפיצוץ מטען, צה"ל הגיב בתקיפת יעדי חזבאללה בדרום לבנון.  מתיחות בין כוחות צה"ל לצבא לבנון סביב עמדת תצפית לבנונית נרגעה לאחר מגעים באמצעות מנגנון התיאום הצבאי; מזכ"ל חזבאללה הדגיש כי הארגון ימשיך לדבוק ב"אופציית ההתנגדות" מול ישראל, אך נמנע מלהתייחס לפיצוץ רכס עלי אלטאהר על ידי צה"ל. דווח כי חזבאללה מתפרס מחדש באתרים חדשים בתוך לבנון ופרשנים העריכו כי הארגון נערך לפעולות גרילה נגד הכוחות הישראליים בדרום לבנון; שגרירי לבנון וישראל בארה"ב נועדו בוושינגטון, אולם לא נמסר על התקדמות על רקע המחלוקת בין הצדדים על הצעדים הבאים. נשיא לבנון הבהיר כי הסכם ביטחוני עם ישראל עשוי להוביל להסכם שלום; ממשלתו של נואף סלאם זכתה מחדש באמון הפרלמנט אחרי דיון סוער שבמרכזו עמדה המחלוקת על יישום בלעדיות המדינה על הנשק. חברי סיעת חזבאללה עזבו את האולם לפני ההצבעה; ראש סיעת חזבאללה בפרלמנט ציין כי בדיקה מעמיקה על תפקוד הארגון מאז תחילת המערכה נגד ישראל ב-8 באוקטובר 2023 זיהתה החלטות נכונות לצד כשלים, אך הוא הגן על התייצבות חזבאללה לצד רצועת עזה; לפי דיווח בלתי מאומת, סמכויות מזכ"ל חזבאללה צומצמו בשל ביקורת איראנית על תפקודו. 
להמשך קריאה...

פרסומים משנים קודמות

20262025202420232021202020192018201720162015201420132012201120102009200820072006200520042003

מאבק בטרור

אחד האתגרים של מדינות העולם ובכללן ישראל הוא המאבק בטרור. מעבר למאבק הצבאי בטרור מתבצע המאבק במספר דרכים נוספות ביניהן פגיעה במימון, חקיקה, נקיטת צעדים מדיניים וכלכליים לניתוק הארגון מתומכיו, חדירה לארגונים כדי לחשוף אותם מבפנים ועוד. כמו כן מתנהלת מערכה מדינית והסברתית נגד הארגונים עצמם והמדינות התומכות בטרור.

במאבק בטרור מעורבות ישויות רבות ובכלל זה גופים צבאיים, גופי ביטחון פנים, גורמי אכיפה וביטחון, גופים משפטיים וכלכליים. במדינות רבות הוקמו יחידות ייעודיות למאבק בטרור שתפקידן לבצע פעולות מנע ולנהל את המאבק בטרור בעת אירועים.

גם המדע והטכנולוגיה יכולים לסייע במאבק בטרור שכן סביבת הטרור העולמי משתנה וארגוני הטרור הופכים מתוחכמים יותר ויותר כשהם מנצלים את חידושי הטכנולוגיה לטובתם. זירה אשר מרכזיותה במאבק בטרור הולכת וגוברת היא זירת הסייבר הן בתחום ההגנתי והן בתחום ההתקפי.

בישראל נחקק חוק המאבק בטרור, התשע”ו-2016. מטרת החוק לתת בידי רשויות המדינה כלים מתאימים בתחום המשפט הפלילי והציבורי, לשם התמודדות עם איומי הטרור שבפניהם ניצבת מדינת ישראל, חוק מאבק בטרור קובע ענישה מחמירה למחבלים ואלה החברים בארגוני טרור. כן קובע החוק ענישה לאנשים המביעים תמיכה בטרור או הזדהות עם ארגון טרור. החוק מסדיר את נושא ההכרזה על ארגון כארגון טרור ואת השימוש במעצר מנהלי. בנוסף להחמרת ענישה על עבירות טרור, החוק מחליף תקנות רבות שהיו חלק מתקנות ההגנה (שעת חירום). החוק אושר בכנסת ביוני 2016, ונכנס לתוקף ב-1 בנובמבר 2016.