לבנון

כוחות צה"ל החלו במבצע "מרכבות גדעון" שכולל פעולה קרקעית רחבת היקף בשילוב תקיפות אוויריות נגד יעדי חמאס וארגוני טרור נוספים. בוצע ניסיון סיכול נגד מחמד אלסנואר, שנחשב לראש הזרוע הצבאית של חמאס. הפלסטינים דיווחו על מאות נפגעים ופגיעה קשה בבתי החולים ברצועה; ראש ממשלת קטר הודיע כי המשא ומתן העקיף בין ישראל לבין חמאס שהתקיים בדוחה נמצא במבוי סתום. בחמאס המשיכו לקרוא לעסקה כוללת של שחרור כל החטופים בתמורה לאסירים פלסטיניים ודרשו ערבויות אמריקאיות ובינלאומיות לסיום המלחמה; יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, הנחה את הנהגת פתח והפלגים באש"ף לחדש את הקשר עם חמאס ולפעול לשילובה במערכת הפוליטית הפלסטינית, במטרה להגיע להסכם כולל שיכלול את החזרת השליטה ברצועת עזה לרשות הפלסטינית; אזרחית ישראלית נהרגה ואזרח ושוטר נפצעו בשני פיגועים. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות נרחבת לסיכול טרור ביהודה ושומרון; אבו מאזן השתתף בפסגת הליגה הערבית בבגדאד. להמשך קריאה...

כוחות צה”ל המשיכו לפעול נגד נוכחות חזבאללה בדרום לבנון בניגוד להבנות הסכם הפסקת האש ונגד ניסיונות ההתעצמות המחודשים של הארגון. במסגרת הפעילות, סוכלו מפקדי שטח ופעילים בדרום לבנון; מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, קרא למוסדות מדינת לבנון להגביר את הלחץ על ישראל בשל המשך "התוקפנות וההפרות". הוא גם ציין כי איראן היא ששירתה את "ההתנגדות" וכי הם הפיקו ממנה תועלת בכל התחומים; בכירי ההנהגה הלבנונית הדגישו כי לחץ בינלאומי בהובלת ארה"ב הוא שצריך לאלץ את ישראל לצאת מדרום לבנון ולהפסיק את תקיפותיה במדינה; נשיא לבנון עון הבהיר כי חזבאללה חייב להבין שאין לו ברירה אלא לקבל את התפישה של מונופול המדינה על הנשק, אולם הדגיש כי יש להגיע לכך בדיאלוג ולא לפעול בחיפזון כדי להימנע מעימות; דווח כי ארה"ב לוחצת על הממשל הלבנוני לסגור את הזרוע הכלכלית של חזבאללה, אגודת אלקרצ' אלחסן. נמסר כי סכום של 21 מיליון דולר נעלם מפעילות האגודה וקיים חשש שהועבר לזרוע הצבאית של חזבאללה; כתב אישום על שיתוף פעולה עם ישראל הוגש נגד מקורב לחזבאללה שנטען כי העביר מידע שאפשר סיכולים של בכירים בחזבאללה במהלך המלחמה ולאחריה; בלבנון נערכים לביקור יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, שצפוי לדון בסוגיית פירוק הפלגים הפלסטיניים החמושים במחנות הפליטים. נשיא לבנון עון תהה אם הנשק הפלסטיני אכן נועד "לשחרר את פלסטין" או להרוג פלסטינים ולבנונים. להמשך קריאה...

מנהיג איראן, עלי ח'אמנהאי, שב והדגיש את חשיבות הסוגיה הפלסטינית עבור העולם המוסלמי וקרא שלא להתעלם מ"פשעי המשטר הציוני". שר החוץ האיראני הדגיש בשיחות עם מקביליו הערבים את הצורך בשיתוף פעולה בין מדינות האזור להפסקת תקיפות ישראל ברצועת עזה; משלחת חמאס בראשות ראש מועצת השורא של התנועה נועדה בדוחה עם ראש המועצה האסטרטגית למדיניות חוץ של איראן ודנה עימו בהתפתחויות ברצועת עזה; על רקע האפשרות לפעולה צבאית ישראלית נגד מתקני הגרעין באיראן, הזהיר מפקד משמרות המהפכה את ישראל מפני השלכותיה של תקיפה כזו; דווח כי בכירים בחזבאללה ביקשו מהנהגת איראן שלא להשאיר קצינים של משמרות המהפכה בלבנון מחשש שישראל תסכל אותם; החות’ים קיבלו אחריות על שבע תקיפות נגד ישראל באמצעות טילים בליסטיים וכלי טיס בלתי מאוישים, כולל שיגור ראשון לעבר נמל התעופה הבינלאומי רמון, ואיימו להמשיך ב"מצור האווירי" על ישראל. דובר צה"ל אישר שלושה מקרים של יירוט טיל בליסטי ויירוט נוסף של כלי טיס בלתי מאויש. פורסמה אזהרה ישראלית לפינוי שלושת נמלי הים של החות'ים; החות'ים בירכו על החלטת ארה"ב להפסיק את התקיפות האוויריות נגדם ואמרו כי מדובר ב"כישלון" אמריקאי וב"מבוכה" עבור ישראל. דובר משרד החוץ האיראני שיבח את "עמידתנו האיתנה" של העם התימני בתמיכה בפלסטינים נגד ישראל.  להמשך קריאה...

כוחות צה”ל המשיכו לפעול נגד נוכחות חזבאללה בדרום לבנון בניגוד להבנות הסכם הפסקת האש ונגד ניסיונות ההתעצמות המחודשים של הארגון. במסגרת הפעילות, הותקף מתחם תת קרקעי של חזבאללה ברכס הבופור וסוכלו מספר פעילים של הארגון. כמו כן, סוכל בכיר בזרוע הצבאית של חמאס בלבנון; חזבאללה האשים כי ישראל ביצעה יותר מ-3,100 "הפרות" מאז תחילת הפסקת האש בנובמבר 2024 וכי 156 בני אדם נהרגו בלבנון. בכירים בחזבאללה מתחו ביקורת על הממשלה והאשימו אותה בחולשה לנוכח "התוקפנות" הישראלית; בכירי ההנהגה הלבנונית גינו את "ההפרות" הישראליות ודרשו נסיגה מלאה של כוחות  צה"ל משטח לבנון. יו"ר הפרלמנט ברי טען כי התקיפות נועדו לגרור את לבנון לנורמליזציה; מפקד יוניפי"ל טען כי כוחות האו"ם איתרו יותר מ-200 מקומות מסתור של אמצעי לחימה והזהיר כי המצב בדרום לבנון עדיין שברירי. עימותים פרצו בין תושבים בדרום לבנון לבין כוחות יוניפי"ל; סוגיית פירוק הנשק של חזבאללה: דווח כי בחזבאללה מעוניינים לדחות את מסירת מחסני הנשק האיכותי עד לאחר הבחירות לפרלמנט במאי 2026. שר החוץ הלבנוני הזהיר כי עמדת חזבאללה מחלישה את לבנון; דווח כי בכירים בחזבאללה לוחצים על המזכ"ל נעים קאסם לקיים בחירות חדשות למועצת השורא ולבוא חשבון עם בכירים בהנהגה שלא מילאו תפקידם במהלך המלחמה נגד ישראל; דווח כי עשרות עובדים בנמל התעופה של בירות פוטרו בשל חשד לקשרים עם חזבאללה; חמאס הסגירה לצבא לבנון רק שלושה מבין ארבעת המבוקשים בשיגור הרקטות לעבר ישראל בסוף מרץ 2025. בכיר חמאס בלבנון טען כי הם מחויבים להפסקת האש וטען כי התנועה עדיין לא קיבלה דרישה למסור את הנשק. להמשך קריאה...

בכירי ההנהגה הלבנונית, בהובלת הנשיא עון וראש הממשלה סלאם, הדגישו את רצונם בקיום דיאלוג מול חזבאללה כדי להבטיח את פירוק הארגון מנשקו במטרה לצמצם את הסיכון לשפיכות דמים בתוך המדינה. במקביל, צבא לבנון השתלט על חלק ניכר מהתשתיות הצבאיות של חזבאללה מדרום לנהר הליטאני. לצד זאת, גובר הלחץ האמריקאי על הרשויות הלבנוניות להאיץ את התהליך של פירוק יכולות חזבאללה בכל המדינה, תוך איום לאפשר לישראל לפעול בעצמה נגד הארגון; הנהגת חזבאללה הדגישה את סירובה לוותר על "ההתנגדות" מול ישראל, אולם בהדרגה מיתנה את עמדותיה והביעה נכונות להידבר עם הממשל הלבנוני על גיבוש אסטרטגיית הגנה לאומית שתאפשר לחזבאללה לשמור על כוחו הצבאי לצד כוחות הביטחון. עם זאת, גם בתוך העדה השיעית נשמעו קולות שהדגישו את הצורך לוותר על הנשק לנוכח המכות שספג חזבאללה במלחמה נגד ישראל; נכון להיום, סוגיית פירוק נשק חזבאללה בולטת בשיח הציבורי בלבנון, ולראשונה מאז הקמת הארגון לפני יותר מארבעה עשורים יש הבנה כי מדובר בסוגיה קריטית עבור עתיד המדינה וסיכויי שיקומה לאחר המלחמה נגד ישראל. על אף שבעת הזו מנסים הנשיא עון ובכירי השלטון להתקדם בזהירות, על אף הלחץ הבינלאומי הגובר, במיוחד מצד ארה"ב ומדינות המפרץ, להשלים בהקדם את פירוק הנשק של חזבאללה. יותר מכך, התניית הסיוע הכלכלי הנדרש לשיקום לבנון במימוש ההתחייבות ליישום מונופול המדינה על הנשק עלולה להציב את ההנהגה הפוליטית והצבאית בלבנון במסלול של התנגשות ישירה מול חזבאללה ותומכיו ולהחריף את המתיחות הביטחונית בתוך לבנון. להמשך קריאה...

הפלגים הפלסטיניים בלבנון מקיימים נוכחות חמושה במחנות הפליטים מזה עשרות שנים, ללא התערבות של הרשויות. בשנים האחרונות, הפכה שלוחת חמאס בלבנון לכוח הצבאי החזק ביותר מבין הפלגים ומעורבותה הפעילה בלחימה לצד חזבאללה בעימות האחרון משכה תשומת לב ציבורית ופוליטית רבה; הפסקת האש בין ישראל ללבנון בנובמבר 2024, שסיימה את הלחימה בין ישראל לחזבאללה, הובילה את הרשויות בלבנון להצהיר על נכונותן ליישם את מונופול המדינה על הנשק בכל חלקי המדינה. מחויבות זו התחזקה תחת הנשיא החדש, ג'וזף עון, והממשלה החדשה בראשות נואף סלאם; שיגורי הרקטות לצפון ישראל בסוף מרץ 2025 והחשיפה כי האחראים הם פעילי חמאס הובילו את הרשויות להזהיר את התנועה מפני פגיעה בביטחון המדינה. בעקבות זאת, הסגירה חמאס באופן תקדימי מבוקשים בשיגור הרקטות לידי צבא לבנון; יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, צפוי להגיע לביקור בלבנון במחצית השנייה של מאי 2025, ולפי הדיווחים הוא צפוי לתת לממשלה הלבנונית לגיטימציה לפעול לפירוק חמאס ושאר הפלגים החמושים במחנות הפליטים במדינה; בשלב זה לא ברור אם בכוונת גורמי הביטחון בלבנון לפעול באופן צבאי כדי לאסוף את כלי הנשק במחנות הפליטים הפלסטיניים במדינה או להסתפק במהלך להסדרה מחודשת של היחסים והידוק התיאום בהיבטי השימוש בנשק. להערכתנו, הצלחה של מוסדות המדינה מול הפלגים הפלסטיניים עשויה ליצור תקדים לקראת מהלך דומה מול חזבאללה, שנחשב לאתגר מורכב יותר ובעל משמעויות עמוקות יותר עבור לבנון. בשל כך, אפשר כי חזבאללה ינסה לסכל מהלך כוחני של צבא לבנון נגד הפלגים הפלסטיניים, אולם עשוי לסייע בהסדרת הסוגיה באמצעות דיאלוג. להמשך קריאה...