לבנון

צה"ל המשיך בתקיפות באיראן ובלבנון נגד פעילים ותשתיות של כוח קדס שסייעו למימון ולהתעצמות של חזבאללה וארגוני טרור נוספים שפועלים נגד ישראל. איראן טענה כי ארבעה פעילי כוח קדס שסוכלו בבירות היו דיפלומטים; בשל איומי צה"ל, דווח כי עשרות פעילי משמרות המהפכה עזבו את לבנון, אולם שגריר איראן בבירות טען כי הנציגות הדיפלומטית פועלת כרגיל וכי רק בני משפחות הדיפלומטים ו"קבוצת איראנים שמתגוררים בלבנון" עזבו את בירות; החות'ים עדיין לא התערבו במערכה בין איראן לבין ישראל וארה"ב, אולם מנהיג התנועה מסר כי הם מוכנים לפעולה בהתאם להתפתחויות האזוריות; המיליציות הפרו-איראניות בעיראק קיבלו אחריות על כמאה תקיפות באמצעות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים נגד בסיסים ומתקנים אמריקאיים בעיראק, בירדן ובמדינות המפרץ. דובר אחת המיליציות טען כי יש תיאום מלא בין כל גופי "ציר ההתנגדות" במזרח התיכון לגבי הפעלת הכוחות מול ישראל וארה"ב. דווח כי חלק מהמיליציות חוששות כי המשך התקיפות יוביל לתגובה אמריקאית נרחבת נגדן.  להמשך קריאה...

ב-2 במרץ 2026, חידש חזבאללה את התקיפות נגד ישראל כתגובה על המערכה בין ישראל לאיראן שנפתחה ב-28 בפברואר 2026. כוחות צה"ל ביצעו תקיפות אוויריות נגד יעדי חזבאללה ברחבי לבנון וסיכלו מפקדים ופעילים לצד בכירים בכוח קדס האיראני ומפקדים בארגוני טרור פלסטיניים שפועלים בלבנון. כמו כן, כוחות צה"ל תפסו שטחים שולטים נוספים בדרום לבנון ופעלו לאיתור ולהשמדת תשתיות טרור. פורסמו הודעות פינוי לכל תושבי דרום לבנון והשכונות באלצ'אחיה אלג'נוביה בבירות. שני לוחמי צה"ל נהרגו בלחימה; חזבאללה קיבל אחריות על 124 תקיפות נגד יעדים אזרחיים, צבאיים וביטחוניים בישראל ונגד כוחות צה”ל בדרום לבנון באמצעות רקטות, טילים וכלי טיס בלתי מאוישים, כולל שיגור ראשון של רקטות לעבר מרכז ישראל מאז הפסקת האש בנובמבר 2024. הארגון תקף את נהריה וקריית שמונה לאחר שפרסם "הודעות פינוי" לתושבים. חזבאללה לא עדכן על מספר הנפגעים בשורותיו, אולם לפי הערכות בלתי רשמיות, יותר ממאה פעילים נהרגו; מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, טען כי המערכה החדשה היא תגובה ל"תוקפנות" מצד ישראל וארה"ב ובשל "הפרות" הסכם הפסקת האש והאשים את ממשלת לבנון בהחלשת מעמד המדינה וכניעה לדרישות חיצוניות. פרשן המקורב לחזבאללה טען כי כל הסדר חייב לכלול חזרה למצב שלפני 8 באוקטובר 2023, כאשר חזבאללה החל "לסייע" לחמאס; ההנהגה הלבנונית הכריזה כי תיישם את ההחלטה על איסור הפעילות הצבאית והביטחונית של חזבאללה והטילה על הארגון את האחריות להסלמה החדשה. כמו כן, הממשלה הורתה על סילוק כל פעילי כוח קדס מלבנון וקבעה כי אזרחי איראן יידרשו לוויזה כדי לבקר במדינה; צבא לבנון נסוג מעמדות בדרום לבנון והקים מחסומים כדי למנוע מעבר של פעילי חזבאללה ואמצעי לחימה מדרום לליטאני. דווח כי בית המשפט הצבאי שחרר פעילי חזבאללה עצורים בעקבות לחץ כבד מצד הארגון; הרשויות הלבנוניות מסרו כי קרוב ל-400 בני אדם נהרגו מאז תחילת התקיפות הישראליות וכי יותר מחצי מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם. ראש הממשלה הלבנוני הדגיש כי המדינה מחויבת לספק מקלט לכל העקורים; יוניפי"ל האשים את ישראל ואת חזבאללה בהפרת החלטה 1701 ומסר כי שלושה מאנשיו נפצעו בתקרית ירי לעבר אחד ממוצבי הכוח. להמשך קריאה...

במהלך פברואר 2026, נמשך יישום הפסקת האש ברצועת עזה, בעוד שנמשכה פעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון. הפסקת האש בין ישראל לבין חזבאללה נותרה על כנה, על אף תקיפות צה”ל נגד יעדי חזבאללה. ב-28 בפברואר 2026, החלה מערכה צבאית בין ישראל וארה"ב לבין איראן, אולם ארגוני "ציר ההתנגדות" לא פעלו נגד ישראל ביממה הראשונה; רצועת עזה: נמשך יישום הפסקת האש שנכנסה לתוקפה ב-10 באוקטובר 2025. כוחות צה”ל תקפו חשודים שחצו את "הקו הצהוב" וסיכלו פעילי טרור בתגובה להפרות הפסקת האש, בהם מפקדים בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין ומעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. פורסמו שמותיהם של מפקדים ופעילי טרור שנהרגו במהלך המלחמה. לא שוגרו רקטות לשטח ישראל; ישראל, יהודה ושומרון: לא בוצעו פיגועים. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול ומנע ברחבי יהודה ושומרון. בנוסף, סוכלו פיגועים שתוכננו על ידי אזרחים ערבים-ישראלים, בהם קטינים; לבנון: צה”ל המשיך בתקיפות נגד ניסיונות חזבאללה להפר את הבנות הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב-27 בנובמבר 2024 ונגד ניסיונות השיקום של הארגון. בנוסף, סוכלו שני פעילי חמאס במחנה הפליטים עין אלחלוה ושני פעילי הג'האד האסלאמי בפלסטין בגבול לבנון-סוריה ונתפס בכיר בארגון אלג'מאעה אלאסלאמיה; כוחות צה"ל המשיכו לפעול בדרום סוריה, אותר מחסן אמצעי לחימה של אלג'מאעה אלאסלאמיה; החות’ים נמנעו מתקיפות נגד ישראל ונגד כלי שיט, בהתאם להחלטתם מאז תחילת הפסקת האש ברצועת עזה.   להמשך קריאה...

ב-28 בפברואר 2026, פתחו ישראל וארה"ב במתקפה צבאית משולבת נגד איראן, במהלכה נפגעו למעלה מ-1,500 מטרות צבאיות, ביטחוניות ושלטוניות של המשטר. במכת הפתיחה נהרגו בכירים בצמרת האיראנית, ובראשם המנהיג העליון ח'אמנהאי, מזכיר "מועצת ההגנה העליונה", ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים, שר ההגנה ומפקד משמרות המהפכה; במסגרת תקיפות צה"ל באיראן ובלבנון, סוכלו בכירים בכוח קדס שהיו אחראים לקשר מול חזבאללה וסייעו להתעצמות הארגון; נטען כי נותק הקשר בין הבכירים האיראניים האחראים על הטיפול ב"תיק הפלסטיני" לבין חמאס, הג'האד האסלאמי בפלסטין ופלגים פלסטיניים נוספים; דווח כי הנהגת החות'ים ממשיכה לעקוב אחרי ההתפתחויות לפני שתקבל החלטה אם להצטרף ללחימה לצד איראן; המיליציות הפרו-איראניות בעיראק קיבלו אחריות על כמאה תקיפות באמצעות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים נגד בסיסים ומתקנים אמריקאיים בעיראק, בירדן ובמדינות המפרץ. להמשך קריאה...

בלילה שבין 2-1 במרץ 2026, שיגר חזבאללה רקטות לצפון ישראל והודיע כי מדובר בתגובה על סיכול מנהיג איראן ח'אמנהאי ועל התקיפות הישראליות בלבנון. צה"ל הגיב בתקיפות נגד יעדי חזבאללה ובסיכול בכירים בארגון בדרום לבנון ובאלצ'אחיה אלג'נוביה בבירות; בתגובה לשיגור הרקטות, החליטה ממשלת לבנון על איסור הפעילות הצבאית והביטחונית של חזבאללה והגבלתו לפעילות פוליטית בלבד. ראש הממשלה סלאם הנחה את הצבא להאיץ את פירוק נשק חזבאללה מצפון לליטאני "בכל האמצעים". דווח כי יו"ר הפרלמנט ברי נערך להסיר את החסות הפוליטית מחזבאללה בשל ירי הרקטות; לפני כניסת חזבאללה למערכה, גינו בארגון את התקיפות הישראליות והאמריקאיות באיראן ואת סיכול ח'אמנהאי, אולם נמנעו מלהכריז במפורש כי יגיבו נגד ישראל. בהנהגה הלבנונית פעלו לשכנע את חזבאללה שלא להתערב במערכה בין איראן לבין ישראל וארה"ב מחשש לתגובה ישראלית נרחבת גם נגד תשתיות לבנוניות; לפני פתיחת המערכה בין ישראל ואיראן (28 בפברואר 2026), המשיך צה"ל בתקיפות בדרום לבנון נגד יעדים צבאיים של הארגון במסגרת הפעילות לאכיפת הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024 ומניעת התעצמות מחודשת של הארגון לצד היערכות אפשרית לתקיפות נגד ישראל. הותקפו מחנות של כוח רצ'ואן ועמדות שיגור ופירים תת-קרקעיים; בשל ההתפתחויות האזוריות, הוחלט כי ועידת התמיכה בצבא לבנון שתוכננה להתכנס בפריז ב-5 במרץ 2026 תידחה לאפריל 2026; דווח כי ראש יחידת התיאום והקישור לשעבר של חזבאללה, ופיק צפא, מונה לעוזר ראש המועצה המדינית של הארגון. להמשך קריאה...

ב-28 בפברואר 2026, פתחו ישראל וארה"ב במתקפת מנע משולבת באיראן שכללה תקיפות נגד עשרות מטרות צבאיות, ביטחוניות ושלטוניות של המשטר ברחבי המדינה. נמסר כי מנהיג איראן, עלי ח'אמנהאי, מפקדי הצבא ומשמרות המהפכה, יועצים בכירים של מנהיג איראן ועשרות בכירים נוספים סוכלו בתקיפות; איראן אישרה את מותם של ח'אמנהאי ויתר הבכירים והודיעה על הקמת מועצת הנהגה זמנית. משמרות המהפכה פתחו במבצע “הבטחת האמת 3” שכלל שיגורי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר ישראל ולעבר בסיסים וכלי שיט אמריקאיים ברחבי המזרח התיכון; ארגוני “ציר ההתנגדות” בלבנון, בזירה הפלסטינית, בתימן, בעיראק ובסוריה גינו את "התוקפנות" וטענו כי היא נועדה לתמוך בחזון "ישראל הגדולה". הם פרסמו הודעות אבל על מות ח'אמנהאי, בהן הדגישו את תמיכתו ב"התנגדות" לאורך עשרות שנים והבהירו כי ימשיכו בפעילותם נגד "האויב הציוני"; בלילה שבין 2-1 במרץ 2026, שיגר חזבאללה רקטות לעבר צפון ישראל והודיע כי מדובר בתגובה על סיכול ח'אמנהאי, אחרי שבארגון איימו בעבר כי יגיבו אם מנהיג איראן ייפגע. התערבות חזבאללה הגיעה על אף שבכירי ההנהגה הלבנונית הפעילו לחץ על הארגון וקראו למנוע מהמדינה להיגרר לתוך סכסוכים חיצוניים; בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין הבהירו כי לא יפתחו בחזית תמיכה באיראן בשל הפגיעות שספגו במלחמה ברצועת עזה, וגם החות'ים עדיין לא הודיעו על חידוש התקיפות נגד ישראל ונגד כלי שיט בים האדום. המיליציות הפרו-איראניות בעיראק קיבלו אחריות על שיגורי כלי טיס בלתי מאוישים לעבר בסיסים אמריקאיים באזור הכורדי שבצפון המדינה ובבגדאד על רקע תקיפות נגד בסיסים של המיליציות שגרמו למותם של לפחות שישה פעילים; להערכתנו, תגובת חזבאללה נבעה מלחץ איראני למרות הקריאות בלבנון להימנע מתגובה, אך מחויבותו לאיראן גברה על נאמנותו ללבנון והביאה לתגובה תקיפה ונרחבת של ישראל. החות'ים, בשלב זה, נמנעו מתגובה, אך עלולים להצטרף ללחימה, אם כי מערכת השיקולים שלהם שונה מחזבאללה. להמשך קריאה...