לבנון

ב-27 בנובמבר 2024, פתחו ארגונים חמושים המתנגדים למשטרו של נשיא סוריה, בשאר אלאסד, במבצע נגד כוחות צבא סוריה ובעלי בריתו. הם השתלטו על חלב, חמאת וחמץ, וב-8 בדצמבר 2024 השלימו את ההשתלטות על דמשק. הנשיא אלאסד נמלט מהמדינה וקיבל מקלט מדיני ברוסיה;  מנהיג היאת אלתחריר, אחמד אלשרע (אבו מחמד אלג'ולאני), שהוביל את המבצע הצבאי, הכריז על ניצחון של כל העם הסורי והאשים כי משטר אל אסד הפך את סוריה לחוות עבור שאיפות איראניות; כוחות צה"ל תפסו עמדות שליטה באזור החיץ ברמת הגולן והשתלטו על החרמון הסורי. דווח על עשרות תקיפות אוויריות של ישראל נגד מחסני אמצעי לחימה מתקדמים ונגד יכולות נוספות שעלולות ליפול לידי המורדים; מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, הודיע כי הארגון יסייע למשטר אלאסד בדיכוי "התוקפנות", אולם עם התקדמות המורדים נאלץ הארגון להסיג את כוחותיו מסוריה; שר החוץ האיראני טען כי איראן העבירה לאלאסד מידע על כוונת המורדים לפתוח בפעולה צבאית, אולם היא הופתעה מחוסר היכולת של צבא סוריה. נמסר כי טהראן הקימה ערוצי תקשורת ישירים עם חלק מקבוצות האופוזיציה וכי היא מוכנה להידברות עם ההנהגה החדשה; ארה"ב תקפה עשרות מטרות דאע"ש במרכז סוריה כדי למנוע מהארגון לנצל את האירועים במדינה כדי להתאושש. להמשך קריאה...

צה"ל תקף פעילי חזבאללה, משגרים ותשתיות טרור של חזבאללה ברחבי המדינה בתגובה להפרות של הסכם הפסקת האש. ארבעה לוחמים נהרגו בלחימה; חזבאללה ביצע שיגור ראשון מאז הפסקת האש לעבר מוצב צה"ל בהר דב. בכירים בארגון טענו כי מדובר בירי אזהרה בשל הפרות ישראליות לכאורה ואיימו בהרחבת הירי אם הוועדה המפקחת על הפסקת האש לא תעצור את ישראל; מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, הצהיר כי הארגון החל לשלם עבור שיקום לבנון באמצעות כספים שהגיעו מאיראן. הארגון הפעיל מחדש את הזרוע הכלכלית של אלקרצ' אלחסן כדי להעביר תשלומים לבעלי בתים שנהרסו; חזבאללה החל לבצע ספירה רשמית של הרוגי הארגון במהלך הלחימה, כאשר ההערכות הן כי לפחות 3,500 פעילים נהרגו ולפחות עשרת אלפים נפצעו. בכפרי דרום לבנון החלו הלוויות של הרוגי חזבאללה. עדיין לא נמסר מועד הלווייתו של המזכ"ל הקודם, חסן נצראללה; משרד הבריאות הלבנוני עדכן כי 4,047 בני אדם נהרגו מאז תחילת הלחימה ועד הפסקת 3 בדצמבר 2024. הממשלה אישרה מקדמה של 4,000 מיליארד לירות לבנונית עבור פינוי ההריסות; אחראי תיק חזבאללה בצבא סוריה נהרג בתקיפה של צה"ל בדמשק. צה"ל תקף מעברים בגבול סוריה-לבנון כדי למנוע העברת אמצעי לחימה לחזבאללה. להמשך קריאה...

ב-27 בנובמבר 2024, פתחו ארגונים חמושים המתנגדים למשטרו של נשיא סוריה, בשאר אלאסד, בהובלת   הארגון האסלאמי-ג'האדי היאת תחריר אלשאם, במבצע "הרתעת התוקפנות" נגד כוחות הצבא הסורי ובעלי בריתם בצפון-מערב סוריה. ב-30 בנובמבר 2024, החלו ארגוני מורדים נוספים שפועלים בחסות תורכית במבצע "שחר השחרור" באזור חלב נגד כוחות המשטר הסורי ונגד הכוחות הסוריים הדמוקרטיים, מיליציה כורדית-ערבית שפועלת בתמיכת ארה"ב. המורדים השתלטו על הערים חלב וחמאת ועל בסיסי צבא, שדות תעופה צבאיים ומתקנים ביטחוניים שפעלו בחסות משמרות המהפכה של איראן וחזבאללה; איראן וארגוני "ציר ההתנגדות" הביעו תמיכה במשטר הסורי, תוך השקעת מאמצים מדיניים להרגעת המצב,  והחלו לשלוח  כוחות לסוריה.  איראן אף האשימה כי המתקפה היא "מזימה  ישראלית-אמריקאית" שנועדה להחליש את "ציר ההתנגדות"; המורדים ציינו כי הפעילות נועדה למנוע מכוחות המשטר הסורי לפתוח במתקפה נגד מובלעת האופוזיציה בצפון-מערב סוריה. כמו כן, הם ציינו כי תשומת הלב של "ציר ההתנגדות" בלחימה נגד ישראל והסגת כוחות חזבאללה מסוריה ללבנון היוו גורמי מפתח בשיקולים שלהם לפתיחת המתקפה בעיתוי הנוכחי; להערכתנו, על אף שהמורדים מתמקדים בלחימה נגד משטר אלאסד ובעלי בריתו, ההשתלטות של גורמים אסלאמיים-ג'האדיסטיים על אמצעי לחימה מתקדמים, כולל מטוסי קרב, עלולה להוות איום על ישראל בטווח הארוך. כמו כן, חוסר היציבות הגובר בסוריה עלול לעורר גל חדש של עקורים שעלולים להתקדם גם לעבר גבול ישראל. עם זאת, מתקפת המורדים גם מהווה איום על איראן ו"ציר ההתנגדות" שהשתמשו בסוריה כנתיב להעברת אמצעי לחימה לחזבאללה בלבנון ולביצוע תקיפות נגד ישראל. ההתמקדות של איראן והמיליציות בלחימה נגד המורדים, שגם השתלטו על אתרים בעלי חשיבות אסטרטגית עבור "ציר ההתנגדות", עשויה להקשות עליהם לסייע לחזבאללה בתהליך השיקום לאחר הלחימה נגד ישראל.  להמשך קריאה...

איראן והמיליציות של "ציר ההתנגדות" הציגו את הפסקת האש בלבנון כ”ניצחון גדול” עבור חזבאללה ו”חזית ההתנגדות” וכתבוסה עבור ישראל. לטענתם, ישראל נאלצה להסכים להפסקת האש לאחר שלא הצליחה להכריע את חזבאללה ולממש את יעדיה במלחמה. המיליציות הבהירו כי ימשיכו לפעול על אף שהפסקת האש פגעה בעיקרון "אחדות הזירות"; שגריר איראן בלבנון, מג'תבא אמאני, שנפצע במתקפת הזימוניות בספטמבר 2024, שב לבירות. שר החוץ האיראני ומפקד משמרות המהפכה הדגישו את המשך תמיכתה של ארצם בחזבאללה; סגן מפקד משמרות המהפכה הזהיר כי על תושבי ישראל לדעת שאירועי השנה האחרונה יהיו עבורם כמו ”טיול בפארק” בהשוואה למה שצפוי להם בהמשך; נחשף מבצע סייבר איראני נרחב שכוון נגד מאות אישי ציבור ובכירים ישראלים לקראת מבצע התנקשויות; החות'ים קיבלו אחריות על שלוש תקיפות משותפות עם ההתנגדות האסלאמית בעיראק באמצעות כטב"מים נגד שלושה יעדים בישראל, לראשונה מאז יולי 2024. דובר צה"ל אישר שבוצעו יירוטים של שלושה כטב"מים שלא חדרו לשטח ישראל; המיליציות בעיראק המשיכו להימנע מפרסום הודעות קבלת אחריות על תקיפות נגד ישראל. בכיר בהתנגדות האסלאמית בעיראק הכחיש שהושגו הבנות עם ממשלת עיראק על הפסקת התקיפות נגד ישראל; מתקפת המורדים בסוריה: קצין איראני בכיר נהרג במתקפת המורדים בסוריה. בכירים איראניים האשימו כי מדובר ב”מזימה אמריקאית-ציונית”. טהראן התמקדה בפעילות מדינית-דיפלומטית והדגישה את תמיכתה במשטר הסורי ובנכונותה לספק כל סיוע נדרש. דווח כי המיליציות הפרו-איראניות בעיראק החלו להעביר כוחות לתוך סוריה.  להמשך קריאה...

ב-27 בנובמבר 2024, נכנסה לתוקף הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון. חזבאללה הכריז על ניצחון וטען כי ישתף פעולה עם צבא לבנון ביישום ההסכם. כוחות צה"ל תקפו פעילי חזבאללה ותשתיות בעקבות הפרות של הסכם הפסקת האש, צבא לבנון ויו"ר הפרלמנט ברי האשימו את ישראל בהפרת ההסכם; בשבוע האחרון, קיבל חזבאללה אחריות על 40 תקיפות (חלקן בלתי מאומתות) נגד יעדים אזרחיים, צבאיים וביטחוניים בישראל, כולן עד תחילת הפסקת האש. לפי נתוני חזבאללה, מאז תחילת העימות ב-8 באוקטובר 2023, בוצעו לפחות 4,637 תקיפות נגד ישראל, בהן 1,666 תקיפות מאז ההסלמה בלחימה באמצע ספטמבר 2024. דווח כי בחזבאללה מעריכים כי 4,000 מפעילי הארגון נהרגו; משרד הבריאות הלבנוני עדכן כי 3,961 בני אדם נהרגו מאז תחילת הלחימה ועד הפסקת האש. שר הכלכלה מסר כי הנזק הכלכלי מוערך ב-20-15 מיליארד דולר וכי תהליך השיקום יימשך כארבע שנים; צה"ל המשיך בתקיפות נגד מעברים בגבול סוריה-לבנון ששימשו להעברת אמצעי לחימה לחזבאללה, גם לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש. להמשך קריאה...

ב-27 בנובמבר 2024, נכנס לתוקפו הסכם הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון, שעצר את הלחימה שנמשכה בין ישראל לבין חזבאללה מאז 8 באוקטובר 2023. במסגרת ההסכם, ישראל תסיג בהדרגה את כוחותיה מדרום לבנון במשך שישים יום, בעוד צבא לבנון יפרוס את כוחותיו בדרום לבנון ויפעל למנוע מארגונים חמושים, ובראשם חזבאללה, להחזיק באמצעי לחימה או להפעיל תשתיות צבאיות מדרום לנהר הליטאני. ועדה בראשות ארה"ב תפקח על היישום; חזבאללה מנסה לבסס את נרטיב הניצחון וטוען כי הלחימה הסתיימה בניצחון על ישראל, על אף האבדות הכבדות שספג, ובראשן הריגת המזכ"ל חסן נצראללה  וההנהגה הצבאית של הארגון; מיד עם הפסקת האש, החלו אלפי עקורים לשוב לבתיהם בדרום לבנון, אלצ'אחיה אלג'נוביה והבקעא, אולם צה"ל וצבא לבנון הזהירו מפני חזרה לכפרים הקרובים לגבול. צה"ל אף הפעיל אש נגד בני אדם שניסו לחזור לדרום לבנון. בראיית הארגון, חזרת העקורים לבתיהם בדרום לבנון היא ביטוי נוסף לניצחון. זאת, לעומת הישראלים, שלא יכולים לחזור לבתיהם לאורך הגבול; ראש ממשלת המעבר בלבנון ושרים בממשלה הדגישו כי יעניקו לצבא את כל הסמכויות הנדרשות כדי שיוכל ליישם את הסכם הפסקת האש בדרום לבנון. יו"ר הפרלמנט ברי ציין כי לבנון סיכלה את "התוקפנות הישראלית" והודיע כי הפרלמנט יתכנס ב-9 בינואר 2025 לבחירת נשיא חדש; מתנגדי חזבאללה במערכת הפוליטית וברשתות החברתיות הביעו תמיהה וביקורת על הצהרות חזבאללה בדבר ניצחון לנוכח ההרס הכבד במדינה והמכות שספג הארגון. הם גם הביעו תקווה כי ההסכם יוביל לפירוק חזבאללה מנשקו; להערכתנו, חזבאללה ימשיך לקדם ולבסס את נרטיב הניצחון וינקוט במדיניות של הליכה על הסף. כך, פעיליו ינסו לאתגר את יישום הפסקת האש,  עד להשלמת הנסיגה המתוכננת של כוחות צה"ל מדרום לבנון בסוף ינואר 2025 וגם אחרי הנסיגה נראה כי, צבא לבנון יתקשה לאכוף את הפסקת האש, למנוע הגעת פעילי חזבאללה לדרום לבנון ולפקח באופן מלא על פירוק תשתיות חזבאללה מדרום לנהר הליטאני בשל המאמץ של חזבאללה להטמיע את פעילותו בתוך האוכלוסייה המקומית ומתוך רצון של הצבא להימנע מעימות חזיתי מול חזבאללה. להמשך קריאה...