מאבק בטרור

מבט לאיראן ולציר השיעי (30 במרץ – 15 באפריל 2026)

מפקד כוח קדס, אסמאעיל קאא'ני, שיבח את מעורבות "ציר ההתנגדות" במערכה לצד איראן וציין כי הם ניהלו "מלחמה הרואית"; עד הפסקת האש באיראן ב-8 באפריל 2026, קיבלו החות'ים אחריות על ארבע תקיפות נגד ישראל באמצעות טילים בליסטיים, טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים. דווח כי שלושה טילים בליסטיים יורטו או נפלו בשטחים פתוחים ועל יירוט כלי טיס בלתי מאויש; המיליציות הפרו-איראניות בעיראק המשיכו בתקיפות באמצעות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים נגד בסיסים ומתקנים אמריקאיים בעיראק, במדינות המפרץ ובירדן עד הפסקת האש. המיליציות הודיעו כי לפחות שמונים מפקדים ופעילים נהרגו בתקיפות המיוחסות לארה”ב נגד בסיסי “הגיוס העממי” בעיראק במהלך המערכה; בכירים איראניים גינו בחריפות את תקיפות צה"ל בלבנון לאחר הפסקת האש בין איראן לארה"ב וטענו כי מדובר בהפרת ההבנות שהושגו עם ארה"ב. משמרות המהפכה והמיליציות של "ציר ההתנגדות" הזהירו כי המשך התקיפות יוביל לתגובה חריפה מצדם; מנהיג איראן, מג'תבא ח'אמנהאי, שלח מסר למזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, והדגיש את תמיכת איראן ב"התנגדות נגד האויב הציוני והאמריקאי". יועצו של מנהיג איראן הזהיר את ראש ממשלת לבנון כי התעלמות מתפקיד "ההתנגדות" תעמיד את לבנון בפני "סיכונים ביטחוניים בלתי הפיכים"; שר החוץ האיראני שוחח עם מחמד ראוף שיבאני, שגריר איראן שגורש מלבנון אך סירב להתפנות ממנה, ודן עמו בתקיפות הישראליות בלבנון ובהתפתחויות האחרונות במדינה; ארה"ב הציבה פרס של עשרה מיליון דולר עבור מידע על מקום הימצאו של מזכ"ל גדודי חזבאללה בעיראק.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (30 במרץ – 14 באפריל 2026)

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות לאיתור מחבלים ולהשמדת אמצעי לחימה ותשתיות בתחומי “הקו הצהוב” ברצועת עזה. סוכלו מחבלים שהפרו את הפסקת האש ותכננו פעולות טרור, בהם כתב אלג'זירה שהשתייך לזרוע הצבאית של חמאס ומעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023; משלחת חמאס קיימה פגישות בקהיר עם המתווכות, הפלגים הפלסטיניים והנציב העליון מטעם “מועצת השלום”, ניקולאי מלדנוב, והבהירה כי היא מתנגדת לתחילת תהליך פירוק הנשק לפני שישראל תיישם את כל ההתחייבויות שלה במסגרת השלב הראשון של הסכם הפסקת האש. לקראת השיחות במצרים, קיימו בכירי חמאס פגישות בתורכיה עם הנשיא ארדואן ובכירים נוספים; מחלוקת בין חמאס לבין הנציב העליון מלדנוב על מספר משאיות הסיוע שנכנסו לרצועת עזה. בממשל חמאס ברצועה המשיכו לקדם נרטיבים של מצוקה הומניטרית; עימותים אלימים בין מנגנוני הביטחון של חמאס לבין מיליציות חמושות הזוכות לתמיכת ישראל, לצד דיווחים על התנגשויות בין פעילי המיליציות המתנגדות לחמאס; מארגני "משט החוסן העולמי" הודיעו על יציאתו לדרך של משט בינלאומי חדש מנמל ברצלונה לרצועת עזה; הנהגת הרשות הפלסטינית בירכה על הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן, אך הדגישה כי כל הסדר אזורי חייב לכלול גם את הסוגיה הפלסטינית; האישור בכנסת ישראל של חוק הוצאה להורג של מחבלים פלסטינים עורר גינויים מצד הפלסטינים שהציגו אותו כאיום ישיר על חיי האסירים וכהסלמה במדיניות הישראלית.
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (29 במרץ – 13 באפריל 2026)

כוחות צה”ל המשיכו בפעילות התקפית ברחבי לבנון ומהאוויר ומהיבשה. בתקיפות אוויריות סוכלו מפקדים ופעילים בארגון ובארגונים נוספים הנלחמים לצד חזבאללה, בהם מפקד חזית הדרום של חזבאללה. בפעילות קרקעית בדרום לבנון אותרו והושמדו אמצעי לחימה ותשתיות טרור שהוסתרו במבנים אזרחיים. שישה לוחמי צה”ל נהרגו; בתקופה הנסקרת, פרסם חזבאללה יותר מ-660 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד כוחות צה”ל בדרום לבנון ונגד יעדים אזרחיים, צבאיים וביטחוניים בישראל באמצעות רקטות, טילים, כלי טיס בלתי מאוישים ואמצעי לחימה נוספים. הארגון גם טען כי שיגר טיל שיוט לעבר ספינת חיל הים הישראלי, אולם דווח כי פגע במשחתת בריטית; מזכ"ל חזבאללה טען כי ישראל "הופתעה מיכולות ההתנגדות" והבהיר כי הם ימשיכו בלחימה ואינם מוכנים לחזור למצב שקדם למערכה הנוכחית; ישראל ולבנון סיכמו על פתיחת שיחות ישירות שיתחילו בפגישת שגרירי שתי המדינות בארה"ב בתיווך אמריקאי. בממשל הלבנוני הבהירו כי הם דורשים הפסקת אש לפני תחילת המשא ומתן הרשמי; החלטת ממשלת לבנון על יישום מונופול המדינה על הנשק ברחבי בירות וההודעה על המשא ומתן הישיר עם ישראל החריפו את המתיחות מול חזבאללה. בארגון הבהירו כי הם מתנגדים לשיחות עם ישראל והאשימו כי הממשלה פועלת נגד “ההתנגדות” במקום להילחם לצדה; מפקד צבא לבנון האשים כי התקיפות הישראליות נועדו לעורר מלחמת אחים במדינה. הצבא מסר על שישה חיילים שנהרגו בתקיפות; יוניפי"ל האשים את ישראל וחזבאללה באחריות למותם של שלושה מאנשיו. דובר צה"ל מסר כי זוהו יותר מ-160 שיגורים של חזבאללה שפגעו סמוך למוצבי יוניפי"ל; שגריר איראן המיועד ללבנון המשיך להתבצר בשגרירות על אף שנדרש לעזוב את המדינה. מנהיג איראן, מג'תבא ח'אמנהאי, הבהיר כי הרפובליקה האסלאמית תמשיך לתמוך ב"התנגדות", ויועצו הבכיר הזהיר את ממשלת לבנון כי היא תעמוד בפני "סכנות בלתי הפיכות" אם לא תכיר בתפקידו של חזבאללה; משרד הבריאות הלבנוני עדכן כי יותר מאלפיים בני אדם נהרגו מאז תחילת המערכה ב-2 במרץ 2026. יותר ממיליון בני אדם נעקרו מבתיהם; הרשויות בסוריה הודיעו כי סיכלו חוליה המזוהה עם חזבאללה שתכננה לפגוע ברב יהודי בדמשק.
להמשך קריאה...

הסלמה במתיחות בין הממשל הלבנוני לחזבאללה על רקע חידוש הלחימה והמשא ומתן מול ישראל

החלטת חזבאללה לחדש את הלחימה נגד ישראל ב-2 במרץ 2026 הקשיחה את עמדת ההנהגה הלבנונית מול חזבאללה והאשמת הארגון בגרירת המדינה לעימותים לא רצויים. הממשלה גם נקטה צעדים נגד חזבאללה ואיראן, ובראשם הוצאת הזרוע הצבאית של חזבאללה מחוץ לחוק, גירוש שגריר איראן המיועד וכל נציגי משמרות המהפכה ששוהים בלבנון ויישום מונופול המדינה על הנשק ברחבי בירות; בניסיון להביא לסיום המערכה, הציג נשיא לבנון עון יוזמה לשיחות ישירות עם ישראל. ראש הממשלה נתניהו אישר את פתיחת המשא ומתן שצפוי להתנהל על ידי שגרירי שתי המדינות בתיווך אמריקאי; בחזבאללה האשימו כי הממשלה פועלת נגד "ההתנגדות" במקום להילחם לצדה נגד ישראל והביעו התנגדות נחרצת לשיחות עם ישראל, אותן כינו "כניעה". בכיר בארגון אף הזהיר מפני "צונאמי עממי" נגד הממשלה ודרש ממנה להתנצל בפני "ההתנגדות" ולבטל את ההחלטות "השליליות". כלי תקשורת המזוהים עם חזבאללה פרסמו מאמרים שהאשימו את הנשיא וראש הממשלה בבגידה ובקנוניה נגד העם הלבנוני ו"ההתנגדות"; חזבאללה ואמל קראו יחד לתומכיהם להימנע מהפגנות המוניות כדי לשמור על השלום האזרחי, ודווח כי מדינות ערביות ואירופיות הזהירו את יו"ר הפרלמנט ומנהיג אמל, נביה ברי, כי כל ניסיון להסתער על הממשלה או לבצע הפיכה ייענה בתגובה חריפה; מתנגדי חזבאללה הביעו תמיכה במשא ומתן עם ישראל וקראו ליישם במהירות את החלטות הממשלה על פירוק הנשק הבלתי חוקי בבירות ולהרחיב זאת גם לאזורים נוספים במדינה; להערכתנו, חזבאללה  ניצב מול אתגר המאיים על מעמדו בלבנון על רקע הלחץ הצבאי מצד ישראל שנמשך על אף הפסקת האש במערכה באיראן ובשל הצעדים שבהם נוקט השלטון הלבנוני כדי לבסס את המשילות שלו בכל חלקי המדינה, כולל פירוק הארגון מנשקו. פתיחת משא ומתן ישיר בין ישראל לבין לבנון מהווה מכה קשה עבור מעמד חזבאללה, ועל כן הארגון עלול לנסות לערער את יציבות הממשלה באמצעות התפטרות השרים שלו ומעבר למחאה ברחובות. עם זאת, פגיעה באישים פוליטיים או ניסיון להשתלט על מוסדות המדינה עלול לבודד יותר את חזבאללה בתוך לבנון ולדרדר את המדינה לעימות פנימי.
להמשך קריאה...

מבט לטרור: חזבאללה ולבנון (29-23 במרץ 2026)

כוחות צה”ל המשיכו בתקיפות אוויריות נגד יעדי חזבאללה ברחבי לבנון וסיכלו מפקדים ופעילים בארגון, בהם כתב אלמנאר הוותיק עלי שעיב, לצד פעילים הקשורים לאיראן. כמו כן, כוחות צה”ל המשיכו בפעילות קרקעית בדרום לבנון ופעלו לאיתור ולהשמדת אמצעי לחימה ותשתיות טרור שהוסתרו במבנים אזרחיים. שני אזרחים ושלושה לוחמי צה"ל נהרגו; חזבאללה פרסם 397 הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד יעדים אזרחיים, צבאיים וביטחוניים בישראל ונגד כוחות צה”ל בדרום לבנון באמצעות רקטות, טילים, כלי טיס בלתי מאוישים ואמצעי לחימה נוספים, ובכלל זה מספר שיא של 96 הודעות ביממה אחת. בסך הכל, פורסמו 1,004 הודעות מאז תחילת התקיפות. גורמים בארגון הודו כי לפחות 400 לוחמים נהרגו מאז תחילת המערכה. חזבאללה מרכז את המאמץ ההתקפי בעיקר באמצעות ירי מנגד לעבר כוחות צה"ל בדרום לבנון ויישובי הצפון; מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, ובכירים נוספים בארגון קראו ל"אחדות לאומית" על אף שהמשיכו לדרוש את ביטול ההחלטות נגד חזבאללה והביעו התנגדות למשא ומתן עם ישראל. עורך אלאח'באר, המקורב לארגון, קרא להפיל את הממשלה; נשיא לבנון, ג'וזף עון, המשיך לקדם את היוזמה לשיחות ישירות עם ישראל, אך ללא התקדמות. משלחת מצרית נועדה עם נציגי חזבאללה והציגה יוזמה משלהם, אולם בארגון הבהירו כי "כעת הזמן לשדה הקרב"; החלטת משרד החוץ הלבנוני לגרש את שגריר איראן עוררה את זעם חזבאללה ואמל שקראו לדיפלומט האיראני להישאר בלבנון, בעוד מתנגדי חזבאללה בירכו על המהלך ודרשו שאיראן תשלם על נזקי המערכה מול ישראל. טיל איראני התפוצץ מצפון לבירות, זמן קצר לאחר ההחלטה על גירוש השגריר; משרד הבריאות הלבנוני מסר כי כ-1,200 בני אדם נהרגו מאז תחילת הלחימה; כוית הודיעה על חשיפת רשת טרור של חזבאללה שתכננה התנקשויות ופגיעה בסמלי המדינה. 
להמשך קריאה...

מבט לאיראן ולציר השיעי (25-18 במרץ 2026)

משרד החוץ הלבנוני הכריז על שגריר איראן בבירות כ"אישיות בלתי רצויה" ודרש ממנו לעזוב את לבנון, אולם הבהיר כי לא מדובר בניתוק היחסים בין המדינות. חזבאללה גינה את ההחלטה וכינה אותה "חטא" שמנוגד לאינטרסים הלבנוניים; דווח כי כמאה קצינים ממשמרות המהפכה הגיעו ללבנון לאחר סיכול חסן נצראללה במטרה לשקם את חזבאללה ונטלו פיקוד ישיר על הזרוע הצבאית של הארגון כדי להכין אותו למערכה הנוכחית מול ישראל; מפקד כוח קדס, אסמאעיל קאא'ני, שלא נראה מאז תחילת המערכה באיראן, הדגיש בהודעה ראשונה את חשיבות "חזית ההתנגדות" במערכה נגד ארה"ב וישראל והזהיר כי צפויות הפתעות נוספות מצד שלוחיה האזוריים של איראן; בכירי החות'ים המשיכו להביע תמיכה באיראן ולהדגיש את מוכנותם להצטרף למערכה, אולם ללא התחייבות על העיתוי; המיליציות הפרו-איראניות בעיראק המשיכו בתקיפות באמצעות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים נגד בסיסים ומתקנים אמריקאיים בעיראק, בירדן ובמדינות המפרץ, במקביל להמשך התקיפות המיוחסות לארה"ב נגד בסיסי "הגיוס העממי" וסיכול בכירים במיליציות.
להמשך קריאה...

מאבק בטרור

אחד האתגרים של מדינות העולם ובכללן ישראל הוא המאבק בטרור. מעבר למאבק הצבאי בטרור מתבצע המאבק במספר דרכים נוספות ביניהן פגיעה במימון, חקיקה, נקיטת צעדים מדיניים וכלכליים לניתוק הארגון מתומכיו, חדירה לארגונים כדי לחשוף אותם מבפנים ועוד. כמו כן מתנהלת מערכה מדינית והסברתית נגד הארגונים עצמם והמדינות התומכות בטרור.

במאבק בטרור מעורבות ישויות רבות ובכלל זה גופים צבאיים, גופי ביטחון פנים, גורמי אכיפה וביטחון, גופים משפטיים וכלכליים. במדינות רבות הוקמו יחידות ייעודיות למאבק בטרור שתפקידן לבצע פעולות מנע ולנהל את המאבק בטרור בעת אירועים.

גם המדע והטכנולוגיה יכולים לסייע במאבק בטרור שכן סביבת הטרור העולמי משתנה וארגוני הטרור הופכים מתוחכמים יותר ויותר כשהם מנצלים את חידושי הטכנולוגיה לטובתם. זירה אשר מרכזיותה במאבק בטרור הולכת וגוברת היא זירת הסייבר הן בתחום ההגנתי והן בתחום ההתקפי.

בישראל נחקק חוק המאבק בטרור, התשע”ו-2016. מטרת החוק לתת בידי רשויות המדינה כלים מתאימים בתחום המשפט הפלילי והציבורי, לשם התמודדות עם איומי הטרור שבפניהם ניצבת מדינת ישראל, חוק מאבק בטרור קובע ענישה מחמירה למחבלים ואלה החברים בארגוני טרור. כן קובע החוק ענישה לאנשים המביעים תמיכה בטרור או הזדהות עם ארגון טרור. החוק מסדיר את נושא ההכרזה על ארגון כארגון טרור ואת השימוש במעצר מנהלי. בנוסף להחמרת ענישה על עבירות טרור, החוק מחליף תקנות רבות שהיו חלק מתקנות ההגנה (שעת חירום). החוק אושר בכנסת ביוני 2016, ונכנס לתוקף ב-1 בנובמבר 2016.